גפ"ס

[shmil]

בתחרות הבישול הכורדי, לפחות עד כמה שאני זוכר, אורה ואמא שלה לוקחות מקום ראשון.
יותר מדי שבתות הייתי שם

[דרור ברלי]

ההשוואה לכלי הספורטיביים המודרניים - RZR ושות' - במקום.

הם גם מתהפכים כמו גרעינים - כולל במבחני דרכים ועל ידי נהגים מנוסים ושקולים, שלא לדבר על ידי הלקוחות הצעירים (אני מוכן לשים כסף שיחס ההתהפכויות לקילומטר נסיעה של פולאריס RZR בארץ הוא פי עשרות יותר מאשר הג'פס!) אבל יש הבדל גדול - בכלים האלו יש כלוב התהפכות אמיתי ולא קשת מצחיקה, מושבי בטיחות ורתמות, ידית אחיזה לנוסע, ולאחרונה גם רשתות צד. כל אלו הופכים את ההתהפכויות שרובן ככולן בשטח ובמהירויות נמוכות של עד 50 קמ"ש (בדיוק כמו בג'פס) לnon-issue, הופכים את הכלי חזרה, יורדים קצת על הנהג, וממשיכים לטייל.

אבל בשנות ה60 וה70 לא היה כלום! בהתחלה אפילו לא קשת. אחר כך קשת אחת, ובצה"ל הוסיפו מתישהו את הרולבר המרכזי הנוסף, זה עם השיניים המצחיקות. אבל זה לא כלוב התהפכות, בשום מובן של המילה "כלוב" או "התהפכות". המושבים וחגורות הבטיחות נשארו סמליים ביותר וזה החטא הגדול והקטלני של תכנון הM151, והסיבה הישירה למוות ולפציעות!

בארה"ב הM151 גם המשיך לשרת עד לפני לא הרבה שנים, ושם הגיע פתרון מערכתי בדמות קיט שנקרא ROPS - Roll Over Protection System. כמה תמונות ואת שאר המידע תמצאו באינטרנט. זה פשוט כלוב + רשתות צד + חגורות מושב מתהדקות מודרניות בנוי על פי העקרונות המוכחים והמוכרים היטב שפותחו במהלך חצי המאה האחרונה בספורט המוטורי.

הקיט הזה הפך את הכלי ללא-קטלני, נקודה, וביננו, יכול היה להיות מאומץ על ידי צה"ל כמות שהוא ומציל חיים וחוסך נכויות.

קובץ מצורף 75662

קובץ מצורף 75663

קובץ מצורף 75665

קובץ מצורף 75664

עכשיו בטוח יבואו כאן אלו שיאמרו שזה על חשבון הפרופיל הנמוך, ותפעול עמדת נשק המפקד, ואיך אפשר לנווט בלילה כשיש עמוד, או רחמנה ליצלן, רשת, שחוצצת ביני לבין השטח... הכל טוב ויפה, אבל כיום דרישה בסיסית ומובנית ולא מתפשרת בכל רכב שטח צבאי היא הגנת הנוסעים בפני התהפכות, בלי פשרות.

זהו. שאני לא רואה שום מקום להשוואה בין כלי צבאי עם ייעוד מוגדר לכלי פאן-ספורטיבי/תחרותי.
רייזרים מתהפכים כמו גרעינים - בוודאי! כי משתוללים איתם! אתה מכיר מישהו שנוהג "מנהלתית" ברייזר? אתה מכיר בוחן שנוהג בעדינות במבחן? במיוחד מול צלם שמעודד אותו - מה מעודד? דורש ממנו!!! לעשות פוזות למצלמה כמו קפיצות באוויר, החלקות כוח, סחיפות עם שפריצים של חול וחצץ ועוד ועוד?

אבל להבדיל מהרייזר, את הג'פ"ס אתה הופך בקלות בנסיעה הכי תמימה בעולם - עם קונטיינר אוכל חם שמונח מאחור וחבילת עיתונים שהרס"פ/סמ"פ מביא לחבר'ה שזרוקים באחד המוצבים...
זה ההבדל הגדול. העצום.

כלוב: באמת אי אפשר לפרוק מהר מתוך כלוב, וקשה להפעיל נשק ואמל"ח לסוגיו מתוך כלוב, והצללית באמת כבר לא נמוכה ויש עוד אלף סיבות למה לא. כי בכלי מבצעי הבטיחות היא לא תמיד הדרישה הראשונה. אבל לפחות בג'פ"סים ה"מנהלתיים" ברור שכלוב התהפכות היה מציל עשרות אם ללא מאות חיי חיילים שנהרגו.

