|
מזה שנים רבות מסתובבים בין ענקי השטח גמדים קטנים, מרובעים, עם מראה משובב ואופי שובה לב. לאלו מאיתנו שנשבו בקסם של קופסאות הפח המרובעות והקטנות הכנו מדריך קצר שמיועד לתת קצת כיוון ראשוני בבחירת הכלה המיועדת. תשובה לשאלה הנפוצה ביותר לגבי סמוראים - כן, זה רכב שטח אמיתי, הכי אמיתי שיש, התמורה הטובה ביותר למחיר של כל הזמנים, וזה אכן הרכב הנכון בתור ג'יפ ראשון בישראל. למה חשוב לבדוק את הרכב, ולעשות את זה בעצמך, לפני הקנייה? קודם כל, כדאי לקבל תמונה ראשונית של מצב על הרכב לפני שרצים לבדיקה במכון שעולה הרבה כסף. שנית, מכוני הבדיקה מבצעים בדיקה חלקית בלבד, ורובם לא לגמרי מודעים לבעיות המיוחדות שיכולות להיווצר ברכב שטח משומש ובסמוראי בפרט. הם גם, מטבע הדברים, רוצים להרוויח עליך מקסימום כסף במינימום זמן, מה שלא מבטיח בדיקה רצינית ומקצועית. צריך לזכור עם זאת שהבדיקה שאנחנו מציעים לא מכסה הכול, לדוגמא נתוני דחיסה (קומפרסיה) בצילינדרים. הבדיקה שלנו כנראה תאפשר לך לגלות אם הקומפרסיה במצב קטסטרופאלי אבל לא תיתן לך נתונים מדויקים על המנוע, ולכן כדאי ללכת למכון שייתן חוות דעת נוספת על רכב שעבר בהצלחה את הבדיקה הראשונית שלכם על פי הכתוב במדריך זה, למשל. כמו כן, הזנחה היא דבר שניתן וצריך לזהות בקלות אם בודקים את הרכב לבד. תוצאות מגורם שלישי לעולם לא יגלו לכם שהבעלים שמר על המכללים הגדולים, אבל הזניח את כל הדברים הקטנים. בסופו של יום, ברכב יש הרבה יותר מכללים קטנים ומציקים מאשר גדולים ורכישת רכב מוזנח מהבחינה הזו אולי כדאית, אבל כרוכה בהרבה עבודת נמלים ורצוי לדעת לפני הרכישה שזה המצב. הערה: כל המחירים שיופיעו בכתבה זו הם לחלקים בלבד, אנחנו בג'יפולוג דוגלים בעבודה עצמית על הג'יפ אז לא יצוינו מחירי עבודה. רגע של היסטוריה... על ההיסטוריה הארוכה של הסמוראי בכלל ניתן לקרוא במקומות שונים ברשת, למשל בכתבה הזאת. אנו נתרכז בהיסטוריה של הסמוראי בארץ ישראל, הכוללת חמישה דגמים עיקריים. הדגמים הראשונים שהגיעו לארץ היו SJ410 (משמעות הסם - הנעה ל4 גלגלים, מנוע בנפח 1,000 סמ"ק, והSJ מן הסתם מייצג Suzuki Jeep... היפאנים לא היו חזקים במתן שמות בתחילת הדרך). הם הגיעו לישראל בשלוש תצורות, רובם משנת ייצור של 1984 וחלק נדיר מתחילת 1985. הדגמים שהגיעו היו הקצר הפתוח, הקצר הסגור וגרסה נדירה יחסית של טנדר. כל שלושת הדגמים צוידו באותם סרנים צרים עם יחס העברה של 4.11:1, גיר 4 הילוכים ומנוע 1 ליטר. עם התקדמות הדגמים הופיעו גם בארץ דגמי הSJ413 עם מנוע חזק יותר שמפיק 64 כ"ס, גיר נח יותר עם הילוך חמישי לשיוט בכביש המהיר וסרנים מדגם אחר, עם יחס העברה של 3.909:1. הדגמים האלו יוצרו מסוף שנת 85 ועד אמצע שנת 88, אם כי בארץ ניתן למצוא כמעט ורק מהשנים של 86-87. יוצאי הדופן היחידים לכלל הזה שידוע לנו עליהם הם הדגמים הארוכים (בסיס סרנים של 92.5 אינץ' במקום ה79.9 הרגיל) שהגיעו לארץ גם מתחילת שנת ייצור 88. כל הארוכים הגיעו כמרכב פתוח במקור, אם כי בהחלט ניתן למצוא כאלו שבעלים שונים סגרו את המרכב במהלך השנים. הקצרים