צפייה בגרסה מלאה : רציתי רק להודות למגדלי הבקר שבזכותם הנחלים בצפון כבר מזוהמים
https://www.gov.il/he/departments/news/pollution_in_northern_streams_mar_22
Sent from my SM-G960F using Tapatalk
אין כאן שום דבר חדש.
ואתה מוזמן להפסיק לאכול בשר כל אימת שמתחשק לך.
אין כאן שום דבר חדש.
ואתה מוזמן להפסיק לאכול בשר כל אימת שמתחשק לך.החדש שזה כבר עכשיו.
אפשר למנוע מהבקר להכנס לנחלים..
ואם אי אפשר שיפסיקו לגדל שם בקר וייבאו אותו
Sent from my SM-G960F using Tapatalk
באופן כללי עדיף לסגור את כל החקלאות בארץ ולייבא. זה גם יפנה הרבה קרקעות לבניה.
לגבי למנוע כניסה לנחלים- לא ריאלי ברוב המקומות. אפשר להרחיק נקודות חלוקת אוכל מנחלים. ברוב המקומות זאת לא הבעיה.
מצד שני אני כבר 15 שנה לא מגדל בקר. יתכן ואני לא מעודכן.
לא רוצה להישמע קונספירטיבי
אבל זה נשמע לי חארטה.
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
היו על זה כבר כמה דיונים בפורום,
ודרך אגב אני דווקא בעד הגידול כי זה מרחיק אנשים מהנחלים.
Sent from my SM-A526B using Tapatalk
באופן כללי עדיף לסגור את כל החקלאות בארץ ולייבא. זה גם יפנה הרבה קרקעות לבניה.
לגבי למנוע כניסה לנחלים- לא ריאלי ברוב המקומות. אפשר להרחיק נקודות חלוקת אוכל מנחלים. ברוב המקומות זאת לא הבעיה.
מצד שני אני כבר 15 שנה לא מגדל בקר. יתכן ואני לא מעודכן.בא נגיד שלא ראיתי נחל בגולן ושיפולי בגולן שאין בו פרות.
יש בארץ יותר פיות להאכיל וצריך יותר פרות לגדל וזאת התוצאה
Sent from my SM-G960F using Tapatalk
אין לי נתונים סטטיסטיים
אבל אני לא חודב שהקף הפרות שמגדלים גדל בצורה כל כך משמעותית בעדור האחרון.
אגב
לישראל מגיע בקר בכמויות אדירות בין אם חי ובין אם כבר לא.
ובכל מקרה
שהחקלאות תנצח !
"במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו."
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
יש כאן דילמה אמיתית. עדיפה חקלאות מנצחת על פני נחלים נקיים?
או שעדיף לא להתרכז בניצחונות אלא בחיים משותפים וברי קיימא של חקלאות ואדמה?
מדובר על כמויות. העומס על האדמה הולך ועולה. ולכן מה שהיה נכון פעם צריך לעבור שינוי.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אפשר לגדל בקר במתחמים מוגדרים ומגודרים שמוקצים לזה ומותאמים למנוע זיהום.
יש לנו היסטוריה של לדפוק את כל האזרחים רק בשביל להגן \ לדאוג לפרנסה, למספר קטן של משפחות.
שימו לב, שחלק מהנחלים ( חצבני ועיון) נכנסים לארץ מזוהמים.
אני לא אתפלא שזה בכלל לא מבקר ( סתם ביוב של כפרים לבנונים)
מה שהיה נכון פעם צריך לעבור שינוי.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אבל פעם כשהתרחצנו בנחלים מזוהמים לא קרה לנו כלום.
למה זה צריך לעבור שינוי? [emoji12]
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
נחל עיון
שניר (חצבאני) - מהגשר הרומי ועד למפגש עם הירדן
ירדן - מגשר יוסף ועד גשר אריק*
נחל אל על
פרט לנחל עיון ושניר (חצבאני) שבהם נמדדו ערכים גבוהים כבר בנקודת הכניסה לישראל, המשרד להגנת הסביבה לא מצא מקור זיהום ידוע בנחלים
(להווה אומר ולמי שמכיר את הסביבה שהמים הגיעו מזוהמים מלבנון ירדו במורד הנחל וזיהמו עד גשר אריק ואולי שם כבר יש מספיק מים עמ לדלל את הזיהום לערך סף נמוך מספיק.)
לגבי נחל אלאעל לא ניתנה תשובה)
זה היה 1.
2. לפני מספר שנים שונו באופן דרסטי הפרמטרים להכרזת זיהום (לא מתכוון להיכנס לקונספירציות למה זה נעשה אבל לדעתי יש סיבות ופות"ש הוא בדיוק האוכלוסיה שאמורה ליפול למלכודת).
אבל עצם השינוי שהינו ירידה דרסטית בערכי הסף להכרזת זיהום יצר מגמה של הכרזות מאוד מוקדמות ורתיעה בציבור.
Sent from my SM-N986B using Tapatalk
בהתחלה אני גם הייתי בדעה שצריך להפיץ את הבשורה על "זיהום הנחלים" החדש.
ואז הבנתי כמה שזה עושה רק טוב לטבע ולכמות הלכלוך והזיהום בנחלים.
בקיצור צריך רק להמשיך להפיץ את הבשורה
Sent from my SM-A526B using Tapatalk
הפעם הגענו לאותן מסקנות הרבה יותר מהר מאשר בדיון הקודם.
