פורום ג'יפולוג 4X4 - בישול בשטח: יחי מלך הפויקה!

אנשים מיהרו להירשם ואחר כך ביטלו. אחרים אמרו שהעונה ומזג האוויר לא מתאימים, קיטרו שהם מוותרים כי הדלק יקר, אבל תחרות מלך הפויקה התקיימה בתל חדיד בצהרי יום שישי האחרון על אפו ועל חמתו של החמסין. מי שלא בא הפסיד ובגדול ומי שכן טרח להגיע לא הצטער. פגשנו כשרונות קולינריים אמיתיים, היה כיף ושמח ובעיקר – טעים בטירוף. וכן – גם נורא חם. אבל עם כל כך הרבה בירות קרות, למי אכפת?

תצלומים: אסף קציר
לאלבום המלא

בוקר יום שישי, אחרי שהעברנו מהמוסו של סביון לסופה הפתוחה את שלל פריטי הציוד ההכרחיים בכל מפגש – הגזיבו האדום, כסאות, ארגזי שתייה קרה והפרסים לזוכים בתחרות, יצאתי לדרך לכיוון תל חדיד. בדרך ביקשתי מריבונו של עולם שהפעם יעזור לנו קצת. שינמיך מעט את גובה הלהבות שהוא יורה עלינו מהשמיים. בוא'נה ריבונו, הגזמת היום. שכחת שאנחנו מבשלים היום פויקות? רק תשע בבוקר ולמרות שהחלון הקדמי מקופל, כבר אני מרגיש כמו עוף בגריל. רציתי לכתוב שאני מרגיש כאילו אני מתבשל בתוך פויקה, אבל עוד לא יולי-אוגוסט, האש מהשמיים בינתיים רק מייבשת את האוויר, עדיין לא הופכת אותו לסמיך ונוזלי... שרק יגיעו, אני אומר לעצמי בשקט. שרק יגיעו.

... כנראה שכחתי עם מי יש לי עסק. כשאני מתייצב ברחבה של תל חדיד, מסתבר לי שהמתחרים אפילו הקדימו אותי. החבורה העליזה של טל כבר ממוקמת מתחת לציליה מדוגמת, מקלפת ירקות ומריצה דאחקות על "ריבת עיתונים". ברור שהם כבר אחרי כמה בירות... המדורה שלהם כבר עובדת במרץ ומעליה חצובת ברזל ענקית עם פלשנצוק... מה הם הולכים להרים כאן, פויקה מס' 60 של קניבלים?.... לא מספר 60, אבל שלוש פויקות גדולות מספיק הולכות ומתמלאות. וכמובן השוחד ההכרחי לשופטים כולל נקניקיות צ'וריסוס מצויינות עם צ'ימיצ'ורי ובירה קרה...

לידו מתמקמים גיל ובני ממושב נעמה שבבקעה עם ה-DMAX הלבן, פורקים ממנו פאריז'ה עצומת ממדים שהיום לא תארח גושי בשר גדולים אלא שלוש פויקות. הטנדר שלהם נראה תמים, עוד רכב עבודה, אבל אם תתקרבו תגלו דיגום ואבזור
מעוררים התפעלות, כולל תאורת איצטדיונים, סככה מתקפלת שנשלפת מדופן ימין ועוד ועוד...

החבורה של גבי ועוזי, עם הג'ימני האדום, מקום שני בתחרות השקשוקות, מתארגנים גם כן, כאן יש תכונה מיוחדת סביב שתי פויקות ומגש פירות גדול, כנראה קינוחים...

ולידם בצד – חן גרין, השקשוקאי הבכיר, כדרכו בקודש – בצניעות, בלי הרבה רעש וצלצולים. פויקה קטנה מס' 1 על השולחן, ההפתעה שלו – בלנדר ביתי שניזון מממיר מתח בירכתי הדיסקו הישן שלו, שמתחיל לפלוט ליטרים של שייק פירות שמורכב מהרבה קרח, חלב, בננות, מלונים ותפוחים, והכל מעורבב היטב עם וודקה קפואה... מה מתאים יותר להתחלה של יום לוהט שכזה?
אחרונים חביבים – יוסי ואסתר, עם GMC ג'ימי עמוס בקרשים למדורה. הם הגיעו קצת מאוחר, ולא נשאר להם צל. אבל אסור להתייאש – חיש קל נשלפה הציליה מירכתי הסופה והתארגן "אסום" לתפארת, בזמן שיוסי החל למלא שלוש פויקות כמו שהבטיח.

