האמר בשטח

[דרור ברלי]

מה עוד חדש.

אני מנסה לדמיין מה יהיו התירוצים אחרי הסיבוב הבא.

[katsirz]

זה עניין של הגדרה. ביחידות "רגילות" 4X4 צבאי מסוגל תמיד להרבה פחות מ 4X4 אזרחי והקונפיגורציה לא ממש חשובה. זה קשור למגבלות של פיקוד והוראות בטיחות, ולעתים אפילו מתוך הנימוק של אם אני אהרוס את הג'יפ לא יהיה לי במה לנסוע מחר.
לפני הרבה שנים, פנה אלי חבר שהוביל טיול אזרחי וביקש לעבור בציר 5. אנחנו עם הכלים הצבאיים נזהרנו שלא ייגרם לנו נזק והיה שם אחד שהשאיר גרנד משופדת על בולדר (96 והיא הייתה חדשה לגמרי). רק שאנחנו (המילואמניקים) העדפנו לשמור על הסופה כדי שלא נצטרך להמשיך את התעסוקה עם חמישייה.
אף מפקד לא ייקח על עצמו התהפכות של האמר בשיפוע צד מיותר או טיפוס בזווית משוגעת.

[hyudale]

ניתן להביא רכב אספנות. כלומר בן 30 שנה ומעלה. גם רכב צבאי לשעבר. מסתובב בארץ אקזמפלר אחד של החלום שלי - וולבו TGB/C303 , יוצא ימ"ח בשוודיה. יש המון וויליסים MB שיובאו.

אבל משאיות ישנות אי אפשר להביא.
והבעיה של ההאמר תהיה כנראה הגדרתו כמשאית. והוא מוגדר כמשאית לא בגלל המשקל כמו בגלל הרוחב.

באסה, במחירים כאלה היינו יכולים לראות הרבה האמרים בארץ שישמשו לטיולים בלבד...

זו המשימה שבשבילה חיפשת אנשים מנוסים שמוכנים לעשות מילואים, אבל הצבא בחוכמתו סירב להחזיר אותם לשמ"פ בגלל כל מיני בירוקרטיות שלישותיות?....

כנראה שדעתי על הצבא הזה ממש לא שגויה. ואני עוד מביע אותה בעדינות.

אותי העבירו בין יחידות מילואים אחרי 15 שנה של שירות מילואים ביחידה אחת, בהפתעה, מבלי שביקשתי, פשוט זימנו אותי לראיון קליטה עם מגד חדש בפיקוד אחר שלא הבין מאיפה נפלתי עליו פתאום, שנינו לא יודעים איך הגעתי אליו... אמר שיבדוק מה קרה עם השליש. אחרי חודש קיבלתי מכתב שחרור ממילואים... שוב בהפתעה, מבלי שמישהו דיבר איתי בכלל... מהיכרות עם הבירוקרטיה האמורה, לא ניסיתי אפילו לברר מה לעזאזל... פשוט קיבלתי את זה...

[asafk]

צלחו את הציר האדום בשני הכיוונים.
ואת הדיונה עלו עד מעל האמצע שזה פי כמה ממה שהצליחו בהתחלה.
אם רק היו נותנים לי עוד סדרה אחת....

(כן, זה זה מה שדיברנו אז)

אסף.

[דרור ברלי]

זה עניין של הגדרה. ביחידות "רגילות" 4X4 צבאי מסוגל תמיד להרבה פחות מ 4X4 אזרחי והקונפיגורציה לא ממש חשובה. זה קשור למגבלות של פיקוד והוראות בטיחות, ולעתים אפילו מתוך הנימוק של אם אני אהרוס את הג'יפ לא יהיה לי במה לנסוע מחר.
לפני הרבה שנים, פנה אלי חבר שהוביל טיול אזרחי וביקש לעבור בציר 5. אנחנו עם הכלים הצבאיים נזהרנו שלא ייגרם לנו נזק והיה שם אחד שהשאיר גרנד משופדת על בולדר (96 והיא הייתה חדשה לגמרי). רק שאנחנו (המילואמניקים) העדפנו לשמור על הסופה כדי שלא נצטרך להמשיך את התעסוקה עם חמישייה.
אף מפקד לא ייקח על עצמו התהפכות של האמר בשיפוע צד מיותר או טיפוס בזווית משוגעת.