אנחנו משתפרים.
הייתי בניו זילנד לפני כמה וכמה שנים.
שם "החקלאות מנצחת".
מאוד הפתיע אותי כל הנחלים והאגמים שאף אחד לא מתרחץ בהם. המקומיים ממש מתרחקים מהם. לא הבנתי למה. כשירדתי למים הירוקת במים הסבירה לי למה. (למי שלא יודע חוסר חמצן במים... זיהומים כימיים שונים... דשן של גד"ש ושפכי פרות וכבשים - המים מתים והסימן הוא ירוקת).
ההבדל של חצי אחוז בחמצן הוא הבדל בין נחל נקי - כזה שדגים יכולים לחיות בו - לנחל מזוהם - כזה שלא. וניל מזוהם גם לא בריא לבני האדם.
כמו בהרבה תחומים במדע גם הנושא של זיהום מים נחקר רק בעשורים האחרונים ולכן התקנים השתנו.
חזרה לניו זילנד - החקלאות שם מנצחת ובגדול. כמעט כל המים בטבע - חוץ ממה שסביב האלפים - מזוהמים ומתים. היום המצב גרוע יותר ממה שהיה כשאני ביקרתי שם כי היום ניו זילנד מייצרת הרבה יותר חלב לייצוא וכמות הבקר גדלה בהתאם.
היום כשהם מנסים לחשוב איך לנקות את המים אין פתרון כי עברו נקודה מסויימת שהאיזון הופר כל כך חזק שהכל פשוט מת מצד אחד, והתלות בחקלאות המתועשת היא מוחלטת מצד שני.
זו תמונת מצב עגומה של מה שמצפה לנו.
ואני מצייר תמונת מצב ולא שופט לכאן או לכאן
אולי זה הדבר הכי טוב. והכי חשוב. שיהיו בוקרים ובקר וגד"ש עתיר חומרים כימיים שמחלחלים למי התהום ולצוד גיריות ולהרעיל חיות בר, סליחה 'מזיקים' - על חשבון כל דבר אחר כי ככה גיבורים אמיתיים עושים חקלאות.
ואולי הכי טוב ואפילו יותר חשוב למצוא את הדרך גם להיות חקלאי וליישב את הארץ וגם לשמור שתהיה בכלל ארץ.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
איך האלפים הגיעו לניוזילנד?
https://maps.app.goo.gl/P2ZMHSyUCzn431fJ6
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
הפעם הגענו לאותן מסקנות הרבה יותר מהר מאשר בדיון הקודם.
אנחנו משתפרים.בסדר צודק, לכן גם כתבתי שדעתי השתנתה. חוץ מזה התכנסנו פה כדי לדון, להחכים וללמוד לא? אין טעם לנהל דיון אם הדעה של כולם נשארת אותו דבר ולא משנה מה אומרים..
Sent from my SM-A526B using Tapatalk
https://youtu.be/a_mrSrvlFlQ
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
עולם החקלאות מתעסק בזה כל הזמן עכשיו, איך ליצור חקלאות שלא תעכל את המשאבים ואת עצמה ותשאיר אחריה אדמות חרוכות ומי תהום מזוהמים.
אני פחות קשור לפלחה אבל בנושא הבע"ח תסתכל על הסדרי רעיית הצאן ובקר שעושים בשנים האחרונות - אז יש תקווה.
ברור (לדעתי) שאי אפשר מדינה בלי חקלאות, אבל כמו כל דבר, האיזון הוא העיקר.
Sent from my SM-A526B using Tapatalk
https://maps.app.goo.gl/P2ZMHSyUCzn431fJ6
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
וואו. רק בשביל זה היה שווה דיון
התרבות שלנו הרסנית.
אנחנו מחריבים את משאבי הטבע.
בואו לא נתיפיף
גם התחביב שלנו כאן לא בדיוק עוזר....
מסכים לגמרי שדרושים איזונים .
אבל אם נבחר להיות אור לגויים- נהרוג את החקלאות לטובת ייבוא ממדינות שהן הרסניות לטבע בהרבה.
ולא, לא כולם יכולים להיות שכירים בהייטק.
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
יש כמה שכירים בהייטק (לפחות שניים גולשים כאן) שמנסים לפתור בדיוק את הבעיה של לספק בשר בלי לגדל בקר. שזה לעשות דברים בצורה אחרת ממה שהיה - כי חייבים......
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
הייתי בניו זילנד לפני כמה וכמה שנים.
שם "החקלאות מנצחת".
מאוד הפתיע אותי כל הנחלים והאגמים שאף אחד לא מתרחץ בהם. המקומיים ממש מתרחקים מהם. לא הבנתי למה. כשירדתי למים הירוקת במים הסבירה לי למה. (למי שלא יודע חוסר חמצן במים... זיהומים כימיים שונים... דשן של גד"ש ושפכי פרות וכבשים - המים מתים והסימן הוא ירוקת).
ההבדל של חצי אחוז בחמצן הוא הבדל בין נחל נקי - כזה שדגים יכולים לחיות בו - לנחל מזוהם - כזה שלא. וניל מזוהם גם לא בריא לבני האדם.
כמו בהרבה תחומים במדע גם הנושא של זיהום מים נחקר רק בעשורים האחרונים ולכן התקנים השתנו.
