Close
  • טיול לשבת: דיר מרסבא

    הצטרפנו לטיול ג'יפים מאורגן ויצאנו לתור את מדבר יהודה, בדרך אל אחת הפנינים האמיתיות של הארץ: מנזר המרסבא התלוי על גדת נחל קדרון.

    איך מגיעים לנקודת ההתחלה: כביש 1, יורדים מירושלים לכיוון ים המלח. בסוף הירידה, צומת אלמוג, נכנסים לתחנת    תדלוק סונול.

    נקודת סיום: אזור תעשייה מישור אדומים.

    נקודות בדרך: צומת אלמוג, הר חרמון, רס מעכף, בקעת הורקניה, ואדי אל-עידראוי, תצפית מנזר המרסבא, נחל קידרון, הר מונטר, מישור אדומים.

    עבירות: בינוני-קשה. המסלול משלב בתוכו את כל סוגי העבירות אך רוב המעברים הקשים ניתנים לעקיפה.

    ניווט: רק חלק מהמסלול נע על גבי שבילים מסומנים. כדאי להסתמך על GPS. הניווט נעשה בעזרת מפות טיולים וסימון שבילים, מכשיר GPS ותוכנת ניווט עמוד ענן. ניתן לראות את המסלול על גבי עמוד ענן.

    אורך המסלול: כ-50 ק"מ.

    זמן משוער: 9 שעות, תלוי במספר ובאורך ההפסקות.

    עונה מומלצת: חורף ואביב – אך שימו לב לסכנת שטפונות! בקיץ, יש לקחת בחשבון שהמסלול נטול צל כמעט לחלוטין.

    ציוד הכרחי: רכב שטח, ציוד חילוץ בסיסי, ציוד עזרה ראשונה, מפות טיולים וסימון שבילים, מכשיר GPS, גלגל רזרבי תקין וכלי עבודה בסיסיים, מכשיר טלפון סלולארי, מים.

    מגבלות צה"ל: הטיול עובר בשטחי אש פעילים! יש לתאם מול מתא"ם מרכז 02-5305372.

    תדלוק אחרון: תחנת דלק סונול צומת אלמוג.

    אם לומר את האמת, אני לא מת על טיולי ג'יפים קבוצתיים. תקראו לי סנוב, פלצן, אנטיפת פולני - אבל לי אישית זה קצת מפריע לחכות למאחרים בבוקר, לעצור לפני ואחרי כל מכשול עצירות ארוכות ולחכות...ולחכות. זה זמן רב שאנחנו חוטאים ביציאה לשטח רק שלושתנו, זוגתי, הגלדיאטור ואני. ככה לבד, בלי להתחבר לקבוצה ובלי להתערבב יותר מדי. אלא שהגיעה הזדמנות לא רגילה לצאת לטיול קבוצתי לא רגיל. יום שמש יפה למנה ראשונה, מדבר יהודה למנה עיקרית ומנזר המרסבא לקינוח. על מסעדה כזאת לא מוותרים כל כך מהר.

    הצטרפנו לטיול בהדרכת נועם מחברת טיולי השטח Offroad. כמו בכל קבוצה גם כאן שלט הגיוון. היו הזוג הצעיר על הרכב הבתול מנסיעות שטח, הטייל הממוצע שרוצה נוף מדבר, משפחות עם ילדים שברחו מעשן העיר ובאו לתפוס קצת שטח, והיה גם כריש השטח המסוקס עם הרכב המשופר, המחפש את אתגרי העבירות הבלתי ניתנים למעבר. אנחנו, חמושים בפאג'רו בנזין ארוך, דאגנו להביא תייר צרפתי, שכל מה שהוא רצה זה לחזור הביתה שזוף כדי להראות לחבר'ה שמש מהי. חוץ מזה הוא לא הפסיק להתעקש שהוא בלגי ולא צרפתי ובעיקר לא הפסיק לשיר שירי סטודנטים גסים בשפה הפלמית ולהצחיק את עצמו רוב הדרך. למה סחבנו אותו למדבר יהודה? כי הוא מגיע שלוש פעמים בשנה ומביא איתו בכל פעם קילו של שוקולד בלגי מושבח, זה למה.

