מיקום הרכיבים:
מחשב – ECM . אני מיקמתי אותו מאחורי הדש-בורד.
מודול הצתה. אני מיקמתי אותו מתחת לדש-בורד, לטובת הגנה גדולה יותר מרטיבות.
חיישן MAP – את החיישן הזה חובה למקם במקום שהוא גבוה מבית המצערת ועם הפתח של הצינור פונה כלפי מטה, וזה על מנת שלא תגיע רטיבות אל החיישן דרך צינור הוואקום ותהרוס אותו. אני מיקמתי אותו מאחורי הדש-בורד, לטובת הגנה גדולה יותר מרטיבות. ניר, וזה מה שרואים בתמונה, מיקם אותו על קיר האש. שימו לב גם לצינור השרשורי הכתום, שבתוכו עוברת צמת החוטים:
CTS – חיישן החום. יש בורג אלן על סעפת היניקה, ליד צינור המים הקדמי שמתחבר אליה. פותחים אותו, וההברגה מתאימה בדיוק לCTS . חשוב לציין שאם משתמשים בחור הזה, אז סעפת היניקה חייבת להיות מחוברת לצנרת הקירור על יד שני צינורות. אם מישהו ביטל את מעבר המים דרך הסעפת אז הCTS לא יתן קריאה נכונה.
אצל ניר בג'יפ, סעפת היניקה מנותקת מהמים, ולכן הוא התחבר בחור שבמקור יושב בו פקק ריבועי, בבלוק המנוע, מתחת לסעפת הפליטה:

2O – חיישן החמצן – יש בורג , עם ראש 22 מילימטר, בתחתית סעפת הפליטה. ההברגה שלו מתאימה בדיוק. הפתיחה שלו עלולה להיות קשה, כמו שתואר בכתבה השנייה של ההזרקה. אני נדרשתי להשתמש בידית כוח עם צינור של הייליפט כמאריך על מנת לפתוח את הבורג. מוציאים את הבורג וההברגה מתאימה בדיוק לחיישן החמצן. בחלק מהסיקסים האמריקאיים יושב שם חיישן חמצן מקורי שמיועד למאייד ממוחשב.
SURGE TANK ומשאבת הזרקה.
אני מיקמתי אותו לפני המצבר, בתוך תא המנוע, על הכנף הימנית, בתוך חבק שמיועד לג'ק המקורי.
נורת CHECK ENGINE , מוקמה על הדש בורד.
כעקרון, ברכבים המקוריים יש קונקטור ALDL שמיועד למטרות דיאגנוזה של תקלות ושל עבודה תקינה של המחשב. קיצור בין רגליים A וB שלו, עם מוליך כלשהו, יגרום לנורת הCHECK ENGINE להבהב ולמסור קודים של תקלות . לאחר שהמנוע מותנע ונכנס למצב של CLOSE LOOP ניתן לראות על ידי הבהוב של המנורה מתי חיישן החמצן מקבל תערובת עשירה ומתי ענייה, וכך ניתן לדעת אם החוג הסגור עובד בצורה תקינה. במצב תקין הנורה אמורה להבהב פעם-פעמיים בשנייה. לפני שהמחשב מגיע למצב של לופ סגור, הנורה תהבהב כארבע פעמים בשנייה.
איך קוראים את קודי התקלה?
מקצרים את רגליים A ו B של קונקטור הALDL .
פותחים סוויץ' . לא מתניעים את המנוע.
במצב תקין לגמרי, אתם אמורים לראות את הנורה:
מהבהבת פעם אחת.
עושה הפסקה בינונית.
מהבהבת פעמיים.
עושה הפסקה ארוכה.
חוזרת להתחלה.
וכך בלופ אינסופי.
זה אומר שקיבלתם קוד 12 , כי בהתחלה הנורה הבהבה פעם אחת, שזה בשביל ספרת העשרות, ואח"כ הבהבה פעמיים, וזה בשביל ספרת היחידות.
קוד 12 זה קוד נורמלי של המערכת, שלא מצביע על שום תקלה.
אם יש לכם תקלה אז אתם תראו את התהליך של הצגת קוד 12 קורה שלוש פעמים, ואחר כך תהליך של קוד התקלה שיש לכם, שיחזור על עצמו שלוש פעמים. לאחר מכן, אם אין עוד תקלה, הוא יחזור להתחלה, יהבהב 12 שלוש פעמים וכן הלאה.
טבלה של קודי תקלות:
אני העדפתי לקבל דיאגנוזה זמינה יותר מאשר קיצור עם מוליך ולכן הוספתי מפסק על הדשבורד שמבצע את הקצר הזה בצורה קלה. רגל אחת של המפסק מחוברת לאדמה, ורגל שנייה של המפסק מחוברת לחוט שהיה אמור להתחבר לרגל B של קונקטור הALDL. קונקטור שאותו לא לקחתי מהספארי. חוט לבן עם פס שחור מפין 9A במחשב.
