באחה ישראל פוינטר-גולן-אילת 2007 - סיכום

קשה לזהות נקודות צומת היסטוריות כשהן מתרחשות. ובכל זאת נעז ונאמר שצומת אחת קטנה בהיסטוריה של הספורט המוטורי נחצתה ביום שישי, ה27 ביולי.  אם עד היום התחלנו כל דיווח על תחרות ראלי בנימה של התנצלות, התפעלנו מעצם הצלחת הארגון וסיימנו ב"אף על פי כן יש ספורט מוטורי בישראל" - לא עוד. את תעודת הבגרות הרישמית של מרוצי השטח הפתוח בישראל קיבלנו כבר בשנה שעברה, עם ראלי חרמון אילת הרביעי בהפקת המרכז הישראלי לסיור, שהיה ארוע מופתי. השנה, בבאחה ישראל פוינטר-גולן-אילת, אנחנו כבר לא מתפעלים מעצם הפקת מרוץ שטח של 600 קילומטר בישראל - אנחנו מתפעלים מהמרוץ עצמו. היו לנו מנצחים ומפסידים, דרמות, מתח כמעט עד הסוף, וגיבורים.

הסיפור של המרוץ הזה היה בקטגורית הT1, קטגורית המכוניות הבכירה. שנתיים של עליונות ברורה ורצף נצחונות בלתי נגמר של רז היימן והלל סגל בפאג'רו T1 הצהוב של קבוצת ליוגב עומדות בפעם הראשונה בסימן שאלה.   הגענו למרוץ הזה סוף סוף עם שלישיית חוד אמיתית,  עם מכוניות מהירות ומוכנות,  נהגים ונווטים משופשפים, צוותי סיוע גדולים, מיומנים, רעבים.  השברולט T1 של קבוצת עידו-גודייר-רייסינג (קראתם נכון, שברולט),   וההאנטר של קבוצת גתוס/כל גדר, התייצבו למרגלות החרמון מאחורי רז והלל בסדר הזינוק, בועטים, מוכנים, נושפים אש. לקבוצת ליוגב לא יהיה קל לנצח השנה. רחוק מזה.

אבל לפניהם עמד סוזקי DRZ400 צהוב ועליו המספר 1 המסמל את היותו אלוף השנה שעברה. ב05:25, עם אור ראשון, ייצא לדרך יוני לוי בראש שביעיית אופנוענים בקטגוריה המקצועית. כמה דקות אחריהם זינקו רכבי הT1.  המרוץ הגדול של השנה יצא לדרך.

המסלול

מסלול באחה-ישראל היה שונה מהותית ממסלול ראלי חרמון אילת המסורתי, בעיקר בחלקו הצפוני. נועם היימן תכנן מסלול הרבה יותר מהיר באופן כללי, שחולק לארבע סטיג'ים תחרותיים. SS1 (קטע מיוחד - special stage) רץ מתל פאחר ישירות על ציר הנפט הסלול ברובו, ואפשר למתחרים לעבור את הרמה בטיסה נמוכה לעבר קו המצוק הדרומי ועד נקודת הסיום בתל קציר.

SS2 זינק אחרי המזבלה של מנחמיה, וחצה את כל העמק בשבילים מוכרים ומהירים מאד, ולאחר מכן את רמות מנשה עד לסיום החצי הצפוני של הראלי בצומת משמר הגבול. שם עלו הכלים על העגלות ויצאו לקטע קישור ארוך, של שעה ו45 דקות, עד לתל צפית. SS3 היה לא פחות מהיר , והתבסס על השבילים שלאורך כביש 6 הנסלל בדרום ועל דרך הפטרולים הישנה, ירד מערד בציר הגז והסתיים בהר קומות. 70 דקות קישור הובילו את המתחרים לSS4 שהוזנק מנאות הכיכר, ישירות על ציר המערכת בגבול ירדן, לקטע הסופי, הארוך, והמהיר ביותר של הראלי - עד אוהל הסיום שהמתין בנחל רודד בכניסה לאילת.

