פורום ג'יפולוג 4X4 - מבחן דרכים: טנדר ראם 3500

אם תצביעו על הראם ותשאלו ילד שאך למד לדבר מה זה, הוא יגיד טנדר. בלי ספק. אם תשאלו רואה חשבון לעומת זאת, הוא יגיד לכם שזה משאית. ג'יפאי יגיד לכם שזה 4X4 עם סרן קדמי חי. עורך דין יגיד לכם מה שתשלמו לו להגיד, אבל זה באמת לא קשור ולא יפה. אני לקחתי את דודג'* ראם 3500 החדש בגרסאת SLT למבחן דרכים. באופן לא ברור, המחשב ערבב את כל מבחני הטנדרים שנכתבו כאן במהלך השנים...

(צילומים: אבנר ברוך)

בתחילת המאה, שזה ממש מזמן, נולד אתר שנקרא ג'יפולוג. למי שלא מכיר את ההיסטוריה, מדובר על שילוב המילים המבריק "ג'יפ"+"חוכמולוג". ככה זה כשאתה מתחכם עם החבר'ה, מגזים קצת בבחירת שם המשתמש שלך ולאחר מכן אתה נתקע עם כינוי מגוחך שצריך להסביר כל פעם לכל מי שמוכן להאזין...

בכל מקרה, הגרעין המייסד היה חבורה של "ג'יפאים אמיתיים". כאלו שנוסעים בJeepim אמיתיים בשבילי עבירות, משלבים הילוך כוח אמיתי, דופקים על הבנדיקס כשהג'יפ לא מניע ומתקנים כל דבר, כולל כאבי גב, עם WD40 או ספריי קרבורטורים. באותם ימים מי שהיה מופיע עם SUV יפני חדיש היה נסקל מילולית. מי שהעז להגיע עם דיפנדר היה נסקל פיזית. בצדק.

אז, באותם ימים עברו, טיולים היו בעיקר אתגרי מכונאות כאשר דרייב-שאפטים היו נסחטים, דיפרנציאלים היו נטחנים ורדיאטורים היו מעיפים מכסים. מאז מים ירוקים רבים הוחלפו ברדיאטורים, שמנים נוקזו ואת הג'יפים האמיתיים החליפו תחליפים יקרים ומפנקים. במקום להחליף לצמיגי שטח התחלנו לכתוב עליהם, במקום לעשות טיפולים בבית על המדרכה עברנו להמלצות על מוסכים.

חברי המערכת המקוריים התדרדרו. הגורו הגדול עבר לטנדר יפני, אמנם נוח כמו כיסא אינקוויזיציה אבל עם מזגן שעובד תמיד, רחמנא ליצלן. אחר נוסע במשהו שכתוב עליו Jeep והוא אמנם מתפרק כמו סיקס, אבל מדובר על אקווריום עם כסאות מתכווננים חשמלית. שלישי מחזיק טנדר Jeep פולסייז אורגינל, שתפקידו העיקרי הוא מילוי הסככה בעוד בעליו מבלה את ימיו, טיוליו וקילומטריו הרבים בטנדר יפני חדש כל שלוש שנים, שאלוהים ישמור אותנו. ועדיף שלא נדבר על אחד מחברי המערכת שהידרדר לרכב יפני מפנק להחריד ששוקד בימים אלו על חימום לכיסאות, ואת ההוא שכבר שנים לא החזיק רכב 4X4, מנסה לשכנע את עצמו שהנעה אחורית וקירור אויר זה תחליף. כולנו התבגרנו והתברגנו ואפשר להוסיף עוד כמה מילים בבניין "התפנק", אבל למעט צדיק אחד בסדום, כולנו יכולים לקבל דו"ח על ירידה מהשביל שאנחנו עצמנו סימננו.

אז במקום לכתוב שוב על מישהו מהמושב ושוב לקבל מלמולים של הכחשות בצרכנייה, הלכתי הפעם על משהו אחר. לא עוד יורים לאחור. עכשיו פשוט יורים בכולם, בעיקר בחבר'ה שיושבים איתי אחת לכמה שבועות סביב שולחן המערכת. אגב, יש לזה יתרון, זה חוסך הזמנות לבר מצוות. אני אספר לכם מה כל אחד אחר כאן היה כותב על טנדר ראם 3500 במבחן דרכים.

