מגזין

... ואתם יודעים מה? לא רק בשטח. בלימה ברגל שמאל מקפיצה את הנהיגה בשתי דרגות גם בכביש. אבל נתחיל בשטח. התסריט הראשון הוא טיפוס מדרגות סלע. הגלגלים הקדמיים עברו את המדרגה, האחוריים עוד למטה. זה מצב שכיח. מעבר מהיר של רגל ימין מדוושת הבלם לדוושת הגז, מהיר ככל שיהיה, לא ימנע לחלוטין הדרדרות של הרכב לאחור. הדרדרות לאחור היא בעייתית לפחות משתי סיבות: א. אני יורד במקום לעלות ומפסיד שטח שכבר כבשתי. ב. זינוק תוך כדי גלישה לאחור דינו, בדרך כלל, איבוד אחיזה וסחרור צמיגים.
...

כשאני מטפס עליה חלקלקה, עוזב את הגז וחוזר לגז, מה קורה? הצמיגים מסתחררים במקום ואני נתקע. על תפעול דוושת הגז כבר דיברנו בפרקים הקודמים ("סודות הנהיגה בשטח – גז קבוע", "סודות הנהיגה בשטח – גז נסוג"). עכשיו אני רוצה לדבר על תפעול ההגה. כמה שמתעסקים פחות בהגה, ככה יותר טוב. זה נכון לחול, בוץ וסלעים. ואגב, גם לנהיגת כביש. ועכשיו נסביר למה...
...

הוירטואליות המייאשת של האין-ספורט-מוטורי בארץ לא מפריעה לאנשים טובים שיש להם חלום, חזון וביצים גדולות, להשקיע זמן ומשאבים כלכליים ונפשיים כבירים בבניית מכוניות מירוץ. בשרשורים שרצים כאן בג'יפולוג אפשר לראות רמה שעלתה לגבהים וסטנדרטים שהולכים ומתקרבים ומשתווים לאלה של חו"ל. אחרי הסיבוב שערכנו בבאגי קלאס 1 החדשה של טל כל מה שנשאר לנו לומר זה שאמריקה כבר כאן וזו לא מליצה.

...

במאמר הקודם של סודות הנהיגה בשטח דיברנו על "גז קבוע". הטענה הייתה שאין דבר כזה "גז קבוע". יש שאיפה להשיג מומנטום רציף של הרכב, אבל הלחיצה של כף רגל ימין על דוושת התאוצה איננה קבועה אלא משתנה – בהתאם לשיפוע, תנאי האחיזה וכדומה. אני מבקש להכניס לדיון מושג חדש – "גז נסוג". קחו לדוגמה את המעלה הידוע בדרך למשלט 21 בהרי ירושלים - דרך באורך של קילומטר, רצופה בסלעים, בורות, מעברים טכניים. אפשר לעשות אותה ברבע שעה, אפשר בשלוש שעות ואפשר לא לעשות אותה בכלל...
...

עם מה עדיף ללמוד לדפוק מסמרים? עם פטיש או עם אבן? העיקרון אולי דומה עד זהה, אבל בביצוע ובבטיחות יש הבדלים. גם נהיגת שטח אפשר ללמוד עם רכב שטח אמיתי, או עם ג'יפון. אבל האם ג'יפון עירוני נטול הילוך כוח הוא באמת הכלי הנכון ללימוד רזי נהיגת שטח?... מסופקני.

...

פתגם בדואי ישן קובע – "חכם השביל מההולך בו". על אותו משקל, אני רוצה לומר – "חכם רכב השטח מהנוהג בו". בדרך כלל, הגורם המגביל (והגורם המכשיל!) הוא לא הרכב אלא הנהג. קחו למשל את מעלה עשוש - חתיכת מעלה תלול, בערבה, על ציר המעיינות. עשוש מטפס בזווית מרשימה על גבעה של סלע. מרוב שנסעו שם, ומרוב שפרפרו שם, כבר נחצבו קוליסים בתוך האבן והכל מכוסה פודרה. מניסיון: לא צריך נעילות כדי לטפס את מעלה עשוש. לא נעילה קדמית וגם לא אחורית. כל רכב שטח סביר, עם צמיגים סבירים יכול לטפס את מעלה עשוש - קיה סורנטו, יונדאי טראקאן, איסוזו טרופר, ניסאן טראנו, סוזוקי ג'ימני ואתם יודעים מה, גם דייהטסו טריוס וסובארו פורסטר.
...

"מה שלא הולך בכוח, הולך ביותר כוח. ומה שלא, הולך באלימות!". "בשביל מה לשלב הילוך כוח? את כל המסלול הזה אני עושה בהנעה אחורית בלבד..." מצחיק? רבים מאיתנו נוהגים בדיוק כך מול אתגרי השטח. עיתונאי הרכב ומדריך הטיולים יואב קווה מנתח חמש טעויות, או מיתוסים אם תרצו, שהשתרשו בתרבות נהיגת השטח שלנו. לנהוג מהשכל, ולא מהאגו.
...

בוקר מדברי. קפוא. שקט. ריח של מדבר. השמש עולה, ומהאוהלים מתחיל לעלות אד של טללי הלילה שרק לפני כמה דקות עוד הכל היה ספוג בהם. כך נראה בוקרו של ליל המפגש השנתי של ג'יפולוג, שהפעם, ברוח החזרה למקורות, חזר להיות בלב המדבר. שבוע עבר, חזרה לשגרה, וכל שנותר לומר - תודה!
...

בפורום ג'יפולוג יש פרויקטים... ויש פ-ר-ו-י-ק-ט-י-ם. אף פעם אי אפשר לדעת מה יסתיים בקול ענות חלושה ומה במכונית שאשכרה נוסעת וקופצת. תעצומות הנפש, הכסף והזמן שנדרשים ממי שחולם על רכב בבנייה עצמית בישראל הופכים פרויקטים שמגיעים לקו הסיום לארועים מרגשים. אז הנה זה קורה - באגי ה4X4 היחודית של מורן עוברת מפורום הבונים לפיצ'ר בעמוד הראשי של ג'יפולוג. "יחודית" במקרה זה, לא מספר את כל הסיפור...
...