תוכנת המעקב on-line השתדרגה השנה, כשכמעט כל 60 הצוותים המזנקים זכו למכשיר עיקוב. באתר של חברת פוינטר, נותנת החסות הראשית של הראלי, זכינו כולנו לעקוב אחרי הדרמות ב"שידור ישיר". יתרה מזאת, גם קבוצות הסיוע והמתחרים שהעמידו חמ"לים עורפיים בבית, מול מסך המחשב, זכו למודיעין יקר ערך בזמן אמת שהיה קריטי בקבלת החלטות חשובות בכמה מקרים.

המנצח...

"יוני מי?" שאלו כולם בשנה שעברה, כשאופנוען אלמוני בשם יוני לוי על סוזוקי  צהוב הגיע לנקודת האמצע של הראלי במשמר הגבול הרבה לפני כל אחד אחר. השנה היתה שונה: השם יוני לוי נשמע בכפר בלום מכל עבר, והצעיר בן ה23 מטבעון  קיבל את מספר 1 המחייב. ברמת הגולן חבריו האופנוענים המובילים עמדו  בקצב שלו, אבל בהמשך הוא פתח פער גדול יותר ויותר, ולא הרפה עד הסיום. הנצחון שלו   על פני חברו לקבוצת סוזוקי,  זיו כרמי,  וערן וולנברג שהגיעו למקומות השני והשלישי, ומקבע את שמו ככוכב הנוכחי של מרוצי השטח הישראלי, האיש שיהיה המטרה של כולם - על אופנועים, טרקטורונים ומכוניות - גם בשנה הבאה. 

בטרקטורונים הפיבוריט יובל שרון עמד בציפיות.  הוא נרשם ברגע האחרון עם טרקטורון חדש, והגיע לצפון באיחור. עם שעת שינה אחת בקושי, ובלי  נקודות ציון במכשיר הGPS, הוא התייצב בתל פאחר. אבל כמיטב מסורת האלתור הישראלית, הכל הסתדר בדקה ה90 ושרון ניצח את קטגורית הטרקטורונים המקצועית בצורה משכנעת.

המכונית המהירה ביותר - T1

דקות אחרי הק.ט.מ. הכתום של ערן וולנברג במקום השלישי, הגיח מהאבק עידו כהן. את המתח של המרוץ סיפקה שלישית הT1:  עידו כהן, רז היימן, ושי שמעוני. הדרמה הזאת, שאחריה עקבנו מקרוב, היא סיפור המרוץ, ומתועדת בכתבה מיוחדת. מספיק שנאמר שאחרי מרוץ צמוד ודרמטי ביותר, היום הזה היה היום של עידו כהן.  עידו הוכיח שהוא לא שכח איך מנצחים מרוצים. שי שמעוני סבל ממזל רע ועיכוכבים שונים, אך הביא את ההאנטר שלו לקו הסיום בנחל רודד במקום השני, בפער של 10 דקות מעידו.  רז היימן והלל סגל שהיו צמודים לעידו בהפרש של שניות כל הדרך מרמת הגולן,  נאלצו לפרוש בחצבה עקב תקלת מנוע משביתה. במקום השלישי בקטגורית T1, אך בהפרש זמנים גדול מאד, הגיע אלון שחף  בבאגי/סופה של תלבר מוצרי פופ.

הקטגוריה ה"חמה" - T2

המכונית השלישית לנחות באילת היתה הפאג'רו הוותיקה של קבוצת אוטוויק, עם אלון אסולין  ואייל עובדיה, שניצחו את קטגורית הT2 חד משמעית. אחריהם הגיעו ניצן שקל ואורי גרוס מקבוצת טלפארמה, ובמקום השלישי גל שחם וארנון הלחמי, קבוצת מוטורוני/דרך הים. כולם סבלו מהתחממות וצרות מכאניות שונות משונות - בולמים נוזלים ושבורים, בלמים לא מתפקדים... אלון אסולין סבל מהכי פחות צרות ונתן תצוגת נהיגה כמו שהוא יודע והגיע להישג יפה גם בדרוג הכללי. 

