פורום ג'יפולוג 4X4 - מסלול 4X4: ממעלה אברהם לבקעת צין

מסלול ג'יפים נגבי קלאסי, המשלב את נופי המכתש הגדול, עם נחל צין ובדרך טבילות צוננות בעין עקב וגב זרחן. שני ימי טיול לא קשים אך גם לא קלים, עמוסי נופים מטמטמים. תודה לשגיא עם המסלול ועל התמונות המרהיבות שעושות חשק לחזור לשבילי המדבר. גם שגיא ישתתף בהגרלת צ'ימיגג.

תחילת מסלול: חניון "חולות צבעוניים" במכתש הגדול.

נקודת סיום: עין תמר או עין חצבה.

נקודות במסלול: מעלה אברהם, עין עקב, גב זרחן, חניון לילה נחל חווה, נחל צין, נחל חצרה, נחל אביה, נחל אמציה.

רמת קושי: קל-בינוני. מתאים לרכב 4X4 עם הילוך.

ניווט: המסלול נע על דרכים מסומנות.

מסלול היום הראשון לצפייה באתר עמוד ענן

מסלול היום השני לצפייה באתר עמוד ענן

עונה מומלצת: חורף, אביב, סתיו.

ציוד הכרחי: רכב שטח, ציוד חילוץ בסיסי, ציוד עזרה ראשונה, מפת טיולים וסימון שבילים מספר 11, מכשיר GPS, גלגל רזרבי תקין וכלי עבודה בסיסיים, מכשיר טלפון סלולארי, מים.

מגבלות צה"ל: המסלול עובר בחלקו בשטחי אימונים. הטיול בסופי שבוע וחגים בלבד, בתיאום עם צה"ל.

את המסלול הזה תכננתי בעקבות צורך מיוחד שעלה אצלנו בקבוצה – טיול שמצטרפות אליו הרבה בנות זוג, ואפילו אני, רחמנא ליצלן, שעד עכשיו יצאתי לטיולים כדי לקבל קצת שקט, צירפתי אליי בפעם הראשונה מישהי לטיול. לכן היינו צריכים מסלול מיוחד.

בניגוד למסלול האחרון שהעליתי, שהיה קצת "קשוח" ומאתגר יותר, את המסלול הזה תכננתי על מנת ש"כל יושבי הרכב" (חבורה של סוזוקים אז מדובר על בת זוג ומקסימום עוד כלב), ייהנו מהטיול ומהנופים, ולא רק הנהגים ייהנו מביצועי הרכבים.

המסלול לא מאתגר במיוחד, לדעתי מוגדר כבינוני מינוס, וניתן לצלוח אותו בכל רכב בעל הילוך כוח, ורצוי מאוד מיגון. אבל הוא מאוד מאוד! יפה, החולות צבעוניים, השמיים האירו פנים, ואפילו היה לנו קצת ירוק, שאריות לחורף שכמעט נעלם.

את המסלול התחלנו בהרכב חסר בחמישי בערב. את הלילה העברנו בחניון חולות צבעוניים. בשישי בבוקר הצטרפה אלינו כל השיירה, 9 סוזוקים קטנים, ולנד קרוזר "מפלצתי" (הכל יחסי בחיים כן?) אחד. ישר העברנו את הביצים לשקשוקה שתבוא ללנד קרוזר, כנראה שיהיה להן יותר נוח משאר המשתתפים בטיול.

את הטיול מתחילים בכניסה למעלה אברהם, כחמישה ק"מ מהחניון. אחרי סיבוב הורדת האוויר המסורתי מסביב לאוטו, אפשר להתחיל לנסוע על השביל האדום. ממשיכים על השביל האדום כל הזמן, בדרך עוברים בירידה קטנה עם בורות שמאפשרים מתיחות פוטוגניות מאוד...

