ריינג' רובר ספורט 2009 במבחן שטח

הידיעה שנבחרתי להיות הנהג בחתונה של בועז העלתה חיוך על שפתיי.  משעמם לא יהיה. בועז הוא אחד האנשים הלחוצים עלי אדמות ולא היה לי ספק שיום חתונתו ינפח אותו בכמה אטמוספרות נוספות. רכב המבחן שעמד לרשותי באותו יום עמד להפוך את העניין למעניין הרבה יותר. למען הפרוטוקול אציין שבועז הוא נסיך הקיטש ועתיד להינשא למלכת המצועצעות בחתונה מקושטת עד גועל.

"למה אתה לא זמין? איפה אתה?" בועז מעברו השני של הקו. היום הגיע והלחץ גובר. "ארגנת את המרצדס?"

"לא." זה יפתח דיון, "יש משהו טוב יותר!"

"מה???" בועז לא אוהב הפתעות. "אמרתי לך לשכור מרצדס, נתתי לך כסף לשכור מרצדס, האישה אישרה את זה מראש ואתה ממציא לי עכשיו המצאות, אתה יודע שלקחנו הלוואה כדי שהאירוע יהיה מושלם!?!"

"אל תדאג," אני מרגיע, "הבאתי רכב מעניין לא פחות."

"כדאי לך גונן, " הוא רושף מכעס. "חסר לך שהאישה תתאכזב!"

החתונה המדוברת תוכננה שנתיים מראש בסטנדרטים של סיירת מובחרת. הרקדנים סודרו בשלשות, הכנרים עבדו על מודל, התקליטן עודכן בכל שיר והושבע על ספר תנ"ך שהוא לא מאלתר. ההורים התאמנו על הכניסה ואפילו המלצרים נדרשו לצאת מהמטבח אך ורק ברגל ימין. הסטייה שלי מהתוכנית המאושרת הוסיפה הגבירה את הלחץ בכמה PSI.

מרחוק ראיתי את בועז מחכה לי, מתנדנד על המדרכה בעצבנות. הגעתי הולידה שריקה קצרה של התלהבות, ונראה שהוא שכח במקום את המרצדס... לחצתי על כפתור הנמכת המרכב. הוא נכנס פנימה דרך הדלת הרחבה מחויך מאוזן לאוזן... תוך שניות הוא שכח לגמרי מהחתונה והחל לשחק ולגעת בכל דבר, החל מכפתורי הכסא המכוונים אותו לכל כיוון אפשרי, דרך בקרת האקלים המתוחכמת ועד פתיחה וסגירה של חלון השמש. ירידת לחץ, ללא ספק.

"רגע, רגע, רגע." הוא נזכר שכרטיס האשראי שלו אצלי... "כמה זה עלה לי?"

"לא עלה לך." אני מחזיר לו את הכרטיס, "זה רכב מבחן, אני צריך לכתוב עליו לאתר."

"בחייאת אבוק, על מי אתה עובד?" הוא נשען לאחור. "כולם יודעים שאתה בוחן בג'יפולוג רק טנדרים יפאניים שאף אחד אחר לא מוכן להגעת בהם... סחטיין על הקידום." הוא מסתכל על מרכז גלגל ההגה:  "זה לנד-רובר?"

"זה, ידידי, ריינג'-רובר ספורט, דגם TDV8 או בפשטות דיזל 8 צילינדרים. תהדק את החגורה - זה הרכב שייקח אותך היום לעבר שארית חייך!"

רגל ימין שלי נלחצת, והריינג'-ספורט נורה ממקומו ומגיע למהירות שיוט הרבה יותר מהר מהצפוי והרבה יותר מדי בשקט. צליל ה-V8 המרהיב נעלם לחלוטין לאחר סגירת החלונות. האטימה מושלמת, מאפשרת למערכת השמע לנגן צלילים איכותיים להפליא בלי שום הפרעות ברקע. "אתה ראית את זה?" בועז מתפעל, "זה רמקולים של הרמן-קארדון!"