אז הכלוב אולי יציל חיים, אבל את ההתהפכויות שנעוצות בתכנון הלקוי של הכלי, הוא לא ימנע.

[אומי5]

דרור, אני חייב להבין משהו, בלי שום זילזול או משהו דומה.

איך לעזאזל אתה מסביר את העובדה שאני משרת בגדוד מבוסס ג'פסים כבר עשור. עושים כ40 ימי מילואים בשנה מתוכם לפחות 15 על ג'פסים באימונים, עלינו לקו צפון עם ג'פסים, כולל הקפצות על כביש הצפון. רוב הנהגים ממש לא זהירים, חלקם אפילו די טיפש, ולא התהפך לנו אפילו לא ג'פס אחד. (טפו טפו טפו חמסה חמסה שמן שום בצל ושמן נחשים).

אני לא מדבר רק על מחלקת הסיור שלכאורה קצת יותר מחוברים לתחום (וגם אצלינו יש נהגים שממש לא מוכשרים לזה או בכלל), אלא על גדוד שלם כולל נהגי מפקדה, מ"פים , רספ"ים וכו'.
אני לא מדבר על שנות השמונים או התישעים, שרוב הנהגים היו רגילים להילוכים והגה רגיל, אלא על תקופה שרוב האנשים רגילים לנהוג בבית על רכב אוטמט עם הגה כוח וכו'.
ועדיין אפילו לא אחד.

אולי אתם טיפה מגזימים ? אולי כן צריך לנהוג קצת פחות מנהלתי כדי להפוך אותו?

לגבי הSBS מבחינת היעוד הצבאי של הג'פס הרכבים הכי מתאימים להחליף אותו הם הSBS, זריזים, קטנים, עבירות טובה, ואפשר לדאוג שגם יהיו שקטים.
גם בצה"ל כבר הבינו את זה, וגם האמריקאים כמו שמעידה הכתבה הראשונה בעמוד הראשי.

[Tourist]

אם תרשו להוסיף לטענתו של של אומי, הריני חושף פרט מעט מביך על עצמי.... שימשתי כ״מש״ק בטיחות״ בבאלי״ש במשך כשנתיים (97-99).
עיקר התפקיד היה להיות מוקפץ לכל אירוע בטיחותי בכל שעה ובכל מקום ולמלא דו״חות כסת״ח.....

לא זכורה לי התהפכות אחת של ג׳פ״ס M151 במשך השנתיים הללו.
האמרים, לעומת זאת, התהפכו פעמיים בתקופה הזו (כשאחת הפעמים הסתיימה בפציעה מחרידה של קצין במקום שרק לחשוב עליו מתחיל לכאוב לזכר הממוצע).
טנקים ונגמ״שים התהפכו בלי סוף.
על דו״צים אני בכלל לא רוצה לדבר....
והיו כמה חיילים ששתו בנזין לבן שאוכסן בג׳ריקנים של מים (???!!!).
אבל ג׳פ״ס לא התהפך.

אני נוטה לסמוך על טענותיהם של המקטרגים לגבי המינוסים של הדבר הזה... אבל אצלי הוא תמיד ישאר אגדה ותמיד אחלום על אחד כזה בחניה. בדיוק כמו שדרור אומר.

מאחר והייתי גם מש״ק אבטחה בבאלי״ש, שהיה צריך להחליט באיזו עמדה אתה תעלה לשמירה... אז הג׳פ״ס שלי היה מדוגם להפליא עם משענות גב גבוהות, ארגזים מדוגמים, ברזנט חדש, צ׳קלקה צהובה וכמובן שנצבע מחדש כל שבועיים אי שם בסדנת הפלת״ח בבאלי״ש 750... באדיבות החבר׳ה מהחימוש שזכו לעמדות שמירה לבחירתם....

[ניר ל]

היתה לפחות התהפכות אחת בשנת 97 שאני חתום עליה ( על הגפ״ס) עד היום בבאלי״ש ...