בין לבין, כמה חברים משתעשעים ברכבי שטח על שלט-רחוק, שרפי וארנון מ"רוק-סוליד" הביאו על מנת להפיג במעט את שעות ההמתנה לתבשילים. וכן, מתחילים להגיע גם הסקרנים "שבאים רק לטעום", וזאת כי ענן של ניחוחות גן עדן החל להיתמר מעל פסגת תל חדיד. אנחנו מסתובבים ביניהם, מתרשמים מהתכונה ומהעבודה סביב הסירים הלוהטים. "מה כבר מעניין בלהסתכל על פויקה" משתומם אסף. "זה מעניין כמו להסתכל על צבע מתייבש". נו, למה כבר אפשר לצפות מאחד שרזה כמו אטריה, שכוס קטנה של אספרסו ורבע נקניקיית כרבולות ונוצות מהסופר מחזיקים אותו שבוע בערך?... אני דווקא מוצא עניין רב בהתבוננות באשפי סיר הברזל במלאכתם. קיצוץ הירקות נעשה ביד בוטחת, התיבול מקצועי, הם יודעים מה הם עושים, כל תנועה מתוזמנת היטב. מוסיפים או מפנים גחלים, שולטים ביד רמה בגובה הלהבות. לכל אחד טריקים משלו. גיל ובני למשל, מעמיסים גחלים גם על מכסה הפויקה, ואצל יוסי מצאנו כפות עץ מייצור עצמי...

חם נורא. בירה ועוד בירה אחת, והנה שתיים בצהריים, שעת התחלת הטעימות. כולם מוכנים? בוודאי. צוות השופטים, המונה את ה"קולונל" שמיל, יואב, אמנון, אייל, סביון ואנוכי (בתגבור בתי הבכורה ליהי בת ה-13, שלא מהססת לטעום כל מנה ומנה ולתת חוות דעת מקצועית מהצד הנשי) פונה לכיוון הסיר הראשון, זה של חן. הפויקה הקטנה מס' 1 מדיפה ניחוחות מעניינים – חן הכין תבשיל בנוסח עירקי – נתחי אנטריקוט, שפונדרה וחלקי עוף, עם הרבה אורז ותבלינים כמו בהרט וקינמון. התבשיל שלו גם לא טובע בנוזלים כמו שאנחנו רגילים בדרך כלל בפויקה. והטעם? מעניין. מאוד מעניין, ובהחלט מיוחד. חלק השתגעו על המנה הזו – אני למשל, וחלק קצת פחות. עוד כוס של שייק פירות מרענן ישר מהבלנדר מוסיפה לחן נקודות, ואנחנו עוברים למנה הבאה.

גבי ועוזי הכינו תבשיל של נתחי בשר עם פירות יבשים, ובסיר השני את התוספת – אורז שבושל עם בצלים שלמים וזעפרן. ביחד עם כוס יין אדום זו מנה כמעט מושלמת. טעם התבשיל קצת יותר מוכר לכל מי שאוהב פויקה, ומצמוצי הנאה נשמעים מכל עבר. התמזל מזלי לגלות בין חתיכות הבשר בצלח תשלי גם חתיכת עצם שמנמנה מלאה במח רך וטעים... אחחח, איזה כיף להיות שופט בתחרויות בישול!... לקינוח, הוגש לנו מגש גדול מלא בפירות חתוכים מעורבים בקוביות קרח לצינון. נהדר.

המנה הבאה מחכה לנו אצל גיל ובני. מהפאריז'ה הענקית שלהם יורדים שלושה סירים וקומקום. הסיר הגדול מנפק לצלחות שלנו תבשיל של בשר עם פטריות. נימוח ועז טעמים. מהסיר השני יוצאת כיכר גדולה ועגולה של לחם מבצק בירה, חם, רך וריחני. איזה כיף לקרוע ממנו חתיכות ולנגב טוב טוב את הרוטב הנפלא של הבשר! אני מוצא את עצמי לוקח עוד חתיכה ועוד אחת, ומנקה את הצלחת עד הסוף. לקינוח, נפתחת הפויקה השלישית וממנה נשלפת עוגת תפוחים שנראית קצת מצ'וקמקת, אבל הטעם, אוי הטעם... לא פחות מאלוהי. ישר מגן עדן. אם אורי שעשוע, שף-שטח ידוע בפני עצמו (ממחברי הספרים "בישולי הדרך" ו"פויקה") מילמל כל מיני הברות לא מובנות תוך כדי בליסה ואחר כך נתן להם ציון "10", כנראה שיש כאן משהו מיוחד באמת.... לפינאלה של המנה המדהימה הזו, נמזג לנו מהקומקום הלוהט תה תפוחים חם עם רום ומקלות קינמון. טעים טעים.

