kobmyster
19-07-25, 16:30
בחיידק של טיולי שטח נדבקתי עוד בשירות הסדיר, במפגש שבין הסופה הצמודה לשטחי האש של שבטה. מאז הוא נשאר שם תמיד על אש קטנה וחיכה להזדמנות לפרוץ. כבר כמה שנים טובות שאני מסתובב פה בג׳יפולוג — שואב השראה, מתלבט עם עצמי וחולם ב-4x4.
ואז הגיע אוקטובר 23’ וחידד גם אצלי את הבנה שחיים פעם אחת, ואני לא מתכוון לחכות להזדמנות שאולי לא תגיע.
כך נולדה החלטה לא רציונלית בעליל – להחליף את הרכב הביתי השני ברכב טיולים. כזה שיהיה רכב שני בבית אבל ראשון בלב. שיגשים את החלום שלי להוציא את המשפחה (ואת עצמי) לשטח, לטייל, להתחבר לארץ, וליצור יחד חוויות שילוו אותנו הרבה אחרי שהאבק ירד.
מהר מאוד הבנתי שלהחזיק רכב שטח 4X4 משפחתי בלי לקחת משכנתא שנייה דורש לחזור בזמן. פאג’רו, לנד קרוזר, דיסקברי או WK2 במחירים שאני חיפשתי הם אקזמפלרים מזדקנים בני בני 12 עד 20. ככל שחיפשתי רכב אמין, נטול הפתעות, עם יכולות שטח סבירות ושיוכל להכיל את כל המשפחה בטיול של כמה ימים ולהחזיק מעמד איתי עוד לפחות עשור – כך התחזקה המסקנה שעדיף ללכת על טנדר (ובפרט - היילקס).
ואם כבר היילקס, או טנדרים בכלל, אז גם שם השוק ממש לא קל. המחירים (עשרות אחוזים מעל המחירון) והמצב שלהם (היסטוריה עגומה או קילומטראז׳׳ אסטרונומי) גרמו לי להבין שלחפש ביד 2 זו לא הדרך.
אז עברתי להתמקד במכרזי חברת חשמל, מקום בו מטפלים בטנדרים כמו שצריך ולפחות הרכב שתקבל יהיה במצב טוב בסך הכל.
אחרי מכרז ראשון שלמדתי בו את השטח, את השיטה ואת המחירים שאנשים מציעים על כלים שונים הגעתי למכרז השני מוכן וממוקד.
אז קבלו אותה:
טויוטה היילקס 2017, 4X4, גיר ידני, רמת גימור Active, כיאה ליד הראשונה שלה בחברת חשמל.
על השעון 136,000 ק״מ, במצב פנימי מצויין ובמצב חיצוני טוב מאוד לעין הסבירה שלי. אפילו טופס הבדיקה שלהם (גילוי נאות וגו׳) היה נקי מבעיות מהותיות. היא הגיעה סגורה עם ארגז ״ניתוב״ בעל דלת אחורית במצב סביר מאוד, עם תאורה פנימית ונקודת חשמל מוכנה. יש גם מגירות טכנאים ועוד איזה ארגז מתכנת בפנים שאצטרך לחשוב מה לעשות איתם כשאתחיל לארגן את הארגז בהמשך.
כבר הספקתי לעשות לה יישור קו - טיפול שנתי, שמנים, מסננים, בלמים – וקיבלתי חותמת ממוסך הבית שהיא גם במצב מכני מעולה.
היעד: לשמר, לטפח ולבנות עליה לזמן ארוך מאוד.
בינתיים, בעיקר בגלל הקיץ, עוד לא יצאנו להרפתקאות רציניות.
עשינו קצת שבילים בדרגת קושי קלה פה ושם כדי להרגיל את המשפחה לרעיון.
גם עם מתלים סטוק שחוקים וצמיגי הכביש הסיניים שהורכבו עליה – היא לוקחת את זה בשיא הקלילות.
שמחתי לגלות שבעצם גם אנחנו - ובדיוק בשביל זה הרי קניתי אותה.
בהמשך אעדכן כאן עם שדרוגים, תוספות, חוויות מהשטח ותמונות.
מוזמנים להציץ, להגיב, לשאול ולהציע. הקהילה פה הייתה חלק מההחלטה ומבחינתי היא גם תהיה חלק מהסיפור.
