תמונות ממפגש בעלי לנדרובר

ביום שבת האחרון (8/7/2006) זה קרה. בשעות הבוקר היה חם בחניון יד אליהו. עשרות רבות של לנדרוברים ובעליהם הגיעו למפגש הראשון, מסתכלים, משווים, מחליפים סיפורי גבורה. בשדרה הסגורה שנוצרה באמצע החניון הציגו חברות מסחריות, ומשני צידיה חנו הלנדרוברים. דיפנדרים, דיסקברים, וריינג'רוברים. ריינג' חדש שעולה מעל מליון שקלים לצד דיפנדר שזה עתה יצא ממכרז והוא עדיין בצבעי מג"ב, מחירו פחות ממחיר התוספות בריינג'. גם יבואנית לנדרובר, חברת המזרח, סייעה בדגלים ושלטים, תורמים לגאוות היחידה.

 בילינג בישראל? לא מבחינת הגודל והעניין, אבל  בהחלט כן  מבחינת הייצוג התרבותי. תרבות מוטורית קוראים לזה, והיא כבר לא נחשבת לדבר מגונה. התרבות צומחת מלמטה. מרענן לראות יוזמה פרטית, ללא מימון, שכל עלותה היא הבטחה לבעל החניון לנקות אותו בסוף היום, צומחת במקום בו מקובל שהיוזמה היא רק של "הגדולים". וכן, בהחלט יש קיום למפגש רעים שהוא חברתי יותר ממסחרי, לצד אירועים מסחריים גרידא דוגמת "לנדרובר פארק" המאורגן על ידי היבואן. אורן מרוצה, אבל כבר יש לו לקחים לפעם הבאה- חורשה עם צל, ומפגש אביבי, לא קייצי. וכמו שאני מכיר את הנפשות הפועלות- המפגש הזה, במתכונת זו או אחרת, יהפוך למסורת.