הגיעו גם עם מרכב פתוח וגם עם סגור. דגמי שנת 88.5 והלאה מתהדרים במרכב רחב יותר במעט, כנפונים בולטים יותר ועוד שינויים קוסמטיים קלים, כאשר השינוי המשמעותי ביותר בהם היה הרחבת הסרנים ב10 ס"מ לטובת יציבות הרכב והעלאת יחס ההעברה ל3.727:1. רוחב הסרן הזה נשמר בכל הדגמים מכאן ואילך. מעבר לכך אין שינויים משמעותיים ברכב; הגיר הוא אותו גיר, תיבת ההעברה לא השתנתה וגם המנוע לא, עד שנת 1994 שבה הפך המנוע למוזרק חד-נקודתי. דגמי סוף 1996 הציגו שינויים מרעננים בסמוראים. תיבת ההעברה שונתה להנעת שרשרת במקום גג"שים, יחסי ההעברה בגיר שונו, יחס ההעברה בסרנים עלה חזרה ל3.9. השינוי הגדול ביותר שהוצג היה במערכת המתלים שהשתנתה מקפיצי עלים רגילים למערכת רב חיבורית של זרועות רדיוס ומוט פנהרד, עם קפיצי סליל. מערכת מתלה זו דומה מאד למקובל ברכבי לנד-רובר. תמונות של סמוראים נפוצים בשוק הישראלי:
|
||||
מודל 84 קצר סגור וחבוט |
מודל 87 קצר, פתוח |
מודל 87 ארוך פתוח |
מודל 88 ארוך סגור סגירת פח מייצור מקומי |
|
מודל 89 קצר סגור |
מודל 94 קצר סגור |
מודל 98 קצר סגור - "הסמוראי האחרון" |
||
|
טבלת סיכום הבדלים עיקריים בין המודלים בקיימים בשוק הישראלי
|
||||
|
שנתון |
מנוע |
סרנים |
טרנספר |
מתלים |
|
1984 |
1000 סמ"ק, מוזן מאייד |
צרים, יחס העברה 4.10:1 |
|
קפיצי עלים חצי אליפטיים |
|
1985-1987 |
1300 סמ"ק, 64 כ"ס מוזן מאייד |
צרים, יחס העברה 3.909:1 |
גג"שים, יחס העברה 2.268:1 |
קפיצי עלים חצי אליפטיים |
|
1987-1988 |
1300 סמ"ק, 64 כ"ס מוזן מאייד |
צרים, יחס העברה 3.909:1 |
גג"שים, יחס העברה 2.268:1 |
קפיצי עלים חצי אליפטיים |
|
1988-1993 |
1300 סמ"ק, 64 כ"ס מוזן מאייד |
רחבים, יחס העברה 3.727:1 |
גג"שים, יחס העברה 2.268:1 |
קפיצי עלים חצי אליפטיים |
|
1994-1995 |
1300 סמ"ק, 74 כ"ס הזרקת דלק |
רחבים, יחס העברה 3.727:1 |
גג"שים, יחס העברה 2.268:1 |
קפיצי עלים חצי אליפטיים |
|
1996-1998 |
1300 סמ"ק, 74 כ"ס הזרקת דלק |
רחבים, יחס העברה 3.909:1 |
שרשרת, יחס העברה 2.123:1 |
קפיצים סליליים, מתלה רב חיבורי |
|
אילו מודלים של סמוראי מומלצים לקנייה? ככלל, רכב חדש יותר יהיה במצב טוב יותר, לכן ההעדפה שלנו היא תמיד לשאוף לשנתון המתקדם ביותר שנוכל לרכוש, כאשר ההמלצה שלנו היא לרכוש רכבים משנת 88.5 והלאה, מהסיבות הבאות:
איזה סמוראי עדיף - פתוח, סגור, קצר, ארוך? עניין של העדפה אישית בעיקר. לא אלאה אתכם במגוון הסיבות הרציונאליות שגרמו לי לקנות דגם קצר וסגור, בעיקר משום שג'יפ לא קונים מהראש (ובעיקר כי אנחנו לא מאמינים שיש איזשהו קשר בין אלון לרציונאליות - המערכת). אם היו מציגים בפני את הבחירה היום, הייתי נוטה לכיוון הדגמים הארוכים הפתוחים, בעיקר משום שהם מציעים מספיק מקום בנוחות לטיולים ארוכים גם למספר אנשים (אה, והם פתוחים. אין כמו משב הרוח בפנים באמצע המדבר), אבל זו כאמור בחירתי האישית. מה שלכם? תחליטו לבד. יש לנו סמוראי מועמד לקנייה מול העיניים. מאיפה מתחילים? רכב לקנייה, כל רכב לקנייה, צריך לבדוק באור יום