קרוס-קאונטרי טרופי מרתון נגב 2010 - סיכום ותמונות

צהרי שישי,זמן למנוחת צהריים. במאהל "ספינת המדבר" צוותי ליגת העבירות, המתחרים וצוותי הסיוע, פורשים למנוחת צהריים  שנקנתה ביושר, בעמל ויזע. אלו החלו להשפך בערב יום האתמול, עת זינק המסע בן שלושת הסטייג'ים לדרכו. שלב המרתון באירוע הסיום של ליגת קרוס-קאונטרי 2010 יצא לדרך שונה מאוד ממה שהורגלנו בו. לא רק שהאירוע היה אירוע של לילה ויום, אלא גם המיקום, לב המדבר, ותנאי השטח שבו, הבטיח למתחרים אתגרים מסוגים שעדיין לא פגשו השנה.

הסטייג' הראשון, קצר מאלו שיבואו אחריו, שלח את המתחרים לסיבוב היכרות עם ניווט לילי קשה, עם מכשולים אותם קשה לאמוד לאור זרקורים, ועם צל הרים, שלעתים נראה כהרים. בסיום הסטייג' הראשון, במתחם הסיוע, בזמן הקצר שנותר לליקוק פצעים ותדלוק לפני הסטייג' הלילי השני, דיווחו הצוותים בעיקר על הניווט הקשה אותו הכין להם המדבר. אבל זה לא מספיק. אבי גולן בסופה, נשאר אי-שם בערוץ נחל, מושבת מתנועה עם חיישן סורר, ולאחר שבזבזו זמן רב על ניסיונות חילוץ, השאירו אותו שם צוות הסמוראי של מוסך אודי מזרחי, צחי מדהלה וניצן בוסתן, ורצו להשלים פערים בהמשך הסטייג'. זה גם היה הסטייג' בו צוות יוסי במות, שי משה וחזי בצלאל, נתקלו בצינור הידראולי שהשבית את ההגה והבלמים של הג'יפ הכתום. גם לדודי ברוך לא היה מזל, ותקלות חשמל השאירו אותו מושבת לא רחוק מהתחלת המסלול.

שאר הצוותים, כבר בעיצומו של הסטייג' השני, התנפלו על הדיונות של נחל סכר, חלקם בטיסה מלמטה עד למעלה, וחלקם בעזרת כננות. ובשעה 5 בבוקר, רק חבורת חוד קטנה הספיקה להשלים יותר ממחצית הסטייג' וחלקם אף לסיימו, לפני שהגיעה שעת הגג, אליה הגיעו רוב משתתפי האירוע חבולים, מתכנסים משלבים שונים לאורך המסלול. צוות מוסך גבע עוד הספיק להתהפך ולהתחלץ בין לבין, ומסיים את הלילה שהחל במיקום די נמוך, כשהוא מוביל בניקוד.

זמן ההתארגנות של שלושת השעות חלף מהר, בתיקונים ומנוחה טרופה. קצת אחרי השעה 8 בבוקר, החל הסטייג' השלישי לזנק. במרתון כמו במרתון, אין זמן לנוח, ועל קו הזינוק נצפו רכבי עבירות עם נהגים ונווטים ישנים על ההגה, מחכים לתורם להיות מוזנקים.

סטייג' היום החל במסלול זהה לסטייג' הלילה, נסיעה לכיוון רמת בקע ונחל סכר, ושם הדיונות התלולות העמידו למבחן את רכבי העבירות שכבר הכירו אותן מהלילה. הדיונה הראשונה נראתה קשה יותר ממה שהייתה בלילה, ורובם המוחלט של המתחרים נאלצו לכנן את דרכם מעלה. מי כל הדרך (צוות ניר, אלי שחר ורן סיטון, עם דיפרנציאל אחורי טחון, ותודה לכננת המכאנית) ומי רק את המטרים האחרונים (צוות כל גדר – גתוס, בנבלת דיסקברי בנזין). לצוותי הסטנדרט חיכתה דיונה מתונה יותר, אבל ההצגה האמיתית הייתה כשהגיע הג'יפ הכתום מאילת. בלי זמן לבזבז, שי משה וחזי בצלאל התנפלו על הדיונה, נוקמים את סטייג' הלילה האבוד, במכה אחת, מעיפים חול ומבריחים את הצלמים, ועם קפיצה בסוף הדיונה. איזה ביצוע. דיונה נוספת בהמשך, ושוב שי וחזי בביצוע מושלם, האחרים מתקשים, צוות גילי בשטח מגלה שזה לא היום שלו- אחרי פנצ'ר ורעשי שבר רעים בדיונה הראשונה, בשנייה המנוע התחמם, והפער כבר גדול מאוד, יהיה קשה להדביק אותו. גם לרדיאטור מודיעין משהו לא דופק כמו שצריך, וגם הם מתחילים לפתוח פער, נעזרים בצוות אספיר איתם הם רצים כל העונה בזוג. הצפרדהונדה מתחממת בדיונה הזו, וזמן רב יורד לטמיון בהמתנה לטמפרטורת נוזל הקירור שתרד. צוות מוסך גבע נראים כמי שבאו "לעבוד", בלי דרמות, בלי הצגות, פשוט עובדים, יעילים, מתקדמים. השלב של נחל סכר גם נותן הזדמנות לספירת מלאי – סמוראי אחד חסר- צוות מוסך אודי מזרחי שבר את תיבת ההעברה כבר בתחילת הסטייג'. גם רכב אקסטרים אחד חסר – הרכב של דודי "מסגריית ברוך" הושבת כבר בתחילת הסטייג'. במקום הדיונה השנייה, מחכה לצוותי הסטנדרט מדרגת סלע גבוהה, שלא מרשימה אותם יותר מדי, וכאן כבר אפשר לסמן את צוות הטיגריסים בסופה הכחולה בתור מובילים, אחרי ששברו קפיץ בלילה, מה שלא הפריע להם לסיים אותו בהובלה בהפרש יפה על שאר הקטגוריה. הם בכושר שיא, לא עוצרים ולא מתעכבים.

