פורום ג'יפולוג 4X4 - טיולי ג'יפים בעולם: גיאורגיה

אחרי 20 שנה של טיולים בארץ + קצת ירדן וסיני השכנות, החלטנו לחפש יעד מעניין לטיול ברכב שטח. שיטוט ברשת העלה את גיאורגיה כאופציה מעניינת ולא שגרתית שמהווה יעד קוסם ונוח לטיול בג'יפ שכור – נוף משכר, הרים גבוהים ומושלגים, כפרים נידחים שעדיין לא "התקלקלו" והתמסחרו על ידי גדודי תיירים ועשרות שבילים נוחים לנסיעת שטח קלילה.

גיאורגיה, מה שהיינו רגילים במשך שנים לקרוא בשם "גרוזיה", לשעבר חלק מברית המועצות האימתנית, היא אחד היעדים המפתים לטיולי שטח. מיקום נידח בלב הרי הקווקז שמכתיבים טופוגרפיה דרמטית והררית, ירוקה ושוצפת מים בקיץ, קרה ומושלגת בחורף, תושבים מסבירי פנים, אוכל מצוין ואותנטיות נקייה שעדיין לא הושחתה ומוסחרה עד זרא על ידי מאסות של תיירים. נראה טוב, נשמע טוב, ההחלטה נפלה – נוסעים לגיאורגיה!
מחיפוש ברשת של רכבי 4X4 להשכרה, עלו מספר אפשרויות. מבין כולן, בחרנו במיצובישי פאג'רו ארוך, שנראה כשותף מתאים לשאת את זוגתי ואותי לסיבוב קצר בהרי הקווקז. הוזמנה טיסה סדירה בחברת Georgian Air lines, מלון ללילה הראשון בטביליסי ו - לדרך!

נחתנו בשדה התעופה הבינלאומי של טביליסי הבירה, שם המתין לנו הרכב - Pajero io – (מוכר בעולם גם כ"פאג'רו-פינין") שלהפתעתנו, אמנם הוא מתוצרת מיצובישי וכתוב עליו "פאג'רו", אבל הוא לא בדיוק דומה לפאג'רואים מדגמי Q, "ספורט", "קינג" ו-BK המוכרים לנו מישראל.
פאג'רו io או "פינין" הוא דגם מוקטן, רכב שטח קומפקטי שמזכיר קצת במראה ובמידות סוזוקי ויטארה ארוך עם 5 דלתות מדור ראשון. במבט ראשון היינו קצת סקפטיים, האם הרכב יתאים למה שאנחנו מתכוונים לעשות איתו... בכל אופן, וידאנו שלרכב יש הילוך כח - ומסתבר שאכן הוא מצויד בפיצ'ר החשוב הזה ושחלק מהחששות היו מוקדמים מדי... יצאנו מנמל התעופה, הגענו למלון בשעת לילה מאוחרת והלכנו לישון.

את הבוקר הראשון בילינו בטיביליסי – עיר בירה מזרח אירופאית\מערב אסיאתית טיפוסית – שאותנו לא עניינה כל כך, אחרי קצת מאמצים, הצלחנו למצוא את החנות היחידה במדינה שמוכרת מיכלי גז ומפות טופוגרפיות... קצת קניות מזון, העמסנו הכל ויצאנו לדרך ארוכה לכיוון היעד הבא שלנו - הרי הקווקאז.
מייד ביציאה מטביליסי התחוור לנו שהשילוט בדרכים כתוב כולו בגיאורגית, אותיות קיריליות לא מובנות, מה שהקשה מעט על הניווט. למזלי זוגתי הפגינה יכולת קליטת שפות מרשימה ולמדה קרוא וכתוב של אלף-בית קירילי תוך כדי נסיעה – מה שחסך לנו לא מעט בירבורים. הכבישים המהירים בגיאורגיה נוחים יחסית, מדי פעם חוצים את הכביש עדרי בקר/כבשים/עזיםבקר נמוך כלשהם שעוצרים קצת את התנועה ומאטים את הקצב, אבל ככה זה במדינות כאלה וכן, זה חלק מהכיף!

