האם אבני אקרשטיין יכולות לעמוד בחום של מדורה?

**יונתןמצפה** · 06-03-19, 12:29

נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן

אני לא אתפלא אם יונתן עשה בלי כוונה מדורה מעל נפל, או סתם קופסאת שימורים סגורה.
גם זה ראיתי.

הסיכוי לזה די אפסי. אבל אין לדעת....

Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk

**ד ו ר ו ן** · 06-03-19, 12:41

נכתב במקור על ידי זוהר לב

מים חודרים למבנים סלעיים בתהליך אוסמוטי, והם עושים זאת לאט לאט דרך נקבוביות זעירות. מספיק זעירות שלא מאפשרות לאדים לפרוץ.
ולפעמים כשהאבן חלולה בגלל חומר אורגני שהכילה, הם יוצרים בתוכה מבנה גבישי מרהיב עין.
קרא על אבן הגאודה(אבן אליהו) בויקי, והסבר לי פיסיקלית למה מים או לחות לא חודרים לחלוק נחל, או כל אבן אחרת.

חלוק הוא לא מבנה סלעי, הוא חלוק.

יהיה קשה לי לתמצת 5 שנים של לימודים+ עוד כמה שנים של נסיון מעשי כדי להסביר את הנושא.
אני נוטה לסמוך על האקדמיה יותר מאשר על וויקיפדיה.

זרימות בתווך לא רווי בפורוזיביות חלקית בסלע, או בקרקע זה לא בדיוק אוסמוזה אלא קשור בהרבה למה שמכונה האנומליה של התנהגות המים במתח פנים בזרימה למינארית.
הגלל זה יש הבדל ביח חללים כלואים ובין נקבוביות פתוחה.

תפוח אליהו זו גדילת גביש בתנאים מסויימים, לא הבנתי את ההשלכה.

**זוהר לב** · 06-03-19, 12:58

דורון גדול אתה!!!
אנחנו אנשים פשוטים....
אבן הגאודה היא ההוכחה שמים אכן חודרים לאבן ויוצרים את הגביש.
לגבי השאר...מה שהבנתי זה - לא להתווכח איתך.

עורך ושואל,
אם ניקח חלוק נחל ששהה במים פרק זמן ארוך, האם יספוג מים ויהיה רטוב? או שיישאר יבש בתוכו?

**עידו לוריה** · 06-03-19, 13:08

נכתב במקור על ידי זוהר לב

דורון גדול אתה!
לגבי השאר...מה שהבנתי זה - לא להתווכח איתך.

מצחיק ... כי אתה בדיוק אותו דבר

עידו

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

**זוהר לב** · 06-03-19, 13:12

עידו,
מי שיורה, שייצפה שיירו עליו בחזרה.
ואם לא שמת לב כולם תמימי דעים שאקרשטיין באש, לא מתנפץ לרסיסים למרות שעשוי מבטון.
הדיון נסוב כעת על משהו שונה בתכלית.

**ofir1977** · 06-03-19, 13:33

לגבי חלוק נחל.
לא ברור איך המים יכולים להיכנס פנימה אבל לא יכולים לצאת החוצה.

Sent from my Mi A1 using Tapatalk

**איל מ** · 06-03-19, 13:48

אני לא איש אקדמיה.
אבל יכול להתחרות בלא מעט בדואים בלשבת ליד מדורה.
התבקעו לי חלוקי נחל, אבני גיר ועוד.
מה שהתפוצץ ממש, עם פלאשט, היה אבני צור.
גם גיר, אבל פחות דרמתי.

**ד ו ר ו ן** · 06-03-19, 14:43

נכתב במקור על ידי זוהר לב

עורך ושואל,
אם ניקח חלוק נחל ששהה במים פרק זמן ארוך, האם יספוג מים ויהיה רטוב? או שיישאר יבש בתוכו?

זה מקרה פרטי לפי סוג הסלע מקור, תכונות המקור, והתהליך הגיאומורפולוגי שעבר עליו כדי שבכלל יוגדר חלוק להבדיל מסתם ״שבר סלע״ (ברקציה).

יש סלעים לא יעזור לך כלום, שום דבר לא יכנס, ויש כאלו שיתבלו משמעותית עם חירור, וסידוק, ויש כאלו באמצע..

**זוהר לב** · 06-03-19, 14:59

נכתב במקור על ידי ofir1977

לגבי חלוק נחל.
לא ברור איך המים יכולים להיכנס פנימה אבל לא יכולים לצאת החוצה.

