פורום ג'יפולוג 4X4 - השקה ומבחן: סובארו XV

סובארו תוקפים את קטגוריית הפנאי-קרוסאובר בדרך מקורית, שמבחינתם חוסכת הרבה עלויות פיתוח. האצ'בק משפחתית מוגבהת, עם הנעה כפולה כמובן, בכל זאת זו סובארו... ה-XV החדשה מציעה הופעה קרבית, יכולות שבילים/שטח קל-בינוני אמיתיות ומחיר אטרקטיבי ביחס לג'יפונים מתחרים. יצאנו להשקה/מבחן אינטנסיבי ב-XV החדשה בכביש ובשטח, כדי לגלות עד כמה היא עושה את זה טוב.

(צילומים: רונן טופלברג)

אנחנו מקטרים על תעשיית הרכב שמגמות ירוקות גורמות לה ללכת ולהתנער מרכבי שטח אמיתיים, אבל בתכל'ס, אין היום קטגוריה אופנתית יותר מרכבי "כאילו שטח" רכים. "קרוס-אוברים" גבוהים ובעלי נוכחות, עם מראה קרבי ותדמית הרפתקנית של כאילו שטח. רוב המכוניות האלה נמכרות עם הנעה קדמית בלבד ואת האופציה להנעה כפולה קבועה תקבלו רק בדגמיהן היקרים, והן מבוססות על שילדות ומתלי כביש. בדרך כלל גם בדגמים כפולי ההנעה שלהן הן מסוגלות לעשות רק שבילים נוחים וגם זה בקושי, כאשר מלכתחילה ברור ליצרנים וגם ללקוחות שהשימוש העיקרי שלהן יהיה שיוט נינוח ברחובות הערים. רוב המכוניות הללו לא ממש קטנות ובוודאי לא אלופות החיסכון בדלק או נקיות במיוחד בכל מה שקשור לפליטת מזהמים, אבל עם אופנות אי אפשר להתווכח –קרוסאוברים זה הלהיט העכשווי שלא הולך להיעלם בטווח הנראה לעין, וזה הכיוון שכל התעשייה הולכת אליו.

אין היום יצרן שמתעלם מהדרישה לקרוסאוברים. גם לא יצרן קטן כמו סובארו שהנעה כפולה היא הסמל המסחרי שלו. אם נהיה גמישים ונתייחס לסטיישנים ומשפחתיות קטנות עם הנעה כפולה כאל מבשרי הז'אנר, נוכל לומר על סובארו במידה רבה של ביטחון, שהם אלה שבעצם המציאו את הקרוסאובר עוד בתחילת שנות השבעים. מלבד הנעה כפולה אותה הלקוח מקבל בכמעט כל מכונית של סובארו (למעט במכונית הספורט החדשה BRZ בעלת ההנעה האחורית ובכמה דגמים בסיסיים שמיועדים לשווקים מונחי-מחיר מסויימים. כמו ישראל), יש לסובארו כיום שלוש משפחות דגמים של קרוס-אובר/רכבי-פנאי עם הנעה כפולה ויכולות שטח מסויימות – הפורסטר שהוא ספק סטיישן ספק ג'יפון, האאוטבק שהוא סטיישן 4X4 גדול ומרווח, והטרייבקה/B9 שהוא כבר קרוסאובר/SUV גדול ומפואר אך עתידו, לפחות לפי השמועות האחרונות, לוט בערפל.

ומה עם קרוסאובר קומפקטי, צו האופנה האחרון? דווקא את זה עד היום לא היה להם בהיצע. פיתוח רכב חדש מאפס, גם אם מתבסס על פלטפורמה קיימת, הוא ענין יקר ביותר גם עבור יצרן רכב גדול ומבוסס, ועל אחת כמה וכמה ליצרן קטן באופן יחסי כמו סובארו, שגם כיום, תחת כנפי טויוטה הענקית, הוא עדיין קטן, אם לא יצרן נישה. אבל לסובארו יש תחת היד מערכות הנעה כפולה קבועה מצטיינות ופלטפורמות מוצלחות שהשידוך ביניהן הוא מוכח ומנצח כבר ארבעה עשורים, אז למה לא לחבר אחד ועוד אחד, להגביה קצת, לתבל באבזור ובקוסמטיקה מתאימה ולקבל את התשובה? ואכן כן – סובארו XV החדשה, היא קרוסאובר שהוא בעצם משפחתית קומפקטית שאכלה תרד וניפחה שרירים, והיא הסנונית הראשונה של דגמי הדור החדש של האימפרזה אותו נפגוש בישראל לקראת סוף השנה.

