כך נבנה את הדפנדר המושלם - ביקור בסדנת Ex-Tec

יום אחד כשבני יונתן המתין לתורו במספרה ועלעל להנאתו בעיתוני רכב (בגילו אני העדפתי לחפש במספרות את עיתון לאישה),הוא ראה פרסומת קטנה לסדנא מקומית ובה צילום של דיפנדר עם גג מתרומם. נרגש הוא הגיע הביתה, ויחד ביצענו חיפוש של הסדנא באינטרנט. הגענו לאתר מרתק! נראה היה שהסדנא הזאת מבצעת בדיוק את כל מה שאנחנו חולמים לעשות בעתיד, עם הדיפנדר העתידי, שמתי שהוא יהיה לנו שוב... . Ex-Tec זה שם המקום, מסתבר שהוא נמצא בטווח נסיעה סביר, מה שגרם לנו ליזום ולכתוב מכתב ובו בקשה להגיע לביקור, ואם אפשר גם לערוך ראיון וכתבה עבור חובבי הדיפנדרים והדיגומים היושבים בציון (שזה אתם!).

בגרמניה הכל הולך לאט, אבל מאד רשמי ומסודר. אחרי מספר שבועות יצרו עימנו קשר, ובשיחה שלי בגרמנית עילגת עם הורסט בעל הסדנא,סוכם על פגישה בסדנה, שנפתחה במיוחד עבורנו בשבת בבוקר (יום מנוחה בגרמניה), מתוך התחשבות בכך שבשאר ימי השבוע אני שוקד על לימודי הגרמנית.

ארזנו את עצמנו בגולף שתמיד מפתיעה בקיבולת  המשפחתית. נסיעה של שעתיים מאזור העיר ווירצבורג בו אנו גרים לסדנא שנמצאת ליד העיר אמברג. מי שירצה פעם לבקר, מדובר על מדינת באווריה ומרחק סביר משדה התעופה פרנקפורט. כמובן שהגענו כשעה לפני הזמן - אין מה לעשות תימנים הם יותר יקים מהגרמנים. הורסט, שביתו נמצא בסמוך לסדנא הזדעק למראה המשלחת המשונה, ואחרי ההלם הראשוני ("כושי שמדבר עברית?!") קיבל את פנינו יחד עם שותפתו לחיים ולסדנא אליזבת במאור פנים ואדיבות אמיתית.

הורסט ואליזבת דוברים אנגלית דלה. אצל הגרמנים משהו לא מושלם, לא משתמשים בו. בניגוד לצרפתים שלא ידברו אתכם באנגלית מתוך התנשאות,אצל הגרמנים זה מתוך בושה או רגשי נחיתות... התסביכים שונים אבל התוצאה זהה, ואני נאלצתי לערוך את כל הפגישה והראיון בגרמנית שרכשתי בשלושת החודשים האחרונים. מדי פעם, כשנתקעתי, הזעקתי אם אשתי שהסתובבה בחוץ עם הקטנים. אני מקווה שתסלחו לי על כך שהרמה הטכנית של הכתבה נמוכה מהמקובל - לא יכולתי להתעמק באמת בעניינים הטכניים פשוט משום שעדיין אין לי את אוצר המילים המתאים. אבל חדשה טכנית מרעישה אחת הבאתי:  "שייבה" היא אכן מילה בגרמנית, שאכן מתארת דסקית עם חור באמצע שמלבישים על בורג!

האנשים מאחורי סדנת Ex-Tec

הורס ואליזבת, ילידי 1965, מכירים עוד מבית הספר. זוג שאוהב וחולם ביחד - אבל בניגוד לרובינו הם מצליחים גם להגשים. הורסט שהיה תלמיד פרוע בסטנדרטים גרמנים הצליח להגיע לתחתית מערכת החינוך הבווארית, מערכת נוקשה שבא כבר בגיל עשר מחולקים הילדים על פי הישגיהם לשלושה בתי ספר שונים, שרק מהעליון שבהם ניתן להגיע לאוניברסיטה. בגיל 17 הבין הורסט שמה שהוא רוצה לעשות בחיים זה לבנות רכבים למרוצים ומסעות ולשם כך הוא חייב ללמוד הנדסה. משום שבגרמניה לא יתנו לך להחזיק מברג אם אין לך את ההכשרה המתאימה, הורסט חזר לאחור, התחיל מההתחלה ותוך כדי התנסות בעבודה מעשית בבית, הוא הצליח להשלים לימודי הנדסה.