חזרה לניו זילנד - החקלאות שם מנצחת ובגדול. כמעט כל המים בטבע - חוץ ממה שסביב האלפים - מזוהמים ומתים. היום המצב גרוע יותר ממה שהיה כשאני ביקרתי שם כי היום ניו זילנד מייצרת הרבה יותר חלב לייצוא וכמות הבקר גדלה בהתאם.
היום כשהם מנסים לחשוב איך לנקות את המים אין פתרון כי עברו נקודה מסויימת שהאיזון הופר כל כך חזק שהכל פשוט מת מצד אחד, והתלות בחקלאות המתועשת היא מוחלטת מצד שני.
זו תמונת מצב עגומה של מה שמצפה לנו.
צריך לציין שירוקת יש גם במקווי מים בריאים.
התופעה של הרס המערכת האקולוגית המתוארת היא תופעה שנקראית ״פריחת אצות״ שגורמת לפיק של צריכת חמצן גבוהה מאד, בטבע מופיעה גם בצורה טבעית, עונתית.
היא מואצת מלאכותית בעקבות ריכוז חנקות גבוה, חנקות שמגיעות מדשנים, וגם מביוב.
זה לא בהכרח קשור לפרות, או למה שקורה בצפון בארץ.
ההקשר הוא המאבק המיותר בין החקלאות המתועשת לבין הטבע - מיותר כי אפשר אחרת.
ואגב, הסרט שצירפתי - מצויין ומסביר גם את הקשר בין חנקות מדשן ומרפתות לבין זיהום המים.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
https://youtu.be/a_mrSrvlFlQ
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
וואו גדול. איזו ארץ מדהימה.
שם עוד לא הייתי
וואו גדול. איזו ארץ מדהימה.
שם עוד לא הייתיבגלל זה היא מדהימה.
יש מקומות של קונפליקטים אמיתיים בין החקלאות לטבע, אבל בהרבה מקומות, זו בעיה הרבה יותר פשוטה, שפשוט לא חשבו עד הסוף, ובעיקר הרבה לובי (פוליטי) שגרם לנו כמדינה לעשות הרבה נזקים.
1- נחזור אחורה, למאה הקודמת, עוד לפני שנעשנו יצואנים של הייטק ושל נשק, יצאנו יהלומים ותפוזים. לקח לנו הרבה שנים להבין שבסופו של יום מעט מאוד משפחות ישראליות מתפרנסות בכבוד מיצוא הדרים (אני לא סופר את כל העובדים העונתיים, חלקם מהשטחים וחלקם מהמזרח הרחוק), אבל מצד שני הדרים זה לקחת את המשאב שהכי חסר לנו (המאה הקודמת) - מים, והרבה מים, לעטוף אותו בפרי הדר וליצא לאירופה. אז לקח הרבה שנים והרבה נזק למשק המים בישראל, והפסקנו לייצא הדרים.
2- אבל אז התחלנו לגדל כותנה.... הנימוק הרשמי, רוב הכותנה מושקת במים אפורים, ויש לנו הרבה ביוב. ואז הבינו שבמים האלו אפשר לגדל גידולים שבאמת חשובים לנו (גם אם זה מצריך טיפול נוסף למים האפורים לפני השימוש), אז הפסקנו לגדל כותנה (כמעט לגמרי).
3- מאז 1967, נבנו בגולן רשת מאגרים שתופסים למעשה את כל המים של הגולן. כל המים האלו הולכים לשימוש של מס' קטן של משפחות שגר בגולן. מדינת ישראל, שהייתה מוכנה לצאת למלחמה נגד סוריה שרצתה להסית את מי הנחלים שזורמים לכנרת, עשתה בדיוק את אותו הדבר לכל מימי הגולן. התוצאה, הבלתי נמנעת של האגירה הזו, התייבשות של הנחלים בגולן ושל הכינרת. האם לא ניתן למצוא לאותן משפחות מקור פרנסה אחר, מבלי לפגוע במים של כל תושבי המדינה? אולי גידולים אחרים? אולי בכלל לא חקלאות?
4- שמגיעים לבקר, בכל מקרה אין לנו "עצמאות כלכלית", אנחנו תלויים ביבוא (שהוא בכלל יותר זול מהבשר שמגדלים בארץ). וחוץ מזה יש בשר כתוצר לוואי של תעשיית החלב, ויש בקר שמגדלים בכל מני אזורים בעיקר כדי להפגין בעלות על כל מני אזורים. ואז מגיעים לאותם מגדלי בקר לבשר, שהם, הם, הגורם לזיהום. אנחנו מדינה קטנה, וצפופה, איזה סיבה, אמיתית, יש לגידול בקר ע"ח איכות המים בנחלים? כמה משפחות מתפרנסות מזה? זה באמת מצדיק את כל הנזק לסביבה?
אז כל מי שרוצה לענות על השאלה האחרונה, מוזמן קודם לקרוא את ה 3 דוגמאות שהבאתי פה (ויש עוד הרבה), ולחשוב איך בשעתו, כולם הגנו על הפעיליות האלו, וכמה שנים וכמה נזק עד שהתפקחנו. אותו הדבר גם עם הבקר (בעיקר בגולן), זו רק שאלה של זמן שהכלכלה הישראלית תבין שזה לא שווה את הנזק לסביבה שלנו. עדיף שהתושבים באמריקה ומזרח אירופה יזהמו את המדינות שלהם, ואנחנו נאכל בשר מיבוא.