אם נמרוד היה כותב את הכתבה הזאת הייתם מקבלים כתבה שכל כולה פרקטיקה הנדסית טהורה למרות שבזמן האחרון, לפחות יעיד על כך המבחן של המתחרה הישיר, שברולט סילברדו, הוא חוטא קצת בסיפור סיפורים שאגב, בניגוד לכותבים אחרים כאן באתר שמתארים משהו אוטנטי מחיי המושב, אצלו זה לא נראה כל כך אמין. אז מה נמרוד היה כותב? הוא ממש מבין במשאיות - לפני כמה חודשים הוא עשה רישיון C1, בשביל שיתנו לו לנהוג על אביר במילואים, ומאז הוא אפילו נהג על איזה שברולט אחת. אז נמרוד יספר לכם שבתיאוריה מנוע 6.7 ליטר מבית קמינס כולל 6 צילינדר בטור ומפיק 370 כוחות סוס ו-110 קג"מ והם מושגים בכך וכך סל"ד ועקומת המומנט שלהם היא משהו שאף אחד חוץ משני מהנדסים לא יבין גם ככה.

אני אספר לכם שמדובר על סוג של טיל בליסטי. עם, ובלי קשר לעובדה שמדובר על משאית. באמצעים הפרימיטיביים שלי, מדדתי כ-9 שניות למאה (הזכיר לי את הפורשה קאיין שעברה תחת ידינו אי שם מזמן), אבל גולת הכותרת נעוצה בהאצות הביניים, משישים למאה ארבעים עוד לפני שהספקתם להגיד דודג' ראם (למרות שזה לא דודג'!). נמרוד לא יכתוב דבר כזה אבל ללא כל ספק מדובר על מה שמכונה "אוטו מדביק" כזה שמחבר אותך לכיסא בכל האצה ומייצר תחושה של רכבת הרים בירידה (אבל רכבת הרים קטנה).

בכביש, כך הייתם קוראים, בכביש הראם קופצני. בכל זאת, משאית שאמורה לשאת כמעט שני טון מאחור העדר המטען מורגש, אבל לא מספיק כדי להעיק באמת בטח לא כמו במשאית אמיתית כמו למשל הפוסו של מיצובישי. בניגוד לטנדרים היפנים, בראם האמריקאי, גם אחרי נהיגה ארוכה, לא יוצאים עם הרגשה של פירוק איברים כולל. האומדן הברור ביותר לנוחות ולאיכות חיים שמציע הראם כרוך באופן ישיר בצורך, שכמעט גובל בהתמכרות, במערכת בקרת השיוט, זאת שאמורה להציל את הרישיון. בכל רגע נתון בו הכביש ישר ויש אפשרות, הראם מרגיש עשרים קמ"ש פחות ממה שהוא באמת, בדיוק כמו בסילברדו החדש. גם לראם, תנו קצת גז והוא יעיף אליכם את השוטר הראשון עם הממל"ז. דווקא בצד של הסאונד הראם מעט מאכזב. האיטום שלו לא יעבור את מבחן נחמן שי והרעש שחודר פנימה, כמו נהמה עדינה שאנחנו אומנם אוהבים לשמוע, קצת רועש מדי לרכב בימים אלו.

אל ידית ההילוכים שממוקמת כמיטב המסורית על עמוד ההגה, מתחברת תיבת הילוכים אוטומטית עם שש מהירויות. ניתן לבחוש בינהן ידנית על ידי כפתור קטן ומעיק שדי מוריד את החשק להשתמש בו, זה כאילו האמריקאים רומזים שמי שמחליף הילוכים בגיר האוטומטי מעליב את אלוהי הטורקס. קצת כמו לבקש מלח במסעדת יוקרה, זה פוגע בשף.

