פורום ג'יפולוג 4X4 - ג'יפ סופה 3 לייט / רנגלר אנלימיטד משופר בצבחן שטח

סופה 3? רנגלר אנלימיטד? תעשיות רכב לקחו ג'יפ רנגלר אמריקאי רכרוכי והעבירו אותו סדרת שטח שהופכת אותו לג'יפ אמיתי בסגנון ישראלי. אנחנו נהנינו ממנו כמו שהוא, למרות שהוא לא באמת סופה 3.

פרולוג

"הופה, אם המשטרה בודקת את הג'יפ הזה, מצבנו טוב", רביבו אומר לי, נשען על הואן-טויוטה המשטרתי ומחייך. מזמן לא ראיתי אותו, את רביבו. לפני כמה שנים כשהייתי אחראי על פרוייקט כלשהו, הוא עבד באחד ממפעלי המתכת בצפון שבו ייצרו חלקים, פועל מתכת. כבר אז למדתי שהוא מתנדב במשמר האזרחי בעיירה הגלילית פעמיים בשבוע. שוטר חובב. מגיע הביתה, מחליף בגדי עבודה למדי משטרה, ויוצא לסיבוב לתוך הלילה בואן טויוטה מרופט עם אורות כחולים על הגג. ככה כבר שנים. המדים האלו נותנים לו משהו אחר, שדרוג. אנשים מכבדים אותו בתור שוטר חובב. מקשיבים לו. וזה לא שהוא מנצל לרעה את הסמכות. פעם הוא סיפר לי שבתור מתנדב הוא מחנך, מסביר, ולתפיסתו מונע מבני הנוער לעשות שטויות. הוא אף פעם לא נותן דו"חות ולא עוצר אנשים. חוץ מערבים. "בשביל זה אני מתנדב. בשביל לדפוק ערבים". מילים שלו. בגלל זה קצת מוזר לי לראות את השותף שלו למשמרת. גם מתנדב, מהכפר השכן לעיירה של רביבו. אני עושה פרצוף שואל, עם הגבה והמצח לכיוון של ההוא שיושב במושב הימני בטויוטה. "מכריחים אותנו לעשות משמרות יחד", הוא מסביר. "קיצוצים". "אבל הוא אותו דבר כמוני", אני מקבל את ההמשך של ההסבר, ולא מבין - מה, הוא גם מתנדב בשביל לדפוק ערבים? "לא, הוא בשביל לדפוק יהודים". עכשיו הבנתי. דו-קיום. ככה או ככה, עוד לא הספקתי לכסות את האדום-כחול שעל הגג של הג'יפ, ואני בלחץ מזה. השותף של רביבו אומר לי שאני בלחץ בצדק. "השוטרים יזיינו אותך על הצ'קלקה. הם חושבים שרק להם מותר" עם פרצוף של שאט-נפש. רביבו מחייך חיוך מזלזל ואומר לי "עזוב, חליק, נראה לך שלמישהו אכפת? ".

פרק ראשון - ילד סנדוויץ'

כשתעשיות רכב הציגו את הג'יפ סופה 3, הגרסה שלהם לג'יפ J8, כתבנו עליו שככל הנראה זהו הג'יפ הטוב ביותר אי פעם. אבל סופה 3 הוא ג'יפ יקר. מצד שני יש את ג'יפ רנגלר אנלימיטד. והוא ממש לא יקר - אבל הוא גם לא בדיוק הג'יפ שהוא אמור להיות. נכון, כמו שהוא, מהחנות, הוא ג'יפ טיולים משפחתי לא רע בכלל, אבל הוא לא חף מנקודות תורפה, חלקן משמעותיות. המנוע עצל ושתיין, הגיר האוטומטי עושה את המצב עוד יותר גרוע, הוא נמוך, גלגליו קטנים ומתליו רופסים, והגחון פגיע ולא מוגן. "בסיס מצויין לשיפורים" אנחנו חוזרים ואומרים, ומתכוונים שלפני שמתחילים להנות ממנו ממש, בסגנון עדות הג'יפולוג, הוא חייב לעבור מקצה שיפורים. לא כבד מדי, אבל בהרבה נקודות תורפה צריך לטפל.
ומילא המשפחה המטיילת, אבל ללקוחות מוסדיים יש בעיות יותר גדולות - למשל המטען המועיל של הרנגלר, ארבעה אנשים ושקית שוקו, ובזה, בערך, נגמר מה שהג'יפ מסוגל לסחוב. ועבור אותם לקוחות מוסדיים - יהיו אלו רשויות שונות, סיירי שדות או וטרינרים כפריים - רכישת סופה 3 אינה מעשה מוצדק כלכלית - בשביל עומס מועיל גדול יותר וחבילת "ג'יפ גיבור" של ה J8 - המחיר גבוה מדי. מילכוד.