צ 665306 , אני יכול לצרף תמונה שלו .
ואני אסביר -
הייתי נהג מוביל בתרגיל מסויים והגעתי לסוללה שלא נראתה לי עבירה . עצרתי וירדתי לבדוק . הגיע המפקד , הזיז אותי הצידה ״זוז, זוז, אתה ילד אתה...״ הספקתי להורות לשני החיילים הנוספים שהיו על הרכב לרדת.
הקצין עלה על הג׳יפ, ניסה לעבור את הסוללה והפך אותו , הוא הספיק לקפוץ אבל חטף מכה שאח״כ עשה ממנה עניין די רציני.
הנזק לג׳יפ - פנס איתות שבור וכנף עקומה , כל השמן נשפך מהמנוע , אבל ס׳חבק סוג של רס״פ בנשמה ויום קודם זיווד את הג׳יפ בפחיות שמן שנמצאו זרוקות בשטח אחרי הצנחה. הפכנו את הג׳יפ , מילאנו שמן והמשכנו בתרגיל ( מצטער שלא קראנו לך ודיווחנו) . בטסט השבועי החליפו לי את הפנס ושלחו אותי לגרניק כדי לשטוף את השמן.
התלהבתי מהגרניק ואשכרה שייפתי איתו את כל הג׳יפ עד שנצץ.

בסיום המילואים הגעתי להזדכות עליו והבוחן אומר לי ״ מה זה ! ? הג׳יפ הזה עבר התהפכות ! אתה צריך להתייצב במצ״ח באר שבע ולמלא דו״ח תאונה , עד אז אני לא מזכה אותך ״ שאלתי איך לעזאזל הוא מבחין בכך שהג׳יפ התהפך והרי הוא הג׳יפ הכי נוצץ בבאלי״ש . הוא הסביר שזה בגלל הסדק הקטן בכנף ...

נסעתי לבסיס, השארתי אותו שם ולא הזדכיתי עליו עד היום .... בעיגול האדום "הסדק "

[Tourist]

חבל שלא קראת לנו.
היה לנו בלייזר צבאי גדול עם פק"ל מיץ פטל קר (או תה חם בלילה) בטרמוקן לחיילים המבוהלים ליד נגמ"ש הפוך....

(דרך אגב, בתמונה עם העיגול אני לא מזהה את המיקום. מו"ס ? מא"ט ? איפה זה ?)

[ד ו ר ו ן]

כשלוקחים רכב שיש לו מראש קרוב לאפס שולי בטיחות, ומעמיסים אותו בציוד במשקל העצמי שלו, מרתכים לו דיגומים כי הוא קטן מידי וצריך איכשהו להכניס לו עוד ציוד, אז מה הפלא שהוא מוגדר תקלה בטיחותית?
וזה גם עם רכבי ימ"ח שהיו קרובים לאפס ק"מ בתחילת שנות ה-90 (כן, היו גם כאלו).

דרור,
מתנצל מראש, אבל גם אני שייך לפנטזיונרים שראו 90 על המד-אוץ.. אמנם בכביש אבל בהחלט כן, ובשטח גם 60+, עם רכב עמוס במשקל העצמי שלו.
וכן,
גם התהפכויות, שקרו לנהגים מהקצה העליון של הסקלה בכל מה שקשור בנהיגה בכלי הזה ואחרים בשטח.
פשוט כי שולי הסבילות שלו לטעות נהג היא אפסית, ולא משנה אם זה רגעי בגלל עייפות/חוסר תשומת לב/הפתעה בנתיב.

סע איתו 40-50 קמ"ש ונסה לבצע תמרון חירום.. כבר סייענו לטפל באצ"א שהרכב השתמש בראש שלו בתור רגל ציר להיפוך, ובלי קסדה כנראה שזה היה הרבה יותר גרוע.
ועוד ועוד סיפורים.

לעניות דעתי,
מי שלא יודע לצטט סיפור התהפכות עם הרכב הזה או שנסע במתארים רגועים יחסית, (ע"ע שמירות בבסיס), תרגילים שלא הביאו אותו לקצה היכולת שלו, או שלא נסע מספיק.

וכן,
מאד נהננו ממנו, מאד.
ובדיוק כמו בפיוט של מיודענו PW, הוא היה הרגליים והבית שלנו, אבל בו נודה, ממרום הזמן שחלף- זה מה שהיה ובגלל זה הוא כזה נוסטלגי, ובשורה התחתונה, בצורת השימוש הצה"לית, הוא היה דראק.

[ניר ל]

חבל שלא קראת לנו.
היה לנו בלייזר צבאי גדול עם פק"ל מיץ פטל קר (או תה חם בלילה) בטרמוקן לחיילים המבוהלים ליד נגמ"ש הפוך....

(דרך אגב, בתמונה עם העיגול אני לא מזהה את המיקום. מו"ס ? מא"ט ? איפה זה ?)