מלא, ולהקדיש לפחות שעה ובדרך כלל יותר לבדיקה. ממוכר שאינו משתף פעולה היזהרו מראש, לעולם אי אפשר לדעת מה יש לו להסתיר! נתחיל מכמה בדיקות שטחיות שיתנו לנו הערכת מצב עקרונית וזריזה האם אנו עומדים מול גרוטאה מכונמת או שמא כדאי לנו להעמיק מעט בנבכי הרכב. הבדיקות האלו מתאימות לכל דגמי הרכבים שאתם עשויים לקנות, הן כלליות מאוד. הדבר הראשון שאנו בודקים הוא חלודה. יש כמה וכמה דרגות חומרה לחלודה, מייד תראו אותן. כל הסמוראים רגישים לחלודה ולכולם יש את אותן נקודות משותפות בהן היא מופיעה. שימו לב לנפיחויות במתכת, הן מעידות על התפתחות של חלודה קשה מתחתן.
חלודה על השלדה עצמה צריכה להיבדק באופן נקודתי. השלדה אמורה להיות מכוסה בשכבת זפת לבנה מהמפעל, אך סביר להניח שעם השנים הזפת התקלפה לפחות מחלקה התחתון. חלודה שטחית איננה מקור לדאגה אם כי יש לטפל בה בהקדם האפשרי, חלודה מעמיקה (נפיחויות, חורים) בשלדה היא סיבה מספקת להגיד למוכר "תודה ולהתראות" כבר בשלב זה. הכול ניתן לתיקון, אבל יש מספיק רכבים בלי בעיות כאלו. לא כדאי להתחיל להתעסק עם זה. מתחת למכסה המנוע נתחיל בתמונה לשפה משותפת ולאיפוס על האזורים העיקריים בתא המנוע של סמוראי:
נתחיל מהמצבר. על המצבר מוטבע תאריך הייצור, בדקו שהוא איננו ישן מדי. אורך חיי מצבר ממוצע הוא בסביבות 3-4 שנים, מצבר ישן יותר מזה כבר ראוי להחלפה. עלות מצבר נעה בין 300 ל500 ש"ח. בדקו את שני הקטבים, הם צריכים להיות נקיים מקורוזיה. ככל שיש יותר קורוזיה באזור, כן המגע מתרופף אבל חשוב יותר זה מעיד על הזנחה. הטיפול בקורוזיה כאן הוא קל ומהיר, פעולות המנע עוד יותר. וודאו שכל החשמל היוצא מהמצבר ולאורך כל הצמה תקין, שאין חוטים חשופים או כאלו שנגמרים באמצע שומקום. זה לא נורא אם יש קצת בלאגן בחוטים או אם הצמה הראשית מבולגנת, אבל זה מבטיח לכם כמה שעות של עבודה טובה בסידור של זה. במשאבת הבלם וודאו שאין נזילות. לא טפטוף, לא הזעה, שום דבר לא מתקבל כאן בברכה. המצב שם חייב להיות מושלם. חלודה באזור די נפוצה; נוזל הבלמים הוא חומר מעכל (קורוזיבי), פספוס באחד המילויים שלא נשטף יגרום חלודה. בדקו את גובה נוזל הבלם, הוא אמור להיות בין שני הקווים. תפסו בכח את מוט ההגה ונענעו אותו. לא אמור להיות בו חופש; במידה ויש, זהו את מקורו. יש צלב בכל קצה וקופלונג קטן קרוב לתיבת ההגה. תיבת ההגה (נמצאת בקצהו התחתון של המוט) צריכה להיות נקייה מנזילות. שיפוץ תיבה כזו עולה כ700 ש"ח, מוט הגה חדש בסביבות ה1000. אם במקרה יסכימו לאפשר לכם להוציא פלאגים לקריאה (וסביר להניח שלא, ובצדק...), הם אמורים להיות בצבע חום בהיר. אם הם בצבע שחור עמום אז המנוע עובד עם תערובת עשירה וזה אומר כיוון/תיקון מאייד, אם מדובר בשחור רטוב מבריק משמן זה מעיד על רינגים/בוכנה שחוקים (המנוע כנראה בדרך לאוברול), אם הפלאגים לבנים לגמרי ומיובלים זה מעיד על תערובת ענייה ו/או דטונציה והמנוע כולו עלול להיות במצב לא טוב. הוצא מדיד שמן, בדוק אם יש עליו מים/חלודה ושהאוטו לא עושה הצגה של קטר קיטור דרך פתח המדיד. החלפת מנוע תעלה לכם בין 3000 ל7000 ש"ח. המינימום הוא בעבודה עצמית לחלוטין, וללא החלפת דברים נוספים. 