את זה ראינו בקטע שהמח"ט החליט לוותר על הירידה המסוכנת. הוא לקח את הכלים שלו במעקף על ציר סלול דרך כפר לא חביב בלשון המעטה, ושם הסיכון לחטוף בלוקים/בקתבים היה כנראה גדול מהסיכוי להסתבכות בשפצים במקום שבו אנחנו ירדנו. נגמר בשלום, זה מה שחשוב.
אבל אחר כך, כשטיפסו במעלה - הוא בכל זאת החליט לקחת על עצמו את הסיכון. אף כלי שלו לא הצליח לסיים את המעלה בכוחות עצמו ואלמלא הכננת האזרחית הם היו נאלצים להתקפל משם אחורה.

- - - Updated - - -

צלחו את הציר האדום בשני הכיוונים.
ואת הדיונה עלו עד מעל האמצע שזה פי כמה ממה שהצליחו בהתחלה.
אם רק היו נותנים לי עוד סדרה אחת....

(כן, זה זה מה שדיברנו אז)

אסף.

יפה.
מאוד יפה.
יש על הציר המדובר כמה וכמה מלכודות לא פשוטות לדינוזאור כזה.
כבר ראיתי ג'יפים קלילים שהסתבכו שם. כמובן בגלל נהיגה גרועה נטו.

[נמרוד]

הדיון הזה מזכיר מאד סוג של דיונים שהיו נפוצים הרבה יותר בעבר של הפורומים האלו ובתקופת ג'יפטריפ.

"תראו אני עברתי עם טריוס איפה שהדיפנדר נתקע"

"עברתי עם סמוראי איפה שסופה משופרת אכלה קוביות"

"היינו בטיול מועדון סובארו וכשעברנו במדרגה X ראינו רנגלר על הגחון"

....

הסאב-טקסט של כל הדיונים האלו הוא לא טכני, והוא לא השוואה בין רכבים,
אלא בסך הכל: "תראו איזה נהגים טובים אנחנו, לעומת האחרים שנהגו ברכבים הנחשבים יותר".

במקרה הזה אין ספק, דרור, גיתאי וחבריהם נהגי שטח מעולים, מנוסים ביותר ומנגנים על הכלים האישיים שלהם שהם כבר מזמן איברים בגוף ולא כלי רכב.

מה בדיוק אתם רוצים מהנהגים הצבאיים שעבורם זה יום עבודה? שישברו לכבודכם את הרכב כדי שלא יגיעו בזמן להחלפת המשמרת? שהסיור של הערב, שנועד לשמור על האזרחים שבאמת גרים בגזרה ונוסעים בכבישים חשוכים בלילה, יצא על אביר, או נ"נ, או לא יצא בכלל?

[גיתאי נוה]

הדיון הזה מזכיר מאד סוג של דיונים שהיו נפוצים הרבה יותר בעבר של הפורומים האלו ובתקופת ג'יפטריפ.

"תראו אני עברתי עם טריוס איפה שהדיפנדר נתקע"

"עברתי עם סמוראי איפה שסופה משופרת אכלה קוביות"

"היינו בטיול מועדון סובארו וכשעברנו במדרגה X ראינו רנגלר על הגחון"

....

הסאב-טקסט של כל הדיונים האלו הוא לא טכני, והוא לא השוואה בין רכבים,
אלא בסך הכל: "תראו איזה נהגים טובים אנחנו, לעומת האחרים שנהגו ברכבים הנחשבים יותר".

במקרה הזה אין ספק, דרור, גיתאי וחבריהם נהגי שטח מעולים, מנוסים ביותר ומנגנים על הכלים האישיים שלהם שהם כבר מזמן איברים בגוף ולא כלי רכב.

מה בדיוק אתם רוצים מהנהגים הצבאיים שעבורם זה יום עבודה? שישברו לכבודכם את הרכב כדי שלא יגיעו בזמן להחלפת המשמרת? שהסיור של הערב, שנועד לשמור על האזרחים שבאמת גרים בגזרה ונוסעים בכבישים חשוכים בלילה, יצא על אביר, או נ"נ, או לא יצא בכלל?

