Article Detail

החלפת סרנים הוא אחד השיפורים המתקדמים החשובים ביותר ברכב 4X4 - ג'יפ מהסוג שבעליו באמת עושה שטח - אחד כזה שמחפש את הנתיב הקשה יותר , המפחיד יותר , אולי אפילו זה שמצטלם טוב יותר וללא ספק זה שיגרום לו לעמוד בראש המכשול בהרגשת ניצחון. תודה ליוסי "הילד" על כתבה טכנית מושקעת, כזאת בטעם של גראז' אמריקאי בעיירה קטנה, של רדנק שנפל לידיו סרן דנה 60 של סופה. כל מה שצריך לעשות כדי להכניס אותו מתחת לגראנד צ'רוקי ZJ ישן זה להעביר כמה תושבות מפה לשם. "הילד" זוכה בכרטיס בהגרלה - נשארו עוד שמונה (האמת שאנחנו כבר מתחילים לקבל חומר בדואר, אז נשארו פחות).

בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר רכבי שטח 4X4 משופרים להתפאר, ממשפחת הזוקונים, אצל נאמני הטויוטות וברור וטבעי שגם בקרב מעריצי המותג JEEP. בהתחלה , לפני לא כל כך הרבה שנים , אם הייתה לך טויוטה עם צמיגים 31 ושתי נעילות , היית נחשב לאליל, ויעידו על כך כאן כמה שועלים ותיקים. עם הזמן האפשרויות התרחבו , המסחר השתכלל והYOUTUBE אכל לכולנו את הלב. אז מה עושים? שולפים כרטיס אשראי ומתחילים להזמין. קיטים לזרעות ארוכות, חיזוקים מחיזוקים שונים, וכולם לתפארת הלייזר והCNC , בולמי זעזועים של מכוניות מירוץ, נעילות מסוגים שונים , וכל דבר אחר המופיע ברשימה תחת הכותרת AFTER MARKET. אבל השיפור המשמעותי ביותר לרכב השטח שלכם זה גלגלים גדולים.

גם כאן קרתה אבולוציה מעניינת. אם 31 היה נחשב לסטנדרט בטויוטות, אז היום זה כבר קטן על הזוקונים, ורוב ההיילקסים עברו ל 35 . ומה עם המותג ? שם זה כבר עולם אחר ... 37 זה סטנדרט, 40 גם הולך ואפילו, בתערוכת אוטומוטור האחרונה ראינו 42 . עם האבולוציה הזו קרה דבר אחר. בעלי הרכבים שיפרו גם את הסרנים. חיזוקים חיצוניים, צריות מחוזקות, נאקלים מאסיביים, יותר שיניים, מיגונים לקייס, סליבים לצינורות... ובכל פעם שעלתה המידה של הגלגל , עלתה גם התעוזה בשטח , יותר מעלות נכבשו, סלעים בגודל של מקרר כבר הפכו להיות קטנים, ועם זה גם שבירות וגזירות של ציריות, סרנים מחייכים וארנקים בוכים. ואז, עם עיניים נשואות לעולם הנאור, התחילו להתעופף למדינתנו הקטנה סרנים חזקים של חברות ממותגים שונים כמו TERAFLEX, DYNATRAC וCURRIE .

אני לא יודע אם שמעתם כבר את המושג "OVER AXLE UNDER ENGINE " אבל מה שזה אומר בגדול זה שהסרנים צריכים להיות מספיק חזקים בכדי לעמוד בכוח שנוצר בין הדחיפה של המנוע לבין ההתנגדות של הצמיגים. כך מקטינים את הסיכוי שהם ישברו. אבל לא חייבים לשפוך המון כסף על מותגים , ואפשר גם לעשות את העבודה בבית.