"יש שמונה כאלו." אני מגביר עוד קצת.

"אתה שמעת את זה?" בועז מתלהב, "יש משולש בשיר הזה," הוא נוקש במשולש דמיוני, "אני מכיר את השיר הזה כל החיים ולא ידעתי שיש שם משולש!"

יחידת הכוח היא תענוג צרוף. ולא רק ביחס לטנדרים יפאניים. כל עקיפה מתאפשרת ולא משנה מה יש לפנים. הרכב ממול קרוב? עוד קצת משקל מרגל ימין והרכב הנעקף כבר מופיע במראה כנקודה קטנה. העלייה נראית מאיימת? לחיצה על הגז תשכיח כל דבר. השכן שלך ברמזור חושב שהוא יאיץ קודם? לא הוא לא. 272 סוסים תחת מכסה המנוע ישעטו בשבילכם במלוא המהירות. אגב, הנתון המעניין יותר מההספק הוא המומנט. 65 קג"מ שמתייצבים מיד מוכנים לשיגור.

אנחנו מטפסים במעלה גבעה לעבר גן האירועים. הדרך פתלתלה ואני מנצל את כוח המנוע והמתלים המעולים כדי לקחת את הריינג'-ספורט עד הקצה. מדי פעם מבליחה בעדינות הנורה הצהובה של מערכת בקרת האחיזה, כאילו לוחשת לי "תירגע דארלינג, הביסקוויט עלול ליפול לתוך כוס התה." המרכב מטלטל מעט מצד לצד כיאה כמו בכל SUV גבוה כל כך, אבל אפילו הנדנודים לא מורידים לשנייה מתחושת העוצמה והיציבות של הכלי הגדול. זה רכב שטח או רכב ספורט?

גן האירועים המפואר מקדם את פנינו בהדר ואנחנו חונים בחניית האוטו-חתן-כלה השמורה. בזמן שאני ממתין לבועז אני מתפנה לבחון את הריינג'-ספורט מכל הכיוונים. החזית בולטת וגבוהה, אי אפשר לפספס, הצדדים ריבועיים ואלגנטיים, אין כאן גימיקים, אין המצאות חדשות, החבר'ה בממלכה התאמצו לשדר לעין רק דבר אחד – אלגנטיות. לפתיחת דלת תא המטען יש שתי אופציות, הראשונה היא פתיחת החלון בלבד או פתיחה מלאה של כל הדלת. בניגוד לאופנה הכללית הדוגלת בחרכי ירי מצומצמים, שדה הראיה בריינג'-ספורט הוא לנדרוברי טיפוסי, מאפשר ליושבים ברכב לראות הכול החוצה ובנוח, מעט מאוד שטחים מתים והרבה מאוד מרחב נראה הופכים את הנוף לחלק מחוויה. באמת למה להסתיר את פרצופיהם המקנאים של שאר משתמשי הכביש שם למטה? בתוך הקבינה  אין  יותר מדי עץ, והכול מרגיש מוקפד עד הפרט האחרון. אלגנטי כבר אמרנו? הקטלוג המפואר שמגיע עם הרכב מציג צבעים רבים לחלקים רבים החל מריפודים בגווני עור צבעוניים וכלה בדיפוני העץ או הפלסטיק בדלתות. הקונסולה המרכזית עמוסה בכפתורי תפעול הרדיו ואת חלקה העליון ממלא מסך מגע שמתפקד כמערכת ניווט או תצוגת סטאטוס מערכת ההינע. בצד הביקורת אציין שמתגי החלונות ממוקמים במקום רחוק מדי וידית ההילוכים נמצאת במקום לא נוח לתפעול. כמובן שלרוב רובם של הקונים הפוטנציאלים אין סיבה לפתוח חלון או לטרוח לבחוש בתיבת הטיפטרוניק. בצד הבטיחותי הריינג' ספורט מצויד בכל שילוב אותיות אפשרי של שלוש אותיות אנגליות. המילה בקרה מופיע במפרט ליד יציבות, גלגול ומשיכה. הגבר בלימה, ABS, שמונה כריות אויר ועוד...