אחרי שלוש מנות פויקה, הבטן כבר מלאה אבל התפקיד מחייב אותנו להפגין קור רוח ולהסתער על הצלחת הבאה – אצל טל וחבורתו מונחים על השולחן שני סירים – מסתבר שאחד מהם כבר כמעט ריק. החבר'ה היו רעבים ופשוט שאבו אותו כמעט עד תומו, הוא מתנצל. אבל בסיר השני מחכה לנו המנה שלנו – נתחי אוסובוקו וירקות, שמוגשים לנו בצורה אסטטית על קערת ברזל שחורה. טעים, כמה טעים. במיוחד עם עוד בקבוק בירה ליד... הבעיה היחידה של המנה הנפלאה הזו היתה התחרות הקשה מצד המנה הקודמת...

לסיום, ניגשנו בראש מסוחרר, רגליים כושלות וכרסים נפוחות ל"אסום" של יוסי ואסתר שלא התרגשו מהחום היוקד והקונקורנציה החזקה והתברר שאכן הם הכינו שלוש פויקות כמו שהבטיחו – כאן הדגש היה על מטעמים מהמטבח ההונגרי: סיר אחד עם גולאש ריחני, בסיר השני שני ברווזים ובסיר השלישי מסודרים כמו חיילים עלי כרוב ממולאים בבשר טחון ואורז. כתוספת קיבלנו גם תבשיל כרוב חמוץ-מתוק חם ולקינוח – עוגה מצויינת. וכמובן עוד בקבוק בירה....

עכשיו אני כבר מובס לגמרי. הבטן מאיימת להתפקע, וצוות השופטים מתכנס להתייעצות ולסיכומים, חישוב הציונים והחלטה על הזוכים. מה יש לומר? קשה. מאוד קשה. כולם הצטיינו היום, תרתי משמע. כל חמשת הצוותים המתחרים הפגינו רמה עילאית ומנות מדהימות שיכלו לככב בתפריט של כל מסעדת פויקה נחשבת. גם העובדה שחלק מהמתחרים הם חברים ממש טובים של חלק מהשופטים, לא עזרה לנו לקבל החלטות נחרצות, והיה צורך להזכיר לנו שוב ושוב להתייחס למלאכת השיפוט באובייקטיביות הראויה... בסופו של דבר, חושבו הציונים והתקבלו תוצאות. מסתבר שלמרות הסטנדרט הגבוה מאד שהופגן היום, היו שלושה שהתעלו אפילו עוד יותר, והם אלה שזוכים בפרסים בחסות "עידן קמפינג":

במקום השלישי – ממש לא מפתיע. החבר'ה האלה כבר רגילים להתברג בשלישיה המנצחת בתחרויות הבישול של ג'יפולוג – גבי ועוזי, שלוקחים הביתה כסא קמפינג מפנק.

במקום השני – יוסי ואסתר שלא התרגשו מהחום, השקיעו והזיעו והדהימו אותנו בבישולים בניחוח ביתי, אוכל בטעמים ובריחות שאנחנו זוכרים מהילדות, מהמטבח של הסבתות שלנו, כולל סבתות לא הונגריות... יוסי ואשתו ראויים להרבה תשואות וכבוד, ומקבלים כיסא קמפינג מפנק עוד יותר, כזה עם מגש בצד לבירות ונשנושים.

ובמקום הראשון – תואר "צאר הברזל" נודד הפעם לבקעה, למושב נעמה. גיל ובני הפגינו היום כשרון בישול ויכולת להטוטים ושליטה מוחלטים בסיר הפלאי הזה. הם הוכיחו לנו הלכה למעשה שפויקה זה לא רק בשר וירקות, ושפויקאי מקצועי יכול באמת לחולל קסמים ולהנדס כל סוג של תבשיל או מאפה. הם זוכים בסט של "חדר אוכל" לשטח, שכולל שולחן וארבעה כסאות שינעימו עליהם את ארוחות השטח שלהם.

וכמובן – כל המתמודדים קיבלו גם את הספרים של גלעד מאירי – "בישולי הדרך" ו"פויקה".