7000 ש"ח הוא סכום סביר שתשלמו על החלפת מנוע במוסך כולל הכול. שיפוץ מנוע אותו סדר גודל. בדקו שבית מסנן האוויר מחובר היטב, שהוא סגור עם כל שלושת הקליפסים שלו ושאין קרעים בצינורות המובילים את האוויר. בדקו את מצב הפילטר עצמו. באזור זה אין דברים שקשה לתקן, אבל הוא יכול להעיד על תחזוקה לקוייה והזנחה מצד הבעלים הקודם. פתחו את הרדיאטור מפתח המילוי כשהוא קר ובדקו את מצב המים. הם אמורים להיות ללא חלודה או סימני שמן. שמן במים עשוי להעיד על מנוע בסוף דרכו, חלודה מעידה על רדיאטור בסוף דרכו. שימוש במי ברז רגילים מצביע, שוב, על הזנחה או על חוסר ידע. אם זאת, יש לזכור כי העובדה שהמים ירוקים או אדומים לא בהכרח אומרת שנעשה שימוש בנוזל קירור איכותי. ודאו שמכסה רצועת הטיימינג שלם. הוא מגן על הרצועה, אין שום סיבה שהוא יהיה פגום. מיכל העיבוי אמור להיות עם מים בפנים בין שני הקווים, ללא סדקים וללא אלתורים של איזולירבנד כמו בתמונה. מיכל חדש עולה כ100 ש"ח. מערכות הינע ומתלים - רכב שטח בודקים מלמטה, אם אין ליפט - זוחלים! תמונה של תחתית סמוראי, מבט מאחור, לצורך איפוס כללי:
תמונה של אזור גל ההינע האחורי:
בעזרת ג'ק מרימים כל פעם גלגל אחד מגלגלי הרכב ומנסים לנענע אותו. פעם עם הידיים בשעה 3 ו9 , פעם עם הידיים בשעה 6 ו12. ועוד פעם מנסים למשוך אותו פנימה והחוצה. הבדיקה הזו נותנת לכם מושג על מצב המסבים של הגלגלים. בגלגלים האחוריים אם אתם מרגישים חופש פנימה והחוצה של יותר מכלום, צריך להחליף את המסב. מסב שהולך, משמעותו גלגל שנופל מהג'יפ במהלך נסיעה! עלות כל מסב כזה 150 ש"ח. בגלגלים הקדמיים, כשאוחזים בשעה 6 ו12 ומנענעים, אם אתם מרגישים חופש בקצה הגלגל זה לרוב מעיד על צורך בחיזוק אומי המסבים, אם כי זה עשוי גם להיות בעיה במסבי קינג פינים. אם המסבים שחוקים לגמרי וזקוקים להחלפה הם עולים כ120 ש"ח לצד, קינג פינים עולים כ200 ש"ח לאחד. חופש בשעות 3 ו9 בלבד מעיד על בעיה במערכת ההיגוי, אליה עוד נגיע בהמשך. כשהגלגלים הקדמיים באוויר, העבירו את נועלי הטבורים למצב LOCK וסובבו כל גלגל לחוד תוך כדי מבט על גל ההינע הקדמי (דרייבשאפט). הוא צריך להסתובב עם הגלגל כשנועל הטבור במצב LOCK (שימו לב ששני נועלי הטבורים צריכים להיות במצב LOCK בשביל זה) ולא להסתובב כשהוא במצב FREE, אחרת משהו לא תקין. נועל טבורים חדש עולה כ120$, אם כי את רוב התקלות ניתן לתקן בעלות מינורית ונדיר שנדרשת החלפת של כל המכלול. שימו לב שההעברה בין המצבים בנועלי הטבורים אמורה להיות קלה וחלקה. היכנסו מתחת לרכב. התחילו מבדיקה ויזואלית של המערכות מתחת לרכב. אתם מחפשים נזילות, מכות בגשר הגיר וכד'. אחזו בגלי ההינע ונענעו אותם (אחד אחד) בחזקה מעלה מטה. לא אמור להיות שום חופש, אם יש סביר להניח שהוא נוצר בחלק המחבר בין שני חלקי גל ההינע (איפה שהאקורדיון בתמונה. האקורדיון עולה 10 ₪ ומצמצם כניסת אבק ומזיקים לשיני ההזחה של גל ההינע). שיפוץ גל הינע בחלק הזה יעלה בין 400 ל800 ₪, כתלות בבעיה.