ממשיכים עוד על השביל האדום, עד שמגיעים לתחילת המעלה. "מעלה אברהם" הוא מעלה ארוך יחסית ומפותל, אין בו אתגרים משמעותיים אבל יש כמה בורות ומדרגות שדורשות נחישות לרכבים לא נעולים או תכנון מסלול מוקפד. לקראת סוף המעלה מגיעים ל"מדרגת אברהם", מדרגה שנראית יותר קשה ממה שהיא באמת. כל הרכבים עברו ללא בעיות.

את המעלה מסיימים על מישור שמשקיף על כל המכתש, הנוף מטמטם! ומומלץ לעצירת קפה לנהגים וצ'ייסר של וויסקי לנוסעים והנוסעות.

ממשיכים על השביל האדום עד ירידה לכיוון בורות חצץ, נוסעים על השביל הנ"ל עד שמתחברים שוב לאדום, שלקראת סופו הופך לכחול ומתחבר לשביל הירוק שיוצא משדה בוקר לכיוון עין עקב ומעלה צין.

בנקודה הזאת התחברנו לIM_RI שהצטרף מאוחר, והתחלנו נסיעה לכיוון עין עקב. נוסעים עוד 2-3 ק"מ לכיוון דרום מזרח עד שפונים ימינה לשביל כחול לכיוון עין עקב. נוסעים על השביל בערך 15-20 דקות עד שמגיעים לחניה הקרובה למעיין. את הרכבים משאירים כאן (בחגים לרוב יש שמירה של הרט"ג, אם לא אז כדאי להשאיר שומר מהקבוצה). הולכים ברגל עד המעיין של עין עקב, המדהים תמיד, טובלים קצת במים הצוננים ואני בטוח שאני לא צריך להסביר לכם איך נהנים בפנינה כזאת באמצע המדבר באמצע טיול ג'יפים.

אחרי שחזרנו רעננים לרכבים, אפשר לחזור כמו שבאנו אל השביל הירוק הראשי. משום מה תמיד בדרך חזור הנסיעה מרגישה יותר קצרה, השביל הירוק מאפשר נסיעה זורמת ומהירה עד המפגש שלו עם השביל האדום. בשביל האדום נפנה שמאלה ונמשיך בנסיעה הזורמת עד למעבר מתחת לגשר הרכבת, ולאחריו נמשיך על השביל האדום עד שנגיע לפיצול.

הפיצול הנ"ל מאפשר עליה לנחל זרחן וגב זרחן ולעין אום תינה, אנחנו לקחנו כיוון לגב זרחן שהוא ללא ספק המוצלח בין השניים, יש בו רחבת חניה ואז אפשר להתחיל את הטיפוס הרגלי אל המעיין הנסתר בין שני אבנים. שימו לב –הטיפוס הנ"ל מאתגר ולא מתאים לכל אחד, וכמו שגילינו בטיול גם הכלבים לא אהבו את הרעיון הזה.

אחרי הפסקה מוצלחת נוספת חזרנו לרכבים, עייפים ורעבים והתחלנו נסיעה על האדום חזרה עד למפגש עם נחל חווה. שם נוסעים עד המעבר מתחת לגשר ולאחריו יש חניון לילה. שימו לב – המעבר מתחת למסילה לא מיועד לרכבים גבוהים או בעלי גגון עם ציוד ועל כן יש לקחת את המעקף.

את היום השני התחלנו בעצלתיים, כל הבשר מהערב מכביד על האנשים שבתורם הלכו לעזור לדשן את חלקת האדמה המדברית הקרובה. את המסלול מתחילים בנסיעה מהירה לכיוון הכביש, השבילים זורמים מאוד וכיפיים, והסוזוקים מקפצים ומטרטרים להם בדרכם בזמן שהנהג בלנד קרוזר לא מבין למה אנחנו עם חיוכים מפגרים על הפנים. כדי לפלפל קצת את העניינים החלפנו חלקנו רכבים, ישר קפצתי על הרעיון של לנהוג בסמוראי פתוח. הגעגועים דחקו בי... ובאמת כמו שזכרתי היה כיף לא נורמלי... הגברת לעומת זאת, נהנתה קצת פחות.