בתעשיות רכב הבינו את המילכוד, ועל בסיס הרנגלר אנלימיטד נבנתה גרסה ללקוחות שצריכים יותר, אבל לא יותר מדי. משהו באמצע. סנדוויץ'. הבסיס הוא הרנגלר אנלימיטד הכי פשוט וזול שיש בחנות. לא הרוביקון היקר, אמנם בסיס טוב יותר לשיפורים, אלא הרנגלר הבסיסי עם סרן דנה 30 קדמי וללא נעילות. הג'יפ החדש משווק תחת המותג סופה 3, למרות שהוא לא סופה 3, וזאת מפני שהוא יוצא משער תעשיות רכב, שונה ממה שהוא נכנס לשם.
הג'יפ המשופר נראה בריון. זה לא בזכות מדי המשטרה והצ'קלקה שהוא לובש (אלה, כבר הזכרנו קודם, משנים רק מתנדבים במשמר האזרחי כמו רביבו והשותף שלו...) אלא בזכות צמיגים במידה סבירה, 245/75R17, שזה שווה ערך ל- 32 אינץ' ושלקוחים היישר מהסופה 3, על הסרנים המקוריים, דנה 30 ו-44, שעברו חיזוקי מבנה חיצוניים וגם שינוי מתבקש לטובה ביחס ההעברה. מעליהם, בין הסרנים לשלדה, סט קפיצים ובולמים של פדרס ובילשטיין. הקפיצים לא רק מגביהים את הג'יפ לגובה ראוי לג'יפים אמיתיים, אלא גם מעלים את המשקל המועיל שלו מקצת יותר מכלום, ל700 ק"ג מכובדים. זה כבר מתחיל להיות רציני.
חלק מהמשקל המועיל שגדל, גוזלים פגושים מתכתיים חסונים, הקדמי של אספיר והאחורי של רוק-סוליד, שבמאמר מוסגר נציין, שאנחנו מעדיפים, עדיין, את הפגושים הפשוטים והישרים של הסופה 3. בלי תחכומים, רק ברזל. עוד תמצאו תחת השלדה מיגונים - סט מלא ומקיף של אספיר המגן על כל הנקודות הרגישות.
וגם במרכב יש שינוי חשוב - הדלת האחורית החצויה, לחלוטין לא פיצ'ר שיכול לשרוד יותר מכמה ימים תחת ידיהם של משתמשים מוסדיים שלא ממש דואגים לפתוח ולסגור את המתקן לגלגל, את החלק העליון ואת התחתון לפי הסדר - הדלת הזו הוחלפה בדלת אחודה וחסונה מתוצרת תעשיות רכב, כבר עם המתקן לגלגל מחובר אליה בצירים משותפים. נכון, לא הכי חתיכי בעולם ואת הסגירה כבר לא מסירים בתצורה הזו. אבל זה ממילא לא משהו שמישהו מהלקוחות אליהם מכוון הגיפ הזה התכוון לעשות.