מצבך לא רע ,

בתמונה עם העיגול אני לא מזהה את עצמי...

[אומי5]

דורון, בתרגילים בקצה גבול היכולת, כל הרכבים מתהפכים, הטענות כאן הן שהכלי מתהפך גם בסתם נסיעה מנהלתית להביא עיתונים.

הוא בהחלט יציב פחות מהמקובל היום וכנראה שגם פחות מהמקובל בשנות ה70, אבל עדיין הוא לא נורא כמו שעשית ממנו, לא מהנסיון שלי בכל אופן.

אגב, גובה מושב האצ"א בהחלט הזוי.

[asafk]

גם אני חושב שמגזימים במסוכנות של הכלי...
נתקלתי ביותר האמרים הפוכים מאשר בגפסים הפוכים... וזה ביחידת מילואים שמבוססת על גפסים...
מצד שני.. אולי זה בגלל שהאמר יותר קשה להפוך בחזרה ולהמשיך הלאה

אסף.

[ניר ל]

אאל"ט , לפחות בבאלי"ש ביטלו את המושב השלישי בסוף שנות ה 90 , זכור לי שבמילואים הבאים (אחרי שצולמו התמונות הנ"ל) כבר לא היו מושבי אצ"א .

אבל זה לא מסתדר לי עם הסיפורים כאן שנראה לי שהם מתקופה יותר מאוחרת .

לטוריסט - השנים שאתה מדבר עליהן 97-99 , הן שנים שבהן הושם דגש מאד חזק בנושא בטיחות , לאור מקרים רבים שהסתיימו בנסיבות מאד קשות בשטחי באל"יש , במיוחד בג'יפי M151 / רק על הציר של מו"ס היו המון התהפכויות שנגמרו רע , זה היה סביב 95-96 בשנה אחת ספציפית .
בשנים שאתה שירתת שם חל איסור לנהוג מרדת החשיכה ברכב חום ואכפו את זה בפנאטיות , לנו עצרו תרגיל אוגדה בגלל עבירת בטיחות ברכב , אם אתה לא מכיר התהפכויות בשנים האלו אז כנראה שזה עבד.

[tzagi]

ב40-50 שנה האחרונות היו 3 רכבים שפיתחו רפיוטיישן להתהפכות
ובסדר הכרונולוגי:
1.M151
2. CHEVY CORVAIR
3.SUZUKI SAMURAI

ל1 ו2 יש מחנה משוטף ול 1 ו3 יש מחנה משוטף,
מי מרים את הכפפה?

[ניר ל]

ד"א

בדרך למו"ס הקימו מסלול הדגמת עבירות להאמר , עם מסלעה, בורות , רמפות , הציבו שלטים יפים . בזמן קליטת ההאמרים הראשונים לצה"ל .

מישהו יודע באיזו שנה מדובר ? כי אני חנכתי את המסלול הזה עם ג'פס ועוד נוסע ... זה נגמר בהתהפכות מבוקרת על הצד.


היה די מצחיק האמת ,
במקרה עברנו שם בציר ועצרנו להתבונן במכשולים . התחלנו להתערב ביננו מה יותר עביר ואיפה , רוב המכשולים שם נראו לנו לא עבירים אבל היינו חייבים לנסות... אז נכנסנו למכשול "זווית בטן" כי "אין מצב שההאמר עם מרווח הסרנים שלו עובר איפה שהג'פס לא" יצאנו מנק' הנחה שמישהו גם ניסה את המכשולים האלו עם האמר כדי לא לעשות פאדיחות בתצוגה עצמה.
בשלישי נתקענו על הגחון ... עכשיו היינו צריכים להיחלץ ללא סיוע ובלי שמישהו יבחין בנו וישלח אותנו למעצר... חפרנו וחפרנו בידיים עד שכמעט התייבשנו , הצלחנו להפוך את הג'יפ לצד ימין, אח"כ לשמאל, אח"כ לשקוע , אח"כ לחלץ עם ג'ק בקבוק הידראולי . חירבנו את המכשול לחלוטין ויצאנו משם עייפים וצמאים. מישהו בטח התבאס....

כשאני חושב על זה כיום - אני לא יודע אם עדיף לצה"ל השטויות מהסוג הזה או אלו המודרניות עם הסרטונים לפייסבוק שבקרוב יגרמו לצבא ענק של חרמנים להסתער על מדינת ישראל ללא שום פחד.

