כלי עבודה לעבודת חשמל על הרכב
א. רב-מודד – לטעמי ניתן להסתפק במכשיר פשוט, הכולל פונקציה של בדיקת רציפות (צפצוף), שמחירו כחמישים שקלים בחנויות לכלי בית.
ב. נורת ביקורת לד – בד"כ אדום לחיווי מתח פלוס וירוק לחיווי הארקה.
ג. קאטר. אין צורך להרחיב.
ד. שפיץ-פלייר גדול וגם אחד קטן לעבודות אלקטרוניקה עדינות.
ה. כלי לחשיפת בידוד (יש כמה סוגים – קחו לחנות הכלים חוט לבדיקה ובחרו את הכלי הנוח לכם).
ו. כלי לחליצת רגלי מחברים שונים – הטוב ביותר היא מזוודה המכילה סט של סוגי חולצים שונים, אבל זה לא זול. בשימוש הלא-מסחרי שלי, העדפתי לקנות כלי קטן משולב Lisle 56500 Terminal Tool – זול בהרבה ומכיל כמה ראשי-חליצה נפוצים; לא לוקסוס, אבל בתוספת כמה מברגי אפס (ראשים זעירים) וקצת זיעה יספק את מרבית הסחורה.
ז. מלחם 150W + שופין להסרת לכלוך מראש המלחם.
ח. אקדח דבק חם
ט. אקדח חום או מצית, רצוי כזה של כיריים עם קנה ארוך, ומיכל מילוי גז.
י. לוחץ סופיות לא-מבודדות. יש בשוק לוחצים רבים שנראים זהים במבט ראשון, אבל כל אחד מיועד לסופיות מסוג שונה. שימו לב לצורת השיניים של הלוחץ שאנחנו מחפשים – השן מחולקת לחצי-רחב לטובת הלחיצה על בידוד החוט, ולחצי-צר לטובת לחיצה על גידי החוט.
יא. טוש 0.5 מ"מ לפלסטיק – לרישום על אזיקוני-הדגלונים (להלן ברשימת החומרים).
יב. מחברת ועט
ציוד וחומרים לחשמלאות רכב
חלק מפריטי הציוד הבאים ניתן לקנות עוד לפני הכנסת הרתמה לחדר הטראומה במיון, ואחרים רק כשהיא כבר שרועה על שולחן הניתוחים.
א. סכמות החשמל של הרכב הספציפי – יצרן\דגם\תת-דגם וסימון רמת איבזור\שנתון (לג'יפ סופה יש להדפיס גם את הסכמות של תע"ר וגם את של רנגלר YJ, בהן יש להבחין בין גרסת ה-4.0 ליטר לגרסת ה-2.5 ליטר). לא קל למצוא אותן, בייחוד עבור מכוניות בשנתונים האחרונים, לכן חשוב להשקיע מאמץ ואפילו כמה עשרות דולרים אם נדרש. הסכמות יופיעו בדרך כלל לחוד, או כפרק "Wiring" במסגרת ה-Service/Workshop Manual.
ב. שרינקים (שרוולי בידוד) – ממליץ בחום (תרתי משמע) על צבע שקוף על מנת לאפשר בקרה ויזואלית על איכות ההלחמות וחיבורי הסופיות, גם במהלך העבודה גם במהלך השנים. עדיף לחתוך בחנות אלקטרוניקה מקומית שרוולים ארוכים של 5 מטרים לפחות ולא להסתפק בחתוכים-מראש שנמכרים באיביי.
יש צורך בקטרים שונים – המידות הן מילימטריות. מומלץ לקחת אתכם לחנות: 2-3 עוביי חוטים הנפוצים ברתמה, סופית לא-מבודדת סטנדרטית ברוחב 6.3 מ"מ זכר או נקבה (ראה סעיף הבא), וסופית-קדח לבורג של נעל-מצבר – ולקנות קטרי שרינקים מתאימים, רצוי 0.5 או 1 מ"מ מעל הדרוש לכל יישום.