תודה בהזדמנות זו לחבר פורום וותיק (ובעל היילקס חלומית משל עצמו) שמסייע עם ידיים טובות וטיפים נהדרים בתחילת הדרך שלי.
ואז הגיע אוקטובר 23’ וחידד גם אצלי את הבנה שחיים פעם אחת, ואני לא מתכוון לחכות להזדמנות שאולי לא תגיע.
כך נולדה החלטה לא רציונלית בעליל – להחליף את הרכב הביתי השני ברכב טיולים. כזה שיהיה רכב שני בבית אבל ראשון בלב. שיגשים את החלום שלי להוציא את המשפחה (ואת עצמי) לשטח, לטייל, להתחבר לארץ, וליצור יחד חוויות שילוו אותנו הרבה אחרי שהאבק ירד.
מהר מאוד הבנתי שלהחזיק רכב שטח 4X4 משפחתי בלי לקחת משכנתא שנייה דורש לחזור בזמן. פאג’רו, לנד קרוזר, דיסקברי או WK2 במחירים שאני חיפשתי הם אקזמפלרים מזדקנים בני בני 12 עד 20. ככל שחיפשתי רכב אמין, נטול הפתעות, עם יכולות שטח סבירות ושיוכל להכיל את כל המשפחה בטיול של כמה ימים ולהחזיק מעמד איתי עוד לפחות עשור – כך התחזקה המסקנה שעדיף ללכת על טנדר (ובפרט - היילקס).
ואם כבר היילקס, או טנדרים בכלל, אז גם שם השוק ממש לא קל. המחירים (עשרות אחוזים מעל המחירון) והמצב שלהם (היסטוריה עגומה או קילומטראז׳׳ אסטרונומי) גרמו לי להבין שלחפש ביד 2 זו לא הדרך.
אז עברתי להתמקד במכרזי חברת חשמל, מקום בו מטפלים בטנדרים כמו שצריך ולפחות הרכב שתקבל יהיה במצב טוב בסך הכל.
אחרי מכרז ראשון שלמדתי בו את השטח, את השיטה ואת המחירים שאנשים מציעים על כלים שונים הגעתי למכרז השני מוכן וממוקד.
אז קבלו אותה:
טויוטה היילקס 2017, 4X4, גיר ידני, רמת גימור Active, כיאה ליד הראשונה שלה בחברת חשמל.
על השעון 136,000 ק״מ, במצב פנימי מצויין ובמצב חיצוני טוב מאוד לעין הסבירה שלי. אפילו טופס הבדיקה שלהם (גילוי נאות וגו׳) היה נקי מבעיות מהותיות. היא הגיעה סגורה עם ארגז ״ניתוב״ בעל דלת אחורית במצב סביר מאוד, עם תאורה פנימית ונקודת חשמל מוכנה. יש גם מגירות טכנאים ועוד איזה ארגז מתכנת בפנים שאצטרך לחשוב מה לעשות איתם כשאתחיל לארגן את הארגז בהמשך.
כבר הספקתי לעשות לה יישור קו - טיפול שנתי, שמנים, מסננים, בלמים – וקיבלתי חותמת ממוסך הבית שהיא גם במצב מכני מעולה.
היעד: לשמר, לטפח ולבנות עליה לזמן ארוך מאוד.
בינתיים, בעיקר בגלל הקיץ, עוד לא יצאנו להרפתקאות רציניות.
עשינו קצת שבילים בדרגת קושי קלה פה ושם כדי להרגיל את המשפחה לרעיון.
גם עם מתלים סטוק שחוקים וצמיגי הכביש הסיניים שהורכבו עליה – היא לוקחת את זה בשיא הקלילות.
שמחתי לגלות שבעצם גם אנחנו - ובדיוק בשביל זה הרי קניתי אותה.
בהמשך אעדכן כאן עם שדרוגים, תוספות, חוויות מהשטח ותמונות.
מוזמנים להציץ, להגיב, לשאול ולהציע. הקהילה פה הייתה חלק מההחלטה ומבחינתי היא גם תהיה חלק מהסיפור.
תודה בהזדמנות זו לחבר פורום וותיק (ובעל היילקס חלומית משל עצמו) שמסייע עם ידיים טובות וטיפים נהדרים בתחילת הדרך שלי.