[דרור ברלי]

אם בחו"ל היו רואים את "הדבר האמיתי" - כלומר התמונות האמיתיות של החיילות/שרלילות המתפשטות ולא את הפרומו הצנוע שהגיע לתקשורת, ביקורת הדרכונים באולם קבלת הפנים של נתב"ג היתה קורסת... זה היה הופך את ישראל ליעד תיירות הסקס מס' 1. יותר מתאילנד...

לגבי 90 או לא 90... כן, בג'פ"סים היותר בריאים מכנית ראיתי 90 על השעון - בכביש - ולא פעם אחת.
זה הרגיש הרבה יותר מפחיד מפרייבט רגיל על 190 ולא בגלל שהמנוע צעק הצילו... אבל עובדה שרוב הכלים לא הצליחו להגיע ל"הישג" הזה ולא שלא ניסיתי, אבל אין טענות כי הכלי ממש לא מיועד לזה. 70-80 הוא שייט בקו ישר בלי בעיה ואפילו לא הרעיש יותר מדי.

לא בגלל מהירות מירבית נמוכה אני חושב שהכלי הזה הוא דרעק. בעיקר בגלל מאפיינים דינמיים גרועים, שולי בטיחות שלא בדיוק קיימים, כמו שהוזכר כאן גם על ידי אוהביו של הכלי, החלפות צלבים בלי סוף,אותם צלבים שאספו לתוכם את כל טוב הארץ, מעשבים ושיחים וסס"לים וקילומטרים של ח'10 ועד מטרים רבים של תיל מגולגל?.... גם העבירות שלו לא היתה משהו, מסתבר.

מצד שני, זה מה שהיה ועם זה היה צריך לנצח. וככזה רבים הוציאו ממנו 120,150 ו-200 אחוזי יכולת. פשוט כי לא היתה ברירה, כי זה היה כיף וכי לא אנחנו שילמנו את התיקונים מכיסנו המדולדל. כל אלה יצרו לכלי הילה ותדמית אגדתית ואני מבין לגמרי את אלה שאוהבים אותו, ממש כפי שאהבנו את הגלילון שהיה רובה די מחורבן - כבד, מחליד, לא מדוייק, שגדולתו היחידה היתה שתמיד ירה ואף פעם לא נעצר, ואהבנו אפילו את המג"ח שהיה טנק מחורבן בכמעט כל פרמטר אבל עד היום הוא נחשב לאחד המדוייקים ביותר בירי וכל ברזלני השריון פה יסכימו איתי. שלא תטעו, גם אני אוהב את הג'פ"ס כי לצד כל הטראומות וההתהפכויות וחילוץ הפצועים, יש לי גם זכרונות טובים ובעיקר מצחיקים ממנו. אבל אני לא משלה את עצמי שמדובר בפאר היצירה. רחוק מזה כמ ושמיים מארץ, יום מלילה וכהנא חי מחד"ש.



עכשיו לטריוויה של ג'ו.
מה משותף לג'פ"ס ולסמוראי? - בוא נראה.
בסיס גלגלים קצר, מרכז כובד גבוה, משקל נמוך, מעגל חלוקה זהה בגלגלים, הספק מירבי דומה (64-65 כ"ס), התנהגות מאתגרת, נטיה להתהפכות... שניהם הוגדרו כ"מסוכנים" בארה"ב... מה עוד?...

מה משותף לג'פ"ס ולקורווייר?
זה כבר יותר קשה. הקורווייר היתה נסיון של שברולט להתחרות בחיפושית שאז (תחילת שנות ה-60) היתה בשיא הצלחתה בארה"ב. GM העתיקו את הלייאאוט של החיפושית המוקדמת כמעט אחד לאחד - מנוע בוקסר מקורר אוויר אחורי, מתלה אחורי SWING מחורבן, חלוקת משקל שנוטה בבירור לאחור וויתור על מוטות מייצבים מסיבות של חיסכון. כמובן שהקורווייר היתה יותר חזקה, גדולה ומרווחת מהחיפושית, אבל ההתנהגות שלה נטתה להיגוי יתר קטלני ובלתי נשלט אפילו יותר. המכונית הזו "זכתה" לפרק משלה בספר - "UNSAFE AT ANY SPEED" של ראלף ניידר, גורו בטיחות טרחן. שיפורים במתלים שקיבלה אח"כ (מתלה אחורי עצמאי שנלקח כמות שהוא מהקורבט סטינגריי של אותן שנים) כבר לא הצליחו לתקן את התדמית והמכונית נגנזה ונעלמה מעל דפי ההסטוריה. זה מה אני יודע על המכונית הזו. רק לי העיצוב מזכיר את ה-NSU פרינץ של אותן שנים?....................
בקיצור - מה הקשר? לא יודע.