חשבתי שהנה סופסוף המוהנדס מביא את גרסת הנוסחאות המתמטיות...
דווקא בגלל הנסיון שלנו אנחנו יודעים לבוא ולומר דברים, תוך ניטרול 'השפעות זרות' עד כמה שניתן כמובן.
אני לא חושב שאני הייתי מצליח עם ההאמר איפה שהנגדים נכשלו. יש אולי הסתברות מסויימת שכן, אבל היא על הצד הנמוך להערכתי.
למיטב שיפוטי הסיטואציה הזו - סוג הקרקע וסוג הנהגים - די ניטרלה את הגורם האנושי מהמשוואה, אחרת לא היינו מדברים על זה בכלל, כי כמו שאמרת - אין פואנטה בנהג טריוס שדילג איפה שטמבל עם רנגלר נתקע, או נתקע על תקלה מכנית למשל. זה אשכרה הצהובון המטופש, ולא על זה אנחנו מדברים.

באשר לדאגה לרכבים הצבאיים, והמשמרות והלו"ז וכו' - מדובר בכלים שהביאו במיוחד לטיול הזה. הצבא מסתובב שם עם האמרים ממוגנים, ולפי דרישתנו הביאו האמרים סיור פתוחים. הם היו איתנו יום שלם, וידעו שהם באים בכיף ליום שלם. הכלים לא נדרשו לצאת לסיורים ביום המחרת, ושום דבר לא היה קורה אם היו נשברים בהיבט המבצעי והלו"זי הטהור.

אתה לא בכיוון נמרוד, איפה נוסחאות איפה?...

[דרור ברלי]

מה אני רוצה מהם? כלום.
זה הצבא שהתעקש שיתלוו אלינו.
גם על זה אין תלונות. נהפוכו.

בשטח, הדבר הכי חשוב בעיני, יותר ממכונות טובות, זה אנשים טובים, טובים כבני אדם וטובים מקצועית. זה גם למה אני לא מתלהב מכל מיני קבוצות/מועדוני-מותג בסגנון רק ג'יפים, או רק טרופרים, או רק קיה-ספורטאז'ים, או רק לנדרוברים. אני מעדיף שיגיע לי לטיול נהג טוב שהוא גם בנאדם טוב בטריוס, מאשר עם ערס-חרייאת בסופה או רוביקון או לנדקרוזר.

והנגדים שהיו איתנו, התגלו כהכי טובים. מקצועית ואנושית. אלה שגם אתה רוצה שיהיו איתך בקבוצה כשאתה נוסע במקומות כאלה. אני מקווה שאלה הספציפיים יגיעו שוב לטיול הבא.


ורגע של רצינות - מה קרה נמרוד? זה תחביב. אנחנו נהנים מכל מה שקשור בו. גם מהשוואות מטופשות. ברור שזה עושה טוב על הנשמה ומנפח קצת ת'חזה כשאתה עובר במקומות כאלה ורכב שעל הנייר עדיף משמעותית מתקשה? אם אתה לא נהנה משטות כזו אז הזדקנת, בחיי.

ואם אתה חושב שמישהו כאן מנסה להאדיר את עצמו כנהג, את יכולותיו או את רכבו האישי?.... אני מרחם עליך. בחיי. קורה לך משהו לא טוב לאחרונה. כדי שזה יעבור אתה צריך לחזור לטייל. דחוף.

[נדב ש.]

+1

ובקשר לרצינות, אני עד שכל מי שקנה טויוטה פתאום הפסיק לטייל, או מצטרף לטיול אבל כנוסע....
"פתאום" לא בא לו מסלול מאתגר קצת לפרוק אדרנלין.... או שהוא כבר עשה אותו 100 פעם ואם כבר הוא מגיע אז עולה מסביב...
אין מה לעשות זה המצב ואלה העובדות, ככה לא מטיילים, לא שוברים, לא מתקנים ואז הרכב אמין בטירוף.

דרור מתאים לי לנסות בסיבוב הבא את הדיסקו... אם תקבלו אותי כמובן.

זהו סיימתי תמשיכו חחחחחחח

[דרור ברלי]

מה בדיוק אתם רוצים מהנהגים הצבאיים שעבורם זה יום עבודה? שישברו לכבודכם את הרכב כדי שלא יגיעו בזמן להחלפת המשמרת? שהסיור של הערב, שנועד לשמור על האזרחים שבאמת גרים בגזרה ונוסעים בכבישים חשוכים בלילה, יצא על אביר, או נ"נ, או לא יצא בכלל?

ועוד משהו, אם כבר - זו תגובה מהסוג שאלה שמקצועם והתמחותם היא מרירות, קינאה, שינאת-ג'יפים ותיעוב ג'יפאים, יאמצו בחום.