SURGE TANK.
(השימוש בSURGE TANK הוא לא מחויב. ניתן לשים את המשאבה בתוך טנק הדלק המקורי של הסיקס, לאחר שחותכים במרכזו את צינור הפיקאפ של הדלק, ומחברים בינו ובין המשאבה עם צינור גומי ושני בנדים) .
SURGE TANK זה מיכל דלק קטנטן, שמשאבת הדלק המכנית, הישנה, שואבת מחלקו העליון דלק, ומזרימה את הדלק דרך צינור העודפים המקורי של הג'יפ אל מיכל הדלק. הדלק מגיע אל המיכל מצינור אספקת הדלק המקורי של הג'יפ, לאחר שהוא עובר במסנן דלק פשוט, שקוף. המיכל הקטן הזה מלא תמיד בדלק עד למעלה. בתוך המיכל יושבת משאבת ההזרקה החשמלית, שואבת ממנו דלק לבית המצערת ומבית המצערת חוזר צינור אל המיכל הקטן.
למה לעשות את זה?
1. במיכל המקורי של הספארי יש מחיצות ומבנה כזה שמוודא שהמשאבה תהיה טבולה כל הזמן בדלק. אצלנו אין את זה, ויכול לקרות מצב, במיוחד כשיש מעט דלק, שלחלקיק שניה המשאבה תקבל אוויר במקום דלק. במקרה כזה, הלחץ בצנרת הדלק יורד מיידית והמנוע כבה. בתכנון המקורי שלנו אין את הבעיה הזו מכיוון שיש לך תמיד קצת רזרבה של דלק בכוסית הדלק שבמאייד, וזה יכול לפצות על קטעי זמן קצרים שבהם המשאבה שואבת אוויר. 2. כאשר אתה עומד הרבה זמן בשיפוע ואין לך הרבה דלק, גם ללא טלטולים, הפיקאפ במיכל ישאב אוויר, והמנוע יכבה. הSURGE TANK פותר את הבעייה בכך שיש לך רזרבה של כ400 סמ"ק בנזין. 3. אם אני טובל את המשאבה בטנק הדלק המקורי, אין לי דרך לסנן את הדלק שמגיע אליה והיא תאכל המון המון בנזין עם חלודה. אם אני שם אותה בSURGE TANK, אז יש לי מספיק צנרת לפניה כדי להרכיב כמה מסננים שאני רוצה. 4. המשאבה המקורית עדיין שואבת ומתפקדת וזה עניין של הזזת צינור אחד והרכבת המאייד כדי להמשיך לטייל במקרה של תקלה במערכת ההזרקה.
קניתי ניפל צינור 2 צול מברזל, באורך של 20 ס"מ ושני פקקי ברזל תואמים (אם אתם רוצים רזרבה גדולה יותר אז תקנו ניפל ארוך יותר, או שתקנו צנרת של שלושה צול במקום שני צול, וזה יגדיל ביותר מפי שתיים את קיבולת הדלק במיכל. העלות של הניפל ושני הפקקים היא בערך 100 ₪ .
בפקק הברזל העליון קדחתי חמישה חורים: ארבעה חורים בהיקף, עם מקדח 10 מ"מ. ועוד חור אחד 8 מ"מ במרכז. חשוב להקפיד שאחד החורים שבהיקף, לא יהיה קרוב מדי להיקף החיצוני, שכן הצינור שיעבור דרכו ייכנס פנימה , לתוך המיכל, ושם חשוב שיהיה מספיק מקום לצינור הדלק מגומי להתלבש על צינור המתכת, וכן לניפל 2 צול, להתברג לתוך הפקק, בלי הפרעות.
התמונה הבאה היא מהג'יפ של ניר, שמיקם את המיכל, על קיר האש, בצד נהג, צד שמאל.
חתכתי קטעים ישרים מצינוריות המתכת המקוריים שהגיעו במכסה העליון של מיכל הדלק של הספארי. צריך ארבע צינוריות של 10 מ"מ קוטר חיצוני, כאשר כדאי שאחת מצינוריות ה10 מ"מ תהיה ארוכה, עם סופית שיש לה ניפוח בקצה. הצינורית הזו תשמש לחיבור משאבת ההזרקה בתוך הSURGE TANK , וכן לחיבור צינור הגומי בחוץ, שהוא הצינור היחיד במערכת שנמצא בלחץ, ולכן הניפוח בקצה הצינורית חשוב, כי הוא מונע מצב שהצינור מחליק ממקומו. צריך לחתוך עוד קטע של כחמישה ס"מ צינורית 8 מ"מ לטובת מעבר שני חוטי החשמל, במרכז הפקק העליון של הSURGE TANK .