קל לפטור את ה-XV כאימפרזה על סטרואידים ותו לא. אבל האילתור הזה לא מוכרח להיות דווקא רע. נכון שנקודת הפתיחה לא היתה מרשימה כל כך – הדור הקודם של ה-XV שהתבסס על האימפרזה B3 המוכרת לנו לא הרשים במיוחד. המתכון היה דומה - היו שם מנוע 2 ליטר והנעה כפולה, אבל מרווח הגחון היה מצומצם והמכונית נראתה קטנה ונמוכה, היכולות המאד מוגבלות שמעבר לאספלט לא היו שונות מאלה של כל אימפרזה ליסינג, וקיט התוספות הקוסמטיות שהודבקו עליה כלאחר יד הקנו לה מראה מגוחך משהו.

אבל לא עוד. ה-XV החדשה לא רק נראית הכי נכון שאפשר, אלא שבניגוד לרוב בני מינה לקטגוריה שרועדים מפחד כאשר האספלט מסתיים, היא גם מבטיחה בלי בושה יכולות שטח גבוהות (יחסית כמובן, כי כל דבר בעולם הוא רק יחסי, אפילו אם בסובארו לא מתביישים להשוות אותה לא פחות ולא יותר - לדיפנדר!)

התמונות של ה-XV בכתום זועק שהגיעו כבר לפני כמה חודשים, הבליטו בעיקר את מרווח הגחון הקרבי, ולא סתם הבטיחו הרים וגבעות, אלא ממש את היכולת לטפס עליהם - אבל המפגש הראשון שלנו עם המכונית בחיים האמיתיים נערך בחניון "הנתיב המהיר" שעל כביש 1 בואכה מחלף שפירים. יש אווירה יותר "כבישית" מזו? אבל היי – מרווח הגחון הזה הוא לא טריק של פוטושופ או גימיק לתערוכות. XV אולי לא מכונית גבוהה במיוחד באופן כללי, כי זהו בכל זאת מרכב של משפחתית קומפקטית. אבל מרווח הגחון משוויץ ב-22 ס"מ שבהחלט נראים אמיתיים לגמרי, וזה טוב יותר מכל הג'יפונים והקרוסאוברים המתחרים, ותורם לאפקט ויזואלי בולט ומרשים עד מאוד ויוצר אשליה שהמכונית הרבה יותר גדולה ומאיימת ממה שהיא באמת. מבט שני מגלה שאלה מתלים של מכונית כביש שבאמת כנראה מוגבהים באמצעות קיט הגבהה כלשהו - אם לא עד לקצה גבול יכולתם אז כנראה שמאד קרוב לזה - הגלגל האחורי כבר לא ממש ממורכז לבית הגלגל אלא "מושך" קצת קדימה. אבל למי אכפת, אם זה תקני ומקורי מהיצרן?

חוץ מאותו גחון גבוה, יש ניפוחי מרכב מזוותים, פגושים מסיביים, והרבה תוספות פלסטיק בצבע אפור כהה ו"קשוח" – אנחנו מתכוונים לפינות הגנה לפגוש האחורי, שפה תחתונה לפגוש הקדמי שיוצרת אשלייה של "מיגון" וגם קשתות סביב בתי הגלגלים.