*שימו לב שבניגוד לג'יפים אמריקאים וכלים נפוצים אחרים, בסמוראי יש גם גל הינע בין הטרנספר לגיר (בתמונה משמאל), מעל גל ההינע הקדמי. צריך להתמקם ממש מתחתיו כדי לבדוק אותו. שימו לב גם לראות את החיבור שלו לגיר, לחפש נזילות.
מערכת המתלים מורכבת מקפיצים ובולמים, בשלב זה נוותר על בדיקה מעמיקה ונסתפק במבט על כל בולם לוודא שאיננו מזהים נזילה כלשהי. נעיף גם מבט על קפיצי העלים (אנו מתיחסים כאן לסמוראים הישנים יותר בעלי קפיצי עלים שהם הנפוצים) ונוודא שצורתם קעורה, לא קמורה. מערכת מתלים חדשה היא סיפור יקר אבל זה אחד הדברים שאין לנו איך לבדוק באמת; אנחנו נאלץ להסתפק בסדרת בדיקות קצרה (שתופיע בהמשך, בשלב מתקדם יותר בקניה) ובעיקר בהסקת מסקנות ממצב הרכב הכללי. אם המוכר ערגל סט עלים לפני המכירה אף אחד לא יוכל לזהות את זה בבדיקה, גם לא מכון מקצועי, לכן אין לנו ברירה אלא להניח שמצב הרכב הכללי משתקף גם במערכת המתלים (וזאת בתנאי שהיא עומדת בבדיקות הבסיסיות שיוצגו).
מערכת היגוי תמונת שפה משותפת מצולמת מחזית הג'יפ, מתחת ללוחית הרישוי:
בדקו את התפוחים ויזואלית, ודאו שאין בהם נזילות גריז ושיש גומיות. בעזרת חבר (או בעל הרכב) אפשר לסובב את ההגה כשהרכב בעמידה ולראות שהתנועה של התפוחים חופפת לתנועה של זרוע הפיטמן, דהיינו אין חופשים (משהו אחד זז, הכול זז איתו). תפוחי מוט השפור עולים כ70 ₪ ליחידה כמו גם התפוח הבודד בדראג לינק, אבל התפוח השני מגיע כיחידה אחת עם המוט הדחיף - הדראג-לינק וזה עולה כ350 ₪ . בתמונה אגב התפוחים הם במצב תקין.