הערה: בידוד הסופיות הלא-מבודדות ייעשה בעזרת שרינק; בידודי הסיליקון הייעודיים, המוצעים לעיתים יחד עם הסופיות, אינם יעילים.
ד. מחברים (קונקטורים) גנריים – בדרך כלל אלו מחברי-שורות לבנים פשוטים מסוג Molex, זולים מאד אך אינם אטומים. מתאימים לחיווט קבינה, במקומות שאינם חשופים לרטיבות ותנאי סביבה קשים – בעיקר באזור הדשבורד. בסופה למשל, נמצא שני מחברים כאלה בלוח המחוונים. מחברים גנריים נוספים יכולים להיות מחברי רדיו 12 פין, שהם מחולקים לשני תקעים (8 ו-4 פין) ושקע אחד גדול. היתרון במחבר כזה הוא היכולת לרכז שתי צמות המגיעות מאזורים שונים ברכב אל צומת אחת.
בחירת המחברים האוטומוטיביים לרכישה היא סוגייה מעט מורכבת. ראשית יש למפות את המחברים הטעונים שיקום או החלפה, כאשר לשם כך ישנם מקרים – תלוי בסוג הרכב והרתמה המסויימת – בהם נוכל לעשות זאת ללא פירוק הרתמה מן הרכב, במקרים אחרים נידרש לפירוק מוגבל או לפחות להסרת חלקי רכב לשם חשיפה רצויה של מחברי רתמה, ויתר המקרים בהם אין ברירה אלא לבצע את המיפוי על רתמה במצב מאוזן על השולחן, מה שעלול ליצור עיכוב משמעותי בביצוע הפרוייקט עד להגעת המחברים המוזמנים.
יש להבחין בין שלושה סוגי תיקון מחברים:
- החלפת תקע (זכר) בלבד – מדובר במקומות בהם צד השקע (נקבה) הוא חלק אינטגרלי ברכיב כלשהו, למשל הקויל, וצד התקע שייך לרתמה. עבור עבודות מסוג זה חשוב לעשות כל מאמץ למצוא תקע תואם למקור, ובהחלט ניתן למצוא מאות ואלפי סוגים ברשת או בפירוקיות. גם אם אין בנמצא בשום מקום, יש פתרון גם לזה (על כך בהמשך המאמר) – החסרון הגדול יבוא לידי ביטוי כאשר ניאלץ להחליף את הרכיב הזה בשטח ביום מן הימים, מכל סיבה שהיא, ואז ניקלע לבעיה רצינית בהעדר ציוד מתאים.
- החלפת מחבר שלם שקע-תקע מקורי – אלו מקומות שבהם גם צד השקע וגם צד התקע מחוּוָטים, למשל חיישן קמשאפט בסופה. גם כאן נעדיף למצוא מחבר שלם מקורי, אבל גם אם לא נמצא זה לא סוף העולם – נוכל להרכיב מחבר חלופי כלשהו, ועדיין תישאר בידנו היכולת להחליף בשטח.
- הוספת מחבר 'קאסטום' שאינו חלק מקורי ברתמה – כל מחבר אוטומוטיבי ראוי, יתאים כאן.
כאמור מחברים ניתן לרכוש ברשת מכל מיני דגמים וגדלים, או לשחוט מגרוטאות. כמה דוגמאות לפניכם, מרחבי הרשת.
ו. אזיקונים – קטנים לאבטחת הבידודים ברתמה, ובינוניים להצמדת הרתמה אל נקודות עיגון ברכב.
ז. אזיקוני 'דגלון' – חבילה של אזיקונים לבנים קטנים ועליהם 'דגלונים' קטנים לרישום. ישמשו לסימון מחברים וחוטים.