או שהבוקרים ילמדו לגדל בקר מבלי לזהם את הטבע .
מה שנקרא נימבי.
אבל המציאות יותר מורכבת ממה שאתם מציירים, והמשפט על איפה שיעבור התלם של המחרשה רלוונטי בימינו יותר ממה שאתם עלולים לדמיין. אני מכיר אישית אזורים בהם מתרחשת התחלה של אובדן משילות כי החקלאים שומרי החוק לא מצליחים להחזיק בקרקע. אלו שתופסים את מקומם לא מתעניינים באיכות סביבה, או בריאות ציבור. חוקי משרד החקלאות או השירות הוטרינרי לא חלים עליהם. אחרי כמה שנים השטח הוא כבר דה פאקטו שלהם ואף מדינה לא תזיז אותם. מזכיר לכם קצת את המצב בדרום? אז זהו, שזה לא רק שם.
לעניות דעתי,
לפני שנכנסים במגדלי הבקר צריך לראות מחקר רציני שיפלח את הסיבה לזיהומים האלו.
1. כמה מהם מגיע כבר מלבנון ? (כמו שנאמר, בעיון ובחצבני מודדים זיהום כבר מטר אחרי הגבול).
2. כמה מהם זה ביוב וסתם רפתות חלב של קיבוצים/מושבים שמנוקזות לוואדי הקרוב (קורה כל הזמן בכל הארץ).
3. כמה מהם זה באמת עדרי הבקר.
----------------
4. תוצאות רב שנתיות מה25 שנה האחרונות כדי שננסה למצוא התאמה גם לדברים אחרים.
אחרת זה סתם קשקשת
מה שנקרא נימבי.
אבל המציאות יותר מורכבת ממה שאתם מציירים, והמשפט על איפה שיעבור התלם של המחרשה רלוונטי בימינו יותר ממה שאתם עלולים לדמיין. אני מכיר אישית אזורים בהם מתרחשת התחלה של אובדן משילות כי החקלאים שומרי החוק לא מצליחים להחזיק בקרקע. אלו שתופסים את מקומם לא מתעניינים באיכות סביבה, או בריאות ציבור. חוקי משרד החקלאות או השירות הוטרינרי לא חלים עליהם. אחרי כמה שנים השטח הוא כבר דה פאקטו שלהם ואף מדינה לא תזיז אותם. מזכיר לכם קצת את המצב בדרום? אז זהו, שזה לא רק שם.
כמה שיראה מוזר, בניגוד לבעיות בתוך הקו הירוק, דווקא בגולן אין בעית משילות ושמירה על השטח.
כמה שיראה מוזר, בניגוד לבעיות בתוך הקו הירוק, דווקא בגולן אין בעית משילות ושמירה על השטח.תהיה סבלני.
תראה מה יקרה.
וגם עם הניתוח הארוך איני מסכים.
בתחילתו של דיון, אמיתי לאמטוקבקים בפייסבוק-
צריך עובדות.
ערכי זיהום שנמדדו בפועל.
בלי זה- אנחנו פשוט מתפלמסים על תחושות.
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
כמה שיראה מוזר, בניגוד לבעיות בתוך הקו הירוק, דווקא בגולן אין בעית משילות ושמירה על השטח.
אני דיברתי על הגליל.
ואם תרצה אני מוכן לקבוע איתך טיול כדי להראות לך בין 3000 ל5000 דונם של שטח שהייתי עד לתהליך האיבוד שלו.
תעשו סיבוב בגליל העליון
בין ארומה לסמ"ש כחול
תבחינו בטרקטורים השרופים
ותבינו שאותם "מעטים" ש"צורכים משאבים" נלחמים עבור כולנו.
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
ירדן: גשר יוסף 840; גשר החמישה 970; גשר חורי 760; מצד עתרת 900; גשר להבות הבשן 820; גשר אריק 470
נחל אל על: 670
תהיה סבלני.
תראה מה יקרה.
וגם עם הניתוח הארוך איני מסכים.
בתחילתו של דיון, אמיתי לאמטוקבקים בפייסבוק-
צריך עובדות.
ערכי זיהום שנמדדו בפועל.
בלי זה- אנחנו פשוט מתפלמסים על תחושות.
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
דווקא הפרות מוסיפות עניין לטיול. מרגיש כמו ספארי גליל עליון במיוחד עכשיו, באביב, שמלא עגלים מתרוצצים ליד אמא שלהם . החוויה של הבנות שלי בטיול האחרון לנחל דישון רק עלתה בגלל השילוב הזה של טבע ובעלי חיים ( והן מודעות לגמרי שהפרות הללו יסיימו את חייהן בתור סטייק על צלחת )https://uploads.tapatalk-cdn.com/20220404/dffecd5867e1b952030b24a66d163bdc.jpg
Sent from my iPhone using Tapatalk
אני דיברתי על הגליל.
ואם תרצה אני מוכן לקבוע איתך טיול כדי להראות לך בין 3000 ל5000 דונם של שטח שהייתי עד לתהליך האיבוד שלו.
התייחסתי במפורש לבעיה, והזכרתי שזו סיבה ששווה דיון (וגם אז יש מקום לדון בצפיפות הבקר, וכמה הקרקע מסוגלת להחזיק), ולכן הזזתי את הפוקוס של האמירה שלי לגולן, שם אין את הבעיה הזו.