חוץ מזה יש פסי גגון סטייל SUV, תאורת יום DRL סביב יחידותהתאורה הקדמיות, וכמובן, איך לא – צמיגי 225/55 על חישוקי סגסוגת בקוטר 17 אינץ' ובעיצוב מרהיב שבהחלט תורמים את שלהם לויזואליה המרשימה של ה-XV. (אחרי שכמעט כל אימפרזה טורבו איבדה את הספוילר האחורי המרשים שלה לגנבים בלילות אפלים, האםהג'נטים הללו הולכים להפוך ללהיט הנגנב הבא?...). על צד השלילה, החרטום מגושם מעט וסרח העודף הקדמי, כמו בכל סובארו עם מנוע בוקסר, הוא מוגזם לחלוטין. גם במבט מלפנים או מאחור המכונית מציגה חתך רוחב כמעט מרובע ולבטח לא הכי סקסי בעולם, אבל בסופו של דבר, התוספות הקוסמטיות ומרווח הגחון עושים עבודה ויזואלית מצויינת ולטעמנו זו אחת המכוניות היותר קרביות למראה ומסובבות הראשים שהגיעו לאחרונה לישראל. בוודאי ובוודאי בצבע ה"רשמי" שלה – אותו כתום יפהפה (גם הכחול המטלי והלבן-פנינה נראים ממש בסדר, אבל כסוף-ליסינג-מטאלי משמים כמעט מעלים אותה מהעין וכרגיל הכי פחות טוב הוא השחור הערסי, שמוחק את כל האפקט הויזואלי של תוספות הפלסטיק הכהות ובמזג האוויר הישראלי הוא תמיד ייראה מלוכלך ומאובק, גם אם תכניסו את המכונית לשטיפה מדי יום ביומו).

תא הנוסעים פחות מרשים, לפחות למראה. מכיוון שאנחנו טיפוסים אופטימיים נתחיל בדברים הטובים - נציין שניכר השיפור התהומי באיכות החומרים וההרכבה – שלום ולא להתראות למרחב הפנימי המדוד אם לא צפוף, לקרקושים ולתחושה החלולה של הפלסטיקים הזולים למראה ולמגע שהכרנו בסובארו קודמות. הדור החדש של האימפרזה מיישר קו עם ה-B4 והאאוטבק ומציג איכות גבוהה. זה עדיין לא פולקסווגן וגם לא סקודה וכנראה אפילו לא פוקוס החדשה, אבל הכל מורכב בצורה מוצקה וחסונה, מעורר אמון ובהחלט נראה טוב ביחס לממוצע היפני (שבו קצת בהונדה סיוויק החדשה ובטויוטה קורולה כדי להבין עד כמה היפנים לא באמת משקיעים יותר מדי בתחושה איכותית במכוניות היותר עממיות שלהם).

המושבים ב-XV נאים למראה, מרופדים בבד נעים למגע
וגם נוחים, וזה כולל גם את המושב האחורי שמציע מרחב מחייה מקובל בהחלט ביחס למכוניות משפחתיות, כולל מרחב סביר לראש, גם למי שנושק למטר תשעים. גם אחת מנקודות החולשה הבולטות של האימפרזה/B3 האצ'בק הקודמת – תא מטען קטן ורדוד, טופלה כאן. לא שעכשיו מדובר במערה ענקית - הנפח הוא עדיין 310 ליטר בלבד עם גלגל רזרבי (או 380 ליטר ללא גלגל ועם ערכת תיקון פנצ'רים, אבל זו אינה אופציה מבחינת אלה שרוצים לנצל את פוטנציאל השטח של ה-XV). זהו נתון שיכול להחמיא אולי לסופר-מיני, אבל בוודאי שלא יכול להתמודד מול תאי המטען השימושיים של המתחרים. מצד שני, אם משווים לדגם היוצא, מדובר בשיפור.

אבל עכשיו מגיע תור הביקורת. העיצוב הפנימי הכללי די פשוט ולקרוא לו "סולידי" יהיה קצת אנדרסטייטמנט. יש שתי אפשרויות בחירה לצבעי הריפודים – בז' בהיר נאה שנראה אוורירי וטוב (אבל מין הסתם רגיש יותר לכתמים ולכלוך), ושחור "ספורטיבי" שהתיאור המתאים היחיד עבורו יהיה בפשטות "קודר". גם האבזור רחוק מלהדהים ביחס למכונית שמחירה 159,900 שקל בדגם הבסיסי – הדגם הזה נראה מבחוץ אותו דבר כמו אחיו היקר, עם אותם חישוקים יפים וספויילר אחורי, אבל הוא לא מצויד בתפעול ידני לתיבת ההילוכים, גלגל ההגה שלו פלסטי ואין עליו מתגי שליטה למערכת הקול. מה כן יש? בקרת אקלים, משענת יד בין המושבים הקדמיים ומחשב דרך רגיל, שקעי AUX ו-USB וזהו. לא מעט משפחתיות-ליסינג צנועות בשני שליש המחיר מציעות מפרט דומה או טוב יותר.