ח. איזולירבנד רגיל ואיזולירבנד רחב – הרחבים – פי 2.5 בערך – מיועדים לעיטוף שרשורי הבידודים והם בד"כ בעלי חוזק הדבקה גדול יותר מהרגילים.
ט. צנרת גמישה שחורה לבידוד ("שרשורי") – בקטרים שונים. שני סוגים אפשריים:
- השרשורי המוכר מתחום הרכב – יתרונו הוא חריץ-השירות לכל אורכו המאפשר הלבשה קלה על צֵבֶר החוטים, והוא גם גמיש למדי, מה שהופך את העבודה איתו לקלה. החסרונות – קשה למצוא אותם אלא בגלילים של 100 מטרים (לכל קוטר בנפרד!), והם נוטים להתפורר עם השנים אם משאירים אותם חשופים; לשם כך אני ממליץ על שכבת העיטוף באיזולירבד רחב וחזק.
- שרשורי לחשמל בניין מסוג PG – הבחירה המועדפת בעיני. זהו צינור PVC גמיש מחוזק בספירלת PVC קשיחה, בעל חוזק מכני רב, כבה-מאליו, אשר יתרונותיו הם חסרונות שרשורי-הרכב, וגם ההיפך – הוא קשה יותר לעבודה ופחות גמיש. רתמה המבודדת בשרשורי-בניין PG יכולה להיחשב כ'משוריינת'.
י. מוטות לדבק חם – השחורים עדיפים, גם השקופים בסדר.
יא. בדיל – רצוי בחתך 2 מ"מ ועם משחה מובנית, אחרת יש לקנות גם משחת בדיל.
יב. ממסרים ובתי-ממסר – במידה ויש צורך בהחלפה של ממסרים ו\או בתים תקולים, או לטובת שדרוג של רתמה קיימת (למשל הוספת מעגל לזרקור). לא אכנס במסגרת כתבה זו לסוגי הממסרים ועקרון פעולתם, רק אציין שיש שני סוגים עיקריים לענייננו: 5 רגליים, או 4 רגליים מסוגים NC/NO. כעקרון רצוי לבנות תיבת נתיכים וממסרים מרכזית, נוסף על התיבות והפאנלים המקוריים, שבה תרוכז חלוקת הזרם למעגלי האביזרים הנוספים ברכב (על כך בכתבה נפרדת שתפורסם בסדרה זו); לעיתים נוצרת קונסטלציה שבה יש עדיפות לשיבוץ ממסרים כחלק מהרתמה דווקא, ואז רצוי מאד לרכז את כל הממסרים ה'בודדים' במקום אחד כאשר בתיהם משורשרים זה לזה בשורה (לכן חשוב לקנות בתים בעלי בליטות חיבור).
יג. פיוזים (נתיכים) ובתי פיוזים – הגדירו לכם מטרת-משנה בפרוייקט הזה: לא משאירים אף מעגל חשוף, כלומר ללא הגנה הולמת. בין אם 'תרכבו' על פאנל הפיוזים המקורי, או דרך תיבת פיוזים מרכזית נוספת שבניתם, או בשילוב בכל מקום אחר ברתמה – לעולם לא משאירים מעגל ללא הגנה.
בג'יפים שלנו נמצא בדרך כלל את הסוגים הנפוצים: מיני, רגיל, ומקסי.
אני ממליץ לרכוש מנתקי-מעגל (Circuit Breakers) שהם למעשה פיוזים ממותגים רב-פעמיים. כאשר הזרם עובר את הסף המוגדר – הפיוז אינו נשרף אלא 'קופץ' בדיוק כמו פקק בארון חשמל ביתי. הם לא זולים (כ-5$ ליחידה), אבל היתרון העצום שלהם הוא באבחון תקלות הנגרמות מקצרים; במקום להחליף פיוז אחרי פיוז עד למציאת הקצר או עד להתרוקנות מלאי הפיוזים, מה שיגיע קודם בהנחה שאנחנו מצויידים בספייר כמובן – ניתן להשתמש במנתקי המעגל ללא מגבלת פעמים.