למרות שעיקר הבעיה היא בגולן ( כמות נחלים וכמות המים המזוהמים) , אתם חוזרים לגליל עם הטיעון של שמירה על אדמות..
אני מציע להפריד את הדיון.
ואז אפשר יהיה לנהל דיון עניני ולא פופוליסטי.
דרך אגב, מי שמספר פה על טרקטורים שרופים, רק מעלה שאלה האם השיטה הזו עובדת, ואולי זו בכלל המשילות שכל כך הרבה מדברים עליה.
כל הרעיון של לתת שם לגדל בקר נובע מחולשה של השלטון שמקווה שאנשים פרטיים ישמרו לו על האדמות????
חשיבה עקומה כבר אמרנו???
אין כאן שום דבר חדש.
ואתה מוזמן להפסיק לאכול בשר כל אימת שמתחשק לך.
אז בעצם אתה אומר שאם אני אוהב בשר אז אני צריך לשחות במים מזוהמים?
שרשור עצוב , נקווה שיצליחו לשמור על הנחלים שלנו.
ירדן: גשר יוסף 840; גשר החמישה 970; גשר חורי 760; מצד עתרת 900; גשר להבות הבשן 820; גשר אריק 470
נחל אל על: 670
מה זה אומר? 840 מה? ביחס למה? כמה "זה" היה לפני?
Yaron.nahum
04-04-22, 17:35
מה זה אומר? 840 מה? ביחס למה? כמה "זה" היה לפני?
הכל מוסבר בקישור בהודעה הראשונה של משרד הבריאות
עד 400 קולי צואתי ב 100 מ"ל מים זה התקן
מעבר לכך נחשב מזוהם.
ברור שעדיף אפס.
יש שם גם את הנתונים המלאים ,
וחוץ מנחל אלעל , נראה לי לפחות שהכל מגיע מלבנון , כנראה מזרימים שפכים לנחלים
ehudzeelim
04-04-22, 21:15
יש מקומות של קונפליקטים אמיתיים בין החקלאות לטבע, אבל בהרבה מקומות, זו בעיה הרבה יותר פשוטה, שפשוט לא חשבו עד הסוף, ובעיקר הרבה לובי (פוליטי) שגרם לנו כמדינה לעשות הרבה נזקים.
1- נחזור אחורה, למאה הקודמת, עוד לפני שנעשנו יצואנים של הייטק ושל נשק, יצאנו יהלומים ותפוזים. לקח לנו הרבה שנים להבין שבסופו של יום מעט מאוד משפחות ישראליות מתפרנסות בכבוד מיצוא הדרים (אני לא סופר את כל העובדים העונתיים, חלקם מהשטחים וחלקם מהמזרח הרחוק), אבל מצד שני הדרים זה לקחת את המשאב שהכי חסר לנו (המאה הקודמת) - מים, והרבה מים, לעטוף אותו בפרי הדר וליצא לאירופה. אז לקח הרבה שנים והרבה נזק למשק המים בישראל, והפסקנו לייצא הדרים.
2- אבל אז התחלנו לגדל כותנה.... הנימוק הרשמי, רוב הכותנה מושקת במים אפורים, ויש לנו הרבה ביוב. ואז הבינו שבמים האלו אפשר לגדל גידולים שבאמת חשובים לנו (גם אם זה מצריך טיפול נוסף למים האפורים לפני השימוש), אז הפסקנו לגדל כותנה (כמעט לגמרי).
3- מאז 1967, נבנו בגולן רשת מאגרים שתופסים למעשה את כל המים של הגולן. כל המים האלו הולכים לשימוש של מס' קטן של משפחות שגר בגולן. מדינת ישראל, שהייתה מוכנה לצאת למלחמה נגד סוריה שרצתה להסית את מי הנחלים שזורמים לכנרת, עשתה בדיוק את אותו הדבר לכל מימי הגולן. התוצאה, הבלתי נמנעת של האגירה הזו, התייבשות של הנחלים בגולן ושל הכינרת. האם לא ניתן למצוא לאותן משפחות מקור פרנסה אחר, מבלי לפגוע במים של כל תושבי המדינה? אולי גידולים אחרים? אולי בכלל לא חקלאות?
4- שמגיעים לבקר, בכל מקרה אין לנו "עצמאות כלכלית", אנחנו תלויים ביבוא (שהוא בכלל יותר זול מהבשר שמגדלים בארץ). וחוץ מזה יש בשר כתוצר לוואי של תעשיית החלב, ויש בקר שמגדלים בכל מני אזורים בעיקר כדי להפגין בעלות על כל מני אזורים. ואז מגיעים לאותם מגדלי בקר לבשר, שהם, הם, הגורם לזיהום. אנחנו מדינה קטנה, וצפופה, איזה סיבה, אמיתית, יש לגידול בקר ע"ח איכות המים בנחלים? כמה משפחות מתפרנסות מזה? זה באמת מצדיק את כל הנזק לסביבה?
אז כל מי שרוצה לענות על השאלה האחרונה, מוזמן קודם לקרוא את ה 3 דוגמאות שהבאתי פה (ויש עוד הרבה), ולחשוב איך בשעתו, כולם הגנו על הפעיליות האלו, וכמה שנים וכמה נזק עד שהתפקחנו. אותו הדבר גם עם הבקר (בעיקר בגולן), זו רק שאלה של זמן שהכלכלה הישראלית תבין שזה לא שווה את הנזק לסביבה שלנו. עדיף שהתושבים באמריקה ומזרח אירופה יזהמו את המדינות שלהם, ואנחנו נאכל בשר מיבוא.