    כבר בתדריך קיבלנו מנועם את הרושם שהטיול הולך להיות לא קל. בתא השטח שאותו אנחנו הולכים לחקור, הידוע בתור שטחי האש של נבי-מוסא, יש אין ספור אפשרויות, שבילים ודרגות קושי. אנחנו הולכים על קשה למדי הפעם. למי שירצה לתבל את המסלול בעבירות קשה יותר או לוותר על השחתת גחון הג'יפ אמליץ לבחור את נקודות העניין ופשוט לנווט את דרכו לשם בדרכים קלות או קשות יותר.

    ככה התגלגלנו לנו מצומת אלמוג אל מצוק ההעתקים והרמה המזרחית של מדבר יהודה. תחילת הטיול הזכירה לי למה אני לא אוהב טיולים מרובי ג'יפים. כל כמה דקות הקבוצה עצרה מסיבות לא ברורות והרסה את השוונג דווקא איפה שהשבילים מזמינים. "איזה יופי של שמש," התייר האירופאי שלנו מתלהב מהשמש הארצישראלית ומשתרע על הספסל האחורי כדי לקלוט את הקרניים החודרות דרך חלון השמש הרחב. אחרי שלוש שניות של קליטה אנרגיה סולארית השביל מקבל פנייה חדה ימינה והבחור חוזר לצל בליווי סימפוניית קיטורים קולנית.

    המעלה הראשון שנתקלנו בו במסלול דווקא החזיר לי את חדוות האירוע הקבוצתי. זינקנו מהאוטו כדי לצפות בסרט החם של השבת, חבורה של רכבי שטח מנסה לעלות מדרגה בריאה. כולם עומדים מסביב, נותנים עצות, מלמדים מהשכלת השטח שלהם ובעיקר, מלחיצים את הנהג. יש כאלו שאוהבים לרבוץ מול הטלוויזיה, יש את מי שתחביבו לצעוק על המאמן של קבוצתו האהודה במגרש ויש אותנו, חובבי העצות ומרביצי התורה. השיירה עוברת לאיטה והאקשן של היום רק מתחיל. אחרי עוד כמה עשרות מטרים עוד האטה, וההבטחה של נועם שהמסלול קשה מתגשמת.

    "מתי אוכלים?" הצרפתי העלה שאלות ברומו של עולם מהספסל האחורי. לאחר עלייה דרדרתית וחדה בדרך אל הר חַרְמוּן (לא ההוא בצפון רמת הגולן עם השלג) אנחנו עוצרים לסתום את פיו של הצרפתי בקצת חמץ. כמו בכל פסגה על מצוק ההעתקים הנוף עוצר נשימה. הבקעה וים המלח ממזרח, הרי מדבר יהודה ממערב ובאמצע להקה של עופות דורסים שסובבים אותנו, מחכים שמישהו ישאיר להם חתיכת סנדוויץ'. בעצירה לארוחת הבוקר, נזכרנו מה היתרון הגדול בטיול קבוצתי: האוכל והחברותא. כל אחד שלף את צידתו ופרס אותה על השולחן שערך נועם. שלב המינגלינג יצא לדרך, שיחות ההיכרות בין נוסעי הג'יפים. הצרפתי-בלגי שלנו התערבב פחות ובעיקר טרח לקטר על איכות הסנדוויצ'ים שהכנו ועל זה שאין מספיק מיונז בלחמנייה ובעיקר, שבכל טיול קודם היה מנגל ועשינו בר-בי-קיו והפעם יש רק סנדוויצ'ים. רגע לאחר האוכל הוא שלף מתוך תא המטען מחצלת קטנה ופרס אותה על האדמה בתור מרבץ השיזוף שלו. בערך שלוש שניות אחרי שהוא הניח את גבו על המחצלת כיסו עננים את השמיים ולאחר עוד מבט אפור דרך משקפי השמש הוא קם, מלמל ברכות בצרפתית, החזיר את המחצלת לאוטו והתיישב לידינו.