פרק שני - הדרכים הידועות

כשיוצאים לדרך, נזכרים שהמנוע והגיר נשארו כשהיו. לא נרחיב עליהם את הדיבור, כי כבר בדגם 2012 הקרב ובא הם יוחלפו למנוע הפנטאסטאר המצויין עם תמסורת אוטומטית טובה מהקיימת. המתלים הנוקשים מורגשים כבר בנסיעת כביש, הג'יפ מגלה לנו על כל קפל וכל שיבוש באספלט - ויש כאלו רבים, כן, גם בכבישים המהירים. המסקנה המתבקשת היא התאמת לחץ האוויר לאין משקל שאנחנו סוחבים, ומכאן הכל הרבה יותר נעים ונוח. המתלים עושים עבודה מצויינת, מפתיעים אותי לטובה גם בכבישים מפותלים יחסית - זו לא מכונית ספורט, אך הג'יפ כמעט ולא מגלגל, מתנהג באופן מאוזן וראוי לציון - שונה לטובה מהרנגלר שאולי אינו ממש רכרוכי, אבל גם לא הכי מצטיין.

בעיר מדובר ברכב האולטימטיבי. טוב, בעיר שלי. ואם נדייק ברחוב שלי. את השורות האלו אני כותב אחרי שירד גשם, ואפשר לארח אצלנו מקצה של ליגת העבירות. גם בלי הגשם, לקחו את כספי הארנונה שלנו ועושים בעזרתם ניסוי של כמה זמן אנשים יכולים לחיות בלי רחוב. יום אחד, עם התראה מוקדמת של כמה שעות, באה קבוצת פועלים וטרקטור, ופשוט קילפו הכל, מדרכות, כביש, הכל הפך לערמות עפר. שיפוץ קצר מועד, היו מי שחשבו, אבל עיריית תל אביב יסודית, חצי שנה שיפוץ זה סטנדרט, ובינתיים לא קל להיכנס לרחוב ברכב. "תפסיק להתפנק" אמר לי חבר שגר במושב אי-שם. הוא לא דוגמה, הסברתי לו. הוא גר באחד ממושבי חירות-בית"ר, שם כולם נוסעים ברכבי שטח ונועלים נעליים גבוהות. כביש גישה למושב סללו לפני פחות משני עשורים, ובפרויקט המדרכות במושב שהתחילו לפני שלוש שנים, לא הצליחו לקדם יותר מ 500 מטר לפני שנגמר התקציב. אנחנו, לעומתם, רגילים למשהו מוצק מתחת לרגליים והגלגלים. בהתחלה היו שכנים שהעיזו ודילגו מעל סוללות העפר שעוד היו נמוכות, עם המכוניות ליסינג שלהם. אז הקבלן הגביה את הסוללות, המכוניות כבר לא יכלו להיכנס לרחוב וזאת עם הגוונים מתחילת הרחוב, הבת של העורך-דין המפורסם, הראתה לנו שגם לטוסון יש יתרונות. אז הקבלן הרים עוד קצת את הסוללות, ורק הבלונדינית עם הגראנד-ויטרה וגם הבסטיונר עם הטנדר מאזדה הצליחו להיכנס, עד שביום שלפני שקיבלתי את הג'יפ הוא בנה סוללה גבוהה מדי גם בשבילם. אז אני הגעתי עם הג'יפ. עד הבית, כי יש יותר מדי דברים להעמיס עליו לטיול, בשביל לעשות את זה במסע רגלי. ג'יפ עירוני מושלם, אמרתי לכם.

בתא המטען אפשר להעמיס הרבה, טיול עם הילדים זה אוהל, שקי שינה, מחצלות, כיסאות שטח, ציוד בישול והמון בגדים חמים ללילה מדברי קר. זה חוץ מהדברים ההכרחים כמו הייליפט, קומפרסור, חטיפים וצידנית, ויש עוד רשימה ארוכה, היישר ממחסן הטיולים שלי - ולהכל יש מקום, מה שלא נכנס בתא המטען עולה על הגג. ככה אפשר לצאת לטיול. אז יוצאים.