או שהבוקרים ילמדו לגדל בקר מבלי לזהם את הטבע .
בנית תיאוריה מעניינת, רק שהיא מבוססת על טעויות:
1. הפסיקו לגדל הדרים לא בגלל שגילו שמייצאים מים בעטיפה, אלא כי קמו מתחרים, המחירים בעולם ירדו, והגידול איבד רווחיות.
2. גם את הכותנה הפסיקו לגדל בדיוק מאותן סיבות, כלכלה נטו. לא איכות סביבה ולא קיימות.
3. אין מקום להקבלה בין מקרה סכירת המים בגולן לטובת קיום של משפחות ישראליות למקרה מים שנגרעים מישראל על ידי הסטה של הירמוך בסוריה. איך אפשר להשוות מים שנשארים במדינה למים שנגרעים מהמדינה?
ולגבי השאלה ב-4, אענה לך בדוגמה מיני רבות:
מדוע מגדלים תמרים בערבה הדרומית, גורמים נזק לסביבה, לאקוויפרים, ולטבע המדברי הייחודי, ועושים שימוש במים המוגבלים בכמות ובאיכות במקום שבו הם משאב כל כך יקר? (הערבה אינה מחוברת לרשת המים הארצית ומוגבלת מאד באיכות וכמות המים)
אין סיבה לייצא את מי הערבה אל מחוץ למדינה. זה מקרה זהה לייצוא ההדרים, ואף קיצוני ממנו. ועדיין, רוב התוצרת מיוצאת.
התשובה היא כלכלית, ולאומית.
בלי התמרים אין ליישובים ממה לחיות, ובלי הישובים אין למדינה שליטה בגבולות ובשטח.
Sent from my SM-J710F using Tapatalk
בנית תיאוריה מעניינת, רק שהיא מבוססת על טעויות:
1. הפסיקו לגדל הדרים לא בגלל שגילו שמייצאים מים בעטיפה, אלא כי קמו מתחרים, המחירים בעולם ירדו, והגידול איבד רווחיות.
2. גם את הכותנה הפסיקו לגדל בדיוק מאותן סיבות, כלכלה נטו. לא איכות סביבה ולא קיימות.
3. אין מקום להקבלה בין מקרה סכירת המים בגולן לטובת קיום של משפחות ישראליות למקרה מים שנגרעים מישראל על ידי הסטה של הירמוך בסוריה. איך אפשר להשוות מים שנשארים במדינה למים שנגרעים מהמדינה?
ולגבי השאלה ב-4, אענה לך בדוגמה מיני רבות:
מדוע מגדלים תמרים בערבה הדרומית, גורמים נזק לסביבה, לאקוויפרים, ולטבע המדברי הייחודי, ועושים שימוש במים המוגבלים בכמות ובאיכות במקום שבו הם משאב כל כך יקר? (הערבה אינה מחוברת לרשת המים הארצית ומוגבלת מאד באיכות וכמות המים)
אין סיבה לייצא את מי הערבה אל מחוץ למדינה. זה מקרה זהה לייצוא ההדרים, ואף קיצוני ממנו. ועדיין, רוב התוצרת מיוצאת.
התשובה היא כלכלית, ולאומית.
בלי התמרים אין ליישובים ממה לחיות, ובלי הישובים אין למדינה שליטה בגבולות ובשטח.
Sent from my SM-J710F using Tapatalk
דוגמה, מחירי הכותנה ב 45 שנה האחרונה.
אתה עדיין חושב שהפסיקו לגדל כי המחיר ירד???
מציע לך לבדוק גם את הסעיפים האחרים
ehudzeelim
04-04-22, 22:00
כן, כשהמחיר ירד היקף גידול הכותנה הצטמצם מאד, ובשנים האחרונות חוזרים לגדל בעקבות עליית המחירים. אותו דבר בהדרים, שם חוזרים לגדל זנים חדשים ורווחיים וכמובן שהייצוא זה העיקר. וכן, מייצאים מים. מים יקרים מאד, גם להתפיל מים זה מורכב ויקר, והמחיר הוא גם סביבתי.
הקשר לאיכות סביבה בשני הגידולים שהזכרת רופף ומשחק תפקיד משני אם בכלל, וזה קיים בעוד גידולים כמו התמרים שהזכרתי, ועוד רבים.
תמיד נעשים מאמצים להשתפר והכוונות טובות, גם המגדלים וגם השלטון רוצים לצמצם פגיעה ככל הניתן אבל אף אחד לא מתכוון לגדוע ענף רווחי מסיבות סביבתיות כל עוד המחיר נסבל.
Sent from my SM-J710F using Tapatalk
דוגמה, מחירי הכותנה ב 45 שנה האחרונה.
אתה עדיין חושב שהפסיקו לגדל כי המחיר ירד???
מציע לך לבדוק גם את הסעיפים האחרים
אוופפסס ,
פיקששתי את הקישור-https://www.macrotrends.net/2533/cotton-prices-historical-chart-data
פשע המים הגדול והבוטה ביותר במדינה זה בקבוקי המים של עין גדי.
פשע המים הגדול והבוטה ביותר במדינה זה בקבוקי המים של עין גדי.
צודק.