אחרי מעבר לא מעט ערים גדולות ואפרוריות, לאט לאט הכביש הפך לצר ונידח יותר. חלפנו על פני מספר כפרים קטנים וציוריים – כשהערב התחיל לרדת הגענו לעיר בשם זוגדידי Zugdidi ללינת לילה.
מוקדם בבוקר, התחלנו להצפין ולטפס בכביש מדהים ליעד העיקרי שלנו – הקווקאז – מדובר בכביש ציורי – מצד אחד אגם ג'בארי Jvari עצום המימדים ומצידו השני קיר אבן מצוקי.

אחרי כמה שעות נסיעה וטיפוס לגובה של כ-1,500 מטר, למרבה הפתעתנוקידם את פנינו שלט בעברית בכניסה לצריף כפרי רעוע שקרא לנו להיכנס לארוחת ערב במקום... זהו מסטיה Mestia - כפר שבשנים האחרונות הפך לתיירותי מאוד, שנמצא במהלכן של עבודות פיתוח ובנייה של בתי מלון אירופאיים מפוארים – ורוב התיירים בו ישראלים. מאחר והכפר מוקף פסגות מושלגות, מסטיה מהווה את נקודת המוצא למסלולי ההליכה ונהיגת השטח היותר יפים באיזור הקווקז, ולכן מלא גם בקבוצות מאורגנות של מטיילים ישראלים ברכבי שטח שכורים.

במסטיה נגמר גם הכביש הסלול ומכאן ואילך הוא הופך למערכת שבילים בוציים לכיוון מערב שעליהם נוסעים הגיאורגים המקומיים בין הכפרים – בתקופת הקיץ, השבילים משמשים את המקומיים ככבישים לכל דבר, ומתניידים עליהם ברכבים פרטיים בקלילות, כאשר פועלת כאן גם רשת של "מוניות שרות" בדמות לאדות ניבה, וואזים וטרנזיטים שעושים דרכם בין הכפרים תמורת תשלום סמלי. בתקופת החורף, כאשר כל השבילים מושלגים, חלק גדול מהם נחסם לתנועה לגמרי ומנתק חלק גדול מהכפרים לתקופה ארוכה.
מאחר ופרנסת הכפריים מתבססת על חקלאות וגידול בעלי חיים, (בעיקר בקר, כבשים וחזירים) בתקופת הקיץ הם עסוקים בקציר מזון לבעלי החיים וחוטבים עצים להסקה. לכן בכל פינה ניתן לראות משאיות 4X4 סובייטיות ישנות וענקיות שסוחבות תבואה מכל הבא ליד.

אנחנו בחרנו לעלות בשביל לכיוון מערב לכפר בשם אושגולי Ushguli

בגובה 2,100 מטרים מעל פני הים שמהווה נק' יציאה לקרחון אדיסי Adisi למרגלות הר שקארה Shkhara בגובה 5193 מ'– באושגולי אין בתי מלון, והלינה הינה בבתי התושבים – כאשר תמורת תשלום סמלי, ניתן לקבל מיטה חמה + פנסיון מלא מהמטבח הביתי של בעלי הבית.לאחר התמקמות בבית משפחת פניאנשווילי – זוג כבני 50, אשר ילדיהם

שגדלו עזבו זה מכבר את הבית ללימודים בטביליסי והם נשארו בכפר, מעבירים את זמנם בגידול עדר חזירים לתיפארת, יצאנו לסיבוב רגלי קצר בכפר. כשחזרנו, ציקלאורי אב המשפחה, הזמין אותנו למטבח לארוחת הערב – מסתבר שבתקופת החורף, זונחים המקומיים את ביתם לטובת ביקתת עץ ליד הבית שמשמשת כמטבח, סלון וחדר שינה גם יחד ובמרכזה תנור עצים גדול המשמש הן לבישול והן לחימום – מטעמי חסכון באנרגיה. לאחר ארוחה שכללה בעיקר תפוחי אדמה מקומיים והמון חאצ'אפורי, פרשנו לשנת לילה. כשהתעוררנו בבוקר, נגלה לעיננו מחזה מרהיב – כל הלילה ירד שלג כבד וכיסה את כל האיזור במעטה לבן!