פרק שלישי - למה לעשות דרמות?

בדרך מהצפון עברתי אצל שמוליק. ניקח אותו לסיבוב, יותר מדי מטלות בבית יש לו על הראש, מגיע לו קצת לנשום אוויר. אחרי שאנחנו עוקפים חבורת רוכבי אופניים בשביל שליד נחל ציפורי, אנחנו בתוך הנחל, הוא מכוון אותי לעבר עליה שנראית קצת מפוקפקת. עליה סבירה אם מדובר בג'יפ קצת גבוה וקצת נעול, רצוי כזה שהנהג מכיר טוב את הזוויות שלו. עדיין מדובר במדרגות, ואבנים לא קטנות משוחררות מכל אחיזה, כאלו שמתגלגלות תחת גלגלי הג'יפ, במיוחד אם הם נועלים צמיגים בעלי נטיית כביש. בקיצור - לא עליה לעלות עם רכב מבחן שלפני חמש דקות רק נכנסתי איתו לשטח פעם ראשונה. גם הילדים של שמוליק ישנים במושב האחורי, אי אפשר להוריד אותם ולא כדאי להקפיץ את הג'יפ. קול ההגיון אומר לא לעלות. העליה לא מוכרת לי, גם לא טריוויאלית וגם יכול להיות לא נעים. כל החושים אומרים להמשיך ישר בשביל, ולעזוב את העליה הזו...
ואיכשהו, אני מכוון את ההגה לכיוון המדרגה הראשונה, ומתחילים. יד יציבה על ההגה, רגל בוטחת על הגז, צריך לבחור קו מאוד מדוייק ולא לעצור. בקרת האחיזה משתלבת, אמנם לא במושלמות של הסופה 3, אבל עובדת יפה, הקדמיים מאבדים מדי פעם אחיזה, ואני מגלה שהמתלה הקדמי לא מאוד גמיש, וצריך לעבוד עם ההגה כדי לייצר עבורם קו מדוייק יותר. בסרן הקדמי גם אין את המוגבל החלקה שיש מאחור, וזה יוצר השהיות לא נעימות למערכת בקרת האחיזה. לפחות מדרגה אחת בודקת את חוזקן של המדרגות של אספיר, והן עומדות במשימה בכבוד, ואחרי כמה דקות של זחילה לא איטית, אנחנו למעלה. לא מעלה דרמטי או מסוכן, אבל אתגרי מספיק בשביל טבילת אש ראשונה. יותר חשוב מזה - זו עליה שרנגלר אנלימיטד סטנדרטי היה מתקשה בה ממש - בגלל הפרשי הגובה בין שני הג'יפים.
בירידה מההר, אנחנו נותנים למערכת ההאטה במורד לעבוד. והיא עובדת. הג'יפ זוחל למטה, עם רעשי כיחכוח מהבלמים, שמגבילים אותו, מצידם לקמ"שים בודדים. גם בלי המערכת, בלימת המנוע בהילוך ראשון- נמוך טובה מאוד, וגם בזה אין הפתעה.

על אותו התרגיל חזרנו אחרי יומיים, במעלה משורה, בנגב. כאן מדובר בקו ישר, בתחתיתו בורות עם אבנים מתגלגלות, באמצעו מדרגות סלע גבוהות ומלוכסנות, ובראשו עוד שתי מדרגות. המעלה הזה אף פעם לא מהווה מכשול אמיתי לג'יפים אמיתיים, אבל רנגלר סטנדרטי ונמוך, למשל, עשוי להשאיר כאן חתיכות פלסטיק יקרות. הג'יפ של תע"ר, לעומת זאת, בבטחון מלא, מביט למעלה בעיניים, ועולה לא בלי לאמץ את האלקטרוניקה שלו, אבל עולה, במכה אחת וללא היסוס.