אופס, החתן חוזר עצבני, כנראה שהדברים לא מסתדרים כראוי. "סע חזרה העירה!" הוא מסנן "ותזדרז, יש בעיות."

"מה הבעיה?" אני מנסה לשתף פעולה.

"המעצב האידיוט שינה לנו את הצבעים." הוא מוציא את הטלפון הנייד ומתחיל לחייג "תגיד לי -" הוא נובח טלפון - "למה הפרחים לא באדום ולבן כמו שסוכם?" אחרי שלוש שניות של שקט מגיע הצרחה "מה זה סגול חולמני??? היא ביקשה בפירוש אדום ולבן!" פניו של בועז עוברים לצבעי אדום בוהק, לא חולמני בכלל... "תחזיר את הסגול החולמני לגבעול שהוא צמח עליו ותעיף לשולחנות את הצבעים שהיא ביקשה!" הוא טורק את פומית הטלפון בכעס. "סגול חולמני..." הוא ממלמל, "אני לא יכול לספר לה דבר כזה בטלפון, בוא נחזור לסלון הכלות."

"אתה רוצה שאני אקצר את הדרך?" אני שואל.

"לא מעניין אותי איך." הוא עונה "רק תגיע מהר, אני חייב להגיע לסלון!"

אני מנצל את שביל הכורכר הקרוב כדי לקצר את דרכינו העירה תוך התעלמות מהקישוטים האוויליים המקשטים את רכב החתונה.

"אתה בטוח שלא ניתקע?" בועז מברר.

"נראה..." אני שומר על מתח.

שבילי השרון נבלעים תחת מתלי האוויר באדישות. נוחות הנסיעה ויכולת הגיהוץ לא דומות לאף רכב עם קפיצי ברזל באשר הם. הריינג' לוקח את הכפלים ואת הבורות הקטנים כמשימות שוליות וקלילות, כמו בכביש גם בשטח הפגנת היעילות מרשימה. התגרויות בסיבובים נענות בהבהוב הנורית הצהובה המפחיתה מעט מההנאה בהחלקה מצד אחד ושומרת על כיוון הנסיעה מצד שני, לאחר מספר קילומטרים מקדם את פנינו מעלה תחוח וסלעי.

" אתה נורמאלי? אתה לא עובר את זה!" בועז פוסק. "אם אתה נתקע כאן אני חונק אותך, תאמין לי שווה לי מאסר עולם."

למרות שהוא נתמך על ארבעה מתלים נפרדים, רחמנא לצלן, מדובר בבסיס על רכב שטח. שלא כמו אחיו הבוגר והקלאסי מבנה הריינג'-ספורט זונח את הסרנים החיים לטובת מתלים נפרדים בכל ארבע הפינות. הפיצוי על מהלך מתלה זעום מגיע ממערכת ההנעה המתוחכמת, שסוגרת לנהג הממוצע את עבודת העבירות. "פיליפ, אל תשקיע מחשבה מיותרת, אני כאן בשבילך". כיוונתי את צמיגי הריינג' למדרגה הראשונה. "תראה איזה יופי," השלמתי את הלחיצות האחרונות על כפתורי השליטה והבקרה, שילבתי את הידית המרכזית (האמת שמדובר על כפתור עגול וגדול אבל לשם ההשוואה לטרנספרים ישנים וחזקים אני נוטה להשתמש במונח ידית) למצב זחילת סלעים, לחצתי על הכפתור שמעלה את המרכב לגובהו המכסימלי ופתחתי את החלון. הריינג' מעלה קודם את הישבן ורק לאחר מכן את האף, כמו גמל שקם ממרבצו. הוצאתי את הראש החוצה כדי לראות את הפלא. זווית גישה של 34 מעלות וזווית נטישה של 29 מעלות מביאות איתן מעט חשש מקילוף פגושים אולם נסיעה זהירה במצב חתן-כלה כראוי ליום מסדרת את העניינים.  ליטוף קטן של הדוושה הימנית והריינג' מתחיל לטפס את המעלה התחוח. התצוגה מספרת לנו נעילת הדיפרנציאל המרכזי ו ואחריה האחורי נכנסות לפעולה. גלגלי הריינג' רמסו את מדרגות הסלע כאלו הן לא קיימות. להפתעתו של בועז טיילנו את דרכינו מעלה בקלילות. בירידה הקשה מצידה השני של הגבעה אני מפעיל את הכפתור הצהוב הגדול שהציור עליו מציג רכב בירידה. המנוע מקבל תוספת בלימה ממערכת הבלמים והריינג' נשאר על המהירות הרצויה, מתעלם מכוח הכבידה.

