פורום ג'יפולוג 4X4 - ספורט מוטורי: בודפשט-באמאקו, ראלי ב"טעם של פעם"

אנדרו צ'אבו הוא לא סתם עוד הונגרי שגדל על סיר הגולאש של אמא. הוא גם אחד שאוהב לאחוז בהגה של מכונית, עדיף בשטח, ולנהוג כמה שיותר חזק ויותר רחוק. אבל אפילו הוא לא שיער לעצמו לאיזו הרפתקה יכנס ולאן זה ייקח אותו ואיך זה יגמר, ובעצם ימשיך, עם ראלי אפריקאי שיצא לדרך ב24 לינואר 2014. מצורף גם סרטון לחובבי הנוסטלגיה!

בקיץ שנת 2004 מצא את עצמו צ'אבו כשהוא תקוע בגינאה, אי-שם בלב אפריקה. הדרך היחידה לצאת משם, לאחר שהמטוס היחיד בסביבה התרסק לתוך ביצה מקומית, היא להשכיר רכב, במקרה שלו סוזוקי סמוראי חבוט וישן, ולהתחיל בנסיעה על השבילים האפריקניים. לאחר נהיגה של כ-26 שעות הגיע הבחור ההונגרי החביב לעיר באמאקו, בירתה של מאלי. צ'אבו לא שיער אפילו עד כמה הנסיעה הזו תשנה את חייו. הוא רק ידע שהוא רוצה לחזור לאפריקה ולהתחרות בראלי פאריז-דאקאר, והחליט להציב לעצמו את זה של שנת 2005 כיעד. מהר מאד הבין צ'אבו כי ראלי דאקאר של אמצע שנות ה2000 אינו מה שחשב שהוא. זו כבר לא תחרות עבור נהגים חובבים אלא אירוע של כסף גדול שמיועד לקבוצות מקצועיות, ולמעשה אין לו סיכוי אמיתי להוות תחרות, לא לזה הוא ציפה.

אבל לא אחד כמו צ'אבו גיבורנו יישבר. יחד עם חברים, הוא לקח ספר מפות של יבשת אפריקה, ויחד החלו לשרטט תוואי דרך, מסלול לנהיגת שטח מהמקום אותו הכיר הכירו טוב, בודפשט בירת הונגריה, לעבר העיר באמאקו, שם ביקר בפעם האחרונה שהיה באפריקה. התכנון היה מירוץ ראלי לחובבים שיוזנק בעיר המרכז אירופאית התוססת ויסתיים לו אי-שם בלב היבשת השחורה. כנגד כל הסיכויים, שנה לאחר מכן נפל דבר וראלי בודפשט-באמאקו יצא לדרך, ראלי חובבני המיועד לנהגים חובבים ולכאלו שמחפשים אתגר אמיתי.

ב-26 לחודש דצמבר 2005 הוזנק הראלי, כאשר 42 כלי רכב ניצבו על קו הזינוק בכיכר הגיבורים הנפלאה של בודפשט. בדרך אל קו הסיום נאלצו המתחרים לעבור שמונה מדינות ולחצות שתי יבשות. המשתתפים בראלי המאתגר הזה לא באמת ידעו מה עומד בפניהם ועד כמה יאלצו לעבוד קשה בכדי להגיע אל קו הסיום. חלק מהשבילים בהם נסעו, היו מקומות אליהם הגיע כלי רכב בפעם הראשונה אי-פעם.

הרעיון מאחורי הראלי היה לשמור עליו פשוט וזול, חובבני עד כמה שניתן, ברוח האתגר שעומד בפני מסעות שטח שונים. צ'אבו עצמו בחר בג'יפ חבוט של לאדה, הניבה החביבה בכדי להשלים את המשימה. הבחירה מבחינתו הייתה קלה ביותר. הוא חיפש את הרכב הזול ביותר שיוכל לרכוש בכדי לעמוד בתחרות הזו. המשתתפים בראלי לא נדרשו לשלם דמי הרשמה, אלא פשוט להגיע ולנסות להתחרות עד לקו הסיום.

רק ארבעה צוותים לא הצליחו לסיים את הראלי הקשיח הזה, מתוכם צ'אבו עצמו, לפחות לא עם הרכב המקורי עמו זינק לראלי. הניבה הרוסית סרבה לשתף פעולה עם האתגר, ובהתאם לחוקי הראלי הזה, שכר ההונגרי טויוטה לאנד-קרוזר בדרך והחליף מכוניות, הכל במטרה להגיע לקו הסיום.