ניר הלחים לי את הצינוריות אל הפקק עם אוטוגן ואלקטרודת פליז מצופה. הפקק הוא פקק מיציקת ברזל, ולכן רצוי לא לקרר אותו עם מים כשהוא עוד רותח, אלא לתת לו להתקרר, אחרת הוא עלול להיסדק.
מדדתי את החוטים וצינור הגומי ככה שהמשאבה תשב בתחתית הSURGE TANK . השחלתי את החוטים דרך הצינורית המרכזית, אטמתי את כניסת חוטי החשמל משני הצדדים של הצינורית עם אפוקסי. הלבשתי על הצינורית וחוטי החשמל עוד קטע צינור גומי קצר וגם אותו מילאתי בסיליקון, על מנת לוודא אטימה מלאה של כניסת חוטי החשמל לSURGE TANK .
חיברתי את משאבת הדלק לחשמל, וכן חיברתי אותה בעזרת צינור דלק אל צינורית המתכת שהוחדרה אל תוך הSURGE TANK , וסגרתי את צינור הגומי, משני צידיו, עם בנדים ממתכת.
שמתי כחמש שכבות של טפלון על ההברגות של ניפל ה2 צול, וסגרתי אותו משני צידיו עם הפקקים, בעזרת מפתחות צינורות, בצורה הדוקה.
אל הצינורית שמחוברת למשאבת הדלק חיברתי צינור דלק מגומי, ואותו העברתי אל כניסת הדלק בבית המצערת, אל צינורית המתכת עם קוטר חיצוני 8 מ"מ. כאן זה המקום להשתמש בצינוריות המתכת שמתחברות אל בית המצערת. צריך לחתוך אותן כחמישה ס"מ מבית המצערת ועליהן להלביש את צינור הגומי, וכמובן לשים בנד מתכת על הצינור. במרכז צינור הגומי יש להרכיב מסנן דלק שמיועד להזרקת דלק, כזה שעשוי מפח ולא מפלסטיק שקוף. יש שם לחץ של 13 PSI ומסנן דלק פשוט מפלסטיק עלול להיפרץ. מסנן אחד שמתאים לזה הוא של פיאט פונטו הזרקה. זה מסנן חד-פעמי שעלותו כמה עשרות ₪.
את צינור הגומי שבמקור הולך ממיכל הדלק למשאבת הדלק המכנית, המקורית, חיברתי לאחת מצינוריות הSURGE TANK ומהצינורית האחרונה של הSURGE TANK הולך צינור אל משאבת הדלק.
עוד צינור גומי הולך מבית המצערת, מצינורית המתכת שקוטרה 10 מ"מ, אל אחת הצינוריות שיוצאות מהSURGETANK . כמובן לסגור עם בנד מתכת את שני קצוות צינור הגומי.
קצת קשה לשים לב לאור הברברת הכתובה הזו, אבל מי ששם לב טוב לפרטים יבחין שעשיתי שינוי קטן ממה שמקובל בבניית SURGE TANK :
עקב חשש שלי מדליפה באיזור מעבר חוטי החשמל, חיברתי את הצנרת ככה שמשאבת הדלק המכנית יונקת מהמיכל במקום לדחוף אליו. כך , אם יש דליפה כלשהי, אז יחדור אוויר אל המיכל ובמקרה של דליפה רצינית המנוע יכבה. זה גם קל מאוד יחסית לאטום דליפה כזו. אם הייתי הולך על משאבה שדוחפת אל המיכל, אז דליפה היתה מתבטאת בצורה של נזילת דלק, ואת זה אני פחות אוהב.
אם עוד לא היה לכם עד עכשיו מסנן דלק מפלסטיק, שקוף, לפני משאבת הדלק, אז עכשיו זה הזמן להתקין אותו, על הקו שמגיע ממיכל הדלק הגדול, עוד לפני שהדלק מגיע אל הSURGE TANK . משאבת הדלק החשמלית של ההזרקה מאוד לא אוהבת חלודה ולכלוך אחר בדלק.
תיאור של בניית כבל הALDL
שימו לב, שלצרכים שלנו אין צורך בנגדים 4R ו3R . יש לכם ביד את הקונקטור RS232 שבתוכו יש שקעים, לא פינים. זה קונקטור מסוג נקבה, וניתן לראות את המספור של שני הפינים שמעניינים אותנו, 2 ו-5 כאן:
צריך להכניס סיכה לפין 2 ולבדוק עם רב מודד שבודק רציפות לאיזה חוט הפין הזה מחובר. לחוט הזה צריך לחבר נגד 10 אוהם (אם אתם הולכים לחנות אז תבקשו נגד מסוג THROUGH HOLE , ההספק שלו לא חשוב) ואת הצד השני של הנגד לחבר ל12 וולט לאחר סוויץ' . את החוט שמגיע מפין 2 גם מחברים לרגל קולקטור C של הטרנזיסטור.