     

    לאחר ההפסקה אנחנו חוזרים על עקבותינו ופוגשים שוב באותה עלייה אכזרית בכיוון הירידה. הרכב השני בשיירה מודיע, בעזרת מכשיר הקשר, שיש צורך דחוף בפינוי השלפוחית של הילד רגע לפני שיהיה צורך לאדות נוזלים מהספסל האחורי. הנוסע שלנו ניצל את ההזדמנות וזינק גם הוא החוצה, לא חלילה כדי לבצע מספר אחד. שוב נשלפה המחצלת ונוהל קליטת קרני שמש נכנס לפעולה. שש שניות אחר כך האב ובנו חוזרים והבחור שוב נאלץ לוותר על השיזוף. הדרך נמשכת בין הרים, גאיות, עליות וירידות. השיירה מתקדמת, לעיתים מאטה במדרגות הסלע ומאיצה בשבילים הפתוחים. ואנחנו עוצרים להביט בנוף סביב על קצהו של ראס-מועכף,  נקודת תצפית מרהיבה שנמצאת על קו הרכס בין מצוק ההעתקים לבקעת הורקניה, נקודת הציון הבאה שלנו.

     

    במרכז בקעת הוריקניה הקבוצה מתחלקת לשניים ואנחנו נעצרים להצגה. חלק מהקבוצה נשאר ושימש בתפקיד הקהל. שלושה כלים מבין חברי הקבוצה שימשו כשחקנים הראשיים במחזה. ההצגה החלה באקשן כאשר אחד הכלים, בצבע לבן, ניסה לעלות את המעלה המאובק. זה התחיל בתנופה בריאה והסתיים בענן אבק אדיר ולנדקרוזר עומד. עוד ניסיון ועוד תקיפה וגם אחרי שש פעמים, שלושה ליטר דלק וחבטה עזה לאגו, הרכב נשאר בערך באותו מקום. הכחול הקצר ניסה גם הוא לעלות ונתקל באותה הבעיה של עודף אבק וחוסר אוויר בקצה המעלה. דווקא פאג'רו קצר הביא לנו גאווה משפחתית (בכל זאת אנחנו נסענו גם בכזה) וצלח את דרכו מעלה. כל שאר החבורה, הקהל והגיבורים הטראגיים, עקפו את העלייה משביל סביר ונפגשו למעלה כדי לדון בפגישה הלא מלבבת בין טסטוסטרון ומדרגת סלע. בזמן ששיחקו הנערים לפנינו יקירנו שלף שוב את המחצלת. הוא נשכב בהתלהבות שפגה מהר מאוד, רגע אחרי שהרכב הראשון שניסה לצלוח את העלייה הרים לאוויר ענן אבק עצום שכיסה את הצרפתי בשכבה הגונה של פודרה לבנה ושוב רעיון השיזוף נגנז והמחצלת חזרה למקומה.

     

    המשך הדרך מעביר אותנו דרך שטח אש זרוע בחלקי פגזים ושאריות צבא. בשלב זה חשוב לשים לב איפה מתגלגל הגומי שמחזיק אותנו ולהיזהר מברזלים תוקפניים. את ארוחת הצהריים אנחנו עושים בצילו של מאגר מים עתיק הבנוי משני חדרים חצובים בסלע ובנויים מאבן. מעבר לצל הנדיר באמצע המדבר מדובר על מקום יפה, נקי ונעים להפסקה ארוכה ורגועה. נחשו מה? המחצלת שוב נשלפה מהרכב והבחור נשכב כדי לבצע את זממו ולתפוס צבע תוך שהוא מכוון את המחצלת בדיוק על קו הצל. אחרי יום שהוא קם מוקדם מדי בבוקר וטולטל בשטח הבחור החל לנחור אחרי שלוש דקות. חלפו עברו עוד כמה דקות והשמש עשתה את דרכה מערבה, משאירה אותו בצילו של ההר הצהוב, כנראה ששיזוף לא יהיה...ההתעוררות לוותה בצלילי קיטור עדינים בפלמית והחזרה ההפגנתית של המחצלת לתא המטען חתמה את הגולל על פנטזיית השיזוף ביום הטיול.

    השמש מתחילה לשקוע ונהגי השיירה נדרשים ללחוץ קצת על רגל ימין, עוד לא הגענו לדובדבן שבטיול. גולת הכותרת מתנקזת לגדה המזרחית של נחל קידרון במקום בו נשקף אחד המבנים המעניינים ביותר בישראל, בעצם לא כל כך בישראל אבל לא נקדים את המאוחר.