אם ברלי היה כותב את הכתבה הזאת הייתם מקבלים הסבר מפורט של לפחות 750 מילה על עיצוב הרכב מבחוץ. דבר ראשון הוא היה מספר לכם שה"חזית עצובה" (מה שעצוב זה שרק הוא שם לב לזה). כוחנית אמנם, עם הרבה נוכחות אבל עדיין מסתירה דמעות. במבט צד הפרופורציות מרשימות. למרות שהיינו רוצים לראות שם צמיג גדול הרבה יותר, המידה הנוכחית מתאימה מבחינת המראה ומשלימה דופן פרופורציונלית שאפילו מצליחה להעלים את העובדה שמדובר בשישה מטר של אוטו. החלק האחורי נראה טנדר תמים למראה ורק כאשר מתקרבים מרגישים כמה הוא גבוה. פנסי הגג מחויבים על פי תקן נראות של מגזרים מסוימים, כי אם כבר קנינו רכב כל כך גדול, לא כדאי שיראו אותנו ממש מרחוק?

אחרי פסקת העיצוב, ועוד קצת בכי על זה שכל הניקלים היו צריכים להיות בשחור מט ואז העיצוב היה הופך להיות שמח, היה דרור עובר להסבר מפורט על כך שעדיף סופה, ולאחר מכן הסבר על מבנה הדש-בורד המהפכני שלה למרות שזה בעצם חתיכת פלסטיק זול מודבק עם קצת רוק לחזית של הקבינה.

מתישהו הוא היה חוזר לנשוא המבחן, ומתאר תא נוסעים חמים למדי עם מתגים הגיוניים שממוקמים כל אחד במקומו ואפילו נוחים וברורים להפעלה. בתחום העיצוב הפנימי הוא יספר לכם על אלגנטיות בסיסית, לא יותר מדי, בכל זאת מדובר על רכב לעמך, אי שם מעבר לים. ללא ספק, הפרקטיקה שולטת כאן בכל פינה. לאחר כמה דקות בראם הכל משתלב טוב וגורם לנוהג להרגיש "כמו בבית". במיוחד למשהו שהוא ממש המקבילה הישראלית לwhite trash אמריקאי.

דווקא בתחום הכיסאות דרור יוריד ראש וימלמל בהכנעה שאלו האמריקאים יודעים משהו על כיסאות, בטח יותר מהחבר'ה בנצרת. ריפודי עור פנימיים מתוצרת מקומית נראים מצוין ואפילו לא מאוד מטרידים בישיבה עליהם למרות שלי אף פעם לא ברור למה אני צריך להזיע על איזה פרה מתה כשבחוץ יש 35 מעלות... בדגם המפואר יש, ואני מצטט מהקטלוג "אוורור חשמלי למושבים הקדמיים". לי זה מזכיר "חוליו אגלסייאס מהתחת".

מושב הנהג מצויד במערכת כיוון חשמלית המאפשרת להזיז את הכיסא לכל כיוון אפשרי. מהצד הימני כבר מדובר רק בכוונון ידני. מבחינת הנוחות הכיסאות מעניקים תמיכה סבירה ומאפשרים להתגלגל על הראם מבלי לחוש בעודף קרחצן. ביחס לטנדרים יפניים מדובר על ליגה אחרת, כמו להשוות סושי לטי-בון: קצת דג שמישהו שכח לבשל מגולגל בלאפה ירוקה שצריך לאכול חמישים כאלו כדי לשבוע, וזה מול סטייק טעים ואיכותי שרק חצי קילו ממנו סוגר את הרעב שאחרי צום יום כיפור.

הראם שאנחנו קיבלנו כבר עבר כמה עשרות אלפי קילומטרים גם בידיים בוחנות ולא מרחמות ובכל זאת, הכל יציב כאילו ירד הרגע מהאונייה. אין קירטושים ולא נשמעים כל קולות פירוק מאף כיוון של כלי הרכב.