את רשימת האבזור המלאה שכוללת חלונות אחוריים כהים, הגה מצופה עור עם מנופי שליטה בתיבת ההילוכים, שליטה במערכת הקול ובמערכת בקרת שיוט, מחשב דרך צבעוני, חימום למושבים הקדמיים, חיישני תאורה וגשם, מצלמת רוורס וקיפול חשמלי למראות תקבלו רק בדגם הפרימיום שמחירו מטפס ל-172,900 ש'.

אחרי שסקרנו את המכונית בעיניים, מגיע הזמן לצאת לדרך. הצד המכני לא מציג חידושים מרעישים – סובארו זה תמיד מנוע בוקסר והנעה כפולה קבועה. אותו מנוע 2 ליטר מסדרת FB החדשה שאנחנו מכירים מהפורסטר וה-B4, עם 150 כ"ס ב-6,200 סל"ד ומומנט של 20 קג"מ ב-4,200 סל"ד, משודך לתיבה הרציפה שבדגם הפרימיום מצויידת גם בתוכנית ידנית בעלת 6 מהירויות מתוכנתות שנשלטות ממנופים על גלגל ההגה. יש גם גירסא ידנית עם 6 מהירויות, ומדברים על גירסה מוזלת נוספת שתגיע בהמשך, בעלת מנוע 1.6 ליטר עם גיר ידני והילוך כוח ביחס ההעברה הסמלי המקובל בסובארו (1.4:1).

דף הנתונים של גירסת הגיר הרציף שהתייצבה להשקה/מבחן מדווח על ביצועים לא רעים – 10.7 שניות בתאוצה ל-100 קמ"ש, ו-187 קמ"ש מירביים. בפועל המכונית קצת מתקשה להעניק תחושה זריזה במיוחד. אנחנו יוצאים לכביש 1, מאיצים חזק וכן, הביצועים בהחלט בסדר אבל קצת קשה לשחזר את מה שהמיפרט מבטיח. האצת עקיפה מ-80 ל-120 קמ"ש מבוצעת ב-8.3 שניות סבירות. זה רק בסדר, לא מדהים.

מה שמעצבן זה אופי הפעולה של הגיר הרציף – בכל גיר רציף אתם לוחצים על הדוושה, המנוע מטיס את הסל"ד למעלה וומייצר המון רעש והמהירות עולה, אבל כבר נתקלנו בגירים רציפים שעובדים טוב יותר ומאיצים מהר יותר - היינו מצפים גם כאן ליתר נחישות ולא לעליה כל כך איטית בטורים שבאה לידי ביטוי בשינוס המותניים של כל 150 הסוסים דווקא בסיום העקיפה ולא היכן שבאמת צריך אותם - בתחילתה. לגבי המהירות המירבית – לפחות ביום ההשקה/מבחן היא התגלתה כתיאורטית בלבד. בתנאים סטריליים ומבוקרים מד המהירות הצליח לחצות קצת את קו ה-170 קמ"ש, אולי עוד כמה קילומטרים של כביש היו מאפשרים קצת יותר... ואולי המנוע עדיין "לא נפתח" כראוי, מה שישפר קצת את הביצועים בכלל. בתכל'ס, זה עניין תיאורטי בלבד ובהחלט פחות קריטי בישראל.