באגים

המרוץ לא היטיב עם קטגורית אבטיפוס 4X2, שהורכבה הפעם ממגון כלים החל בטומקאר זהיר ועד הארז-ריידר הענק. למרות שזינקו לפני T2, הבאגי הראשונה לא הגיע לאילת אלא בשעת אחר הצהריים מתקדמת.  היו אלו צוות עידן הגז, יואב בשביץ ודודי פרץ. מעט אחריהם הגיע גילי הכהן בטומקאר - לגילי, בניגוד לאחרים, לא היו בעיות מיוחדות - הוא פשוט נסע בקצב המקסימלי של הטומקר כל הדרך, כ80 קמ"ש. גילי  מתחרה בקטגורית UTV במרוצי מדבר באמריקה, ואחרי סיום הבאחה 500 לפני חודשיים, חוצה ישראל הוא מבחינתו אימון לקראת הבאחה 1000 בנובמבר. כולנו מחזיקים לו אצבעות.

רכב ה2X4 השלישי להגיע לסיום היה הארז-ריידר. ארז אברמוב זינק חזק כהרגלו אבל שוב סבל מבעיות מכאניות. משאבת הדלק הציקה לו כל המרוץ. כל מספר קילומטרים הוא נאלץ לעצור, לשפוך עליה מים וולהמתין שתצטנן. ארז סיכם את המרוץ במילה אחת - "סיוט".

ג'יפים סטנדרטיים

איציק אסולין וצביקה יעקבי  הובילו את המגנום של צוות אוטוויק למקום הראשון, אחריהם הצמד הלא מוכר של ערן גנה ואריה סבן בטויוטה לנדקרוזר נתנו הופעה משכנעת. רון גל וגיא גוטליב הגיעו לקו הסיום שלישיים, עם רכב מפורק ומנוע רותח.

סיכום המרוץ

חוצה ישראל 2007 נתן מיפוי טוב של ענף מרוצי השטח בארץ. יש לנו קבוצת חוד ברורה ומוגדרת - שלושת הצוותים הבינלאומיים שלנו, - עידו-גודייר, ליוגב, וגתוס/כל-גדר. עידו כהן, רז היימן ושי שמעוני נמצאים בליגה משל עצמם - אבל דבר אחד ברור - שלושתם באותה הליגה. שלטון היחיד של רז היימן שכבר התרגלנו אליו, נשבר, גם סמלית.

שאר המכוניות והצוותים נמצאים הרחק מאחור. תקלות מכאניות בדרגות כאלו ואחרות הפריעו ועצרו כמעט את כולם, גם את הרכבים הסטנדרטיים וגם את אבי-הטיפוס. הסכומים שדרושים כדי להתחרות במכוניות בישראל גבוהים מאד, ותחזוקה לא מושלמת מפריעה במרוץ סיבולת של 600 קילומטר בתנאי חום גרועים ביותר.

ועם זאת, אחוז הפרישות היה קטן יחסית, ורוב הצוותים הגיעו לאילת עד השעה תשע בערב, כולל שתי הסופות הסטנדרטיות שהתחרו במרוץ. ניר-בן ארי היה במקום כללי טוב מאד כהרגלו עד הסטייג' השלישי אך התחיל לסבול מבעיות בחיישן גל הארכובה.  החלפתו שלוש פעמים, כולל השאלת חיישן מסביון עזר בסופה האדומה של צוות ג'יפולוג, לא הצליחה לפתור את התקלה לגמרי. עם זאת, שתי הסופות הגיעו בשלום לסיום, רבע שעה אחת מהשנייה, והיו בין המכוניות האחרונות בראלי. ניר בן ארי קטף את מירב ניקוד גביע הפורמולה סופה, וצוות ג'יפולוג זכו לסיים את חוצה ישראל הראשון שלהם, ואין אושר גדול מזה.