ראלי בודפשט-באמאקו הוא סוג אחר של אירוע, סוג אחר של מירוץ. אין בו קטעים מיוחדים בהם נמדד זמן. המטרה היא לזנק בהונגריה ולהגיע בנסיעה רציפה עד כמה שניתן לקו הסיום באפריקה. האתגר הגדול מבחינתו של צ'אבו היה לאפשר לנווטים בראלי הזה לבוא לידי ביטוי וכמובן לנהגים ולכלי הרכב. לטענתו, כל עוד הצוות ברכב יכול מדי יום להתחרות לאורך של כ-500 או 600 ק"מ מאתגרים, הם יצליחו להגיע אל קו הסיום.

בכל קטע יומי נאלצים המתחרים לאסוף נקודות-ציון שהוגדרו מראש ולעמוד בזמן גג הנדרש מהם.
צ'אבו, כחלק מבניית החוקים לראלי, החליט כי מלבד הקטעים בהם משתמשים הצוותים במכשירי gps בכדי לנווט את נסיעתם, ישנם ימים שבהם השימוש במכשירים אסור, או מיותר. הם מקבלים רשימה של יעדים, כפרים אפריקנים קטנים, שלעתים אינם מופיעים על מפה כלשהי, אמורים להגיע אליהם ובכל יעד כזה מקבלים את היעד הבא להמשך התחרות. חלק מהנקודות גרמו למתחרים לצאת מהמכוניות שלהם ולטפס ברגל או לחצות נהר בשחייה, רק בכדי להביא את נקודת הציון הנדרשת...

המפגש האמתי הראשון של המתחרים עם המדבר האפריקני התקיים במרוקו. לאחר מעבר בכפרים מרוקניים טיפוסיים שקטים, החלו הצוותים לנסוע בחלק המערבי של הסהרה האימתנית, כשהחשש הגדול היה שדות מוקשים שהיו פזורים לאורך ציר הנסיעה, דבר שחייב את כולם למשנה זהירות, עירנות ובעיקר ציות לשלטים הקיימים כמו גם לליווי הצבאי בחלק מהמקומות.

לאחר המפגש עם מרוקו נאלצו כולם להתמודד עם דיונות חול וחום כבד במאוריטניה, מה שסימן את אמצע הדרך לכיוון קו הסיום. מתחרים רבים נאלצו בשלב הזה לבצע תיקונים בכלי הרכב שלהם. מאוריטניה, שנחשבת לאחת מהמדינות העניות בעולם, חזתה בצוותים או מכונאים אשר מתנפלים על המכוניות ומבצעים תיקוני דרך שונים.

החל מהראלי הראשון, באופן מסורתי, קו הסיום מוקם בעיר באמאקו, בירת מאלי אולם בחלק מהשנים, בגלל המצב הפוליטי והבטחוני באפריקה, נאלץ צ'אבו לקבוע מיקום אחר לקו הסיום וכך יהיה גם בגרסת 2014 של הראלי, אז יסיימו המתחרים את התחרות ב-באנג'ול בירת גמביה (כן, יש מקום כזה!)

אבל לא רק תחרות וספורט מוטורי יש בראלי הזה, אלא כמיטב המסורת של ראלי דאקאר הישן והטוב, עת נאלצו המתחרים מדי שנה לתרום משהו לטובת אחד המקומות הפזורים לאורך ציר הנסיעה. גם בראלי בודפשט-באמאקו נדרשים המתחרים להביא עמם מצרכים שונים עבור אחד הכפרים לאורך הדרך. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי למשל בציוד משרדי לטובת אחד מבתי הספר, תרופות, בגדים או תכשירים לטיהור מים עבור התושבים, מצרך נדרש מאד.

צ'אבו לא הסתפק בכך והצליח לגייס תרומות מיצרנים שונים, העמיס הכל על משאית ענק, דוגמת המשאיות המתחרות בראלי דאקאר עצמו וחילק גם את הציוד הזה לאורך ציר הנסיעה. בשנת 2011 קיבל ראלי בודפשט-באמאקו פרס מיוחד מהנסיך אלברט ממונקו, על התרומה שלו לקהילה באפריקה.

