דיסקברי 3 במערב מכתש רמון לאט-לאט ובלי דרמה, מטפסים את מעלה רמון |
(צילומים: אסף קציר) "אנו עומדים על שפתו של מכתש אדיר... הוא ואדי-רמן, הוא מכתש רמון... לרגלנו מורד תלול, מעוקל, מנופץ ומבותר...האנשים נפזרים לאורך המדרון לגלגל אבנים שאפשר להסיטן,ליישר הדורים במקום שהדבר ניתן להיעשות... המדרון חד ופרוע כשהיה, אך בין הכישרון להצלחה עומדת לפעמים רק אבן אחת בדרך. שני נהגים יושבים אל כל מכונית ... הן מתחילות לנוע במורד, בגישוש, ברתיעה, כמו תרות את פני הקרקע בטרם תצבנה גלגל... האחת זוחלת באלכסון וצרורות אבנים ניתזים מתחתיה, האחת קופאת על עמדה ורק נהמתה נמשכת,אחת גלגל מגלגליה סובב באוויר,עד שהנהג, בתנועה איטית לאין חקר,מוצא לו אחיזה... אחד הצועד אחורנית לפני המכוניות, מאותת בנפנוף זרועות.קריאות עידוד והתראה ורווחה לסירוגין מתערבות בריטון מאופק של נאמני-משק הגונחים על השחתה זו של מכונות יקרות, והקומנדקרים גולשים-גולשים. המדרון כבר רובו מאחור, שיפועיו שוב מתמזגים לאחד, והוא מזדקף שנית כחומה שננעלה, כאילו לא עבר בה איש. אנו בתוך המכתש." (נתן אלתרמן, "שלושה ימים דרומה", רשימה) אלתרמן לכד את תמצית הג'יפאות ברשימה המסע המצוטטת. אדם, מכונה וטבע, עבודת צוות, מכוון חיצוני, "זחילת סלעים" , וכן, גם היועצים שעומדים בצד ומקטרים. קורא מבחני הדרכים הוותיק כבר צופה אל הפסקה הבאה, בה נתאר איך פאר הטכנולוגיה המודרנית, מלך השטח על הנייר, הדיסקברי 3, מדלג בקלילות מעל מעלה רמון 60 שנה אחרי...אולי. סבלנות. לפתיחה נאמר שלנד-רובר דיסקברי 3 החדש מהווה, על פניו, את פסגת הטכנולוגיה של רכב כביש-שטח נכון לשנת 2005. ה"דיסקו" החדש מנסה להיות שוב מה שהיו הדיסקברי המקורי של שנת 1989 והריינג'-רובר המקורי של שנת 1971 - רכב הכביש-שטח המגדיר של התקופה. אמנם נהוג להבחין בשני דורות קודמים של דיסקברי, אך בעצם הרכב עבר שינויים אבולוציוניים בלבד במהלך השנים, ובהדרגה התיישן ונשאר הרחק מאחור. יכולת שטח מצוינת עם אפשרויות שיפור רחבות עמדו תמיד לזכותו , אך מנועי הדיזל הפכו בהדרגה לחלשים ביותר בקטגוריה, ומעל הכול העיבה תדמית של אמינות לקויה. תדמית שיש בה גרעין סטטיסטי של אמת ומשותפת לעוד יצרני רכב בריטיים קטנים ששמרו עדיין על עצמאותם לאורך שנות ה80 וה90. כמו לנד-רובר, הם ייצרו מכוניות יפיפיות, רבות יכולת, בעלות הדר מאופק ונשמה – אך בשום פנים ואופן לא הצליחו להתמודד עם היעילות ובקרת האיכות של ענקי התעשייה מארה"ב, יפן, וגרמניה, ונדונו למוות איטי או טריפה על ידיהם ( ותנו לנו קצת כבוד על ניסוח המשפט הארוך הזה באנדרסטייטמנט אנגלי מושקע - המערכת) אם תרצו הוכחה לעומק בעיית התדמית, הרי שהדיסקברי 3 משווק בארה"ב כלנדרובר LR3 , לא דיסקברי. לאחר משברים קשים ומעבר מיד ליד, מצאה עצמה לנד-רובר (יחד עם יגואר ואסטון-מרטין) בחטיבת היוקרה של קונצרן פורד, סוף סוף בית ראוי שמתחיל גם להשקיע בעתיד החברה. הדיסקברי 3 הוא מוצר של חברת פורד, פלטפורמת ניסוי לדור הבא של רכבי שטח – והכוונה היא בעיקר הפורד אקספלורר, קטר המכירות מהחשובים ביותר של חברת פורד. הדיסקברי 3 הוא רכב חדש לגמרי, וההבדלים דרמטיים. העיצוב הוא המשך ישיר של הקו שהחל עם הריינג'-רובר, מראה רובוטי מרשים, עם המדרגה האופיינית באמצע הגג וחלון הספארי המסורתי של לנד-רובר. אבל בלי החלון, רק דגש עיצובי שחור. המראה מסיבי, קובייתי ומשדר "רכב שטח", בניגוד למתחרים שנראים כמו מכונית סטיישן מוגבהת (פולקסוואגן טוארג, פורשה קאיין) מיניוואן סתמי (מרצדס ML , ב.