כפתור האורות הגדול אחראי, כמו בכל רכב אמריקאי, להדלקת התאורה הפנימית שחס וחלילה לא יצטרכו להרים את היד למתג ההדלקה בתקרת הרכב. הרי ידוע לכולם, ואם לא ידוע, אז דרור יספר לכולם - שגם בסופה, אם זה עובד, מתג הדלקת האור הפנימי מצוי בדש-בורד. חוץ מזה הוא מכיל אופציה אוטומטית שמפעילה את האורות כאשר השמש שוקעת, פחות רלוונטי בארץ בה חובה להדליק אורות בחורף גם ביום.

אבל מה שהיה קונה את דרור בלי והופך אותו לחסיד של הראם, הוא פנים הרכב שמלא כולו במקומות אכסון לבקבוקים ופחיות. אפשר בקלות לפזר Six Pack או שתיים של בירה אמריקאית זולה. מעבר לתושבות הפחיות יש בקבינה אין ספור מקומות אכסון. תחת הספסל האחורי ניתן למצוא שני תאים עמוקים ומועילים. באמצע, בין שני הכיסאות הקדמיים, ממוקמת קונסולה רחבה וגדולה. חוץ משני תאי אכסון, אחד גבוה והשני עמוק, היא מכילה את כל חיבור המדיה של הראם, כרטיס SD, חיבור בננה PL וכמובן מקום לתקוע DiskOnKey.

ולא נסיים לפני שנדבר על הפיצ'ר האחד שדרור, בתור אחד שאוהב לישון בשטח אבל לרוב לא מגיע פיכח לחלק שמקימים בו את האוהל. הספסל האחורי מתקפל כלפי מעלה ומתחת נשלף מדף יציב לרוחב כל הראם המאפשר הנחת מזרון על משטח ישר לחלוטין. נכון שדרור, על כל גובהו, יאלץ לקפל רגליים אבל תזכירו לי בבקשה איזה עוד 4X4 סדרתי מגיע עם קראוון Built in?

אם חנן היה כותב את הכתבה הזאת הייתם מקבלים כתבת משאיות מפורטת, מדויקת ובעיקר פרקטית. בכל זאת, הוא האורים והתומים של תחום המשאיות הכבדות והשימושיות בג'יפולוג, אם לא במערב המזרח התיכון בכלל. חנן היה מספר לכם שהדגם הנבחן מורשה לשאת משקל של 1871 קילוגרמים ואם זה לא מספיק, הדגם הארוך ייתן עוד כחצי מטר וגם 215 ק"ג נוספים לרישום במדבקה הקטנה מצד ימין. מעבר לזה, חנן היה מוצא שפע של מרחב מאחור למקם בו את ארגז החלפים המיתולוגי שלו, את מיכל המים ואפילו את הקומפרסור (ואצל חנן לא מדובר על משהו סמלי מל.כ.) מבלי למלא אפילו חצי מהארגז הענק של הראם, 1.93 על 1.68, יותר משלושה מטר רבוע. במרכז תל אביב זה כבר נחשב לדירה.

עוד בתחום המשאיתי חנן יוכל לספר לכם על סף העמסה בגובה של כמעט מטר, ממש לא נוח במונחים של העברת משהו כבד מהרצפה לארגז המטען. בצד הגרירה, הראם מנצל את כל מה שמתיר החוק למשאית קלה, 3.5 טון. הוא מגיע עם אופציה לא מנוצלת בארץ של גרורים עם בלמים חשמליים ואפילו ניתן לכוון את עוצמת הבלימה בתלות במשקלם.

עוד מטען שאי אפשר בלעדיו הוא מיכל הדלק. כאן הראם מתבטא במלוא משאיותו עם מיכל סולר של 117 ליטר. ואם בנוזל היקר הזה עסקינן אז בתחום השתייה הראם דווקא מפתיע לטובה ויחד עם מבחן די אגרסיבי שכלל לחיצה עמוקה על הגז כדי להרגיש כמה הוא מושך ועזיבה חדה כדי להפעיל את האגזוז-ברקס הגעתי לנתון סביר של כ-7 קילומטרים לליטר.