מהדורת 2014 של ראלי בודפשט-באמאקו תוזנק ב-24/1/2014, שוב מכיכר הגיבורים בעיר ההונגרית ולאחר 15 ימים של תחרות יגיעו כולם, בשאיפה, אל קו הסיום. המשתתפים בראלי השנה חולקו לשתי קטגוריות - הראשונה היא התחרותית והשנייה היא קטגוריית הצ'אלנג', שם הדגש הוא על הניווט והאתגר במעבר המכשולים בדרך ופחות על המהירות.

7 תגובות

lizard - 07-10-13, 08:22
- תגובה
נשמע הרבה יותר מעניין מהדאקר.

אומי5 - 07-10-13, 15:28
- תגובה
לא שיש לי כרגע כסף כדי לנסוע לבודפשט (בלי להמשיך לראלי), אבל יש עלויות משוערות?

דרור ברלי - 07-10-13, 22:16
- תגובה
אומי, ראית חיפושיות, נדלקת?... גם אני!
אבל עדיין מדובר בהמון כסף.
זה שלא גובים דמי הרשמה עדיין לא מבטל לך רשימה גדולה של הוצאות:

הכנת הרכב בישראל ברמת הבורג.
ביטוחים מתאימים.
ערימת חלפים גדולה מאוד.
מסי נמל בישראל
הרבה ניירת בשלב ההמכלה.
השטה באוניה לנמל אירופי כלשהו
כרטיס טיסה לאירופה הלוך ושוב כמובן, עבורך ועבור הנווט שלך (אלא אם בא לך לשוט באוניה עם האוטו)
שחרור הרכב מהנמל
שוב ניירת (מיסים ואגרות שונים ומשונים על מנת שתוכל לנוע על הכביש כחוק באירופה).
נסיעה על כביש מהנמל לבודפשט (דלק, בלאי מצטבר)
נסיעה לכל אורך החלק האירופי של הראלי (דלק, בלאי, תיקונים)
מיסי נמל לפני השטה לאפריקה
השטה לאפריקה
מיסי נמל בנמל היעד
ושוב ניירת (מיסים ואגרות למיניהם על מנת שתוכל לנסוע במדינות אפריקה השונות).
נסיעה בראלי בחלקו האפריקאי (הרבה דלק, תיקונים, בקשישים איפה שצריך - וצריך! זו אפריקה)
לכל אורך התקופה - אוכל וכו' (שזה משהו שדמי ההרשמה בכל ראלי רגיל מכסים)
הוצאות אישיות למיניהן - צריך כסף מזומן ולא מעט

בהנחה שהאוטו עמד בזה בהצלחה ולא נאלצת לנטוש אותו בלב הסהרה, עכשיו חוזרים לישראל - מיסי נמל, השטה לאירופה, נסיעת כביש לא קצרה לנמל, שוב ניירת בשלב ההמכלה, שוב מיסי נמל, השטה לישראל, שוב מיסי נמל באשדוד/חיפה.

תכין חבילה יפה של חמש ספרות. אני מהמר על הרפתקאה של כ- 70-80K שקלים לכל הפחות.

אומי5 - 07-10-13, 22:23
- תגובה
לרגע לא חשבתי שזה זול, וזה לחלוטין רחוק מלהיות אקטואלי.
אבל בוא נחלום רגע.
טיסה לאירופה, קניה של רכב, לאו דווקא חיפושית (אולי אפילו אופנוע) במצב סביר, הכנה שלו שם.
יציאה לראלי, ותרומה של הרכב בסופו לאיזה ארגון צדקה מקומי כחלק מהמסורת של תרומות בראלי.

חסכנו איזה 20 אלף?

lizard - 08-10-13, 05:58
- תגובה
70-80 אלף שקל לא כולל אוטו זה לא יקר לאירוע בסדר גודל שכזה. לדעתי לפחות.

צור - 11-10-13, 19:01
- תגובה
נכתב במקור על ידי lizard

נשמע הרבה יותר מעניין מהדאקר.

לדעתי זה הספורט במיטבו
כמי שלקח חלק בראלי דומה (פרמידות וזה לא הפרעונים) בתור נוסע זה החלק המדהים
התחרות היא חלק מהענין אבל לא החשוב ביותר כאשר מישהו נתקע עוצרים לעזור גם במחיר הניקוד
בהחלט משימה ששווה להתאמץ עבורה