בדיקות מתקדמות יותר לרכב שעבר את הסינון הראשוני בעין במידה ומה שראיתם תאם את ציפיותיכם עד עתה ישנן עוד כמה בדיקות מעמיקות יותר שכדאי וחשוב לבצע לפני קניית הרכב. הן באות רק לאחר הבדיקות הראשוניות בעיקר משום שאילו הרכב נכשל בשלב הבדיקות הראשוני אין שום סיבה לבזבוז זמן מבחינתכם על הבדיקות האלו. פרקו את בולמי הרכב אחד אחד ובדקו שהתנגדותם אחידה לכל אורך המהלך, הווה אומר פתחו וסגרו אותם לגמרי לפחות פעם אחת. שימו לב שהתנגדות שונה לפתיחה וסגירה היא נורמאלית, אך התנגדות שונה תוך כדי תנועה בכיוון נתון מעידה על בולם גמור. בולמים עולים בין 200 ל2500 ₪ ליחידה, כאשר בסמוראי לרוב מרכיבים בולמים בעלות של 200-500 ₪. סובבו את הסוויץ' לשלב אחד לפני הנעת הרכב וודאו שכל הנוריות ברכב דולקות ועובדות, כולל הכנסה והוצאה ממצב 4X4. תנו לרכב כדקה במצב הזה לפני הנעה, ודאו שמד הדלק עולה ושמד החום לא (אתם רוצים להתחיל את הבדיקה עם מנוע קר, אם הוא לא קר תנו לו להתקרר). הניעו את הרכב. שימו לב שאין רעשי חריקה בזמן ההנעה (משהו שדומה לרעש שיש אם מחזיקים את הסוויץ' פתוח יותר מדי זמן), רעש כזה מעיד על בעיה במתנע (סטרטר). סטרטרים של סמוראי רגישים מאוד לבוץ, שכיח שאחרי נסיעת בוץ יהיה רעש כזה ובהתאם שכיח שהפתרון יהיה זול ופשוט, סה"כ פירוק וניקוי. לחצו על דוושת המצמד עד סופה תוך כדי האזנה קשובה לרעשים. החזיקו את הדוושה לחוצה כמה שניות, שחררו אותה מהר (שימו לב שאתם בהילוך סרק) והאזינו שוב. בעת הלחיצה כל הרעשים מאזור הגיר אמורים להעלם; בעת עזיבה אמור להיות רעש חלש של מסבים מסתובבים. אם יש רעש בלחיצה משמעו שמסב הלחץ של הרכב זקוק להחלפה; אם יש רעש חזק לאחר עזיבת המצמד משמעו שהמסבים על ציר הכניסה הראשי בגיר גמורים. שימו לב שגם מסבים תקינים עושים רעש קלוש. מסב לחץ יעלה לכם כ120 ₪ (אך העבודה להחליפו מרובה), שיפוץ גיר יעלה בין 500 ל1200 (יותר מזה כבר קונים חדש). הכניסו את תיבת ההעברה (טרנספר) למצב ניוטרל והתחילו להעביר הילוכים כאילו שאתם נוסעים בכביש. האוטו לא יזוז כמובן, אבל אם יש בעיה עם תושבות הגיר, תושבות הטרנספר, מסבי הגיר או הדריבשאפט שבין הגיר לטרנספר אתם תבחינו בכך במהרה לפי הרעשים. אם הכול תקין עדיין יהיה רעש מסוים, אבל הוא לא ישמע יוצא דופן. איך תדעו? זכרו את הרעש הזה היטב וכשתיסעו במהירות קבועה על כביש (זה יגיע מאוחר יותר) מצאו את הרעש בין שאר הרעשים ברכב. אם הוא לא יבלוט מעצמו תוך כדי הנסיעה, אתם כנראה בסדר. התחילו נסיעה. שימו לב מתי דוושת המצמד מפרידה ומפסיקה להפריד. שימו לב לרכות הדוושה, דוושה קשה ו/או חורקת מעידה ככל הנראה על צורך בהחלפת כבל המצמד, עלות של כ80 ₪. לפני שהמנוע מספיק להתחמם, סעו בהילוך שני ללא נגיעה בדוושת הגז ואז הצמידו בבת אחת את הדוושה לרצפה. הרכב אמור להגיב מייד (גם אם לא בכח), השתנקות או השהייה מעידים על צורך בניקוי הקרבורטור, עלות של כ100 ₪. סעו מעט בכביש, קבלו את ההרגשה של הרכב. וודאו שאתם מבצעים נסיעה גם במהירויות גבוהות יותר, 80-90 קמ"ש. רוב הסיכויים שאתם תתקלו