עניין בכלל לא תיאורטי ובהחלט יותר חשוב הוא צריכת הדלק. בסובארו מתגאים שהשידוך בין המנוע החדש והגיר הרציף מייצר רק 153 גרם של ג'יפה לכל ק"מ ומאפשר ל-XV לגמוא 15.1 ק"מ לכל ליטר בנזין ולהיות מדורגת בקבוצת זיהום 4 הנמוכה. בתיאוריה זה טוב ויפה – גיר רציף כנראה באמת ובתמים חוסך דלק כשנוהגים בו כמו סבתא מתה, אבל כשלוחצים עליו בנסיעת מבחן אגרסיבית עם הרבה מאד שטח כמו שאנחנו עשינו, מחשב הדרך הראה "צריחה" של ממש, שנעה בין 4.5 ל-6.5 ק"מ לליטר ברוב הזמן!... מדידה נפרדת בתנאים שפויים קצת יותר הראתה 8.7 ק"מ לליטר נסבלים הרבה יותר. אני מנחש שבשימוש יומיומי מתון אפשר יהיה לסחוט ממנה 10 ק"מ לליטר בממוצע וזה כבר סביר בהחלט ביחס לקטגוריה.

פרק הנהיגה האמיתית החל בכביש 38, משער הגיא לכיוון קרית גת. סיבוב קצר בכביש 395 המטפס לכיוון רמת רזיאל וצובה המחיש שיש לנו עסק עם מכונית בעלת דינמיקה טובה. אמנם העליה התלולה הקצינה את תחושת העצלות היחסית של יחידת המנוע והגיר, אליה מתלווית מעין יבבה דקה מכיוון הגיר תחת עומס (החלפנו מכוניות עם קולגות במהלך ההשקה, ובכולן היתה אותה תופעה - כנראה שזה פיצ'ר של הגיר הזה, שעושה שימוש בשרשרת ולא ברצועה המקובלת). אבל מצד שני, למרות מרווח הגחון הגדול, המכונית אוחזת טוב בכביש, שומרת על קו הפניה הנבחר באדיקות ומשרה בטחון גם במהירויות פנייה גבוהות. ההגה החשמלי לא מחדש לנו דבר – כמקובל בהגאים חשמליים, הוא מציע מעט מאד תחושה ותקשורת בין הגלגלים לנהג, אבל לפחות המשקל שלו נכון ורמת הדיוק סבירה עד טובה. המתלים שבמהירויות נמוכות יותר הם מעט נוקשים (במהירויות עיר נמוכות, על טלאי אספלט גסים, הם כבר ממש קשים), עוברים מטמורפוזה של ממש ככל שהמהירות עולה, וכאן, היכן שהם נדרשים לשמור על זויות גילגול סבירות, יכולת עקיבה מקסימלית ותפקוד תחת עומס של העברות משקל תכופות, הם משתפרים ומראים ריסון טוב ביחד עם נוחות נסיעה טובה.

שלא כמקובל בהשקות של מכוניות חדשות, יבואני סובארו הלכו הפעם רחוק מאוד בכל מה שקשור לנהיגת שטח ורקחו לנו תערובת מהנה מאד של שבילים ברמות שיבוש שונות שיאלצו את המכונית לעבוד קשה ולהראות כל מה שהיא יודעת (או שלא, תיכף נראה). אנו יורדים לשטח ליד לוזית, עוצרים לאכול פרוסת אבטיח צוננת ולשתות משהו קר, ומסתערים על השבילים המקיפים את תל צפית. כל עוד השביל מפולס, כל פרייבט, גם אימפרזה-ליסינג עם הנעה קדמית וללא הגבהה, יכול לנוע לא רע, אבל כאן מגיעים מהר מאוד לקטעי שביל שהחורף ברוך הגשמים האחרון הפך למהמורתיים מאוד. בורות, חריצים, קוליסים עמוקים, ועכשיו מרווח הגחון הגדול והמתלים המוצקים באים לידי ביטוי וה-XV מאפשרת לנו לדהור במהירות גבוהה גם באותם מקומות שהפרייבט הרגיל (או אחד הג'יפונים המתחרים הנמוכים) יעצור בהם וייאלץ לסגת אחורה פן ינגוף את הגחון. ה-XV מטפלת טוב בשילוב של מהירות גבוהה על פני שביל משובשים וחיוך קטן מתחיל להופיע על הפרצוף.