אם אסף היה כותב את הכתבה הזאת אז הייתם מקבלים כתבה חצי סודית עם רמיזות קטנות פה ושם וחצאי דברים מהם אתם אמורים להבין את מה שאתם אמורים להבין, ואם אתם לא מבינים, אז אתם כנראה לא נולדתם להבין. ממש לא בעיה שלו.

לפני הכל הוא יספר לכם ששמו של הרכב ראם - Ram, לא "דוג'-ראם" כמו שנהגה בידי כל בן תשחורת. המותג ראם הוא חלק מקונצרן קרייזלר שבבעלות פיאט נכון להיום (בשוק הרכב זה עשוי להשתנות גם מחר) כמו גם ג'יפ ודודג'.

בהתחשב בעובדה שלמהנדס הרכב הרשמי שלנו יש קילומטראז' שטח במשאיות יותר מכל שאר חברי המערכת, ורוב גולשי האתר, ביחד (עובדה שלא תוכלו לפספס במהלך קריאת הכתבה) הוא ירמוז לכם על כמה דברים חשובים לגבי הראם. הכלי האמריקאי מצויד בכל מה שחובב שטח שגדל בג'יפולוג יכול לחלום עליו. שני סרנים חיים מונחים תחת הרכב כאשר את הקדמי תומכים סלילים והאחורי מסתייע בקפיצי עלים. מרווח הגחון עומד על 30 ס"מ, נתון מכובד פלוס ברכב שטח רק לא בכזה שמגיע באורך של הראם עם מרחק סרנים של יותר מ-3.5 מטר. זוויות גישה ונטישה של כ-25 מעלות מלפנים ומאחור בדגם הנבחן, גם הן עושות חיים קשים לנהג C1 שישב מאחורי ההגה אך צריך לזכור כי מדובר על משאית ולא רק בכיתוב על הנייר הכחול של משרד הרישוי.

הראם מגיע עם צמיגים מבוקרי לחץ אוויר במידה 265/70R18 שזה בתרגום לשפה שאנחנו מבינים, משהו בין "32 ל-"33 על ג'אנטים של "18 שיוכלו לתמוך בארבעת הדיסקים הגדולים, שוב נתון מכובד אך כזה שמתגמד ביחס לשאר נתוני המרכב של הכלי. על השביל הכבוש, כך הוא יכתוב, הראם הוא משאית ריקה, קופצנית וחובטת ואם לא העמסתם אותו הוא יתרגם לכם במדויק כל מה שעובר תחת גלגליו.

המתלה הקדמי, כך יספר לכם המוהנדס, הוחרב על ידי המתכננים של הראם החדש. לא עוד מתלה ארבעה לינקים רגיל, נורמלי ומאפשר מהלך, כמו בדגם הקודם. בראם החדש, על שני הלינקים הקיימים הוסיפו פנהרד - או משהו כזה... ובמילים אחרות, עזבו אתכם ממהלך מתלה. מאחורה, שני קפיצי עלים אחראים גם הם להגבלת המהלך של הסרן האחורי. ואם כבר נגענו בבאק-אקס אז נספר שבאמצע, בין שני הצמיגים, מצוי דיפרנציאל מוגבל החלקה. לא הפתרון האידיאלי במונחי שטח אבל כאשר לומדים אותו הוא יתמודד בכבוד גם מול מכשולים מורכבים.

על שילוב ההנעה הקדמית אחראי כפתור עגול שמפעיל מנוע שמדליק מנורה ומחבר דרייבשאפט קדמי להרמוניית הנסיעה של הראם. תחת הכפתור לחצן ניוטרל שמאפשר את ניתוק הטרנספר מהמנוע לטובת גרירה בטוחה של הרכב. הנה משהו שהחבר'ה מלנדרובר, אלו שבעיקר עסוקים בלהיגרר, צריכים לאמץ...