מ.וו X5) או בובה מתנפחת (מיצובישי פאג'רו קינג). מנוע הדיזל מבית פורד, שש בוכנות בנפח 2.7 ליטרים,טורבו, מסילה משותפת ונתוני הספק ומומנט מצוינים מיישר קו סוף-סוף עם כלי רכב שעולים הרבה פחות. מתלים נפרדים מלפנים ומאחור, קפיצי אויר, נעילת דיפרנציאל מרכזית וגם אחורית (מפתיע, אבל פעם ראשונה בדיסקברי), הכול מחובר ביחד למחשב-על מרכזי, שמשלב את הנתונים מחיישני מהירות סיבוב הגלגלים, לחץ האוויר בכריות המתלים ואלוהים יודע מה עוד, ויודע לשלוט ולשנות את גובה המרכב, לאזן בין פינות המתלים, לשנות את רגישות דוושת התאוצה והגה הכוח, לנעול ולנתק את נעילות הדיפרנציאל המרכזי והאחורי, כל זאת תחת אחת מחמש "תוכנות אב" שנבררות על ידי הנהג בסיבוב כפתור מעוצב. או משהו כזה. לו היינו טורחים להירשם לקורס מרוכז בן שבועיים בתנאי פנימייה של צ'ארלס דיקנס, או לפחות לקרוא את אנציקלופדיית הרכב, יתכן שהיינו מבינים את כל הניואנסים הקטנים של מערכת "בקרת השטח" – terrain response. אבל אחת הטענות של החברה מלנד-רובר היא שהרכב הזה נועד להפוך כל נהג כביש ממוצע לנהג שטח טוב – אזי העמסנו את הרכב בנהגים ממוצעים, השגנו לווי של דיפנדר ישן וחבוט עמוס בעצים למדורה, וירדנו לוואדי רמאן, לשאוף אויר מדבר קר ולשחק עם כל הכפתורים בניסיון להפריד בין ג'ונגל ראשי התיבות הלועזיים בפרוספקטים. איך האוטו הזה בשטח? בדרך המהירה דרומה הדיסקברי החדש נעים מאד. המנוע חלק לחלוטין וחרישי, הבידוד והשקט בתא הנוסעים הם שיפור ניכר לעומת הדגם הקודם ובכלל. הרכב לא מרגיש מהיר במיוחד, למרות נתוני המנוע המרשימים, מן הסתם בעקבות המשקל הגבוה מאד – למעלה מ2500 ק"ג. חלל הפנים מצויד לחלוטין (אין טעם לפרט את רשימה, היא כוללת הכול וקצת יותר) מעוצב אמנם עיצוב יתר כמו רוב מכוניות היוקרה היום, אבל באיכות כללית מצוינת, שיפור ניכר לעומת כל לנד-רובר קודם והרושם הוא שאכן יש בעל בית חדש ורציני. סביבת הנהג נשלטת על ידי ערב רב של כפתורים, מתגים, ומסכים. זה אולי רגיל בליגת מכוניות היוקרה שאליה שואף הדיסקברי להצטרף, אבל את הדיפנדריסטים שגייסנו למבחן שלל הניאונים והכפתורים די טמטם. כשגילינו שהדיסקברי החדש גם מדבר בשלל שפות, הפחד שלנד-רובר הלכו עד הסוף ונטשו את קהלם המסורתי הפך אמיתי. כאן המקום לציין שהרכב החדש ארוך מהדגם המוחלף במידה משמעותית ובסיס הגלגלים גדל מאד גם כן, ועקב כך מרווח ביותר. חמישה נוסעים נהנים בו מנוחות מצוינת ותא המטען ענק ומסוגל בהחלט להכיל את כל ציוד השטח הדרוש ללילות חורף קרים, דבר שאינו ברור מאליו אצל כל המתחרים. בשטח יש כמה נקודות בולטות שמלמדות על יכולת כל