     

    דיר מרסבא: מנזר אורתודקסי שנבנה בגדה המערבית של נחל קידרון. המנזר קרוי היום על שם הנזיר סבס, מקים המנזר ואחד מהחשובים שבנזירי מדבר יהודה. באמצע המאה החמישית סבס החל להתבודד במערה ובמשך הזמן קיבץ סביבו נזירים נוספים, דבר שחייב בניה של מבנה שיוכל להכיל אותם ולספק להם תנאים מתאימים לקיום חיי טוהר. בסוף שנת 532 לספירת הנוצרים הלך סבס לעולמו. מפאת קדושתו, הגופה נשארה שנים על מקומה מבלי שאף תולעת רעבה תשחית אותה, כך האגדה בכל אופן. גופתו של סבס הועברה לוונציה והוחזרה לארץ בשנות השישים של המאה הקודמת, ומאז הוא נח על מקומו בשלום בתוך המנזר.

    כיום מתגוררים במנזר 16 נזירים שמקיימים חיי פרישות מלאים. מוצאם מכל רחבי העולם וניתן למצוא שם מעבר ליוונים גם סרבים, רומנים ואמריקאים. האווירה המתירנית במקום מאפשרת להכניס הכול מלבד נשים, בשר ותפוחים (אני מניח שגם חוברות בעלות אופי סיליקוני לא כל כך מותרות). אתם צריכים הסבר? נשים זה ברור, אתם יודעים, נזירים ונשים לא הולך ביחד ואם זה קרוב מדי משהו עלול להשתבש. בשר אסור להכנסה כיוון שהוא מגביר את התאווה ונדמה לי שתאווה לא מופיעה כערך חיובי בלכסיקון הנזירים השלם. תפוחים אסור בגלל חוה, הנחש וההוא שלא הרשה להם לתת בו ביס.

    חיי הלילה בפנים סוערים והחבר'ה קמים באמצע הלילה להתפלל, לפנות בוקר הם פונים לעבודות היום. בעשר בבוקר הם תוקעים בראנץ' בשקט מופתי. אסור לדבר על דברים שאינם קשורים לדת ולמרות שלא מצאתי שום סימוכין לנושא נדמה לי שגם תחרות נפיחות אינה מותרת בין כתלי המנזר. בשאר היום הנזירים פשוט עוסקים בדת, מפתיע נכון? לנזירים אסור להתעסק עם כסף והמנזר אינו מחובר לחשמל, מים זורמים או קו טלפון. גם אינטרנט והם לא חברים בג'יפולוג. כיום המנזר הינו אוטונומיה יוונית, כפי שמעיד הדגל המתנוסס בראשו.

    כשאנחנו יוצאים ממנזר המרסבא השמש כבר מתחילה במשחקי המחבואים שלה. כפועל יוצא מכך אנחנו דורכים קצת יותר על רגל ימין ואותה תנועה עצלה ואיטית שאפיינה את תחילת היום הופכת לנסיעת שבילים מהנה. אחרי עוד כמה עליות מאתגרות יותר או פחות אנחנו נעצרים לתצפית אחרונה מפסגתו של ג'אבל מונטר הידוע גם בכינויו הר עזאזל.

     

    שעיר לעזאזל: למי שלא ידע עד היום מהיכן הגיע המונח, אנחנו כאן להאיר את עיניו. מדובר על מצווה קצת, אם ננסה להיות עדינים, לא הכי הומאנית. הכהן הגדול בבית המקדש בחר שני תיישים זהים למראה. האחד נשלח השמיימה בתור צלעות כבש על המזבח. את השני שלחו למדבר יחד עם שליח רגע אחרי שאותו כהן היה מניח את ידיו על ראשו ומתוודה על כל החטאים של עם ישראל (חטאים? אנחנו? לא יכול להיות), שהיו מולבשים על ראש התיש המסכן, קומפלט. אז אותו שליח סחב את היצור ללב המדבר, עם כל החטאים על גבו, והשליך אותו במורד מדרון תלול עד שזה היה מתרסק לחלוטין ונעשה "איברים איברים". לאורך השנים קמו פרשנויות שונות למצווה הלא כל כך סימפטית. סברה אחת גרסה כי מדובר על מתנה לשטן כדי שזה יעזוב את עם ישראל לנפשו. עוד רעיון, אמנם דומה, דיבר על מתנה לשדים כאלו או אחרים. אם נחזור למסלול, הר מונטר, על פי האגדה, הוא המקום ממנו דרדרו את נשא החטאים היגון שאולה. כיום משמש ההר כתצפית מרהיבה על כל האזור.