[asafk]

הקשר הוא ה swing axle

אסף.

[דרור ברלי]

לג'פ"ס יש SWING?................. מה פתאום?

[eysham]

דרור

מתוך וויקיפדיה:

M151 (1960) - Initial version. Because of its rear suspension design it had a dangerous tendency to flip over when cornered too aggressively by unaware drivers. The coil spring and swing-axle rear suspension lay-out (similar to the rear suspension of the early-model Chevrolet Corvair) could result in large rear wheel camber changes, causing drastic oversteer and a subsequent roll-over.

M151A1 (1964) - Second version: minor changes in the rear suspension, mostly aimed at allowing the vehicle to carry heavier loads. Addition of turn signals to front fenders. The essentials of the rear suspension remained unchanged and the same applies to the handling problems in corners.

M151A2 (1970) - The A2 fielded a significantly revised rear suspension that greatly improved safety in fast cornering. The MUTT now had Semi-trailing arm suspension comparable to what most late eighties premium German cars had.

[Tourist]

לטוריסט - השנים שאתה מדבר עליהן 97-99 , הן שנים שבהן הושם דגש מאד חזק בנושא בטיחות , לאור מקרים רבים שהסתיימו בנסיבות מאד קשות בשטחי באל"יש , במיוחד בג'יפי M151 / רק על הציר של מו"ס היו המון התהפכויות שנגמרו רע , זה היה סביב 95-96 בשנה אחת ספציפית .
בשנים שאתה שירתת שם חל איסור לנהוג מרדת החשיכה ברכב חום ואכפו את זה בפנאטיות , לנו עצרו תרגיל אוגדה בגלל עבירת בטיחות ברכב , אם אתה לא מכיר התהפכויות בשנים האלו אז כנראה שזה עבד.

אני לא זוכר איסור ספציפי על נהיגה לילית ברכב חום בבאלי"ש.
אני בהחלט זוכר אכיפה מטורפת בנושאי בטיחות בנהיגה בצה"ל בזמן שירותי לרכב לבן, חום, מנהלתי ותובלתי.
באותן שנים צה"ל הכריז מלחמה בנושא הבטיחות בדרכים, גם בתוך הצבא וגם לסדירים בחופשות.
התוצאות היו מיידיות ודרסטיות. זה פשוט עבד.

זכיתי גם לקחת חלק בפרויקט שנקרא "מסלול 1000" לסדירים - 15 מכוניות שכורות, בכל אחת מורה לנהיגה (מילואימניק) ו-3 סדירים ויוצאים לנסיעה של 1000 ק"מ בדגש על נסיעה בטוחה עם יום שלם בפארק ההחלקה ביקום (ז"ל?).

אאל"ט, זו היתה תקופת שאול מופז. אפרופו באלי"ש, הוא גם הנהיג שינוי דרסטי בצורת הניפוק של עזרי אימון ותובלה וראינו את החסכון בעיניים. פרסי נו....

[Pilon]

בשלישי נתקענו על הגחון ... עכשיו היינו צריכים להיחלץ ללא סיוע ובלי שמישהו יבחין בנו וישלח אותנו למעצר... .

להלן שיטה להחלצות מתקיעת גחון על קפל קרקע (גלגלים באוויר) כשאין סיוע קרוב:

החומרים הדרושים- ג'"פס מאובזר במצערת ידנית ושני חיילים בריאים.

מכוונים את המצערת הידנית לסל"ד נמוך, משלבים להילוך 1 ומתחילים לנדנד את הרכב עד שזוג גלגלים תופס אחיזה בקרקע.
כשהרכב מתחיל בנסיעה, מתחילים בריצת אמוק אחריו, רצוי בליווי צעקות בסגנון שבט הנאבאחו.


לגבי הציריות שדרור הזכיר, זה נכון לגבי הרגישות שלהן ולכן הקפדנו תמיד אחרי סיום פעילות לטפ"ש שכלל חיזוק צלבים, דרייבשאפט וכו'.
כפועל יוצא, מספר הציריות שנשברו פר מרחק כולל של אלפי ק"מ היה מזערי.

[shmil]

אהבנו את הגלילון

לא, דרור.
לא אהבנו את הגלילון. אף פעם.
הוא היה רע הכרחי מול M-16 ארוך, וגם זה לא תמיד.
אולי שיריונרים אהבו אותו, אבל חיילים לא!