זוג מאושרים נוסף שנצפו בקו הסיום היו יונתן וישליצקי ובן לאוטרבך בסמוראי סטנדרטי לחלוטין. יונתן נדלק ונרשם לקטגורית הRAID (בה הזמנים לא נמדדים, והמטרה היא פשוט להביא את הג'יפ הסטנדרטי מתל פאחר לאילת בחתיכה אחת) כחודש לפני הארוע, מצא נווט, הכין את הרכב. הצמד הגיעו לאילת ברכב שלם, כמעט ללא תקלות, מחייכים וטובי לב. הם שמחו עוד יותר למחרת כאשר קיבלו גביע, על מקום שני בקטגורית הRAID. משיכת מתחרים חדשים היא בדיוק מטרת קטגורית הRAID, ובכך הצליח נועם היימן בהחלט.

גלריות

כדי לסקר את המרוץ הארוך זה בצורה הראוייה,  איחדנו כוחות עם מקבילנו הדו גלגליים  מאתר  פולגז.  התמונות המופיעות כאן ובגלריות הנרחבות במיוחד צולמו על ידי טל זהר, ערן שלמה, אוריאל כהן, אסף קציר, ונמרוד מלר. תודה גם לצוות המסוק שליווה אותנו מלמעלה - ר'. טייס המסוק, אביב קדשאי ומוניק אורבי. שמו של כל צלם מופיע בשם הקובץ של התמונה בגלריות, אותן ערך טל זהר.

תודה מיוחדת למיקי יוחאי, קרוס-קאונטרי הפקות, שאפשר לנו לעקוב אחרי החוד של המרוץ בקצב הנכון, וליפנאוטו ועופר/אבניר, יבואניות סובארו וסוזוקי, על כלי המרדף המהירים האידיאליים למשימה, על ארבע ושני גלגלים - סובארו פורסטר טורבו וסוזוקי V-Storm.

רשימת הגלריות:

יום חמישי בכפר בלום, רישום, תדריך, ורכבים מצוחצחים

יום שישי לפנות בוקר, זינוק לSS1

מנחמיה, זינוק לSS2

צומת משמר הגבול, סיום SS2

SS3: תמונות מהזינוק בתל צפית, מפארק ערד ומציר הגז

SS4: מנאות הכיכר, ציר המערכת, ותמונות הסיום בנחל רודד, אל תוך הלילה...

שבת בבוקר, טקס הסיום וחלוקת הגביעים במלון הרודס אילת

תוצאות:

האופנוע המקצועי האחרון מזנק ואחריו הפאג'רו של קבוצת ליוגב, רז היימן והלל סגל.

יוני לוי, קבוצת סוזוקי, המנצח הכללי של פוינטר-גולן-אילת 2007

יובל שרון, קבוצת אבנוע/ רוטשילד אופנועים/המיבדקה/ פארק ניצנים, הטרקטורון הראשון לחצות את קו הסיום

עידו כהן ואביב ספקטור, קבוצת עידו-גודייר, המכונית המהירה ביותר בראלי.

שי שמעוני וגדעון בן שמואל, קבוצת גתוס/כל-גדר, מקום שני בקטגורית T1, מכונית שנייה בדרוג הכללי.

אלון אסולין ואייל עובדיה, קבוצת אוטוויק, מקום ראשון בT2 ומכונית שלישית בדרוג הכללי.

ניצן שקל ואורי גרוס, קבוצת טלפארמה, מקום שני בT2

גל שחם וארנון הלחמי, מקום שלישי בT2, קבוצת מוטורוני-דרך הים.

גילי הכהן ותום רותם, טומקאר, מקום שני בבאגים.

איציק אסולין וצביקה יעקבי, צוות אוטוויק, מקום ראשון סטנדרטים.

אנשי החושך שלא נשברו והגיעו לסוף אחרי 13 ו14 שעות מטלטלות ואינספור תקלות, הם הגיבורים האמיתיים.

שם

1

5

2

6

3

2

שם

1

11

2

12

3

14

שם

1

30

2

37

3

31

שם

1

53

IDO GOOD YEAR RACING TEEM

2

51

3

52

שם

1

63

2

64

tomcar racing teem

3

60

שם

1

71

2

74

3

73

שם

1

80

2

86

3

84

שם

1

95

2

92

3

94

שם

1

40

2

44

3

42 +43