Sent from my Mi A1 using Tapatalk

את השאלה צריך להפנות למשה רבנו.
היו מים בסלע ולא יצאו עד שהכה בו.

**erezgur** · 06-03-19, 16:13

נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן

זרימות בתווך לא רווי בפורוזיביות חלקית בסלע, או בקרקע זה לא בדיוק אוסמוזה אלא קשור בהרבה למה שמכונה האנומליה של התנהגות המים במתח פנים בזרימה למינארית.

זה משפט שיכול לעצור כל שרשור של 500 עמודים כבר בעמוד הראשון.

הולך לחפש מילון / אנציקלופדיה....

**יוני5** · 06-03-19, 16:44

נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן

זרימות בתווך לא רווי בפורוזיביות חלקית בסלע, או בקרקע זה לא בדיוק אוסמוזה אלא קשור בהרבה למה שמכונה האנומליה של התנהגות המים במתח פנים בזרימה למינארית.
הגלל זה יש הבדל ביח חללים כלואים ובין נקבוביות פתוחה.

ארז, אני אבאר.

המבנה של המתלים של ההיילקס משתנה ומקשיח את עצמו, בפונקציה הדומה לפונקציה לוגריתמית בחזקה משתנה.

כשאתה מושיב אדם, באשר הוא אדם, בתוך היילקס בעל המתלים המתוארים במשפט למעלה, ומסיע את ההיילקס, באשר הוא היילקס, שבתוכו האדם, באשר הוא אדם, במשך שנים רבות בשבילים לא סלולים ובדרכי מדבר ציה, המעברים הנוירו-פסיכוטים במוח האדם נוטים לייצר משפטים אנומלים כגון זה שכתב דורון למעלה.

אין לך כלל על מה להתפלא, תגובתו של דורון הינה תגובה טיפוסית ונורמלית, ובאותה המידה א-נומלית, לסוגיה שלפנינו, בהתחשב בתהליכים שעברו על מוחו של האדם, באשר הוא אדם, כשהוא נוסע בהיילקס.

האדם הוא מטבע הדברים דורון.

ארז, אני מקווה שעכשיו הכל מובן לך.
שמחתי לעזור,

בברכה,
יוני5

**עידו לוריה** · 06-03-19, 16:48

נכתב במקור על ידי זוהר לב

עידו,
מי שיורה, שייצפה שיירו עליו בחזרה.
ואם לא שמת לב כולם תמימי דעים שאקרשטיין באש, לא מתנפץ לרסיסים למרות שעשוי מבטון.
הדיון נסוב כעת על משהו שונה בתכלית.

עולם הדימויים שלך מסביר הרבה על התגובות שלך .

עידו

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

**erezgur** · 06-03-19, 17:10

נכתב במקור על ידי יוני5

ארז, אני מקווה שעכשיו הכל מובן לך.
שמחתי לעזור,

בברכה,
יוני5

בהחלט, הכל מובן...

**איל מ** · 06-03-19, 17:26

יש בעיה אחת עם מדענים (ואגב, פיסיקאים במיוחד).
הם נוטים להסביר את המציאות דרך נוסחאות ותיאוריות.
רק מה?
במציאות דברים לא מתנהגים לפי הנוסחאות (ז'תומרת הם כן, פשוט בנוסף לנוסחאות הרגילות יש עוד אלפי משתנים שכמעט לא ניתן לצפות או להכניס לנוסחאות פשוטות).
לכן,
אני לא אומר שדורון טועה (תכלס כמעט כולם בשרשור הזה אומרים אותו דבר), אני פשוט אומר, שברגע שבנאדם מתחיל לדבר ככה, אני אלך לחפש איזה פלאח שלא סיים כיתה א' כדי לקבל תשובה מהימנה.

**ד ו ר ו ן** · 06-03-19, 19:25

איל,
אני מוחה..

זו התוצאה של פלאח שהלך לנסות להבין מה הוא רואה בשדה יום-יום..
או כדברי הגשש:
״שם מתחבא מישהו״ (מצביע על שיח במרחק 200מ בערך).
איך אתה יודע?
״כי השיח הזה לא גדל שם״.. אמר וצדק.

הוא, לא מעניין אותו שהשיח הזה גדל איפה שהוא גדל כי זו נישה אקולוגית- מיקרו אקלימית.. הוא יודע איפה זה כן גדל ואיפה לא..