נהג טוב שמכיר את השביל יוכל לנתק את בקרת היציבות ולהשתעשע בסחיפות מהנות בעיקולים, לקחת פניות חדות בהעברות משקל ובשימוש מבוקר בבלם היד בסגנון ראלי, להשליך את המכונית על הצד מפנייה לפנייה ואז השמחה כבר רבה באמת. לזכות אנשי היבואן ייאמר שקיבלנו יד חופשית להשתולל ונהגנו באמת מהר, ובשום מצב לא נתקלנו במגע כלשהו בין הגחון לפני הקרקע. תראו מה שמרווח גחון גבוה ומתלים טובים יכולים לעשות!

כמובן שבכל זאת היה צריך להיזהר – למרות ההשוואה המוזרה משהו לדיפנדר, XV הוא עדיין לא רכב שטח קשוח. אם מגזימים המתלים יסגרו בחבטה כואבת והקפדנו לזכור שמכוניות ההדגמה לא צוידו במיגון גחון והגזמה פראית יכולה לעלות בקרטר מרוטש (מנוע או גיר) אבל התחושה הכללית היא של רכב שבילים מהיר מאוד, מהודק, צייתן ומהנה כפי שאף קרוסאובר אחר בקטגוריה לא יודע או יכול להיות. זה מזכיר מאוד את האח הגדול של ה-XV, הפורסטר - ואת התנהגותו המהנה. וכן, זו בהחלט מחמאה. מי אמר שאם מישהו יתחכם וירכיב לו בולמי אפטרמרקט איכותיים שיודעים לעבוד טוב בשטח לאורך זמן בלי לאבד אפקטיביות וכמובן צמיגים חזקים יותר, ואולי הוא יוכל להפתיע בקטגוריה הסטנדרטית של חוצה ישראל?....

תוך כדי דהרה בשבילי יערות מהירים, מצאנו פה ושם כמה עליות קצרות ותלולות וגם כמה הצלבות, כדי לבדוק איך ה-XV מתמודד מולן. המתלים בעלי אוריינטציית כביש/שביל ברורה וכמקובל לאחרונה גם ברכבי שטח גדולים יותר בעלי ארבעה מתלים נפרדים (למעט לנדרובר) אין להם מהלך ראוי לציון, אבל האלקטרוניקה המודרנית מייתרת למעשה את הצורך במהלך ארוך. גלגלים מתנופפים גבוה באוויר, אבל ה-XV לא מפרפרת ולא מתבלבלת בסיטואציות הללו. עצירה באמצע העליה כדי לבחון את היכולת לזנק מהמקום תחת עומס מגלה שאם סוג כזה של שימוש לא יהיה תכוף מדי, אין שום בעיה. אבל גיר רציף ידוע בנטייתו המושמצת להתחמם בתנאים כאלה, וגם כאן זה יקרה. להבדיל מגירים רציפים בעלי רצועה, ה-XV לא תאבד את יכולת התנועה שלה, אבל המערכות שומרות על עצמן מנזק בצורת הגבלת המנוע ל-4,000 סל"ד בלבד עד שהעניינים יצטננו ויחזרו לסדרם. זו למעשה הביקורת היחידה שלנו, אם כי אפשר לומר שבכל מקרה, לשימושי שטח תכופים היינו מעדיפים גיר אוטומטי פלנטארי מקובל (או כמובן – גיר ידני).

הגעתי לדייט עם ה-XV ברגשות מעורבים. מצד אחד הציפיות מקרוסאוברים מהסוג הזה בדרך כלל דווקא נמוכות – כלי רכב שהוא פשרה בין כביש לשטח, מין הסתם לא יכול להצטיין ממש, לא כאן ולא שם.אבל מצד שני, עם הלוק הקרבי וה-DNA של סובארו, ה-XV שהגיעה למבחן הזה עם הרבה מאוד מה להוכיח.