[נמרוד]

דרור וגיתאי - לא היתה שום כוונה לפגוע, אם נפגעתם אני מתנצל.

אני בפרוש באתי להחמיא - שניכם - חברים אישיים - מייצגים את האבטיפוס של הג'יפאי הישראלי החיובי, המנוסה, שקול ואחראי. אתם עם רכבי טיולים יעודיים, אישיים, בבת עינכם, שמבוססים על ג'יפ סופה (אני מסכים עם אסף - אולי הג'יפ הטוב ביותר אי פעם), שנבנו בידיים במשך שנים ברמה כזאת שהבטחון בכלי ואמינותו מוחלט, וההיכרות עם יתרונותיו ומגבלותיו הופך את האדם והמכונה לאחד. הכנתם את הטיול בצורה מדוקדקת, באתם מוכנים לכל תסריט וכל מצב, מצוידים לכל תיקון. וכן הלאה. אף לא מילה של ציניות בדברי.

ההבדל הכל-כך עצום בגורם האנושי-ג'יפאי, גורם לזה שכל מסקנה טכנית על טיב כלי הרכב לא תהיה רצינית.

נוסחאות? אם כבר אני בקטע נדיר של מחמאות, אז התברכנו פה בפורום באסף, אחד מ-, אם לא ה- בכיר במהנדסי רכב השטח בארץ, ועם נסיון אדיר בכלים הנדונים בפרט, בתפקידיו השונים בצבא ובאזרחות. מה יש להוסיף על דבריו?

[גיתאי נוה]

אף אחד לא נפגע חלילה, דרור פשוט מתוסכל מזה שכבר שנים לא הזדמן לו לפרוק מחסנית או שתיים או אפוד על מטרות חיות אז בדיוק באת לו טוב בצלב המשופר משופר.
ואצל דרור יש רק מצב אחד. רמז: לא בודדת, בטח שלא נצור.

Sent from my SM-G850F using Tapatalk

[נמרוד]

אם לחזור למה שמעניין בדיון, כדאי אולי להוסיף על המשמעות האג"מית של המונח עבירות.

בראיה צבאית, אם ציר הוא קשה ואיטי מדי לנסיעה - ואדי מבולדר כזה שמענג אותנו - אז אין טעם להגיע ברכב. מגיעים ברגל, או במסוק, או מסביב, או שפשוט מפוצצים את האמא של היעד או שעוקפים אותו כי אם הוא כל כך מבודד אז מה החשיבות שלו בכלל.

[נמרוד]

אף אחד לא נפגע חלילה, דרור פשוט מתוסכל מזה שכבר שנים לא הזדמן לו לפרוק מחסנית או שתיים או אפוד על מטרות חיות אז בדיוק באת לו טוב בצלב המשופר משופר.
ואצל דרור יש רק מצב אחד. רמז: לא בודדת, בטח שלא נצור.

אתה מספר לי? דרור יורה על אוטומט כל הזמן. למזלנו, בעיקר באוויר

[Bernard]

המורה שלי להתעמלות והמאמן, אריה דווידסקו (למי שעדיין זוכר את השם..), נתן לי פעם הרצאה שלמה, על ההבדל בין חייל/צבא לבין ה"אזרחי".
הדימויי שהוא נתן היה של צנחנים:
זה, "הספורטאי", שצונח צניחה חופשית עתירת ביצועים ופליקפלאקים ומהירות ולוקח סיכונים ומחפש אדרנלין (ומוצא!) ומנסה להאריך את משך השהייה באויר ואחרי הצניחה... הולך הביתה/לפאב...
וזה, החייל/צנחן, שלוקח הכל בשיקול דעת מופרז ומנסה "לגמור את זה כמה שיותר מהר ובטוח" ולא מחפש אדרנלין (את זה יש לו אח"כ) ואחרי הצניחה... מתחילה למעשה ה"עבודה" שלו...

זה, הספורטאי, צונח בשביל הכייף.
וזה , החייל/צנחן, צונח כדי לקרב אותו לביצוע המשימה.

את זה, הספורטאי, מה שמעניין הוא ה"כייף" שבצניחה..
ואת זה, החייל, מה שמעניין הוא... לבצע המשימה ולחזור הביתה...

בשביל זה, הספורטאי, זו ..הנאה..
ובשביל זה, החייל, זו עבודה.

בשביל הספורטאי, הצניחה זה העיקר.
בשביל החייל, הצניחה היא הכלי/הדרך, בדרך לעיקר.