עוד דוגמא למקרה של כמה משפחות שמקבלות אישור להרוס את הטבע.
צודק.
עוד דוגמא למקרה של כמה משפחות שמקבלות אישור להרוס את הטבע.
לא יודע מה הכוונה ב " להרוס את הטבע " אבל הם שואבים בסוף נחל ערוגות,
לא בטוח כמה המים שהם מכניסים לבקבוקים היו עוזרים לים המלח
השאיבה בעין גדי הוא לחלוטין גזל.
הם מוכרים לנו חזרה מים ששיכים לנו.
שישאבו וידחפו בצינור מים. ב 4 שקל לקוב.
כאן כן הייתי מוריד מכסים ומאפשר ייבוא מחול.
כי אנחנו לא פוגעים ברבבות משפחות שמיישבות את הארץ.
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
הם מוכרים לנו חזרה מים ששיכים לנו.
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
סליחה על הקטנוניות,
אבל לא כל מי שמוכר מים מינרלים שמקורם בארץ מוכר לך מים שהם שלך?
וגם כאן אני חוזר ואומר,
ההורים שלי וההורים שלהם, וגם ההורים של הילדים שלי שתו ושותים מים מהברז. אף אחד לא מכריח אף אחד לקנות מים מינרלים. אז כנראה שלאנשים או לא אכפת, או לא אכפת מספיק.
כשאני קונה שישיית מים מינרלים לטיול, אני משלם (מבחינתי) על זה שמישהו הוציא אותם מהאדמה וארז לי אותם באריזה נוחה, והביאלי אותם לתחנת דלק שבדרך לטיול (כי ברור ששכחתי לקנות מראש).
ואם יש איזה משפחה שבזכות זה בונה וילות בקיסריה או סביון או ווטאבר, וואלה שיהיה להם לבריאות. מפרגן להם. לא מבין את הצרות עין הזאת. (לא מדבר ספציפית על עין גדי או פגיעה בטבע, אני לא בקיא מספיק בנושא כדי להביע דעה).
פשע המים הגדול והבוטה ביותר במדינה זה בקבוקי המים של עין גדי.
אתה בטוח?
בהיקף יבוש החולה שהסתיים מזמן ויבוש ים המלח עכשיו, לטעמי, לוקחים את מי עין גדי בהליכה.
בבוטות מפעלי ים המלח, המפעלים בצין, רותם אמפרט וקצא"א, כל הקישון והאגם המר ברמת חובב גם הם לוקחים את מי עין גדי בהליכה.
ובסוף, מה ההבדל בין מי עין גדי למי עדן ולנביעות?
ומכיוון שהתחלת בפופוליזם גם נקנח בו...אולי שקיבוץ עין גדי יגדל בקר במרעה. ולי יש תחושה שהבקר במרעה הוא יותר עניין של אמצעי יצור לקק"ל מכל דבר אחר. כסף באפס מאמץ.
נעם
Yaron.nahum
05-04-22, 16:58
אוופפסס ,
פיקששתי את הקישור-https://www.macrotrends.net/2533/cotton-prices-historical-chart-data
שני דברים בקשר לגרף
1. המחירים הנקובים הם מחירים נומינלים , כלומר לפני אינפלציה וגם בדולר היתה ויש אינפצליה (כיום היא אפילו יותר גבוהה מאשר בשקל ) כלומר ריאלית המחיר ירד
2. אם תבחר תקופה אחרת למשל משנת 80 עד היום אז המחיר די נשאר באותו תחום , כלומר הירידה הריאלית גבוהה יותר
אם נבחר למשל 31/12/1979 המחיר לפאונד היה 74 סנט ושער דולר של 0.0035 שח כלומר מחיר לאלף פאונד בשקל היה 2.59
לעומת זאת 31/12/2019 המחיר לפאונד היה 69 סנט ושער דולר של 3.45 ומחיר לאלף פאונד היה 2380.5 ש"ח
לכאורה המחיר ירד אבל אם נכניס את ההצמדה למדד נקבל ש 2.59 שח היו בסוף 2019 כבר 9733.68 ש"ח.
אז כן, המחיר ירד ריאלית נכון ללפני תקופת הקורונה
אם נתייחס למחיר היום , אז 1.38 דולר לפאונד נקבל 4428.42 ש"ח שזה עדיין פחות מחצי מהתמורה שקיבל חקלאי בתחילת שנות השמונים (הסכום של 9733 צריך להצמיד עד להיום )
לא יודע מה הכוונה ב " להרוס את הטבע " אבל הם שואבים בסוף נחל ערוגות,
לא בטוח כמה המים שהם מכניסים לבקבוקים היו עוזרים לים המלח
הנמכת בסיס האקוויפר המקומי כתוצאה משאיבה גורעת מים ממעלה הנחל.
ואז הנחל מתייבש בחלקים בהם מפלס המים בתת-קרקע היה זמין יותר בעבר.
המעיין בתת-קרקע לא בהכרח זורם לים המלח, יש תווך ביניים בין המים המלוחים והמתוקים, בגלל הבדלי הצפיפות בינהם (זה קיים גם במישור החוף) והם לא מתערבבים במובן הרגיל.
אז השאיבה כן גורעת את המים ממקום אחר.
שאיבה ברשיון, אבל גורעת.
זה לא דומה לקידוחי מים עמוקים רגילים כי שם המעיין לא פורץ לפני השטח צמוד לקידוח.