בשריקה מהטרנספר במהירות 60 קמ"ש ומעלה, לרוב היא איננה סיבה לדאגה. אלו מסבי סיכות על הציר המרכזי בטרנספר, זו תופעה מאוד מוכרת בסמוראים. שיפוץ טרנספר יעלה לכם 500 ₪. בדקו שהרכב נוסע בקו ישר במהירויות גבוהות. ודאו שבבלימה הרכב אינו מושך לצד מסוים, שימו לב שאין לכם רעידות בהגה בשום שלב. בדקו שלידית ההילוכים אין חופש תנועה מוגזם, כנ"ל לידית תיבת ההעברה. לאחר התחממות הרכב, ודאו שהעברת ההילוכים מתבצעת חלק. בדקו שוב שהמנוע איננו משתנק. רצוי גם לעצור את הרכב ולוודא שהעברת מצבים בטרנספר חלקה גם היא; בעיות נפוצות מאד במדור הזה נובעות לרוב מגומייה קטנה שעלותה 30 ₪ והחלפתה קלה. שימו לב שהמצמד איננו מחליק והוא מפריד כיאות. כדי לבדוק שהוא מפריד לחצו על המצמד, המתינו שלוש שניות והכניסו לרוורס. אין חריקה, הכל בסדר. מצמד חדש יעלה כ600 ₪. שיפורים רבים הרכבים שנעשו בהם שינויים כאלו ואחרים לטובת נוחות, עמידות, בטיחות או עבירות הרכב, כולם נכנסים תחת הקטגוריה של שיפורים. נמנה בקצרה את הנפוצים שבהם, יחד עם עלותם כחדשים ואופן זיהויים. נהוג להוסיף 1/2 ממחיר המוצר כחדש עבור שיפור או תוספת כלשהי - זאת במידה והתוספת בכלל רצויה... לא כל מה שהוא שיפור בעיני המוכר הוא שיפור בעיני הקונה. אך ברור לכולם כי אף אחד לא ישלם תוספת של 15K מעל המחירון עבור סמוראי 86 גם אם הושקעו בו 30, לכן כאן המחיר כמוצר יד שנייה גמיש יותר ותלוי יותר בכם ובמוכר. נעילות דיפרנציאל: נעילות אוטומטיות עולות כ250$ ליחידה. כדי לוודא המצאות נעילה אחורית נרים צד אחד של הסרן באוויר (רכב בהילוך, בלם יד לא פעיל) ונסובב את הגלגל. אם יש נעילה אנחנו נשמע רעש ריצ'וט בזמן סיבוב הגלגל. כדי לוודא המצאות נעילה קדמית נבצע את אותו הדבר בסרן הקדמי, רק שכאן נוודא ששני נועלי הטבורים במצב LOCK לפני הבדיקה. המצאות נועלי טבורים איננה נעילה קדמית! נועלי הטבורים הם חלק סטנדרטי בכל סמוראי. הגבהות מתחלקות לכמה סוגים:
בולמי זעזועים: מאחר ובולמים הם מוצר מתכלה בעל תוחלת חיים מוגבלת, סביר מאוד להניח שהבולמים ברכב הנדון הוחלפו לפחות פעם אחת במהלך חיי הרכב. קל לזהות אם בולם הוחלף, שכן בולמים של חברות גדולות לרוב צבעוניים ועל כולם תמיד מוטבע שם החברה המייצרת קרוב לתחתית הבולם. על בולמים לא נהוג לשלם תוספת כסף משום שבולמי סמוראי לרוב אינם יקרים ממילא, אם כי יש תופעות נדירות של הרכבת בולמים איכותיים במיוחד על סמוראי. יחסי העברה: אחד השיפורים הנדירים יותר, אם כי קיים בהחלט בשוק. הנפוץ ביותר הוא למצוא סמוראי משנת 86 ומעלה עם טרנספר של סמוראי משנת 84, אם כי יש גם דוגמאות להחלפת יחס העברה בסרנים ובטרנספר. כדי לבסס האם באמת הוחלף היחס עלינו לספור סיבובים בצירי הכניסה והיציאה של החלק המדובר ולחלק אחד בשני כדי לוודא שהיחס אכן הוחלף, אך מאחר וזה לא ממש פרקטי לביצוע בזמן בדיקת רכב אנו נאלץ לוותר. מה שכן נוכל לעשות זה להכליל: קיט יחסי העברה בטרנספר תמיד מורגש, אם נוסעים בראשון LOW אי אפשר שלא לשים לב שהרכב נוסע ב1/2 מהמהירות של רכב סטנדרטי. החלפה כזו שווה