הקדמה "איזה בולם זעזועים מומלץ לג'יפ שלי?" - זו אחת מקומץ שאלות היסוד שחוזרות שוב ושוב, כחוט השני, בפורום ג'יפולוג מאז יום היווסדו. היא נשאלת באינסוף ניסוחים, וזוכה לתשובות רבות מספור. בניגוד לכמה משאלות היסוד האחרות, שיש להן תשובות די חד משמעיות, התשובות לשאלת הבולמים לרכב שטח אינן יוצרות תבנית הגיונית, והן מלאות סתירות, קשקושים, ניחושים והטעיות. בקיצור, מדבר של ידע. נפלה בידי ההזדמנות לנסות ולבחון את הנושא יותר לעומק. השיטה פשוטה - מספר משווקי בולמים הסכימו להשאיל לי סט של בולמים לתקופת ניסיון. אשתי ואני ננהג עליהם, ביום-יום ובטיולים, תקופה מספיק ארוכה כדי לגבש התרשמות, ונעבור לסט הבא... אחרי שנסענו תקופות ארוכות על תוצרת אירופה הקלאסית - קוני Heavy Track ובילשטיין 5100 , את רוב שנת 2010 בילה הצ'רוקי המשפחתי על גבי בולמי המונוטיוב האמריקאים הנפוצים, פרוקומפ MX6. ועכשיו, משהגיע הזמן לסכם עוד תקופה ועוד סט של בולמים, זה שוב לא קל. "מה לא קל?!" שואלים אותי. "... נותנים לך ארבע בולמים חדשים, תקרע להם את הגרמושקה בשטח ואחר כך קרע אותם לגזרים בפורום! או לחלוטין שבח אותם עד בלי די, אבל תן לנו איזושהי תשובה ברורה, אנחנו רוצים לדעת מה לקנות...". אז זהו, שלא קל. ההבדלים בין בולמים, ובוודאי בולמים ברמת איכות ומחיר לא בסיסית (כמו כל מה שאנחנו בוחנים כאן) אינם דרמטיים, והם לרוב נבלעים בתוך רעשי הרקע (תרתי משמע) של ג'יפ טיולים מוגבה ומשופר. אבל לבולמים כוכבי הפרק הזה יש מאפיין ייחודי: הם בולמים מתכווננים. למה צריך בולמים מתכווננים? למה בעצם לא כל הבולמים מתכווננים? שאלה טובה שאלתם. בעולם המכוניות הרגילות, אין למעשה מושג כזה, בולמים מתכווננים. בולמים הם ארבע קופסאות/צינורות שחורות, שמתחבאות אחת מאחורי כל גלגל, וזהו. אלמוניים לגמרי, אנחנו שומעים על בולמים בעיקר כשהם ממש, אבל ממש מתים, כשבמכון בדיקה של רכב משומש הבוחן מנענע את הרכב במקצועיות וקובע בכתב: "יש להחליף בולמים". לעומת זאת, מי שמגיע מעולם האופנועים, שטח או כביש, או אופני השטח המודרניים, רואה בבולם שניתן לכוון את שיכוך הכיווץ וההחזרה שלו פריט מובן מאליו. יש כמה סיבות לשוני. ראשית כל, באופנוע, המסה המשתנה, קריא משקל הרוכב, יכולה להוסיף כל דבר בין 30% ל100% למשקל העצמי של הרכב. באופניים קלות, הרבה יותר, שהרי הרוכב כבד יותר מהאופניים. במכונית לעומת זאת, המשקל המשתנה (נהג, נוסעים, מטען יום-יומי) יוסיף בין 5-20% בלבד, לרוב. ברכב שטח, שהוא כבד יותר מטבעו, אפילו פחות. אז הצורך להתאים את המתלים למשקל המשתנה של הרכב, מקבל חשיבות משנית. מהצד השני של המשוואה, העלות של בולמים מורכבים יותר, גדלה – שהרי אם באופנוע או באופניים מדובר על בולם אחורי אחד ומזלג אחד, שניהם