את החוט שמגיע מפין 5 צריך לחבר לאדמה של הרכב וכן לרגל אמיטור E של הטרנזיסטור.
את רגל הבסיס של הטרנזיסטור B מחברים לנגד 10K אוהם, ואת הצד השני של הנגד מחברים לחוט הכתום שמגיע מקונקטור 9A, הקונקטור של הECM .
התקנת בית המצערת:
מכיוון שהמוט שמגיע מלמטה ופותח את המצערת של מאייד הקרטר, כבר לא יתחבר אל המאייד, אנחנו רוצים שהחיבור של פרפר המצערת בבית המצערת יהיה דומה בצורתו ובמיקומו לחיבור המקורי במאייד. אני מימשתי את זה, על ידי כך שתלשתי מהמאייד המקורי את הפחית שעליה יש את הגולה שהמוט המדובר מתחבר אליה. עיקמתי את הפחית, קדחתי בפחית ובפרפר של בית המצערת חור שדרכו העברתי בורג, שנסגר עם אום. תמונה יותר טובה מאלף מילים:
A זה הבורג והאום שמחזקים את שתי הפחיות, זו של המאייד וזו של בית המצערת, יחדיו.
B זו הפחית של בית המצערת, שכופפה כדי שלא תיפגע במתאם כשמסובבים אותה.
C לא רואים את התפוח עצמו, אבל הוא נמצא בצידה השני של הפחית, ואליו מתחבר המוט-שטנגה-D
D מוט-שטנגה, זה מוט שמגיע מלמטה ודוחף את הפחית של פרפר המצערת.
E זוהי הפחית שנשחטה מהמאייד. כדאי לשים לב שבדיוק במקום שמצביע הקו החום, הפחית מכופפת על מנת שתתאים לכיפופים בפחית של בית המצערת.
מעיפים את המאייד (בשביל זה התכנסנו, לא? ) עם האטמים והספייסר שמעל סעפת היניקה. מנקים את סעפת היניקה. שמים עליה אטם תחתון של המאייד המקורי. על זה שמים את המתאם. מהדקים את המתאם אל סעפת היניקה בעזרת 4 ברגים. חשוב לשים לב שהראש של הברגים האלה לא יהיה מעל פני השטח של המתאם. מורחים RTV על המתאם, שמים את האטם של הTBI, מרכיבים את הTBI, ומהדקים את שלושת האומים, עם שייבות מתאימות, כמובן.
חברו את הצינורות של הPCV ואת צינור הוואקום של קידום ההצתה אל בית המצערת, תוך כדי שאתם שמים לב אם הכניסות הן מתחת למצערת, ואז יש שם וואקום חזק בעת סגירת מצערת (הPCV מתאים לזה) , או שהכניסות הן מעל המצערת, ואז יש שם וואקום בעת פתיחת מצערת (זה בדרך כלל מה שצינורית הוואקום של קידום ההצתה רוצה לראות) , וסגרו את הפתחים המיותרים של כניסות הוואקום בבית המצערת בעזרת צינורות קצרים, שבקצוותיהם נעוצים ברגים, או שתשקיעו ותמצאו פקק גומי ייעודיים. זה גם יראה טוב יותר.

חשוב להקפיד שכשעוזבים את דוושת הגז, המצערות נסגרות לגמרי ומתקבל חופש קטן בין המוט ובין פרפר המצערת, וכן כשפותחים גז, שהמצערות ייפתחו לגמרי. יכול להיות שהמצערות לא ייסגרו לגמרי, ואפשר לפתור את זה על ידי עיקום, בכוח היד, של הפחית שמתחברת לתחתית המוט. מושכים אותה קצת כלפי מעלה, המוט עולה קצת, ומתקבל החופש הרצוי שמאפשר סגירה מלאה של המצערות.
התאמת מסנן האוויר:
בכתבה השנייה בסדרה, אפשר לראות שעמי התאים את החיבור של המאייד לצינור של מסנן האוויר. לי לא היה את הזמן להתעסק עם זה, ולכן , כפתרון זמני, שמתי את בית מסנן האוויר שלקחתי מהספארי. הוא פוגע בצד שלו בבוסטר של הבלם, אבל זה לא משהו שכמה מכות פטיש על בית מסנן האוויר לא פתרו בקלות. בוצעה מעיכה בבית מסנן האוויר שמתאימה בדיוק לבוסטר של הבלם.

המשך בפרק ד של הכתבה הזו:
|