Close
  • חשיפה ראשונה: ZIbarM סימן 2

    הדור החדש של רכב השטח הישראלי האולטימטיבי בחשיפה עולמית - הזיבאר הצבאי של עידו כהן, מהונדס, איכותי, חזק וחד יותר מאי פעם. חאקי כחול-לבן. (Photographs: אסף קציר)

    נחת, זו התחושה אחרי בוקר של צילומים בג'ונגל שבפאתי פרדס-חנה. קודם כל אותו סיפוק פשוט של  ג'יפאי אחרי שנהג על צעצוע גדול יותר מכל מה שהתנסה בו לפני... אבל את ZibarM Mk2, הדור השני של הזיבאר הסדרתי מבית היוצר של עידו כהן, אי אפשר לשים באותה קטגוריה כמו יצירות  מוטוריות  רגילות. זו כבר לא רק מפלצת עבירות, ולא רק מכונת הטיולים המושלמת. זו מכונית סדרתית. של גדולים.

    עזבו את צמיגי ה42 אינץ' הפסיכיים. את סרני 35 השיניים, את מנוע הL92 החדש עם 400 כ"ס. מה שבאמת מרשים הם הפרטים האפורים: ידית המאותתים, האורות שעובדים, המראות, מושבי הסקיי הפשוטים שזזים קדימה ואחורה. חגורות הבטיחות, ותא הכפפות. הדלתות שנסגרות בטריקה. ההגה הוא הגה, יציב ונעים, והבלמים - בולמים! בקיצור, מכונית מיושרת לפי ספרי התקנות של הדרקוני במשרדי התחבורה בעולם. אני לא מגזים ולא יוצא מגדרי, כשאני מכריז על הזיבאר כמכונית הישראלית המרשימה ביותר מאז... מעולם, בעצם. יש והיו כלי רכב ישראלים מרשימים, אבל הם תמיד יצירות חד פעמיות, או שאינם באמת ישראלים (ראו סופה סימן 3) או לא באמת סדרתיים (ראו סופה סימן 3...). כאן יש משהו שתוכנן והתפתח, גרסא אחרי גרסא, במשך שנים, פה, בפרדס חנה. איך אומרים בעולם החאקי שאליו מכוון הזיבאר? כבוד!

    מה התחדש בשנתיים האחרונות?

    קודם כל, הזיבאר החדש הוא כבר לא מלאכת יד של עידו כהן האמן. הרכב כולו, עד רמת הבורג, מודל במחשב על ידי מהנדס הבית. ואז תוכנן מחדש - נמוך יותר, רחב יותר, מדויק יותר בכל מובן. הכל מהונדס - אין חלקים חתוכים ביד, אין אלתורים, רמת ההתאמות והגימור עלתה והיא מיישרת קו לגמרי עם המקובל בתחום הצבאי.

    רכבת הכוח של הזיבאר עודכנה. המנוע הוא מנוע מהגדולים בסדרת LS, המנועים המודרניים של GM, בנפח 6.2 ליטר והספק של 400 כ"ס. מנוע זהה לזה שמניע את הSUV הסופר-כבד קדילאק אסקלייד  מזין תיבה אוטומטית בעלת שישה הילוכים מאותו רכב. הסרנים הם דנה 60 ו70 נעולים ARB, המסובבים צמיגי שטח יעודיים מתוצרת חברה אמריקאית חדשה יחסית ולא מוכרת בארץ - Pitbull. ברכב המבחן מותקנים צמיגי 42 אינץ', גדולים מעט יותר מהצמיגים הסדרתיים - 40/13.5R17. תצורת המתלים המוכרת משנים של פיתוח היא קלאסית, בשלה, ועובדת מצויין - קשה שלא להתרשם מרכב שהוא מפלצת אקסטרים לכל דבר, ועם זאת נוח לנסיעה ונעים וקל לנהיגה. ההספק המכובד מניע מסה לא קטנה - 2,400 ק"ג (4,400 ק"ג משקל כולל).

    היעוד המוצהר של זיבאר הוא רכב לכוחות מיוחדים, לתפקיד הLight Strike Vehicle שלא קיבל עד היום מענה מושלם, למרות אינספור נסיונות. מסתבר שבשנים האחרונות גובר הביקוש בצבאות העולם לרכב שלא כבול לדרכים, שהרי הדרכים ממוקשות וממולכדות, באפגניסטן ועיראק, כמו בלבנון ועזה. צורת התמודדות המקובלת היא מיגון ועוד מיגון. זיבאר הוא אחד מכלי הרכב שמייצגים את האסכולה ההפוכה, שפשוט מוותרת על כל שימוש בכביש ובדרכים סלולות, עוקפת ומאגפת את האויב במהירות גבוהה ובכל תנאי שטח.

    בזיבאר שפע של פתרונות יצירתיים. מתקן גלגל הספייר המבריק למשל, או המיקום המקורי של רדיאטור המזגן בתוך "כנפון" מאחורי הקבינה. פילטר K&N גדול, רב פעמי, יושב יחד עם מדחס הנעילות בתוך תיבת אויר אטומה אך נגישה להפליא בכנף ימין, שבעצמה מוזנת מקדם-מסנן ציקלוני איכותי. הפתרונות האלו, פשוטים ויעילים, כבר נוסו בהצלחה בתנאי השטח החמים והמאובקים בעולם - ודיה לחכימה.

    את התרשמותנו מהדור הקודם של הזיבאר סיימנו עם השאלה הקבועה - מה הסיכוי שלנו לרכוש אחד כזה, אי פעם? ובכן, גם הפעם אין לנו בשורות, אבל נראה שכמה צעדים בכל זאת התקדמנו. עידו טוען שיש רשימת המתנה של ישראלים שישמחו לשלם את המחיר (מליון שקל, פלוס-מינוס) אם רק יוכלו לקבל זיבאר עם לוחית צהובה, ואנחנו הודענו לו שיש רשימת המתנה לזיבארים המשומשים אחרי שהמליונרים הראשונים ימצו אותם...  מבחינה טכנית, אין לנו ספק שהרכב עומד בכל התנאים וראוי לעלות על כביש. אבל בשביל למכור מכוניות בישראל, המפעל של עידו כהן יצטרך להפוך לייצרן רכב מורשה - דרך אפלה שלא רבים חזרו ממנה... אבל אנחנו לא מאבדים תקווה. הסיסמא שמלווה את הזיבאר בשוק הבטחוני היא There and back again. אז הנה לכם משימה ראוייה לסיירת מטכ"ל - לגרום למשרד התחבורה להכיר במכונית שמיוצרת בישראל.  או לחלופין לפוצץ את המשרד (סתם,צוחקים...). בינתיים, תהנו מהתמונות!

    קריאה נוספת:

    רכב צבאי בג'יפולוג

    חשיפה - ZibarM דור ראשון

    Untitled Document