אם לתמצת את כל התשובה הקודמת שלי למינוח יחיד, זה יהיה:
״מחזור חייו של בוץ״..

Sent from my iPhone using Tapatalk Pro

**fibola** · 26-03-19, 10:20

אם תרשו לי רגע להחזיר את נושא הפוסט לנושא שלי :-)

סידרתי את האבנים בצורה שנראית לי שאני מעוניין לעשות את בור האש (אני מתכוון גם לחפור באדמה את אותו העומק של האבנים פנימה ככה שבסוף יהיה ארבע קומות מתחת למפלס האדמה וארבע קומות מעל)

שאלתי היא , מה יכול לבוא בחשבון למילוי הרווחים בין האבנים ? להתחיל לסתת אבני בהתאם לרווחים יהיה עבודה מיותרת לדעתי.
בטון ככה בהתייעצות עם בעל טמבוריה לא בהכרח יחזיק מעמד ואם כן צריך יחס גבוה של חול .

מה דעתכם ?

Click image for larger version.

Name: 20190322_095130.jpg
Views: 131
Size: 1.15 MB
ID: 123464

דבק ספציפי ?
בטון ? איזה יחס של בטון - מים - חול ?
משהו אחר ?

תודה

**amitaikl** · 26-03-19, 10:28

נכתב במקור על ידי fibola

אם תרשו לי רגע להחזיר את נושא הפוסט לנושא שלי :-)

סידרתי את האבנים בצורה שנראית לי שאני מעוניין לעשות את בור האש (אני מתכוון גם לחפור באדמה את אותו העומק של האבנים פנימה ככה שבסוף יהיה ארבע קומות מתחת למפלס האדמה וארבע קומות מעל)

שאלתי היא , מה יכול לבוא בחשבון למילוי הרווחים בין האבנים ? להתחיל לסתת אבני בהתאם לרווחים יהיה עבודה מיותרת לדעתי.
בטון ככה בהתייעצות עם בעל טמבוריה לא בהכרח יחזיק מעמד ואם כן צריך יחס גבוה של חול .

מה דעתכם ?

דבק ספציפי ?
בטון ? איזה יחס של בטון - מים - חול ?
משהו אחר ?

תודה

הכי פשוט - תקנה חימר, זה שהיינו עושים ממנו כלים כשהיינו ילדים ותסתום איתו את החורים.
הוא מתקשה באש.
לחילופין, תמצא איזה נחל קרוב לבית ותאסוף ממנו מאיזה דלי יפה של בוץ מהתחתית.

**איל מ** · 26-03-19, 10:39

אני לא בטוח שלשבור אקרשטיינים ולתקוע ברווחים החיצוניים יהיה הרבה יותר עבודה מלהתחיל להתעסק עם מילוי טיח.
מאוד קל לשבור גם באמצעים ביתיים.
אבל,
למה בכלל למלא את הרווחים?
אם אתה רוצה, אפשר בחלק העליון לשים בטון צבעוני(כראות עיניך) על המעגל העליון, היכן שפחות חם, כדי למנוע בריחה של האבנים העליונות.
התחתונות לא יזוזו.
נ.ב. (כי שכחתי לציין, וזה די מתבקש)
אם יש לך יותר אבנים, אתה יכול לבנות את המעגל באותו גודל, אבל בלי רווחים כלל.

**fibola** · 26-03-19, 11:11

נכתב במקור על ידי איל מ

אם יש לך יותר אבנים, אתה יכול לבנות את המעגל באותו גודל, אבל בלי רווחים כלל.

נקודה למחשבה

אההה ועוד משהו חשוב ששכחתי לשאול

החיבור של האבנים אחת לשניה .......

עם בטון ???

**lizard** · 26-03-19, 11:38

יש טיט מיוחד לכבשנים אבל אני לא חושב שכדאי לך להתעסק עם זה כי 1. כנראה יקר 2. לא ממש קריטי לטמפרטורה שלך.
אני הייתי בתוך הבור לא שם כלום, רק מניח את האבנים ביציבות. בחלק העליון, בצד החיצוני של הלבנים הייתי שם בטון. הכי הרבה יתסדק וישבר אבל לא משהו יקר שכואב לתקן.

נושא: האם אבני אקרשטיין יכולות לעמוד בחום של מדורה?

כלי נושא

חיפוש נושאים

תגובה: האם אבני אקרשטיין יכולות לעמוד בחום של מדורה?