אחרי מסלול מתפתל לאורך נחל סכר ובאגן נחל באר-שבע, חיתוך מהיר על הדרכים המהירות של שטח האש, והמסע מגיע לחציית נחל הבשור. הקרקע, אחרי גשמי החורף, טובענית ובוגדנית. ג'ונגל של שיחים ואשלים מקשה על בחירת הנתיב, אבל אסור להסס. מי שיעצור – ישקע במקום. הג'יפים של אספיר ורדיאטור מודיעין נכנסים ראשונים, מייד אחריהם הג'יפ הכתום מאילת, חזי בוחר קו טוב יותר משל השאר עבור שי, ומהרגע הראשון בתוך הג'ונגל הבוצי, ברור שהם היום הצוות הכי יעיל. דקות ספורות לאחר מכן, כאשר הג'יפ של רדיאטור מודיעין שקוע עד הרצפה ומסרב להניע עקב תקלת חשמל פעוטה, והג'יפ הלבן של אספיר עובד על חילוצו, וגם על חילוץ עצמי, שי וחזי פורצים לפנים, עולים בגדה השנייה ונעלמים באופק. כשהגל השני מגיע, צוות מוסך גבע, צוות כל-גדר והצפרדהונדה,  גם הג'יפ של רדיאטור מודיעין כבר יצא, וגם צוות אספיר, הדר זהר וקיד, כבר מזמן עברו את מכשול הרשות – והם היחידים בשלב זה שבוחרים לעשות זאת. האמת? לא מכשול קשה, רק מבאס. חציית בריכה, בעומק מכסה המנוע, היא לא דבר חריג או מוזר למשתתפי ליגת העבירות – נוסעים עד שנתקעים, ומשם הלאה מכננים. אז למה כולם מגיעים, עושים פרצוף, זורקים תירוץ לחלל האוויר ועוקפים את המכשול? כשצוות כל-גדר יגיע למכשול, וישמע שאספיר כבר עברו בו,  הם יעברו אותו גם. זה לא יעזור, כי את הסטייג' הזה יסיימו בגרירה. לעומתם צוות יוסי במות למשל, ראשון בתחרות, ביום מצוין, מהסס ומחליט לא לקחת את מכשול הרשות. אולי זו טראומת הטביעה מהאירוע הקודם, אולי הם לא בטוחים בעצמם – כך או כך, חבל. גם צוות המתלם, בצפרדהונדה אקסטרים, מוותרים על הבריכה. עם שתי ציריות קדמיות גזורות, כלומר בהנעה אחורית בלבד, אולי באמת זה לא כדאי...

ואחרי אתגרי ניווט, מכשולי דיונות, ערוצים מפותלים, בוץ טובעני ובריכת מים, מחכה קינוח במכשול האחרון המתחבא בערוץ נחל רביבים, בקטע סלעי וקניוני, אליו רוב המתחרים כבר לא יגיעו. שעת הגג מגיעה ומיקי מחליט לסגור את המכשול, בדיוק כאשר גילי מגיע, האחרון במכשול הזה, מתקתק את המכשול וממשיך הלאה. צוות אספיר לא זכה לעבור את המכשול, בגלל מוט הגה שבור שגרם לו לעיכוב רציני ולאיבוד ניקוד יקר. המוט הוחלף בשטח, במרחק 1,700 מטרים מצוות הסיוע. המשמעות היא שמישהו היה צריך ללכת ברגל, עם מוט הגה לוהט על הגב, בטמפרטורה של יותר מ30 מעלות בצל, למרחק של 1,700 מטר הלוך ו1,700 מטר חזור. זה לא נשמע הרבה, אבל זה המון. תשאלו את קיד.

בסיכומו של יום, מגוון מכשולים כזה, בתא שטח שנראה חד גוני ומשעמם – כנראה שרק מיקי יוחאי יכול למצוא. וכשהצוותים פורשים לשנת צהריים של יום שישי, הם יודעים שעד מחר בבוקר הכל צריך להיות מתוקן, כי מחר שבת, והתחרות ממשיכה... על הטרופי-דיי תוכלו לקרוא מחר, בהמשך הדיווח המיוחד של ג'יפולוג - קרוס-קאונטרי מרתון נגב, 2010, בחסות סדנת גתוס, נעילות ARB, כננות Warn, ציוד בטיחות Sparco, וצמיגי BFGoodrich.

עוד...

וידאו - מרתון נגב 2010

טבלאות הזמנים והניקוד המלאות של הארוע וסיכום ליגת 2010

סיכומים ותגובות על הארוע בפורום קרוס-קאונטרי בג'יפולוג

(התמונות התרמיות צולמו בעזרת מצלמת FLIR Systems HM-324XP+ )