בכתבה הזו אני אנסה להעביר בצורה המפורטת ביותר את הדרך הנכונה לביצוע הסבה מסרן אחורי דנה 35 של גראנד צ'ירוקי ZJ לסרן דנה 60 שירד מזמן מסופת מפקדים דור ראשון אבל עדיין יכול להראות (ולהתנהג) כמו חדש. כל מה שצריך זה ידיים טובות , דיסק, רתכת וכמה כלי עבודה בסיסיים. כאן אני אסביר רק על תהליך "הברזליזציה" - העברת התושבות בין הסרנים - ולא על הפירוק וההרכבה של הסרנים מהרכב. ובכל מקרה זו הדרך לבצע כל הסבת סרנים חיים בכל רכב ובכל סוג של סרן.

כלי עבודה

משחזת זווית 4.5 עם מיגון וידית
רתכת. רצוי רתכת מיג/CO2. ומישהו שיודע לרתך.
פטיש (גדול) ולומיק
טוש סימון ומטר
מד מעלות מגנטי איכותי(אני יודע שזה לא כלי שקיים בכל ארגז כלים, אבל אם אתם אוהבים לשפר את הרכב בעצמכם אז מומלץ לקנות אחד)
חמורי ברזל שאפשר להניח ולקבע עליהם את הסרנים

דיסקיות חיתוך ושיוף

דיסק שורף 4.5 לחיתוך
פלאפ להשחזה סופית מידה 60 או 40
דיסק לשיוף גס בברזל "פיבר". אני קונה רק של 3M וקורא לו "הרעב". הדיסק הזה דורש גם משטח פלסטיק ואום קוני בכדי להתחבר למשחזת הזוית. אמנם זה לא נמכר בכל מקום, ולא חייבים את זה אבל זה מקל על העבודה מאד וחוסך בפלאפים יקרים.
מברשת פלדה לדיסק (זהירות כפולה כשעובדים עם המברשת, הזולות יותר נותות להעיף קוצים, חובה מיגון עיניים!)

בטיחות

אני ממליץ לא להמעיט בערכם של אביזרי בטיחות כמו המגן של הדיסק, וידית האחיזה
משקפי מגן (חובה!)
אזניות או אטמי אוזניים (אלא אם נמאס לכם לשמוע את האשה)
מנשם חד או רב פעמי
כפפות נוחות לעבודה
וכובע

תעשו לעצמכם טובה ואל תהיו גיבורים!

מתחילים עם הבלגן. אחרי שמצאנו את סרן המטרה הנחשק - במקרה זה דנה 60 מסופה - פינינו לנו כמה שעות לעצמינו והתמקמנו בפינה נוחה לעבודה (בדגש על רצפה ישרה) אנחנו מורידים את הסרן המקורי מהרכב. מעמידים את שני הסרנים על חמורי הברזל ומרוקנים את כל המיצים שלהם, מפרקים מכסים, מסבים, בתי דיפרנציאל, ציריות, בלמים... הכל. ונגשים לעבודה.

בשלב הראשון אנחנו מגלחים את כל התושבות והחיזוקים שמחוברים לסרן החדש. לא ממש משנה איך תעשו את זה , בלבד שהסרן ישאר שלם. מכונת חיתוך פלזמה תקצר את התהליך משמעותית אבל אפשר הכל עם דיסק ידני.

טיפ מס. 1: נסו לחתוך קרוב לריתוכים ולהכות עם הפטיש או להזיז עם הלומיק – תחסכו
בדיסקים

טיפ מס. 2: גם אם חרצתם קלות את דופן הצינור זה לא נורא . אפשר למלא בריתוך ולשייף.

טיפ מס. 3: אם לא חייבים , אל תנסו לשמור את התושבות היישנות שלמות. בדר"כ זה או הסרן או התושבות. חוצמזה אפשר להשיג היום כמעט כל תושבת בגרסת CNC. בסרן הדוגמן שלנו הוחלט להשאיר חלק מהחיזוק הצבאי סביב בית הדיפרנציאל שאינו מפריע להעברת התושבות.