השאיבה בעין גדי הוא לחלוטין גזל.
הם מוכרים לנו חזרה מים ששיכים לנו.
שישאבו וידחפו בצינור מים. ב 4 שקל לקוב.
כאן כן הייתי מוריד מכסים ומאפשר ייבוא מחול.
כי אנחנו לא פוגעים ברבבות משפחות שמיישבות את הארץ.
Sent from my SM-G998B using Tapatalkלא צריך להוריד מכסים. מים בבקבוקים של שופרסל שמגיעים מהאלפים האיטלקיים זולים יותר ממים שנשאבים ומבוקבקים בארץ. ותהיו בטוחים ששופרסל מרוויחים על זה יותר מאשר על מים תוצרת הארץ אחרת לא היו טורחים.
אז כן, זה נכון לגבי כל היצרנים הישראליים למעט אקווה-נובה שלוקחים מים רגילים, מסננים/מטייבים ואורזים. ככל שזמין לי, אני קונה אותם או את המיובאים, גם אם המיובאים יקרים יותר.
עין גדי זה בוטה במיוחד כי לוקחים ומוכרים מים ממעיין במדבר, מקום בו הטבע זקוק להם, ומוכרים לצריכה ישירה. אותי זה מקומם.
גם מפעלי ים המלח זה מקומם, לא פחות, אם כי לגבי סוג אחר של מים. לא צריך לעשות תחרות ביניהם - זה נבלה וזה טרפה.
ehudzeelim
05-04-22, 19:31
שני דברים בקשר לגרף
1. המחירים הנקובים הם מחירים נומינלים , כלומר לפני אינפלציה וגם בדולר היתה ויש אינפצליה (כיום היא אפילו יותר גבוהה מאשר בשקל ) כלומר ריאלית המחיר ירד
2. אם תבחר תקופה אחרת למשל משנת 80 עד היום אז המחיר די נשאר באותו תחום , כלומר הירידה הריאלית גבוהה יותר
אם נבחר למשל 31/12/1979 המחיר לפאונד היה 74 סנט ושער דולר של 0.0035 שח כלומר מחיר לאלף פאונד בשקל היה 2.59
לעומת זאת 31/12/2019 המחיר לפאונד היה 69 סנט ושער דולר של 3.45 ומחיר לאלף פאונד היה 2380.5 ש"ח
לכאורה המחיר ירד אבל אם נכניס את ההצמדה למדד נקבל ש 2.59 שח היו בסוף 2019 כבר 9733.68 ש"ח.
אז כן, המחיר ירד ריאלית נכון ללפני תקופת הקורונה
אם נתייחס למחיר היום , אז 1.38 דולר לפאונד נקבל 4428.42 ש"ח שזה עדיין פחות מחצי מהתמורה שקיבל חקלאי בתחילת שנות השמונים (הסכום של 9733 צריך להצמיד עד להיום )+1
רק הכסף מדבר. מזל שיש פוטנציאל כלכלי באיכות הסביבה/קיימות/אנרגיה מתחדשת, אחרת מצבנו היה גרוע בהרבה [emoji28]
Sent from my SM-J710F using Tapatalk
דור אריאל ... איפה קראת ואיפה היה כתוב שהסיבה לזיהום הוא ...הבקר ???
דור אריאל ... איפה קראת ואיפה היה כתוב שהסיבה לזיהום הוא ...הבקר ???אין ספור כתבות שהרט"ג שמה שקתות מחוץ לנחלים עבור
הפרות
לא מצליח להכניס מהנייד את הקישור
מחר אני יכניס
Sent from my SM-G960F using Tapatalk
אין ספור כתבות שהרט"ג שמה שקתות מחוץ לנחלים עבור
הפרות
לא מצליח להכניס מהנייד את הקישור
מחר אני יכניס
Sent from my SM-G960F using Tapatalk
ואתה מאמין להם ???
מתוך אתר מקורות : המשרד האמריקני להגנת הסביבה (EPA) קבע שנוכחות חיידקי קולי צואתי, ובמיוחד E.coli, מהווה אינדיקציה לזיהום צואתי אנושי.
ד.א
רשט"ג הוציאה הרבה הודעות וכתבות ש....הג'יפאים הם בין גורמי הנזק העיקריים לטבע ולכן היא חוסמת צירים שטחים חניונים ועוד .... ..... יש גם כאלה שמודים לנו.
מתוך מצגת של רשט"ג : האם קיים fc (חיידקי קולי צואתיים) בנחלים בהם אין רעייה ?? התשובה : כן. חיידקי קולי צואתיים (fc) נמצאים גם בנחלים שבהם אין רעייה וכניסת אנשים.
- תסביר את זה
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4583265,00.html ושם אין פרות
רשט"ג הגוף שאתה מאמין לו ..... מתוך תחקיר הצינור
חלק 1 מדקה 07:00 עד דקה 21:00
https://13tv.co.il/item/entertainment/hatzinor/season-01/episodes/c5sx6-902962710/
חלק 2 מדקה 15:00 עד הסוף
https://13tv.co.il/item/entertainment/hatzinor/season-01/episodes/hyfpr-902967648/
https://www.facebook.com/kan.news/videos/673939773678782
-->
vBulletin® v4.2.4, זכויות יוצרים ©2000-2025, Jelsoft Enterprises Ltd, תורגם על ידי vBHeb.