העלייה על הכביש המהיר מחזירה את החשש מאיבוד הרישיון. "אדוני השוטר יש לי חתן לחוץ אטומי באוטו, אתה מוכן ללוות אותנו עם סירנה לסלון הכלות?". עדיף לכייל את בקרת השיוט על מהירות תלת ספרתית חוקית דרך הבקרים שעל אותו פאנל מהודר, הידוע בכינויו הגה. זה בתורו מגיב בחדות לכל תנועה ומסובב את הריינג' באופן יעיל, רדיוס הסיבוב מצוין (11.9 מטר) ולמרות גודלו של הכלי הוא נוח יחסית לתמרון עירוני. אנחנו חונים סמוך לסלון הכלות ומקדמים את פניה של המיועדת.

"וואו, איזה אוטו!" הכלה מסתכלת סביב בהתלהבות, " איזה ריח נעים," היא מושכת באפה הסולד: "וניל כזה."

"לכלה מושלמת מגיע האוטו המושלם," בועז מתיישב לצד חמישים קילו דביקות על המושב האחורי המרווח. "איזה קטע," הוא מתמוגג "מאחורה אפילו יותר נוח!"

""כמה עולה הדבר הזה?" עיניה של הכלה סובבות סביב ללא מנוח.

"זה עולה 807,000 שקלים." אני מבהיר.

"כמה!?" עיניה מפסיקות להסתובב ונפערות בהפתעה, "מי קונה כזה דבר?"

"מי שיש לו כסף." בועז מפתיע בתשובה.

"מי שיש לו כסף ורוצה אוטו מושלם." אני מפרט קצת יותר.

"זה לא צורך הרבה דלק?" הכלה ממשיכה בשאלה אקולוגית-אופנתית.

כדי לענות על השאלה אני מדפדף בתפריט לוח השעונים המעדכן את הנהג על כל דבר באדיבות בריטית תקיפה. חרגת מהמהירות המקובלת לנסיעה על מתלים מונמכים, הלורד יתריע ויעלה את המרכב לרום אופטימאלי. הדלת של הנוסע פתוחה, סר רובר ילשין בעדינות. נפחת שאריות גז אציל מהחמין של שבת על ריפודי העור, לוח השעונים יעדכן אותך שמוטב להוסיף יותר סיבים לתפריט.

"7.2 קילומטר לליטר," מצאתי את הנתון המבוקש, "נכון לנסיעת המבחן שהיא קיצונית מעט."

"אחרי החתונה," הכלה פונה לחתן שבולע את הלשון, "נקנה כזה ג'יפ."

"זה לא ג'יפ, זה לנד-רובר," אני מגן על הכבוד, לא ברור של מי,"מדגם ריינג'-רובר ספורט."