אז איך הוא בשטח, אתם לבטח שואלים. בשבילים הכבושים הוא קופץ, הוא חסר כמעט שני טון של משקל שאמור להפעיל את המתלים. אך גם הקפיצות האלו מתגלות כסבירות. כאשר מנתקים את בקרת היציבות ומתחילים להשתולל עם הגז הוא פשוט הופך לנשלט בקושי, הזנב מאיים לעקוף את החרטום והאבק שעולה מאחור מזכיר לי שאני כבר לא בגיל של משחקי צלחות. "מעלה המבחן" זה שאני מנסה עליו כל רכב שטח הוא עלייה של כ-40 מטר זרועה בורות ופותחת מתלים, זה מקום מצוין לבחון יכולת שטח במהירות נמוכה. הראם עשה עבודה טובה על גבי המעלה, הדיפרנציאל מוגבל ההחלקה עושה את העבודה מצוין כל זמן שהכלי בתנועה, אפילו איטית. הבעיה החלה למעלה, על משטח קטן בו צריך להסתובב כדי לחזור חזרה. כאן על המשטח המשופע, שדה הראיה משאיר שפע שטחים מתים והאורך מאלץ אותי לעבודה הלוך ושוב של תמרונים בשיפוע צד לא נעים בכלל. בלימת המנוע, כאשר מאלצים אותו להילוך ראשון, אדירה, ומאפשרת לרדת את המורד התלול בחזרה בלי לגעת בדוושה כלל.

אם סביון היה כותב את הכתבה הזאת אז הייתם מקבלים בסוף הכתבה חשבונית ונזיפה. הדף המפורט היה מכיל תג מחיר של 219,900 ש"ח והסבר למה זה האוטו בשבילכם גם אם אתם לוכדי פרפרים שאוספים כל פעם רק פרפר אחד. ככה זה אנשי שיווק, הוא יסביר לכם באריכות שמדובר על רכב שמקבל החזר מע"מ, מוכר במס באופן מלא מהשקל הראשון ואפילו מקבל החזר על מס הבלו בתקרה של יותר מ-10,000 ש"ח בשנה. את הנזיפה הייתם מקבלים כנראה כי הרכב לא נשטף כמו שצריך וככה לא מחזירים לסוכנות רכב מבחן או סתם כי הוא המנהל וצריך מדי פעם לתת איזו סטירה, ככה לאיפוס...

ואם אני היה כותב את הכתבה הזאת... אז הייתם מקבלים איזה סיפור עם שמלכלך על איזה חבר שאחרי הכתבה הופך לחבר לשעבר. בעצם, זה אני שכותב את הכתבה אבל הפעם במקום ללכלך על מישהו שספק אם יקרא את זה, אני משתין היישר אל הבאר ממנה אני שותה. אז זו כנראה הכתבה האחרונה שלי בג'יפולוג. - אה, בעצם אי אפשר לפטר אותי, כי זו לא עבודה אם לא משלמים בה, נכון?

ולסיכום רגע של רצינות. ראם 3500, יחד עם מתחריו הישירים מבית פורד ושברולט, יושב על קטגוריה שפונה לבעלי טנדרים יפנים שאותם אפשר לחלק לשניים. הקבוצה הראשונה וסביר שגם הקטנה משמעותית, מחפשים כלי שיוכל לגרור יותר ולהעמיס יותר. הקבוצה השנייה, שכוללת את הרוב, מחפשים כלי רכב שיענה על צורך בסיסי בהנעה כפולה ויהיה פחות מפרק חוליות. האם הראם יכול לתת את הפתרון? התשובה כנראה אינדיבידואלית.

חשמלאי שמסתובב בגוש דן ייתקשה למצוא חנייה, אולם חקלאי או איש שטח, כזה שמסתובב כל היום בין כבישים לשבילי שדות ואתרי בנייה, יוכל למצוא את הראם כנעים ונוח הרבה יותר, עם יכולת אקסטרה בתחום המטען, וכמובן הכרה מלאה במיסוי ובמע"מ שמתקזזת לגמרי עם הוצאות הדלק הנוספות.

בכל זאת, צריך לסכם תקופה... הראם בעצם עושה מין סיכום ביניים על ג'יפולוג לאורך השנים. מצד אחד, הוא רכב שטח אמיתי שכולל כל מה שאנחנו אוהבים: שני סרנים חיים, מנוע 6 צילינדר בטור, הילוך כוח אמיתי ואפילו כמעט נעילה אחורית. מצד שני, הוא ארוך ומסורבל, מלא סרחים מכל עבר אך מפנק ומלא כל טוב יחד עם אופציה להעמיס לטיול כל חפץ שאפשר לחשוב עליו.