רכב. מרווח הגחון והצמיגים הם הראשונים. מדדנו מרווח גחון סטטי של 18-21 ס"מ, די אחיד לאורך הרכב כשהאזור הנמוך והפגיע הוא מאחור, צינורות המפלט העוטפים את הגלגל הרזרבי. זהו מרווח גחון גבוה במעט מהמקובל בג'יפונים והוא אינו מספק את מקדם הביטחון הדרוש כדי לנהוג מהר כפי שהמנוע והמתלים מאפשרים בערוצי נחלים יבשים. מערכת קפיצי האוויר אמנם מאפשרת הגבהת המרכב בכ- 5 ס"מ חשובים ביותר, אך זו מתבטלת עצמאית ברגע שהרכב מגיע למהירות של 40 קמ"ש בלבד, מהירות טריוויאלית בנהיגת שבילים. אפשרות ל"נעילת" המצב הגבוה בלא תלות במהירות מתבקשת אך לא קיימת - "נון" מעצבן ביותר. הגלגלים למרבה הצער מוכתבים על ידי האופנה העכשווית – חתך 60 בלבד, על חישוק סגסוגת פגיע בקוטר 18 אינץ'. תרומת חישוקי הענק להתנהגות הכביש זניחה לחלוטין, ולעומת זאת פגיעותם בשטח, נפח האוויר המצומצם בצמיג ועדינות הדפנות הופכים כל טיול שטח משמעותי להימור. השאלה איננה האם יהיה תקר, אלא האם נוכל להימנע מתקר שני עד החזרה לכביש? ובכל זאת, במגבלות הזהירות שמרווח הגחון והצמיגים כופים, הדיסקברי הוא רכב שטח מהיר למדי ונוח בצורה יוצאת דופן, ואכן, קל מאד לנהיגה מהירה. מתחריו של הדיסקברי 3 הם מכונות שבילים טובות ומהירות מאד, חלקם פחות ואחרים יותר. אבל המקום בו רובם נכשלים הוא שטח טכני, מעלות סלעיים ודרדרתיים וערוצי נחלים איטיים ומתפתלים – מבחינתנו שטח אמיתי. ציפיותינו לא היו גבוהות עם המעבר למתלים נפרדים, והופתענו בהחלט לטובה. מצב זחילת הסלעים במתג "בורר השטח" מנפח את כריות האוויר למצב הגבוה, מכין את הדיפרנציאל המרכזי והאחורי לנעילה (סימן חמוד של מנעול על כל דיפרנציאל בתצוגה הצבעונית) ומעלה את רגישות דוושת התאוצה וההגה. הופתענו לטובה מהדיפרנציאלים שאכן ננעלו בדיוק כשצריך, ללא השהייה, ממערכת המתלים ששמרה על איזון ולא הניחה לחלק האחורי לצנוח ולהיגרר על הקרקע, (תופעה מוכרת מהפאג'רו קינג למשל) ומיכולת השליטה המדויקת בעזרת שתי רגליים על שתי הדוושות. שינוי הרגישות של דוושת התאוצה קטן אך מורגש ותורם לאיכות השליטה, יחד עם יחס העברה נמוך קצר מאד בתיבת ההעברה. את שינוי רגישות ההגה לא ממש הרגשנו. ומה עם מעלה רמון? את המשעול הארוך, המפותל, וזרוע מדרגות הסלע, שבמקור שימש את הגמלים שהעלו חומר מהמחצבות שבתחתית המכתש, כל רכב שטח יעבור בעזרת נהיגה זהירה ומכוון חיצוני, החל בג'יפים מוגבהים ונעולים שפשוט נוסעים את כל המעלה בלי לעצור, דרך הקומנדקרים של אלתרמן (חסרי הנעילות) וכלה בכל רכב שטח מודרני, לפחות אלו המצוידים בהילוך כוח. המדד שלנו להצלחת הנבחן הוא כמות ועומק המכות שהגחון והמרכב חוטפים, ומספר הניסיונות הכושלים והרברסים הנדרשים במעבר כל אחת מהמדרגות. חששנו שהסצנה של אלתרמן תרקום עור וגידים כמו שקורה לעיתים לא נדירות לשיירות של טיילי שבת עם כלי רכב לא מתאימים. אבל הדיסקברי 3 עמד במשימה בצורה מרשימה. לא נרשמו נזקים או דרמות כלשהן, מצב נדיר עבור רכב כביש-שטח מודרני. עם עליית רמת הביטחון אפילו הרשינו לעצמנו להגביר את הקצב ולנהוג כמעט ללא כיוון חיצוני, כמו