בזמן הלימודים הורסט רכש את רכב השטח הראשון שלו - ריינג' רובר בן 17 שנים, עם 17 ידיים. היה זה הרכב  בו יצאו הזוג הצעיר למסע הראשון באפריקה והתחילו לצבור ניסיון בהכנת רכב שטח למסעות ארוכים - Expeditions. מאז מידי שנה יוצא הזוג למסע אחד ארוך של מספר שבועות לאפריקה ומספר מסעות קצרים בשנה ליעדים קרובים יותר. אחרי הריינג' הגיע יונימוג, ובשנים האחרונות דיפנדרים שמוחלפים מידי שנתיים בחדשים.

בתחילת דרכו המקצועית עסק הורסט בהכנת רכבים למרוצי ראלי מפרכים. הרכב הראשון שהוא בנה באופן מלא היה פרויקט שלקח חצי שנה ובו שילדת דיסקברי הפכה לרכב מרוצי ראלי עם מנוע מרצדס בן 180 כוחות סוס ומערכת מתלים שידעה לתת מהלך של 300 מ"מ. בהמשך הורסט הכין רכבים עבור הפאריז-דקאר והשתתף מספר פעמים בצוותי ליווי בראלי המפורסם.

הכנת דיפנדר Ex-Tec למסעות

הניסיון המקצועי והאהבה למסעות הביאה את הורסט ואליזבת להתמקד בתחום של הכנת רכבים למסעות, כאלו  שיהיו מושלמים הן מהבחינה הטכנית (עבירות ואמינות) והן מבחינת נוחות ורמת הציוד הנדרשת למסע שיכול להמשך חודשים ושנים. הרכב הנבחר היה כמובן דיפנדר, שמשלב את יכולות העבירות וההישרדות עם מבנה שניתן לדגם לרכב מסעות נח ונעים. לנדרובר ואמינות? הרי ידוע ש"לנד רובר יוצא מקולקל מהמפעל" - וזה רבותי  ציטוט ששמעתי מהורסט (נפלו עליי השמיים כשהבנתי שכנראה לא ארז נכפולגר המציא את המשפט). בגרמנית זה נשמע רע יותר! הורסט טוען שהרכב בבסיסו אמין ביותר והוא למסעות לא לוקח עימו חלקי חילוף. הבעיות העיקריות בהן ניתקל היו עם משאבת הדלק, איתן הצליח להסתדר בקלות יחסית. לשאלתי בנוגע לאלקטרוניקה שמציפה את הTD5 וביתר שאת את הTD4 ,הסביר הורסט שהאלקטרוניקה בדיפנדר בנויה כך שניתן בקלות לנטרל כל תקלה אלקטרונית ולגרום לכך שהרכב ימשיך במסעו ולא יתקע. סקרנים? פה נגמרה לי הגרמנית... אבל אני מבטיח שאם יהיה ביקוש אז בעוד כמה חודשים אבקר בסדנה שוב ועם גרמנית משופרת. מה שכן, כל דיפנדר חדש שמגיע לסדנא (לרוב הרכבים מגיעים ישירות מהמפעל לסדנא),עובר אצל הורסט ב24 שעות הראשונות עוד לפני הכניסה לעבודה, ביקורת מקיפה לגילוי המחדלים מתוצרת התעשייה הבריטית. בדיפנדר האחרון שהגיע לסדנה למשל,התגלתה חגורת בטיחות שהורכבה ברשלנות, תלויה על בלימה.

דיפנדר חדש מגיע ישירות מהמפעל או על ידי הלקוח שרכש אותו בעצמו. הרכב נכנס לסדנה,ובשלב ראשון עובר פירוק של הגג והמושבים.הגג מקבל מערכת שלמה של חיזוקים ומותקנת בו המערכת המאפשרת הרמתו והתקנת מערכות השינה,כמו כן הגג מקבל גגון על בסיס אלומיניום מרוג (שאני מאמין שאחרי הכתבה הנ"ל רבים ירצו כמוהו. קל,חזק,פשוט ויפה).כשהגג מורכב חזרה על הרכב, הוא מסוגל להתרומם למצב שינה באופן עצמאי וקל, אך אם הגגון עמוס יש צורך להשתמש בבוכנת עזר שקיימת ברכב, ופועלת באמצעות לחץ אויר שמספק קומפרסור ייעודי תוצרת גרמניה שמורכב בתא המצברים ומספק לחץ אויר דרך מיכל ביניים לכל מערכות לחץ האוויר ברכב (בוכנת הרמה,מילוי לחץ אויר לגלגלים ולנעילות ARB).