נגמרו החיתוכים ? מחברים את "הרעב" לדיסק ומשייפים את השאריות.



טיפ מס. 4: בהתחלה הוא ממש רעב, אז לשייף בעדינות. רצוי לא ללחוץ על הדיסק, כך תקטינו את הסיכוי לשרוף משהו בפנים (את העוגן למשל) וגם הרעב יגדיל את התפוקה שלו.


כאשר סיימנו לשייף את כל השאריות הגסות כמעט עד הצינור, עוברים לפלאפ הכחול (בד"כ) ומתחילים בשלב הליטוש של השאריות ושל הצבע הישן. כל אחד לפי היכולת והסבלנות שלו ובלבד שבאיזורי הריתוך של התושבות החדשות יהיה ברזל חשוף.





לאחר שסיימנו עם עם הליטוש והצינורות נראים ח'דשים (כן כן עם ח' ) אפשר (לא חובה)
לעבור על הקייס (מבחוץ) ועל השפה עם מברשת הפלדה , רק בשביל שיהיה לנו נעים בעין
ושנרגיש מקצוענים. חוצמזה יש לזה גם תועלת עתידית בצביעה ובהרכבת המכסה.

מדידות

בכדי להעביר את התושבות נכון אנחנו צריכים דבר ראשון לקבע (בריתוך) את הסרנים ב90 מעלות לרצפה על החמורים . זה נותן לנו נקודת יחוס שווה בין 2 הסרנים לבין התושבות. (כלומר שהזוית הנמדדת על התושבת בדנה 35 לפני החיתוך צריכה להיות זהה על דנה 60 כשנרתך אותה) ואז להתחיל במדידות.

המדידה הראשונה תהיה רוחב הסרנים וההבדל בניהם. במיקרה שלנו הרוחב של סרן הדנה 60 הוא 1410 מ"מ והרוחב של הדנה 35 הוא 1400 מ"מ , כלומר הפרש של ס"מ אחד. עכשיו, תזכרו שאת התושבות של הסרן התורם אנחנו צריכים להעביר ל"חדש" בדיוק באותם זוויות ובהחלט באותם המיקומים ביחס למרכז הסרן. לדוגמה – אם המרחק בין תושבות הקפיצים ב35 (מרכז למרכז) הוא 1040, מ"מ אז גם כשנעביר אותן ל60 זה צריך להישאר 1040 מ"מ.

בשביל לעשות את זה נכון ישנן 2 דרכים.

הראשונה היא "שיטת האמצע". אנחנו מודדים ומסמנים את המרכזים של שני הסרנים וכל תושבת שאנחנו מעבירים אנחנו מודדים את המיקום שלה מהאמצע של הסרן לנקודה קבועה.

השנייה (והמועדפת עלי וזאת שאסביר בהמשך) היא "שיטת ההחסרה". מכיוון שגילינו כבר שה60 יותר רחב ב10 מ"מ אז אנחנו יכולים למדוד את המיקומים של התושבות מקצה הסרן לנקודה קבועה על התושבת ולהוסיף 5 מ"מ כשמעבירים ל 60 .

טיפ מס. 5: לא תמיד תושבות הקפיצים צריכות לעבור בדיוק באותן המעלות. אם אנחנו מתכננים גם להגביה את הרכב אז צריך לקחת בחשבון תיקון זווית הקפיצים והפיניון. כך יכול להיות שנרצה לרתך את התושבות האלו בשינוי של כמה מעלות.

אני מסביר שוב את כל הבלאגן שכתבתי בארבעת הפסקאות האחרונות (מי שהבין יכול לדלג) .לאחר שגילחנו את הה60 והעמדנו את שני הסרנים אחד ליד השני ולאחר שקיבענו (בריתוך) את שני הסרנים ב90 מעלות לרצפה בעזרת מד המעלות המגנטי, אנחנו צריכים למדוד את רוחב שני הסרנים, לחלק את ההפרש ב-2 ולהוסיף את התוצאה לכל מדידה של כל תושבת שנעשה מעכשיו.