בשביל הספורטאי זה תחביב.
בשביל החייל... עוד יום "במשרד"...

בשביל הספורטאי, הצניחה זו .. המנוחה מהעבודה..
בשביל החייל... תן לגמור עם הצניחה הזו וללכת ..לנוח.

אני נוסע מידי פעם לחבר שלי, סגן שריף בדימוס, שחבר בקבוצת ירי מעשי (כולם בני יותר מ-65.. תאמינו לי, מהווים תחרות לא רעה בכלל לימ"מ (בתנאי תחרות).. ואני מכיר את שניהם..) והוא כל פעם רוצה לגרור אותי למטווחים שלהם ולהשוויץ בי (יש לנו, הישראלים "שם" לא רגיל שם, בין כוחות הביטחון בארה"ב.. בערך כמו טויוטה..(-: ).
לי, הירי, כבר יצא מכל החורים - לא רוצה לראות אקדח... חוץ מבסרטים.

אני מקווה שהצלחתי להסביר לך, דרור, למה (יכול להיות ש) החבר'ה האלה, בטיול שלך (טיול שלך.. להם זה היה במקום לנוח מכל הבט"ש והשיטור וההתחככות עם מתנחלים/ערבים/פוליטיקאים/"בצלם") לא "התלהבו" כמוך מכל מיני "אתגרי עבירות" ולא "לקחו את כלי הרכב לקצה", למרות שהיו אחלה חבר'ה...

ויש, כמובן, את העניין הזה, שאם קורה משהו לרכב, הם יצטרכו להסביר... ואתה לא צריך להסביר כלום, לאף אחד..

ובכלל.
כל הזמן מקטרים פה, שבצבא לאף אחד אין "כבוד" לציוד ומזלזלים ומבזבזים והורסים רכוש ציבורי.. הנה, החבר'ה האלה "הלכו על בטוח" ושמרו על הציוד/רכוש - גם יש טענות???

[גיתאי נוה]

ברנרד,
המח"ט הקמב"צית והנגדים נהנו מאד מיום טיול לא שגרתי. מאד. בסוף היום ניגשו אליי ביוזמתם להחליף מספרים, ולמחרת התקשר אלי קצין החימוש החטיבתי - זה ששלח אותם - להזהיר אותי שאם אני לא מזמין אותו לטיול הבא... (עוד כחודש וחצי גם כן בגזרתם).
לטיול הבא הפיקוד כבר ביקש שנתחשב בהם מבחינת קביעת התאריך כדי שיוכלו להצטרף גם הפעם - וזה יהיה המעט שנוכל לעשות עבורם בתור הכרת תודה ענקית. מגיע להם מעל ומעבר.
היחידים שבאמת התאימו לטייפקאסט שתיארת היו חיילי האבטחה הסדירים בהאמר השני, שאשכרה לא עניין אותם כלום חוץ מהצ'ופרים שלהם. במעברים הבעייתיים החימושניקים שלחו את הנהג שלהם לשחק באייפון שלו בחוץ כשהם נהגו את המכונה.

אתם פשוט לא מצליחים לעכל את סוג השת"פ וההתגייסות שהיו שם.
האמת?
אני עד עכשיו עוד לא מעכל שאלה אנשים וכלים של המערכת הכל כך מרובעת, מקובעת, משימתית, בטיחותית ומעל הכל - רואה באזרחים מטרד בין הרגליים.
אמרתי את זה למח"ט למחרת בשיחה ביננו עם תודה מכל הלב.

אני זוכר את עצמי מחבר את הרצועות להאמרים ולרכב המח"ט בעליה ההיא, באבק ובפרפור הצמיגים, מסמן באצבע לסופה המכננת בצד אחד ונותן הנחיות לנהגים הצבאיים בצד שני וחושב לעצמי "אלוהים זה לא אמיתי הדבר הזה, זה לא הצבא שהכרתי".
והכי הזוי?
הסטיקרים של הפלינט-סטורמז שהודבקו בארבע וחצי בבוקר על שלושת הכלים האלה, מיד אחרי התדריך. ואתה רואה אותם מטפסים עם הסטיקרים ומפליק לעצמך כדי להתעורר.

אני מבין את כל הטיעונים שלכם ובאמת הכל נכון. הכל. רק לא בסיפור הזה.