בכל חלקו האחורי של הרכב מורכבים ארונות אלומיניום יפיפיים שנראים כמו ארונות עץ מפוארים. בארונות הושקע זמן רב של תכנון ועיצוב, הם משתלבים ברכב בצורה מושלמת,ויוצרים מעין חדרון נוח ונעים. הארונות מספקים את כל פתרונות האחסון הנדרשים,לכל הציוד העולה בדעתכם לקחת למסע. כמו כן המערכת כוללת כיור רחצה קטן,וגם שירותים כימיים במקומות בהם הטבע קורא לכם,אבל גם לא מאפשר לכם לפתוח את הדלת - למשל להקת אריות שחונה בצד הדיפנדר כבר כמה שעות.כל פרט בציוד נראה שחשבו עליו, מצירים מיוחדים ועד מתגי דלתות שקועים. השלמות של הריתוכים, הכיפופים - הכל צועק מקצוענות ברמות לא מוכרות.

מושבי הנהג והנוסע המקוריים מפורקים ונזרקים לפח המחזור כנראה. במקומם באים זוג מושבי רקארו איכותיים. גם גלגל ההגה מוחלף בגלגל הגה קטן ונח יותר. מתחת למושב הנהג מותקנים שני מצברי אופטימה פריקה עמוקה, וגם  לקומפרסור נשאר מקום. למושבים נוסף מתקן מיוחד שפותח ע"י הסדנא שמאפשר זווית ישיבה נוחה וגם תזוזה של מושב הנהג בצורה שמאפשרת הגעה למצברים ללא צורך בפירוק המושב. קונסולה מיוחדת מצורפת לדשבורד, וכוללת בתוכה את שעון הדלק של המיכל הנוסף ושעון חום מנוע אמין יותר מהמקורי, כמו גם מתגי הנעילות.

על הדלת האחורית מתקן שמאפשר בישול עליו באמצעות גזיה(הורסט מאד נהנה לראות את הפיתרון שלי לנושא-המטבחון שאני הרכבתי על הדיפנדר הקודם שלי,הכולל שתי כירות,כיור וברז - ראו את הכתבה), ומהצד השני של הדלת הותקן מערך נשיאה לגלגל רזרבי.

על הדיפנדרים מותקנים שפע של אביזרים ייחודיים מתוצרת הסדנה, שניתנים לרכישה בנפרד,על ידי לקוחות שמעוניינים רק בדיגום חלקי. הרשימה כוללת פגושים,מיגוני דיפרנציאל, טרנספר, גיר, מנוע, גל הינע, מיכלי דלק, מגני סף, חיפויי מכסה מנוע וכנפיים, ומדרכי גג. חומר הגלם הבולט הוא כמובן אלומיניום מרוג.  עוד על המדף מתקני תלייה לגלגלים על הדלת האחורית , המאופיינים בחיבור אחיד עם הדלת וצירים מיוחדים. יש גם מתקנים לגלגל על מכסה המנוע ועל הגגון. תמיד אפשר להוסיף עוד גלגל...

בין שלל האבזור בולטים כמובן הגגונים, בגדלים שונים על פי רצון הלקוח. לאחר חיפושים רבים אחר הגגון המושלם לדיפנדר (וכמה גגונים שהחליפו זה את זה על גג הדיפנדר שלי בארץ),  לדעתי הפתרון שמציעה אקס-טק הוא האלגנטי, הנח והמקצועי ביותר. אפשר לצרף אליו סולם, מתקן תלייה להיי-ליפט כולל מתאם ייעודי לדיפנדר,זרקורי תאורה ועוד...

רכב מסעות צריך עוד ועוד מכל דבר, ובעיקר דלק. מיכל דלק מנירוסטה נוסף על המקורי שמותקן בין פתח המילוי למיכל המקורי ומכיל 43 ליטר נוספים של דלק הוא פטנט ייחודי של הסדנא. מצטרף אליו מיכל מים בנפח 70 ליטר שמורכב בשטח שפעם היה המדרך של נוסעי המושב האחורי. בתוך הכנף האחורית מהצד של "האין מיכל דלק", הותקן ארון אחסון אלגנטי ונח, למי שאין מזגן אחורי(זה מיקום מפוח ,מזגן האחורי). בתוך הארוך הזה ואחרים ברכב מסודרים מספר ג'ריקנים נוספים שמכילים עוד כמה עשרות ליטרים של מים ומאפשרים מילוי במקומות שבהם ניתן למלא מים רק באמצעות מיכלים ניידים.