כסף במכירה, כמה זה תלות של עלות הקיט ורצון המוכר. החלפת הטרנספר בכזה של 84 איננה שווה כסף במכירה, שכן אתם תקבלו טרנספר שמבחינת מחיר שווה בדיוק למקורי של הרכב רק שאין לו חלקי חילוף. החלפת יחסי העברה בסרנים שווה כסף כתלות באופי ההחלפה. יחסי העברה לסרן עולים כ150$ לכל סרן (חייבים להחליף בשניהם) ואותם קל לבדוק: הרימו את כל הסרן באוויר, סובבו את הגלגל 10 סיבובים וספרו כמה סיבובים מסתובב גל ההינע. היחס בניהם הוא יחס ההעברה בסרן. פגושים ומיגונים: סמוראי הוא רכב שמגיע מוכן ומזומן לנסיעות שטח ללא צורך בתוספות. יש לו מיגון מיכל דלק מקורי מהמפעל (שלא שווה הרבה מבחינת מיגון אבל עדיף על כלום) ומערכותיו חסונות וממוקמות היטב באופן יחסי. עם זאת רבים הבעלים שהחליטו להוסיף מיגון כזה או אחר, פגוש יעיל יותר או כלוב התהפכות. שיפורים מסוג זה שווים כסף במכירה, אם כי לעולם לא קרוב אפילו למחיר השוק שלהם (או חצי ממנו, ליתר דיוק). במידה ואתם נתקלים במיגון או תוספת כזו, בחנו אותן היטב והחליטו האם הם עומדים בדרישות שלכם מהם. יוצא דופן הוא כלוב ההתהפכות (או קשת ההתהפכות) ופגוש קדמי המכיל כננת. הם יוצאי דופן משום רמת הביצוע הגבוהה הנדרשת בבנייתם; כלוב הבנוי מחומרים לא מתאימים או שאיננו מתוכנן או מבוצע היטב עשוי להיות קטלני בעת התהפכות. הפגוש הקדמי עם הכננת חייב להיות מחובר לשלדה בשמונה נקודות לפחות, כאשר לכל נקודה בורג משלה. כננת היא תוספת חשובה, שווי שוק של כננת משומשת בין 1500-2500 שקלים. דיגומים: לכל אחד נכנס ג'וק כזה או אחר בזמן כלשהו להוסיף משהו שהוא החליט שהוא צריך ויכול. זה עשוי להיות כיסאות הידראוליים, ערכת מקלחת לשטח, גגון, צלייה נפתחת ועוד כיד הדמיון הטובה. משום מגוון האפשרויות הענק לא ניכנס לכל אחת ואחת, רק נאמר שכאן זה תלוי רק בכם. האם הדיגום המדובר מותקן לשביעות רצונכם? הוא אסטטי מספיק או יעיל מספיק? אם נראה לכם ששווה לשלם עליו, שלמו. אם לא, תסתדרו עם המוכר. סיכום אחרי שבדקתם את הרכב יש לכם תמונה לא רעה בכלל על מצבו. ברור שמצאתם הרבה נקודות קטנות שדורשות טיפול, אחרי הכול מדובר כאן על רכבים בני 10 שנים בממוצע. השאלה הגדולה באמת היא מאיפה תרכשו את הידע להחליט האם רשימת התקלות ברכב מסוים היא סבירה, בלתי מקובלת או מצוינת יחסית? בשביל לענות על כך, עליכם לבדוק הרבה יותר מרכב אחד; אתם צריכים להבין מה מצב השוק, איך רכבים נראים (טובים יותר וטובים פחות), לראות כמה רמות של אחזקה בעיניים. אין מספר לכמות הרכבים שאתם צריכים לבדוק בשביל זה, רק ברור שזה יותר משניים-שלושה. מאחר וסמוראים שמורים היטב הם נדירים מאוד רוב הסיכויים שאתם תרכשו רכב עם בעיות מסוימות שאתם תחליטו מתי (או האם) לטפל בהם. סוגיית "איך בודקים את בעל הרכב" היא סוגיה גדולה גם כן, אבל אותה אנחנו נשאיר לכם. הרבה יותר קל לנו להסביר איך בודקים רכב מאשר איך בודקים בן-אדם. כתבה זו היא רק מבוא, אל תהססו לשאול שאלות נוספות במערכת הפורומים של ג'יפולוג. |
||||
תפריט ראשי
ניווט לפי מותגי 4X4
פורום 4X4 הודעות אחרונות
הודעת מערכת