בג'יפ אמיתי. זוהי גם, אולי השורה התחתונה – הרכב הזה אכן מצליח להשרות תחושת בטחון ושליטה מהרגע הראשון, בנהגים מנוסים יותר וגם פחות – ובכך עומדים אנשי לנדרובר בהבטחה. זהו רכב כביש-שטח עם דגש על השטח, למרות ובזכות שפע הטכנולוגיה, יותר מכל מתחריו. נשארת עדיין בעיית התדמית. מצד אחד חזרנו עם תחושה טובה – איכות הייצור ניכרת בכל פרט ברכב. ומצד שני, כל כך הרבה אלקטרוניקה, כמעט ללא קשר ישיר, מכאני, בין הנהג לרכב, כל כך הרבה רכיבים ומערכות מקושרות שיכולים להתקלקל... מפחיד. הימור גדול נלקח בלנד-רובר, אבל עם גיבוי של חברת פורד. תדמיות נוצרות ומשתנות, אולי הגיע שעתה של חברת לנד-רובר? ימים יגידו. לנדרובר דיסקברי 3 גרסה HSE2, שנת מודל 2005 תצורה: כביש-שטח, חמש דלתות (שבעה מושבים) מידות: אורך 484 ס"מ, רוחב 201 ס"מ, גובה 184 ס"מ, בסיס גלגלים 289 ס"מ, משקל עצמי 2,504 ק"ג, צמיגים 255/60R18 הנעה ותמסורת: 4X4 קבוע, תיבה אוטומטית 6 הילוכים, תיבת העברה עם שני תחומים, דיפרנציאלים אחורי ומרכזי ננעלים בבקרת מחשב. מתלים: נפרדים קדימה ואחורה, כריות אויר. מנוע: דיזל, 6 בוכנות, מגדש טורבו, מסילה משותפת נפח 2,720 סמ"ק, הספק מרבי 190 כ"ס ב4200 סל"ד, מומנט מרבי 44 קג"מ ב1900 סל"ד ביצועים: מהירות מרבית 180 קמ"ש (נתוני יצרן), תאוצה 100-0 קמ"ש ב-12.8 ש' (נתוני יצרן). נתוני שטח: מרווח גחון 18-25 ס"מ, זווית גישה 32-37 מעלות, זווית נטישה 25-30 מעלות (הנתונים משתנים בהתאם לגובה המתלים) עזרי נהיגה: HDC (בקרת נסיעה במדרון) CBC (בקרת בלימה בפניה) DSC (מערכת ייצוב דינמית) EPB (בלם חנייה חשמלי) 4ETC (בקרת משיכה) צריכת דלק: נתוני יצרן 9.6 ק"מ לליטר בטיחות: 8 כריות אוויר אחריות: 3 שנים ללא הגבלת קילומטר שנת השקה: 2005 מחיר: 420 אלף שקל דיסקברי 3 בעיני הג'יפולוג "הנבואה ניתנה לשוטים" - ובכל זאת... דיסקו3 חדש הוא אוטו נהדר לנסיעות ארוכות וכיפי בשטח, אבל אשכרה מפחיד לדמיין מה ישרוד ממנו עוד 10 שנים. הגרסא היקרה כל כך משוכללת, כל כך מורכבת, יש בה יותר אלקטרוניקה ממעבורת חלל - ודיסקו3 כנראה לא יקבל בישראל תחזוקה ברמה של נאס"א. אה, כן, ומעבורות חלל גם נופלות. אפרופו נפילות: במכוניות יקרות ירידת הערך בשנים הראשונות דרמטית. צרפו לזה שוק שלעולם לא יהיה באמת גדול, והעתיד כנראה דומה למצב שוק הריינג'רוברים בארץ - יהיה קשה מאד למצוא רכב במצב טוב בעוד 5 שנים ומעלה. הבעלים הראשונים נהנה מהרכב, לא מעניינת אותו התחזוקה כי הרכב באחריות וגם כי הוא עשיר, היד השנייה והשלישית כבר לא מסוגלות לעמוד בעלויות והרכב מתדרדר מהר. מבחינת שיפורים - זה כבר לא לנדרובר של פעם. אין סרנים חיים, מתלי כרית האויר נוחים אבל מסובכים, הגבהה והגדלת מהלך המתלה כבר אינם דבר של מה בכך, אם בכלל. הגלגלים המקוריים בקוטר 18 אינץ' לא מתאימים לעבודת שטח, חובה לרדת לחישוק בקוטר קטן יותר. שורה תחתונה - דיסקו3, לפחות בגרסאות היקרות, יהיה כנראה רכב שולי בחשיבותו לגולשי ג'יפולוג.
(המבחן נערך על ידי צוות ג'יפולוג עבור מדור הרכב של עיתון הארץ)
|
הודעת מערכת