התרשמות כללית

בסדנת אקס-טק עובדים בסך הכל חמישה אנשים, כולל הורסט ואליזבת הבעלים. שלושה טכנאים מהווים את צוות הפירוק וההרכבה, בעוד הורסט עוסק בתכנון,שרטוט וביצוע כל עבודות הריתוך, באמצעות רתכת רובוטית. כל עבודות הCNC מבוצעות ע"י קבלן משנה. אליזבת אחראית על עבודת המשרד והקשר עם לקוחות וספקים.

כישראלי טוב וכאיש שיווק במקצוע, ניסיתי ללמוד על הגישה השיווקית וההצלחה המסחרית. כל השאלות שלי בנושא,כמה רכבים?כמה לקוחות?כמה ציוד נמכר? נענו בצורה מעט מתחמקת, אבל מה שכן למדתי הוא שלסדנה יש שתי שלוחות נוספות, באוסטריה ובצרפת, שמקבלות מ Ex-Tec את כל הרכיבים ובונות את הרכבים עבור הלקוחות המקומיים שלהן. הסדנה מפרסמת בעיתוני רכב שונים, אך כיום ממעטת להשתתף בתערוכות, וזאת משתי סיבות עיקריות: החשש מהעתקות על ידי מתחרים, ואי-רצון להגדיל את נפח העבודה בסדנה מעבר לקיים.

מפתיע לשמוע אבל יש עסקים שיכולים להתרחב משמעותית (ולי אין ספק, אקס-טק יכולים לגדול משמעותית אם יופיעו בארצות מרובות דיפנדרים ו/או מסעות, למשל בריטניה ואוסטרליה) אך מעדיפים להישאר בגודל הנוכחי שלהם. את הורסט ואליזבת לא מעניין להרוויח הרבה יותר, ולגדול. כל מה שיגרום להם לעבוד יותר,להעסיק יותר עובדים , לנוח פחות ולטייל פחות בעולם לא ממש מעניין אותם. וזה מבחינתי אולי הדבר היפה ביותר בהיכרות עם האנשים החביבים האלו - הם השיגו את מה שחלמו עליו, הקימו עסק לתפארת, מקצועי וללא פשרות,אך עדיין עושים את מה שבעיניהם הוא החשוב בחיים - לטייל ולראות עולם. כיף לראות אנשים שמצליחים להגשים את החלום שלהם,שהכסף בעיניהם הוא אמצעי ולא מטרה.

הורסט ואליזבת מתכננים כבר את המסע הבא שלהם. הפעם בתוכנית סוריה, מצרים, וירדן. אני חושב שהצלחתי לשכנע אותם לעבור גם אצלנו. נפרדנו בדמעות (זאת אומרת אני בכיתי כבר אחרי שעתיים של שיחה בגרמנית העילגת שלי). עבורי הביקור היה מרתק. מהבחינה הג'יפאית-טכנית ראיתי מול עיניי איך החלום שלי לרכב מדוגם בצורה מושלמת קורם עור וגידים. מבחינה אישית היה נעים לגלות שאני לא מופרע וחולה כמו שהוגדרתי על ידי כמה מחברי ג'יפולוג המכובדים, בגלל הצורך העז שלי להרכיב אלומיניום מרוג בכל פינה ברכב.

העבודה המקצועית,השלמות המדהימה מכל פינה וכל זווית, הניסיון הרב שבולט מכל אביזר ומתקן, כל אלו היו בעבורי הארה והוכחה שתמיד יש טוב יותר."החבר של הטוב הוא הטוב ביותר", וזה אולי גם מסכם חלק מההבדל התרבותי בין סגנון העבודה הגרמני לבין סגנון עבודה ותכנון שגורס ש"האויב של הטוב הוא הטוב יותר". אני ממליץ להיכנס לאתר הסדנה, ולמרות שהוא בגרמנית אני בטוח שתצליחו להגיע  לגלריות  הציוד ,הדיגומים השונים ,ולצילומי המסעות של הורסט ואליזבת.

(צילומים: אתר הסדנא)