Sent from my SM-G850F using Tapatalk

[גיתאי נוה]

עוד משהו להמחשת העניין,
היו מקומות שפרסתי מפה עם המח"ט והוא ביקש שננסה להכנס במקומות שעניינו אותו והיה רגוע לעשות את זה איתנו. בסוף אחד הצירים הללו אמר לי בקשר "עשיתם לי את היום".

Sent from my SM-G850F using Tapatalk

[נמרוד]

אני עד עכשיו עוד לא מעכל שאלה אנשים וכלים של המערכת הכל כך מרובעת, מקובעת, משימתית, בטיחותית ומעל הכל - רואה באזרחים מטרד בין הרגליים.
אמרתי את זה למח"ט למחרת בשיחה ביננו עם תודה מכל הלב.
Sent from my SM-G850F using Tapatalk

הבעייה היא שלך, ושל דרור, עם הדעה הקדומה והמעוותת על הצבא. ועל המדינה, עם כבר. טוב שהתעוררתם.

מי שמכיר את הצבא והוא חלק ממנו, בסדיר, בקבע או במילואים (לפני שלוש שנים הייתי במשך חודש סמג"ד מבוא דותן, בדיוק הגזרה בה טיילתם עכשיו) יודע שצה"ל הוא צבא טוב מאד, רחוק ממושלם אבל הכי טוב שיכול להיות במגבלות המציאות הפיזיקלית והאנושית.

המח"ט אגב, זה מח"ט מנשה או כפיר?

[גיתאי נוה]

מנשה.
בחייאת נמרוד לא נולדתי היום. לא רק נתתי את שנותיי בשירות המערכת - ולא צריך להיות בהכרח קצין כדי להכיר אותה - אלא אני גם בא במגעים כאלה ואחרים כיום עם גורמי צבא.
לידיעתך עד היום כל שרשרת המח"טים של מנשה לא רצו אפילו לשמוע על אזרחים בגזרתם. אלוף משנה רוצה לסיים את השנתיים-קדנציה ולהתקדם הלאה בלי כל מיני צרות מיותרות בין הרגליים, לא מסובך להבין את זה.
גם מה שכתב ברנרד נכון מאד ומכאן ההתפעלות - ראש של חייל הוא ביסודו לא ראש של אזרח, ואגב מבחינתי מילואימניק הוא אזרח לצורך העניין.
אין טעם להכנס לדוגמאות על הראש הקשה של השריונרים למשל, אתה מכיר אותו כמוני לפחות. הראש הזה טוב לתפעול צבא, לא לניהוג האמרים בתיקול שטח קשה עם ג'יפים אזרחיים.
אגב כאב לבן-חייל הייתי בהלם כשנוכחתי לדעת עד כמה הצבא השתנה לגמרי ממה שהכרתי, לטוב אבל לא רק.
בוא לא נסטה מהנושא, חשוב שתבינו את הקונטקסט כשאנחנו מתארים פה מעין-השוואה בין סופות להאמרים.

Sent from my SM-G850F using Tapatalk

[נמרוד]

טוב, אם לחזור לנושא, אז סופה זה ג'יפ והאמר זה מיני-משאית צבאית. סופה כיף יותר ללא ספק, זה מה שהייתי בוחר לטייל בו. גם בצבא, איפה שהייתה ברירה בין סופה 1 או 2 כחפ"ק לבין האמר, ברור שהג'יפ הקומפקטי והזריז היה ההעדפה שלי, מכל מכלול השיקולים.

מבחינת עבירות? אסף הוא שעשה מבחנים אמיתיים. אבל עקרונית, אם תיקח מסלול מייצג ומגוון כלשהו, ותיסע בו עם ג'יפ והאמר במקביל, הוא יתחלק לשלושה חלקים - זה ששני הכלים עברו, זה שהסופה עברה וההאמר לא, וזה שההאמר עבר והסופה לא. אני בטוח שתסכים שהחלוקה תהיה משהו בסגנון 95% מהקילומטראז' אין הבדל, 4% ההאמר עבר וישנו האחוז הקטן שבו הסופה עברה וההאמר לא.

זה אותו הדיון אגב עם סמוראי מול ג'יפ. בוודאי שיש מקומות שהסמוראי יעבור והג'יפ הרחב לא - בין איזה שני עצים ספציפיים בהר חורשן שסוזי היה בוחר תמיד, או מעבר בוץ שבו המשקל הקל שיחק לטובה. אבל יש יותר מקומות שהג'יפ עובר והסמוראי לא. והסה"כ הוא מה שקובע, לא?