     

    באזור התעשייה של מישור אדומים אנחנו נפרדים משבילי מדבר יהודה מהקבוצה שאירחה לנו חברה משך כל היום. את הטיול התחלתי בהצהרה ברורה שאני לא חובב גדול של טיולים קבוצתיים. בסוף היום יש הרגשה טובה של יום מוצלח, וכמו שאתם יודעים, הודאה בהנאה היא לא החלק החזק שלי. העובדה שמדריך לוקח אותך לטיול מבלי הכנות, כאבי ראש או חששות מתוואי השטח עושה את היום הזה לקליל, נעים ומפנה את כל המשאבים לטיול נטו – יום של כיף. אגב, למי שתוהה, הבלגי שלנו הלך למחרת בבוקר למכון שיזוף, הוא לא הסכים לחזור למולדתו מושפל ולבנבן.

    מהבחור בתמונה למטה היה קשה יותר להיפרד. תודה לכלמוביל, יבואנית מיצובישי, על הפאג'רו.

    תגובות 21 תגובות
    1. נועם_מ's Avatar
      נועם_מ -
      תודה אייל ומזל טוב על האתר המחודש. האם תוכל לומר מה המצב הביטחוני באזור כרגע? האם אפשרי לעבור לצד השני לטובת ביקור במנזר? יצא לי להיכנס למנזר בסוף שנות ה90' והיה מרתק.

      נועם
    1. rotemlod's Avatar
      rotemlod -
      שלום לכולם,

      השבת הקרובה אנו יוצאים בסביבות 10 כלים מראב 4 דרך ספורטז' ועד היילקס ופג'רו,

      אנו נשמח לדעת לגבי העבירות ובנוסף מבחינה בטחונית האם ישנה בעיה באזור?

      כל המלצה נוספת תתקבל בברכה.

      תודה.
    1. שרון בן ארי's Avatar
      אהלן<O</O
      ראב 4 יצלח את המסלול אבל הוא בהחלט לא רכב אידאלי לטיולים במדבר יהודה.<O></O>
      מבחינה בטחונית: דרך הכביש, קרי דרך עבידיה - לא בא בחשבון. מדובר בשטחי אי. דרך השטח למיטב ידיעתי אפשרי, מדובר בשטח סי, אבל בהחלט חשוב להגיע בקבוצה ועם נשקים.<O></O>
      בתוך המנזר - הגופה בת ה 1500 שה של סבאס כשהיא לבושה ומוצגת בארון זכוכית שקוף, גולגולות נזירים בנות 1400 שנה (עבודה של הפרסים...) מסודרות שורות שורות, צורת קבורה בת זמנינו ייחודית ומסמרת שיער, מבנה אריטקטוני מעניין, פרקסאות מרשימות במיוחד עם פרשנות נוצרית לסיפורי המקרא, ואירוח לבבי.<O></O>
    1. יונתןמצפה's Avatar
      יונתןמצפה -
      אהלן שרון
      אם אני זוכר נכון, בזמנו כשביררתי עם מתאם הגעה לאזור הם אמרו שלפי ההוראות שלהם נדרש תיאום עם הצבא של לפחות שבוע מראש ולא רק בגלל שחוצים שטחי אש. ייתכן וזה היה בחג כלשהו (זה היה די מזמן).
      יש לך (אני מניח..) אפשרות לבדוק את זה באופן רשמי?
    1. דרור ברלי's Avatar
      דרור ברלי -
      ממה שאני זוכר, בזמן שאתם נכנסים לבקר במנזר, מאוד מומלץ שמישהו יוותר על הביקור בפנים ויישאר בחוץ לשמור על כלי הרכב.
      סתובבים בחוץ ילדים נחמדים שישמחו לסחוב מהמכוניות כל דבר שלא מרותך אליהן.
    1. rotemlod's Avatar
      rotemlod -
      טוב תודה לכולם,חזרנו אתמול מותשים ועייפים אבל היה שווה!

      בסופו של דבר הגיעו 5 כלים כולם עם הילוך כוח ולכן הרשתי לעצמי להתחיל מאלמוג מה שלא אפשרי ללא הילוך כוח,

      למנזר לא הגענו אלה לתצפית ממול כי פשוט לשם כולם נוסעים ולא למנזר עצמו,מבחינת ביטחונית לא הייתה כלל בעיה

      ובתצפית היה מדהים פשוט ממולץ לכל בעל רכב 4X4 עם הילוך כוח שוב תודה לכולם.
    1. שרון בן ארי's Avatar
      הי
      יונתן - המנזר נמצא בשטח סי ומחוץ לשטחי אש. אין חובת תיאום עם הצבא בנושא כניסה למנזר. אבל, אליה וקוץ בה: בשביל להגיע למנזר עליך לעבור דרך שטחי בי, או אי (חל איסור!!), או דרך שטחי האש אשר מחייבים תאום עם צה"ל.