יד. חוטים – קיימים חוטים בעוביים שונים, או אם להשתמש בעגה המקצועית – בחתכים שונים, הכל בהתאם לגודל הזרם המקסימלי שאמור לזרום במעגל הספציפי, שהוא כמובן נגזרת של סכום הספקי הצרכנים במעגל.
יש חשיבות עליונה לחתך חוט המתאים לעומס שהמעגל הספציפי אמור לייצר, אחרת יתפתח חום על חוט שהוא דק מדי – ומכאן קצרה הדרך לדליקה ברכב. גם אורך החוט משליך על עוצמת הזרם המותרת, אבל ברכב מדובר על אורכים קצרים למדי כך שאין לפקטור האורך חשיבות לענייננו. ומכל מקום כדאי להיצמד לכלל הצה"לי המפורסם – אם יש ספק, אין ספק (כלומר מחמירים).
קיימים שני סטנדרטים נפוצים:
- השיטה האירופאית המילימטרית – מודדת שטח-פנים של חתך החוט במ"מ רבוע.
- השיטה האמריקאית (American Wire Gauge (AWG – הדירוג עובד ביחס הפוך; ככל שמספר הגייג' יורד כך החוט עבה יותר, עד שמגיע ל"0" ומשם חתך החוט גדל לפי מספר האפסים... שיטה מוזרה למדי. זה מה יש.
קיימת גם השיטה הבריטית (SWG) שכיום כבר הרבה פחות פופולרית. גם אימפריית הוד מלכותה כבר לא מה שהייתה פעם.
להלן טבלת המרה מגייג'ים אמריקאיים לקוטר וחתך מילימטריים:
הגרפים הבאים מתארים את דרגת האמפראז' המותרת לכל חוט, כפונקציה של אורכו:
חוטים ניתן להשיג בחנויות האלקטרוניקה. בדרך כלל קשה להשיג חוטים במגוון גדול של צבעים – בייחוד את כפולי-הצבע (כלומר צבע עיקרי + פס צבע משני) – בכמויות הקטנות למשתמש הביתי, לכן מומלץ לקנות גלילים ב-2-3 חתכים של צמד אדום-שחור. מקורות נוספים לחוטים יכולים להיות רתמות שחוטות מגרוטאות שנפחו את נשמתן, חוטים ב-3-6 צבעים מכבלי פנדל (תודה לאמיר), וכמובן שאריות מערימת חוטי-הקומבינה שנסיר במהלך העבודה מהרתמה שלנו.
אין צורך, וגם אין טעם, להילחץ ממגבלת היכולת שלנו להשיג חוטים בצבעי הרתמה המקוריים. בחלק השלישי העוסק בעבודת הבנייה עצמה, אתן דוגמה למסמך שהוא מעין 'תעודת זהות' לרתמה המסויימת – ושם המקום לתיעוד נקודות השוני לעומת הרתמה במצבה המקורי. והנה סקופ מתפרץ (צריך אחד גם לחלק הזה): לעיתים אין אפילו קשר קלוש בין צבעי החוטים כפי שמופיעים בסכימות לבין צבעי החוטים בפועל ברתמה המקורית!
כפי שציינתי קודם לכן, לעניות דעתי גם לאיכות החוטים אין משמעות ככל שזה נוגע לאפליקציות שלנו. הדבר היחיד שחשוב להקפיד עליו הוא שהחוטים הלא-חדשים יהיו במצב טוב ויפה, ללא פגיעות בבידוד ושלא יהיו מותקפי-קורוזיה.
עד כאן אפסנאות וחתימות. בפרק הבא יורדים להתלכלך בשטח!
תפריט ראשי
ניווט לפי מותגי 4X4
פורום 4X4 הודעות אחרונות
vBulletin Message