חבר השופטים (היו"ר במרכז) ברגע ההכרעה

תמה ונשלמה תחרות הבישול בפויקה הראשונה של ג'יפולוג. ראשונה וממש לא אחרונה. אנחנו נהנינו בטירוף וכמעט התפוצצנו מרוב אוכל, ואנחנו מקווים שכולם נהנו כמונו. הדרך חזרה הביתה עם כפתור פתוח במכנסיים (כדי לאפשר לכרס לפרוץ החוצה) היתה קשה, מאד קשה... וגם למחרת עדיין לא יכולתי לאכול כלום מרוב שהייתי שבע ומלא.... להתראות בתחרויות בישולי השטח הבאות!

לאלבום המלא

12 תגובות

shmil - 05-06-12, 09:29
- תגובה
כל מילה בסלע, היה טעים בטירוף, ואכן על הדירוג לא היה קל להחליט.

חברינו המתמודדים, מזכיר לכם את התנאי לקבלת הפרסים: מתכון, כאן באתר.
הבטחתם עוד באותו היום, וטרם קיבלנו.
תנו צ'אנס, אם לא לכל הגולשים, אז רק לי - לשחזר את ההצלחות המדהימות.

ishc - 05-06-12, 09:49
- תגובה
נשמע טעים וכיף, ממש חבל שלא יכולתי להגיע

דרור הכתיבה כהרגלך, עשית לי ריר בפה.

GodsFather - 05-06-12, 10:17
- תגובה
רק על כתבות כאלה אני חוזר לארץ ולא מחדש פה חוזה. או לפחות משיג לי תנאי לכרטיס טיסה נוסף

yes1952 - 05-06-12, 13:02
- תגובה
מתכון, כאן באתר.
רק תגידו לי היכן לרשום את המתכונים

וסנדק יקר ברגע שתנחת ממנילה אתה מוזמן לארוחת ברווזים כדת וכדין רק תודיע 5 ימים לפני
יוסי

אפיז - 05-06-12, 14:27
- תגובה
מסוג ההנאות של פעם בחיים,האוכל ווואוו..אבל הכי חשוב האנשים מאחרי , עולם הולך ונעלם ,
וכמובן יומיים לא אכלנו דבר לא לקלקל את האופוריה

savyon - 05-06-12, 14:59
- תגובה
נכתב במקור על ידי אפיז

עולם הולך ונעלם ,

הי "אפיז",
מתברר שזה לא עולם הולך ונעלם,
מתברר שבקהילה שלנו יש המון אנשים טובים, שבאים, שמוכנים לתת, שהם אנשים נחמדים עם ערכים מצויינים, דברים כמו שכתבת יצא לי לשמוע כבר הרבה פעמים בתקופה האחרונה אז בהחלט יכול להיות שהם לא המיעוט.
אני מאמין שבקהילות אחרות, כמו פה הם הרב, אר צריך לתת להם סיבה לפרוח...

סביון

raanan - 05-06-12, 15:09
- תגובה
הערה/הארה להנהלה !

לדעתי, לכתבות אוכל, אתם צריך כותב אחר !
הכתיבה של דרור מצויינת עבור העברת החוויה ממבחן רכב או טיול. אבל,
פה הטעם על קצה הלשון והאף מושך אוויר...
בקיצור, הכתבה הזאת גורמת להזיל ריר ולחפש "קורבנות" במקרר ...

רענן

talw - 05-06-12, 15:40
- תגובה
תודה לכולם ,המתחרים השופטים והחברים.
הכנופיה שלי נהנתה מאוד.
עד לאתמול לשתן שלי היתה ארומה של טובורג..

דרור ,כמו שקבענו,בחורף הקרוב תחרות גלידות/ארטיקים/אייס קפה... !! כן ?

snirjeepdreamer - 05-06-12, 17:50
- תגובה
יאללה !!1 איזה פספוס...
דחוף להחליף מקלדת

דרור, כרגיל, כתבה מעוררת את החושים
שניר

טונידיסקו - 05-06-12, 19:32
- תגובה
גיל עכשיו אני רגוע
יותם וטל 14 ביוני גינוסר
כבוד גדול

אפיז - 05-06-12, 23:40
- תגובה
סביון , זה נאמר בכובד ראש לצערנו אנחנו מתמעטים והולכים , והסביבה שבה אנו חיים מנסה בכל הכוח להוכיח לנו ולחסום יותר ויותר אפשרויות ,
בדור הבא גם הריח יהייה דיגיטלי וטיולי שטח יהיו ןירטואלים או בסימולטורים במחלקה הסגורה .....