סובארו XV בהחלט אינה מושלמת – הביקורת העיקרית נוגעת בעיקר לתחושה המעט עצלה מכיוון יחידת הכוח, מין הסתם חלק גדול מהתחושה הזו נזקף לחובת הגיר הרציף – אחד הפטנטים השנויים במחלוקת ביותר שתעשיית הרכב מאכילה אותנו בהם. יתרונו בפוטנציאל התיאורטי לצריכת דלק חסכונית בתנאי נהיגה סבתאיים ומתונים במיוחד שלטעמי הם כמעט לא מציאותיים בעליל. בכל תרחיש נהיגה אמיתי הגיר הרציף של ה-XV מתנהג לכל הפחות באופן "מוזר", ובדרך כלל פחות נעים, פחות ביצועיסט ודווקא צורך יותר דלק. לפחות לזכות יבואן סובארו ייאמר שהוא מאפשר ללקוח חובב הנהיגה לבחור כראוי, גם בגיר ידני (תראו איך בישראל אנחנו מתלהבים ממשהו שבכל מקום אחר בעולם הוא מובן מאליו...). אבל אפשר גם לטעון שאם רכב מסוים מרגיש שהוא היה מסתדר מצוין עם עוד 50-100 סוסים, כנראה שהאוטו שמסביב למנוע הוא כנראה טוב מאוד.

נקודות חולשה נוספות הן אבזור לא מרשים בגירסא הבסיסית שקצת מעיב על חוויית השימוש ותא המטען הקטן – מי שמתכנן לטייל עם ה-XV צריך לקחת את זה בחשבון (ולהעדיף את הפורסטר השימושי בהרבה). אבל מלבד כל אלה, בסופו של דבר, הפעם יש לסובארו מכונית מדליקה, שמצליחה להתגבר על נקודת חולשה מסורתית של המותג – אם הפורסטר ושות' החביאו את יתרונותיהם הדינמיים מאחורי מראה מצטנע ותדמית סטיישנית אפרורית, באה ה-XV עם מראה קרבי ומתבלט שתואם את יכולות השטח שטובות בבירור מאלה של המתחרים. מצד שני, ברור לנו שהרוב המוחלט של לקוחות הקרוסאוברים שכל מבוקשם הוא לשבת גבוה ולעשות רושם ברחובות העיר, לא יעיזו לעולם לנסות ולהינות מהתכונות הללו. להם יפריעו המתלים הקשים במהירות נמוכה והיעדר האבזור היחסי של הדגם הבסיסי, שעבורם חשובים הרבה יותר מהנעה 4X4 שאין להם שום צורך בה.

אבל אנחנו בג'יפולוג לא לקוחות אופייניים של קרוסאובר. אנחנו אוהבים לגלות מכונית חדשה שרוצה ויודעת לתגמל גם את אותו לקוח שרוצה קצת יותר – לאו דווקא יותר גאדג'טים, אלא יותר הנאה מנהיגה – מתלים טובים, יכולות דינמיות גבוהות, ובעיקר כשרון שטח לא מבוטל. הלקוח הזה ימצא ב-XV הצעה לא רעה בכלל. המחיר סביר באופן יחסי – אמנם 160,000-173,000 שקלים אינם סכום פעוט, בוודאי לנוכח רמת האבזור, אבל ביחס למתחרים בקטגוריה שבסכום דומה מגיעים עם הנעה קדמית בלבד, כאן ההנעה הכפולה והאופצייה המציאותית לגמרי לירידה לשטח כבר כלולות במחיר הזה, ואם אתם מעדיפים כמוני לבחוש הילוכים בעצמכם, הגירסא הידנית תהיה מהנה, ביצועיסטית וזולה יותר, וכנראה גם חסכונית יותר בפועל. אם בהמשך תגיע גירסת ה-1.6 ליטר הידנית – קשה יהיה לצפות ממנה לביצועים מסעירים (0-100 קמ"ש בקצת פחות מ-14 שניות) אבל היא תהיה זולה עוד יותר והילוך הכוח הסמלי שלה יעניק יכולת שטח אפילו טובה עוד יותר. בשורה התחתונה - לייק גדול.