כשמגיעים לכביש פונים ימינה ואז ישר שמאלה שוב לשלט המורה על נחל צין. נחל צין הוא אחד המסלולים האהובים עליי בכל הארץ, מסלול שיש בו גם אתגרים למי שמחפש, גם נסיעה בכל מיני תוואי שטח שונים, נופים מדהימים, ובעיקר הרגשה של מדבר שונה מהרגיל, משהו אחר שם עושה את הקסם שלו עליי.

נוסעים על השביל האדום, עוברים עליות ומורדות, נופים ואפילו קצת מים זורמים (מזוהמים בכימיקלים אבל עדיין זורמים). באחד העיקולים של המסלול, השביל האדום ממשיך לעליה מפותלת מצד שמאל, אך עם ממשיכים ימינה בשבילים מגיעים לגבי שיש. שם התמקמנו לארוחת צהריים. המחצלות נפרשות, הרשתות צל עולות לאוויר, השקשוקה על האש ושאריות הבירה שנשארו נלגמות עד שהן נגמרות. את הפתעת הטיול שמר אחד החברים לסוף, ושולף חבילת גלידוניות קפואות מהסמוראי שלו בדיוק ברגע המתאים...

לאחר הטענת המצברים על ידי הגלידוניות המשכנו בנסיעה וחזרנו למסלול האדום של נחל צין, ממשיכים בעליות המפותלות עד שמתחברים לנחל חצרה. בנחל חצרה אנו עוברים במעבר חצרה, אתגר לא משמעותי שיש כמה כיוונים לתקוף אותו, חלקן מאתגרות יותר וחלקן פחות. כל אחד לוקח את הכיוון שלו ובסוף כל השיירה של הסוזוקים למעלה, וכן כן אפילו הלנד קרוזר עדיין איתנו.

ממשיכים לסוע על השביל הכחול של נחל חצרה עד שמגיעים ל"מרפסת" של הצין, כאן כבר חלקנו היו צריכים לחתוך ומהמרפסת חתכו לכביש הערבה לצומת הערבה. אבל זה לא כל מה שקרה שם, שימו לב לסיפור הבא:

אחד החברים, שלא נזכיר את שמו (אהמ אהמ ע' אהמ אהמ), עצר בצד על מנת שהגברת תוכל לעשות את צרכיה בשקט הרחק מחבורת הגברים המסריחים בשאר המכוניות. ואותו נהג, במעשה ומחשבה ג'נטלמנית להפליא, אמר שייסע אליה ברוורס על מנת שלא תצטרך ללכת יותר מדיי אל הרכב, לקח רוורס עם הדלת נוסע פתוחה, לא שם לב לענף עקשן שהיה בדרך, מה שגרם לעיקום של הדלת כלפי חוץ ובסוף לעובדה שהיא בקושי תיסגר ותתעקם מעט, אחרי שסיימנו לצחוק עליו הצלחנו למצוא פתרון זמני לבעיה... לא נורא, 300 שקל אצל פחח והכול חזר למקום כלא היה. מה שנקרא – שכר לימוד.

בחיבור עם הכביש יש נקודת החלטה – הטיול יכול להיגמר כאן. או שאפשר להמשיך לנחל אביה ונחל אמציה לנסיעת שבילים מהירה ומהנה מאוד. אתם יכולים לנחש לבד בטח באיזו דרך בחרנו....השבילים של נחל אביה ואז של נחל אמציה לכיוון דרום הם נהדרים, רחבים ובעלי פניות מהירות ובאמת לחובבי הז'אנר זהו כיף לא נורמלי!

את הטיול מסיימים בתחנת דלק של עין חצבה, ממלאים אוויר, ממלאים דלק ויוצאים למסע הארוך צפונה, עם חיוך שיהיה לך קשה להסביר לסובבים ממה הוא, אבל מי שיעשה את המסלול הזה כבר יבין לבד על מה אני מדבר.