הדיון נקטע כאשר אנחנו נכנסים לחניון גן האירועים. אני פותח את הדלת האחורית ומסייע לכלה להיחלץ עם השמלה המורכבת. הם אמורים לעשות "כניסה" מפוארת היישר לטכס החופה.

על החתונה עצמה אני לא ממש רוצה להרחיב. התקליטן פוצץ את אוזנינו במוזיקת גנראטורים מבריחת קרנפים, טעמם של הסטייקים כאילו נלקח היישר ממפעל צמיגים, החתן השתכר עד אובדן חושים והכלה נפלה בריקוד הייצוגי. בקיצור, חתונה כמו של כולנו. ומה איתי, אתם לבטח שואלים. אני ישבתי רוב הערב על הבר, מצטער שאני מבזבז את זמני שם במקום על כיסא העור המפנק ונהנה מתאורת הקסנון המעולה בנהיגת לילה פוחזת. המחשבות על מחר לא הפסיקו לנקר במוחי. ברוב המקרים בהם אני מחזיר רכב מבחן ליבואן נחמץ ליבי, ברוב המקרים כלי הרכב החדשים משאירים רושם כזה או אחר, נאהבים פחות או יותר ונחשקים במידות שונות. במקרה של הריינג'-ספורט הפרידה תהיה קשה הרבה יותר. זה לא רק רכב כביש מדהים, רכב שטח משובח או סמל סטאטוס מבריק, זה יותר, הכי קרוב למושלם שאני חוותי בעיקר בכביש אבל גם בשטח (בסדר, אוקי, הבנו שדיאטת הטנדרים היפאניים הורידה את הסטנדרטים שלך מתחת לרצפה – העורך). האם שווה סכום כזה? כנראה שלעולם לא אדע...  

עוד כמה עובדות על ריינג' רובר ספורט

• למרות שהרכב עולה יותר מדירה ישראלית ממוצעת אין אסלה, שלא לדבר על בידה.

• הבנק לא נותן משכנתא על כזה אוטו.

• ביטוח מקיף לריינג'-ספורט עולה בין 20 ל-40 אלף שקלים!

• בלילה בו היה הרכב אצלי בחצר פחד הגנבה שלט בי וחסמתי אותו עם כל כלי הרכב בחצר כולל הטרקטור בלי המצבר.

• אי אפשר לשכנע שוטר שעוצר אותך על מהירות שאין לך כסף לשלם את הדו"ח.

לנדרובר ריינג-רובר ספורט TDV8

מנוע: טורבו-דיזל, V8, נפח 3,628 סמ"ק

הספק: 272 כ"ס/4,000 סל"ד

מומנט:  65 קג"מ/2,000 סל"ד

תיבת הילוכים: טיפטרוניק, 6 הילוכים

הנעה: מלאה קבועה, High + Low

מתלה קדמי:  מתלה נפרד, כריות אוויר

מתלה אחורי: מתלה נפרד, כריות אוויר

צמיגים: 255/50R19

אורך/רוחב/גובה/בסיס גלגלים: 4,788 מ"מ/2,170 מ"מ/1,784 מ"מ/2,745 מ"מ

משקל עצמי/: 2,675 ק"ג

 נפח מיכל דלק: 84.1 ליטר

בטיחות: 8 כריות אוויר ABS, DSC,RSC, ETC, EBA, CBC, TRS

מרווח גחון: 14-23 ס"מ

זווית גישה: 34 מעלות

זווית נטישה: 29 מעלות

עזרי עבירות: נעילת דיפרנציאל אחורית, נעילת דיפרנציאל מרכזי, בקרת בלימה במורד

תאוצה 100-0 קמ"ש (יצרן): 9.2 שניות

מהירות מרבית (יצרן): 209 קמ"ש

פליטת CO2: 294 גרם/ק"מ

צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 9 ק"מ/ליטר

צריכת דלק ממוצעת (מבחן): 7.2 ק"מ/ליטר

מחיר דגם נבחן: 807,000 שקלים