ראם 3500 תא נהג כפול SLT, מודל 2014 - מפרט טכני:

מנוע: 6.7 Cummins
הספק (כ”ס/סל”ד): 2,800 /397
מומנט (ק”ג-מ’/סל”ד): 1,600 /110
קיבולת מיכל דלק: 117 ליטרצריכת דלק (מבחן): כ-14 ליטר ל-100 ק"מ

תיבת הילוכים: 6 הילוכים אוטומטית
תיבת העברה: Part time, פיקוד חשמלי, 3 מצבים 2H / 4H / 4L
מתלה קדמי: סרן קשיח, רב חיבורי+מוט מייצב
מתלה אחורי: סרן קשיח, קפיצי עלים
בלמים: דיסקים, ABS, בלם מפלט
צמיגים: 265/70R18משקל עצמי: 3,436 ק"ג
משקל כולל: 5,307 ק"ג
משקל מותר: 1,871 ק"ג

גובה כללי: 1,991 מ”מ
רוחב כללי:: 2,009 מ”מ
מרווח גחון: 301.5 מ”מ
אורך כללי: 6,030 מ”מ
רוחק סרנים: 3,782 מ”מ
אורך פנימי ארגז: 1,938 מ”מ
רוחב פנימי ארגז: 1,686 מ"מ

זוית גישה: 25.1 מעלות
זוית נטישה: 25.6 מעלות
זוית מעבר על תלולית:21.3 מעלות

מחיר: 219,900 ש"ח לפני מע"מ (259,482 כולל מע"מ)

14 תגובות

OFF-RoaD - 12-10-14, 07:51
- תגובה
אחת הכתבות הטובות שקראתי. לא רק פה, אלא בכלל. שאפו!

רק תגיד, המחיר שמופיע בסוף, זה מוגבל בזמן?

רמי גלבוע - 12-10-14, 08:28
- תגובה
מברוק ושאפו על הכתבה, וההומור העצמי.
נהניתי לקרוא, למרות מה שקישקשת על הדיפנדרים !!!

gasgas - 12-10-14, 10:00
- תגובה
אחלה כתבה! נהניתי מכל פיסקה.

אומי5 - 12-10-14, 12:12
- תגובה
הקישור מוביל אותי להודעה הזו :
אומי5, אין לך הרשאות לדף זה. זה יכול להיגרם ממספר סיבות:

לחשבון המשתמש שלך אין מספיק הרשאות כדי להיכנס לדף זה. האם את/ה מנסה לערוך הודעה של מישהו אחר, להשתמש באפשרויות ניהול או פריבילגיות אחרות?
אם את/ה מנסה לפרסם הודעה, יתכן שחשבונך הוגבל, או שעדיין מחכה לאישור.
התנתקות לדף הבית

savyon - 12-10-14, 14:04
- תגובה
הכתבה תעלה שוב בקרוב,
מחכים לעדכון המחיר מהסוכן...

איל מ - 12-10-14, 23:32
- תגובה
רק שתי הערות:
1. עם הסגנון הזה קצת קל מדי ללכת לאיבוד ולהבין את הנתונים על הרכב.
2. אם אי פעם היית נוסע על לנדרובר היית יודע שמאז ומתמיד יש מצב ניוטרל לטרנספר.

כל השאר, סוכר (במלעיל).

ishc - 13-10-14, 11:16
- תגובה
כתיבה משעשעת.
תודה

חנן גולומבק - 13-10-14, 14:01
- תגובה
ואם אני הייתי כותב את הכתבה הזאת אז הייתי מכניס גם צילום של המיטה.........לא ?

Tourist - 13-10-14, 19:06
- תגובה
כתבה מצויינת

כבר לקחת איתך צלם... לא תפציץ בתמונות ?