קטנטנים (ועזבו את המחירים שרשומים עליהם – המחיר נקבע לפי עומק הכיס והשיגעון של הלקוח, לא לפי העלות האמיתית), במכונית מדובר על ארבעה. יותר מזה, אופנועים ואופניים הם כלים ספורטיביים בהגדרה, הם תחביב ותרפיה לאנשים שאוהבים לדחוף מברגים, בעוד שמכוניות ורכבי שטח הם ברובם המוחלט שווי הערך של קטנועים – כלי תחבורה. כשג'יפים ו-SUV מפסיקים להיות כלי תחבורה והופכים לתחביב לא פחות חולני מאופניים (בעצם, הרבה פחות חולני מאופניים – ג'יפים לא גורמים לנהג ללבוש מכנסי טייטס צבעוניים!) טבעי היה לצפות לפגוש בולמים עם כפתורים וברזי כוונון. ואכן, איפשהו בתחילת שנות ה90, הפציע כוכב בשמי בולמי ה4X4. בולמים לבנים עם גרמושקות אדומות, מחוברים צינוריות אוויר דקיקות שהובילו למרכז בקרה מפלסטיק שקישט בגאווה את לוח השעונים של הג'יפ. הייתה זו תקופה שבה היו רק שתי פירמות של בולמים עבור הג'יפאי הישראלי: ראנצ'ו 9000 "מתנפחים" - וכל השאר. במבט לאחור, לרוב חברי בעלי הסיקסים, הסופות, הסמוראים, הטנדרים היפאניים – לכולם - היו את הבולמים הלבנים-אדומים האלו – או שרצינו שיהיו. יתרה מזאת, במחירון לוי יצחק, בולמי ראנצ'ו 9000 זכו לאזכור בשמם המפורש בתור תוספת למחירון של ג'יפ משומש! אבל השנים חולפות ואופנות מתחלפות, והיום ג'יפאים מצפים ליותר. הראנצ'ו המתכווננים עדיין נמכרים תחת השם RSX אבל הם איבדו את בכורתם זה מכבר, לטובת מותגים אחרים, שפשוט הציעו בולמים טובים יותר. גדולים יותר, איכותיים יותר, ובתצורת מונוטיוב. אבל לרוב, לא מתכווננים. היצרנים האיכותיים, מאירופה ומאוסטרליה, הלכו על כיוון שיווקי שבו בולם מותאם ספציפית לרכב – וכך יתרו את הצורך בכוונון חיצוני, ידני. אבל שיטה זו בעייתית ככל שהרכב המדובר הולך ומתרחק מהמקור, זה שמופיע בקטלוג יצרן הבולמים. רכב מוגבה, עם קפיצים מוקשחים, גלגלים גדולים, אולי משקל קבוע מוגדל של פגושים, מיגונים, כננת וקומפרסור תעשייתי 4 כ"ס, 100 ליטר בתא המטען (מה, עדיין אין לכם???). ובנקודה זאת הגענו סוף-סוף לנושא הסקירה השלישית בסדרה: פרוקומפ. Procomp הוא מותג שיפורי שטח אמריקאי וותיק, מוכר ונפוץ מאד. לא מותג "עילית", אבל גם לא במחירי אליטה, מוצרי פרוקומפ נפוצים בארץ ישראל כמו באמריקה בקרב הג'יפאים הפשוטים, אלו שמטיילים אבל לא משעבדים את עתידם הפיננסי לטובת התחביב (בעלי לנדרובר need not apply...). בתחום בולמי הזעזועים פרוקומפ נמצאת כבר שנים בתור מותג עממי לגמרי – סדרות ה-1000 וה-3000 היוו בולם תחליפי פשוט וזול לסיקסים ישנים, טווין-טיובים שהתחרו על בסיס הפירמידה הרחבה של השוק. ככאלו, בולמי פרוקומפ קנו להם שם של מוצר בסיסי, שלא לומר נחות. אך לפני מספר שנים – ארבע, אולי חמש – התחיל הקמבק של המותג הכחול לבן, תחת השם MX6.