טיפ מס. 6: ישנם סרנים בהם בית הדיפרנציאל עשוי אלומיניום, כך שכדאי להיעזר בחבר שיחזיק את מד המעלות ויעזור לכוון את הסרן ל90 מעלות

על כל תושבת אני רושם 2 מספרים בדיוק במקום שהם נימדדו. הראשון יהיה המרחק מקצה הסרן לנקודה קבועה בתושבת והשני הזוית המתקבלת בנקודה קבועה באותה התושבת.

טיפ מס. 7: כדאי למדוד ולסמן את כל התושבות העליונות בפעם אחת לפני שמתחילים לחתוך מכיוון שכך אנחנו בטוחים שקיבוע הסרן נשאר 90 מעלות ולא משתנה עם מהלומות הפטיש והלומיק.

טיפ מס. 8: כשרושמים את המידה בנק' הקבועה מומלץ לרשום אותה עם התיקון (במקרה שלנו +5מ"מ) שימו לב שאני לא עשיתי את זה ואכן התבלבלתי מעט בהתחלה.

חוזרים לעשות רעש

אחרי שסיימנו את כל המדידות, אנחנו חותכים את הריתוכים (בזהירות) של התושבות בסרן
התורם מעבירים אותן בדיוק לפי הזוית והמידה הרשומה (אם הקשבתם לטיפ מס.8).

מעבירים כל תושבת בנפרד בדיוק באותו הכיוון שהיה ב35 . רצוי לקבע את התושבת עם פיק או שניים ולמדוד שוב ליתר ביטחון. בשלב הזה אני מציע לשלוח ת'ילדים לעשות משהו בבית, לבקש מהאשה (או מהגבר) שיסעו להביא לכם סביח מעובד או שתקחו רטלין. העיקר להיות מרוכזים, כיוון שזה ממש מבאס לגלות שריתכתם הכל יפה - אבל לא במקום.

כל התושבות העליונות מחוברות בפיקים למקום שלהם? עשיתם דאבל צ'ק? מבסוטים?
עכשיו השלב היותר כיפי של העבודה. לרתך הכל יפה וחזק.

טיפ מס. 9: שימו לב שישנן תושבות שדורשות שירתכו אותן מלא לפני שמחברים תושבת נוספת לידם בכדי שתהיה גישה לריתוך.

סיימנו? כל הכבוד. לשחרר את הריתוכים שמקבעים את הסרנים לחמורים להפוך צד להתחיל את כל הסיפור מחדש על התושבות התחתונות (זרועות ובולמים).

עכשיו זה היה יותר קצר וקל - לכתוב לפחות... גמרנו הכל, לעבור שוב עם מברשת הפלדה על הכל, להוריד שלאקות במקרה של ריתוך באלקטרודות. לגצגץ את כל הגיצים לעזאזל ולצבוע את הסרן.

אני משתמש בספרי דו רכיבי שנקרא X2 (לא זוכר את שם החברה) אבל הוא נותן גוון אחיד
של שחור מט , הוא עמיד ויש בו כמות צבע כפולה מכל מיכל אחר.

תודות:

לארז בן ששון , הלא הוא "ארז 4X4 " על תרומת הסרנים, המקום, החשמל המקצוענות והחיוך.
ליניב אבוטבול על זוג ידיים נוסף ועל הפסקות מלאות בצחוקים.
לנטע ולצוות מ "מם בית" על ציוד וחומרי ריתוך, על שירות מקצועי ואדיב ובמיוחד על קסדת הריתוך החדשה עם מערכת הנשימה שחיכיתי לה כ"כ הרבה זמן ושווה כל שקל (אפילו אישתי אומרת שכבר אין לי נשימות בארומת ריתוכים בלילה )