ובכלל, מערכת יקרה, למה לא להתחיל להצמיד סרטוני וידאו קצרים לכתבות המצויינות ?

savyon - 13-10-14, 19:29
- תגובה
נכתב במקור על ידי Tourist

כתבה מצויינת

כבר לקחת איתך צלם... לא תפציץ בתמונות ?

ובכלל, מערכת יקרה, למה לא להתחיל להצמיד סרטוני וידאו קצרים לכתבות המצויינות ?

למה ככה????
בתקופה האחרונה, לכל כתבה טובה מצטרף גם סרטון,
בד"כ כשבוע/שבועיים אחרי הכתבה מאחר וזמן העריכה ארוך והחברי עושים את זה אחרי העבודה, הילדים, הבית והאשה...
ולראיה, הכנס לעמוד היוטיוב שלנו: https://www.youtube.com/channel/UCxz...U57TF9oeN3-1kA

סביון

Tourist - 13-10-14, 23:17
- תגובה
יש ערוץ יוטיוב ואני לא ידעתי....
הריני חוזר בי
וממתין לוידאו של המיטה המתקפלת מאחור

דרור ברלי - 14-10-14, 00:18
- תגובה
שלא יבלבלו לך בשכל, זו לא מיטה ולא קרוב למיטה.
המושב האחורי מתקפל ויוצר מעין משטח שטוח במפלס אחיד שמאפשר לנהג צבאי עייף להשתרע ולהירדם עליו.
או אם הוא משקיען, להניח שם את המזרון שהוא שומר במיוחד לצורך הזה בארגז...

וזה מביא אותי לשאול שאלת תם - בטנדרים הצבאיים עם הארגז הסגור - למה להתקפל בקבינה אם אשכרה אפשר להניח מזרון ולישון בארגז?....

Redoren - 14-10-14, 00:58
- תגובה
נכתב במקור על ידי דרור ברלי

וזה מביא אותי לשאול שאלת תם - בטנדרים הצבאיים עם הארגז הסגור - למה להתקפל בקבינה אם אשכרה אפשר להניח מזרון ולישון בארגז?....

כי תמיד יש שם תערובת של מיץ פטל+טונה+אבק+שקיות זבל והכל מעורבב עם מים מהתרמוקן.

ומה שברור לשיריונרים שישנים על התובה גם בבוץ של רמת הגולן, ממש לא ברור לנהגי ב׳ שעושים שבוע שבוע.

tzagi - 17-10-14, 06:12
- תגובה
אייל, שכחת לציין את הדבר הכי חשוב
מי שקונה את הרכב הזה למעשה קונה מנוע של משאית בנונית שלגמרה במקרה מגיע עטוף בדודג'
הדבר הזה יכול לעשות מעל ומעבר ממה שחוקי המדינה(שלכם) מרשים, דבר ראשון הוא עושה אימיטציה לא רעה למכונית שרירים, ואפשר להעלות את הביצועים יחסית בקלות וכעומק הכיס, 1200 כ'ס זה ממש לא אתגר היום.
2. יכולת גרירה, במציאות נגרר של 10000 פאונד ממש לא מזיז לו. עם שיפורים קלים אפשר גם לגרור 15000 פאונד.
אין לי מניות בפיאט אני רק לקוח מרוצה, יש לי כזה שנת 2001, הזמנה מיוחדת. מאז ועד היום הוצאות על תיקונים וטיפולים היו מינימליים, חוץ מזוג מצברים, סט צמיגים והחלפת שמן ומסננים עלות התיקונים....ולא אאשים אם לא תאמינו.....פחות מ$1000 וזה כולל משאבת הזרקה שהתאבדה לפני חודשיים, כמובן שהעגלה לא ראתה מוסך לעולם ואני היחיד שעובד עליה.
בסך הכול, אם נחלק את העלות בשנות השרות יתכן שזה הרכב הכי זול שהיה לי אי פעם ואני לא רואה כול סיבה למכור אותו ב5-7 השנים הבאות, אין נזילות, נוסע בדיוק כמו כשנסע חדש, קוסמטיקה? טוב נו, מתקנים כשצריך, הזמן עושה את שלו.