נחזור לרקע: הרכב הינו צ'רוקי XJ מוגבה על ידי קיט רוביקון 4.5 אינץ' ורוכב על צמיגי 31 אינץ', רמת שיפור המאפיינת חלק ניכר מהאינדיאנים בישראל. המתלה הקדמי של זרועות קצרות הנטויות בזוית חדה כלפי מטה, הוא נוקשה מטבעו, כך שהשפעת הקפיצים ויותר מכך הבולמים, הינה משנית, ועדיין, כפי שציינתי בעבר, ההבדל בין בולמי טווין-טיוב לבולמי מונוטיוב איכותיים היה ניכר. ביצועי הבולמים בשטח, בעיקר בנסיעה מהירה, טובים הרבה יותר, על חשבון נוקשות שמורגשת בעיקר איפה שהיא מיותרת – ביום-יום, על הכביש הישראלי המשובש. האם פרוקומפ MX6, כבולמי מונוטיוב שניתן לשנות את תכונות השיכוך שלהם, יהיו בבחינת הטוב שבכל העולמות? הניסיון שלי מלמד שהסיכוי קלוש – בדרך כלל, כשמנסים לחבר במוצר אחד דרישות ביצועים סותרות, מה שאפשר לקבל הוא לכל היותר פשרה. נו, אז מה גזר הדין? בשורה התחתונה, זה מה שנותנים הMX6 - פשרה טובה. בימים הראשונים שיחקתי עם הכפתורים לא מעט, וגיליתי שאכן, יש כזה דבר מונוטיוב רך! מצאתי שמצבים מספר 1 ו-2 (מתוך 6) נעימים בנסיעת כביש, ונשארתי בסופו של דבר על 2 מקדימה ו-1 מאחורה. ביום-יום, הבולמים נעימים יותר מהנוקשות הגרמנית של הבילשטיין הצהובים, למשל. עדיין מדובר על בולמים נוקשים ביחס למקור בכל ג'יפ חדש, אבל לא בצורה קיצונית. כשלקחתי אותם שוב למבחן הקבוע, צליחה מהירה של נחל נקרות, הם תפקדו היטב. נדמה שהם כן מאבדים את הקשיחות (כלומר מתחממים) מעט יותר מהר מבולמי הבילשטיין שהוחלפו על ידם, אבל בהחלט לא במידה שמפריעה לטייל כל היום בקצב גבוה. בשורה התחתונה, פשרת הביצועים/נוחות שמציעMX6 אטרקטיבית מאד. חשש מסוים היה לי לגבי עמידות ואורך חיים, וזאת לאור שמועות אינטרנט שונות ומשונות. גם כאלו שרצו בעבר בפורום ג'יפולוג וגם משיטוטי מחקר בפורומים זרים. כאן, בנקודה זו, בא לידי ביטוי היתרון של מבחן ארוך טווח. לאחר (כמעט) שנה של נסיעה יומיומית ולא מעט גיחות שטח קצרות וארוכות, שטפתי את הבולמים ובחנתי בעין קפדנית. לא אחזיק אתכם במתח – לא גיליתי פגמים. הגומיות, העשויות גומי שחור פשוט (ולא פוליאוריטן) שלמות, ללא חלקים חסרים או סדקים משמעותיים. לא ניכרים על הבולמים סימני אלימות, כיפופים בעיניים או כל פגם אחר – מה שמעיד על התאמה נכונה ולא רק על הבולמים עצמם כמובן. לסיכום – בולמי פרוקומפ MX6 - איכותיים ועמידים לאורך זמן, ומהווים פשרה טובה בין ביצועים ונוחות, עם האפשרות לבחור קצת יותר מזה על חשבון השני על פי תצורת הרכב והטעם האישי. עלות – 850 שקלים אצל היבואן, ב.ינוביץ'. ועוד הערה לסיום: למען ההיסטוריה, מידות הבולמים שהתאימו לצ'רוקי שלי (מוגבה קיט רוביקון 4.5" כאמור) הן: אורך בולם קדמי פתוח 640 מ"מ, מהלך 215 מ"מ שהם כ8 אינץ'. אורך בולם אחורי פתוח 570 מ"מ, מהלך 185 מ"מ שהם כ7 אינץ'. תודה לינוביץ' , יבואני פרוקומפ ועוד הרבה דברים טובים לג'יפים, על השאלת הבולמים למבחן ארוך הטווח. ושוב תודה לארנון מלאכי ממוסך אנדורו שמלווה את סדרת המבחנים הזאת ואחראי על ההתאמות וההרכבות.
|
הודעת מערכת