סובארו XV 2012 אוטומטית, מפרט טכני

מנוע: בנזין, בוקסר, אורכי, 4 בוכנות
נפח: 1,995 סמ"ק
הספק: 150 כ"ס/6,200 סל"ד
מומנט: 20 קג"מ/4,200 סל"ד
תיבת הילוכים: CVT אוט' רציפה, 6 מהירויות
הנעה: 4X4 קבוע
הילוך כוח: - (רק בדגם 1.6 ליטר ידני)
יחס העברה סופי: 3.7:1
מתלה קדמי: נפרד, מקפרסון, קפיצי סליל, מוט מייצב
מתלה אחורי: נפרד, עצמות עצה כפולות, קפיצי סליל, מוט מייצב
צמיגים: 225/55R17
בלמים קדמי: דיסק מאוורר
בלמים אחורי: דיסק מאוורר
עזרי אחיזה/עבירות: בקרת אחיזה אלקטרונית

אורך/רוחב/גובה/בסיס גלגלים: 4,450 מ"מ/1,780 מ"מ/1,615 מ"מ/2,635 מ"מ
מרווח גחון: 220 מ"מ
משקל עצמי: 1,405 ק"ג
נפח מיכל דלק: 60 ליטר

תאוצה 100-0 קמ"ש (יצרן): 10.7 שניות
מהירות מירבית (יצרן): 187 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 15.1 ק"מ/ליטר
צריכת דלק ממוצעת (מבחן): 8.7 ק"מ/ליטר
פליטת CO2 משולבת: 153 גרם/ק"מ
קבוצת זיהום: 4
בטיחות: ABS, סיוע בבלימת חירום BA, בקרת יציבות VDC, 7 כריות אוויר
ציון במבחני הריסוק – 5 כוכבים

מחיר: 159,900 ש' (דגם בסיס) - 172,900 ש' (רמת גימור פרימיום)

8 תגובות

מירי פוקס - 31-05-12, 20:36
- תגובה
גם ממני...LIKE גדול !

נמרוד - 31-05-12, 20:45
- תגובה
וואו... עצרתי את הקריאה כשהוזכרה גרסאת 1.6 ידנית.

כמה היא תעלה, מתי צפויה, יודעים? ב120,000 שקל פלוס-מינוס זה כבר לב ארץ הליסינג ומתחיל להיות באמת מעניין... ואתה אומר דרור שזה נוסע לא רע בשטח, אז שיפור קל בדמות מדבקה של אוויס או אלדן יכול יאפשר בכלל לוותר על הג'יפ.

יואב פולס - 31-05-12, 21:57
- תגובה
רגע. אנחנו עדיין מחכים לניבה עם ה LOW...

דרור ברלי - 31-05-12, 22:17
- תגובה
לא הוזכר מחיר גרסת 1.6 ידנית אם תגיע.
חוץ מהמחיר, מה שיקרוץ ב-1.6 זה המחיר והילוך הכוח. אבל אני לא מאמין שהמחיר יהיה פחות מ-130-135K, הילוך הכוח הזה הוא סמלי מאוד, וביצועים בכל מקרה אין מה לחפש שם.

ולא, זה עדיין ממש לא ג'יפ. אבל עבור מי שאוהב לנסוע מהר בשבילים זה אוטו ממש כייפי...

נמרוד - 31-05-12, 22:35
- תגובה
נכתב במקור על ידי יואב

רגע. אנחנו עדיין מחכים לניבה עם ה LOW...

זה היה אסף. דרור רציני בכל מה שנוגע למכוניות

yes1952 - 02-06-12, 18:03
- תגובה
מה אומר לכם
אני מוכן עכשיו לקנות ג'יפ בסגנון מודל 1942 מצידי רפליקה עכשווית אחד לאחד(דהיינו חדש לחלוטין)
ולהזדקן איתו
יוסי

tzagi - 03-06-12, 03:57
- תגובה
נכתב במקור על ידי yes1952

מה אומר לכם
אני מוכן עכשיו לקנות ג'יפ בסגנון מודל 1942 מצידי רפליקה עכשווית אחד לאחד(דהיינו חדש לחלוטין)
ולהזדקן איתו
יוסי

הרעיון הרבה יותר נחמד מהמציאות
אבל אם אתה מתעקש קרוב מאד(ממש בדרום העיר) אליך יושבים כמה משנות התרט'ח( 6הימים-כיפור) במצב לא רע בכלל, לפחות אחד מהם יוצר בחיפה כנושא תותח קל,
בעיות: בעל בית משוגע וניירת אבל זה לא סוף העולם.
אם תרצה לסבול-תודיע ואקשר.