      הינה קצת מידע שריכזתי על המרסבה:
      1. מנזר השייך לזרם היווני-אורתודוקסי (אחד משני הפלגים אשר נוצרו בפילוג הגדול בנצרות בשנת 1054. הזרם המרכזי השני הינו הקתולי. סמלה של האורתודוקסיה מורכב מהאותיות היווניות טאו ופי ומוטבע בחזית רוב הבניינים אשר בבעלותה). ffice:office" /><O></O>
      2. דיר מרסבא הינו אחד המנזרים הקדומים בעולם - קיים ברציפות כ – 1,500 שנים ונקרא על שמו של הנזיר סבאס, מהנזירים החשובים שפעלו במהלך התקופה הביזנטית (324-638 לספירה) בארץ ישראל. <O></O>
      3. סבאס הקים מנזרים רבים, אם כי המנזר שקרוי על שמו הוא הגדול והמפורסם שבניהם. תחילה התגורר סבאס יחד עם מלוויו במערה בסמוך למקום, ובשלב מאוחר יותר הוא החל בגיוס כספים לבניית המנזר. <O></O>
      4. בעקבות הפלישה הפרסית לארץ ישראל בשנת 614 לספירה, נפגע מנזר מר סבא באופן קשה, אולם הוא שוקם עד מהרה בשנת 629 לספירה, עת כבשו החילות הביזנטים את ארץ ישראל. <O></O>
      5. המעבר לתקופה הערבית הקדומה (638-1099) לא השפיע תחילה על המנזר ותושביו, כל עוד שלטו בארץ ישראל החליפים הביזנטים לבית אומייה (661-750 לספירה) מבירתם שבדמשק. אולם בשלהי המאה ה-9 לספירה בתקופת שלטונם של החליפים לבית עבאס (750-1258) שקבעו את בירתם בבגדד שבעיראק, הפכה ארץ ישראל לאזור ספר בחליפות, ובשל כך רבו מקרי התקפות ושוד של המנזר. בשלב זה החלו תושביו של המנזר לערוך עבודות לביצור וחיזוק המנזר.<O></O>
      6. בתקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה) נבנו סביב מנזר מרסבא חומה חיצונית ומגדל שמירה במטרה להגן על המנזר מפני התקפות ומעשי שוד וביזה של שבטים בדואים באזור. <O></O>
      7. במהלך המאה ה-19 עבר מנזר מרסבא שיפוץ מקיף ונרחב אשר במסגרתו הוקמו מבנים שונים ונבנתה חומה חדשה. מרבית המבנים והחומה הנראים כיום הם תוצאה של שיפוץ זה. <O></O>
      8. מנזר מר סבא הינו מנזר פעיל ומונה כ- 20 נזירים החיים בו כיום. המנזר אינו מחובר לאספקת מים, חשמל, או טלפון והנזרים שחיים בו ממשיכים את אורח החיים שהיה נהוג במנזר בתקופות קדומות.<O></O>
    1. יובל48's Avatar
      יובל48 -
      לידיעה בלבד,לנשים הכניסה למנזר אסורה,כך שאם אתם
      מטיילים בזוגות/משפחות ......גם מפאת כבוד נשותיכם
      וגם, הרי לא תשאירו אותן בחוץ לשמור.
    1. שרון בן ארי's Avatar
      נ.ב
      מי שמצוי ברזי השטח ימצא דרך אחת מדרום מעלה אדומים דרך שטח סי ועד המנזר מבלי להיכנס לשטחי אש!!
      מצ"ב תמונות של הדרך היפה מעל המצוק המסחרר של נחל קדרון על בסיס הגדה המערבית.
    1. gilad.jo's Avatar
      gilad.jo -
      שרון שלום,

      יש אפשרות לקובץ מסלול של הדרך?