כיאה לישראלים שלא מורגלים בשלג, בוודאי שלא כבד כזה, יצאנו לחצר הבית שמחים ומאושרים כמו ילדים קטנים, וגילינו את אם המשפחה ממררת בבכי – מסתבר שהמקומיים פחות מתלהבים מהשלג - בגובה כזה, ברגע שיורד השלג הראשון הוא לא מפשיר עד בוא האביב... ואם זה לא מספיק, הפעם הגיע השלג מוקדם מהצפוי (שבוע ראשון של אוקטובר) והמשפחה לא הספיקה לאגור מספיק מזון ועצים להסקה - השלג חוסם את כל הצירים שמובילים אל הכפר וניתן לצאת ממנו רק במשאיות גדולות.

המקומיים טענו שבשל השלגים כבר לא נוכל להמשיך במסלול המעגלי המתוכנן לכיוון מערב ובלית ברירה, נאלצנו לחזור על עקבותינו באותו השביל בו הגענו שגם הוא כבר לא היה משחק ילדים - מאחר ועכשיו הכל לבן, מדובר בדרך חדשה לגמרי מבחינתנו. מדובר בשלג כבד מאוד, לא כזה שאנחנו מכירים אפילו מצפון רמת הגולן בחורפים ברוכי שלג... ולכן הדרך התארכה הרבה מעל המצופה וכללה לא מעט שקיעות וחילוצים עצמיים – אבל לבסוף הצלחנו להגיע בחזרה למסטיה ולכביש מבטחים...

בדרכנו חזרה לטביליסי טיילנו מעט במספר כפרים נוספים ובשמורת הטבע סמגרלו Samegrelo – אתר תיירותי מוסדר שבו נמצאו שרידי דינוזאורים, לאחר מכן בעיר גורי Gori, שהיא עיר הולדתו של יוסף סטאלין – בה נמצא הבית בו גדל ומוזיאון לזכרו – נחמד בעיקר לחובבי היסטוריה.
משם לטביליסי והביתה!

לוגיסטיקה ומחירים:
טיסה – הוזמנה באיסתא – כ400$ לאדם.
רכב – הוזמן ב rentcarstbilisi.com בעלות של 70$ ליום
לינה – רק הלילה הראשון בטיבליסי הוזמן מראש, מטעמי נוחות – אנחנו מעדיפים לא לתכנן מראש.
ציוד חילוץ – מאחר וטיילנו ברכב בודד, סחבנו מהארץ זוג כריות Pilowtrack, מדחס ורצועות –

שבדיעבד הצילו אותנו מלילה קר בשטח מושלג.

מפות ו GPS – בטביליסי מצאנו חנות בשם Geoland http://www.geoland.ge/ שמוכרת מפות טופוגרפיות להרי הקווקאז בקנ"מ 1:50,000ולהפתעתנו מכרה גם מפות כבישים + טופוגרפיה למכשיר ה Garmin שהיה ברשותינו – הוצאה של כ100$ על מפות נייר ומפות לGPS.

3 תגובות

GodsFather - 06-02-13, 17:12
- תגובה
יופי טופי של טיול.

עוד סעיף בTO-DO-LIST

יניברון - 07-02-13, 00:03
- תגובה
היי לכם
נשמע וכתוב נחמד ועושה חשק לקחת את הג'יפ הפרטי שלנו וליסוע לשם עכשיו.
לפי הכתבה אנחנו ממש בעלי טעם והרגגלי טייול דומים ואף בנות הזוג ניחנות ביכולת ללמוד קירילית במהירות.
אולי ... פים נפגש בשטח.

יניב ואלונה

אלישע קאהן - 08-02-13, 07:20
- תגובה
נהדר, גיאורגיה ארץ מדהימה! הכי יפה שראיתי אי פעם. הקווקז הגבוה פשוט בלתי יאומן.
רק דבר אחד - הא״ב לא קירילי הוא ייחודי לגיאורגיה ואין לו ששר גרפי לאף א״ב אחר.
הוא אכן פשוט לקריאה, וכשהייתי שם רובנו למדנו לקרוא אותו בלי בעיה.