      תודה מראש,
    1. שרון בן ארי's Avatar
      הי
      מצורף קובץ מסלול - מקווה שהוא יפתח.
      מצורפות תמונות מתוך המנזר: הקפלה, הגולגולות (המוחשכות), הגופה של סבס, המערת הנס בה גר, הפרסקאות, ופיר הקבורה בן זמננו.
    1. ishc's Avatar
      ishc -
      ישנן בעיות עבירות במסלול אם עושים אותו הפוך (מאלמוג)? כל הרכבים עם הילוך כוח, חלק נעולים וחלק לא. לא כל הנהגים מנוסים.
      מתכננים להכנס בשישי אחה"צ המוקדמות מה שאומר שרוצים לפרוש לשינה איפה שהוא בדרך, יש איפה (אפילו אם צריך לשנות את המסלול)?
      בעיות ביטחוניות קיימות?
    1. הירשפלד יובל's Avatar
      "בעיות ביטחוניות קיימות?"
      צריך להיזהר לא להיכנס בטעות לכפר הערבי עובידיה סמוך לקידר.מוגדר כשטח A. לפני כמה שנים נכנסתי לשם בטעות,הוחרם לי אקדח ,ולאחר שיחת הבהרה עם מפקד הכפר/האיזור הוחזר. כמו כן לפני כמה שנים בחור תל אביבי כמדומני עם פג'ארו נורה מכיוון הכפר ונהרג. האיזור בכללי רגוע אבל כדאי לנהוג במשנה זהירות ורצוי לדעתי שיהיה לפחות מטייל אחד חמוש.
    1. ishc's Avatar
      ishc -
      אין אף אחד חמוש. לא עוברים ליד קידר. אחרי התצפית למרסבא חוזרים על עיקבותינו ועולים לכיוון הר מנטור ומשם ישר עד מישור אדומים. לא מצאתי במפה שום חניון לילה באיזור אחרי הכניסה לאלמוג וזה חשוב כי נצטרך לישון איפה שהוא.
    1. yoav21's Avatar
      yoav21 -
      שבת אחרונה 13.10.2012, עשינו את המסלול 10 כלים, זאת לא פעם ראשונה שאני נוסע למרסבא, זה אחלה מסלול (ע"פ מה שמופיע בקובץ)
      יואב
    1. ohadw50's Avatar
      ohadw50 -
      ציטוט נכתב במקור על ידי yoav21 צפיה בהודעה
      שבת אחרונה 13.10.2012, עשינו את המסלול 10 כלים, זאת לא פעם ראשונה שאני נוסע למרסבא, זה אחלה מסלול (ע"פ מה שמופיע בקובץ)
      יואב
      יש אפשרות לקבל קובץ של המסלול ?
    1. נמרוד's Avatar
      נמרוד -
      זה קובץ המסלול - http://www.jeepolog.com/UserFiles/TWL/marsaba.twl
    1. ohadw50's Avatar
      ohadw50 -
      ציטוט נכתב במקור על ידי נמרוד צפיה בהודעה
      תודה
    1. or_t's Avatar
      or_t -
      עשינו את המסלול השבת הפוך (ממישור אדומים לאלמוג). מסלול מדהים שהמנזר הוא הדובדבן שבקצפת אך בהחלט יש מספיק קצפת לכולם במסלול. התצפית מהר מונטר מדהימה והמדבר המכוסה ירוק בתקופה זו (מרץ) פשוט מהמם.

      חשוב לציין שזה מסלול ארוך יחסית ליום אחד, במיוחד אם עושים אותו עם ילדים. ויתרנו על העליה להר חרמון ועדיין יצא לנו 45 ק"מ. העבירות במסלול בינונית ולצערי לא הצלחנו להתקדם יותר מהר מ-5 קמ"ש ממוצע כולל הפסקות. בסוף המסלול הילדים כבר איבדו קצת סבלנות אז למשפחות עם ילדים מומלץ לקצר. כשעושים אותו הפוך כמונו ניתן לראות את רוב נקודות העניין במסלול ואז לצאת לכביש מייד אחרי הירידה לבקעת הורקניה, בנקודה בה סימון שבילים ירוק מתחבר לכחול ולכביש החוצה את הבקעה מצפון לדרום.
    1. גיא's Avatar
      גיא -
      האם יש למישהו אפשרות ליצור קשר עם שרון בן ארי ? או לראות את התמונות שהוא פרסם לפני שנים רבות ? ..

      תודה
    Untitled Document