בשבילי הדיונות של חולות עגור וחולות חלוצה, הג'יפ נהנה. המתלים הקשיחים רק צריכים טיפה מהירות, טיפה שילחצו עליהם, והם עובדים נהדר. השבילים נבלעים תחת צמיגי הג'יפ, וכשהדיונות התלולות לפנינו, לחיצה עד סוף מהלך הדוושה - וזה מהלך ארוך, הרבה יותר מבכל רכב אחר - ובכל זאת - עצל או לא, יש למנוע הזה כמעט-כמעט 200 סוסים והג'יפ לוקח אותנו למעלה, ואז למטה במורד הדיונה, כמו רכבת הרים אינסופית. הנסיעה בים החולות היא אפילו יותר חופש. מרחבים לא נגמרים של מדבר מסביב, המקום הנכון לג'יפים אמיתיים. למחרת, בנחל נקרות, שוב שכרון המדבר, בנסיעה מהירה בשבילי הדשדש, ושוב, הג'יפ משתף פעולה, נהנה מזה, מרגיש בבית.

בשלב מסויים של הנסיעה בשטח, נזכרתי. נזכרתי איך ההרגשה להיות בג'יפ אמיתי. זה משהו שקשור לחופש. ליכולת להסתכל בקו מצוייר על המפה או צרוב בזכרון, ולנסוע לשם. בלי לחשוב או להתעכב על המכשולים, בלי לעשות דרמות מכל דבר כמו שעושים עדרי ה SUVים שעוצרים להצטלם על כל מדרגה שבה המתלים הקדמיים הנפרדים שלהם מקפצים חסרי תועלת אחרי שהם מתחו אותם למוות בשביל להשיג עוד טיפה גובה. ג'יפ אמיתי זה משהו שקשה להסביר, אבל קל להרגיש, והג'יפ הזה מחזיר אותי להרגשה הזו. לא בבת אחת, לאט, וזה זה.

אפילוג

שביל החולות המסומן אדום משבטה לדיונה הגדולה הוא לונה-פארק חולי. לארכו פזורות קוביות בטון ועליהן כתוב שמו הצבאי של הציר - "מצדה". לקראת סופו מחכה לנו הדיונה הגדולה, ושם אני מחכה, כמה מטרים אחרי הפניה שמאלה, באור אחרון, לסביון שנוסע מאחורי.
הוא מגיע, אני רואה אותו במראה ומתחיל להתגלגל, ואז קולט את ענן האבק שלו חולף אותי. הוא לא פנה. זין. אין לנו זמן לטעויות כאלה, ואני מנסה להתקשר אליו. אין תשובה. אני מסתובב ומתחיל לדלוק אחריו על השביל. הוא כבר הספיק להתרחק לא מעט, לפחות כמה מאות מטרים, ואני מתקשר שוב. בסוף הם עונים. "טעיתם, פנו שמאלה", אני אומר, וקולט אותם לוקחים מזלג שמאלה, בקטנה, ממש לא הפניה שמאלה חזרה לכיוון הדיונה הגדולה אליה התכוונתי. ולא יודע למה, אולי בגלל שכבר חושך, הוא מרביץ. אני אחריו, מנסה שוב להתקשר ולא מצליח. בינתיים כבר עברנו כמה קילומטרים, והוא נוסע מהר, ממש מהר. אני חושב שהוא בלחץ כי הוא לא רואה אותי לפניו, ובגלל זה הוא נותן גז. אם הוא רק היה מסתכל אחורה.

כבר ממש חושך, ואני עושה לו עם האורות, ועם הסירנה, ומשום מה נדמה לי שכל פעם שאני עושה עם הסירנה, הוא מאיץ עוד יותר. בינתיים אנחנו מזמן כבר לא על אחד השבילים המרכזיים, אלא על שביל דיונות צר וחולי מאוד, שניכר בו שהוא לא בשימוש רב - מעין ציר מבריחים. סוף סוף הם עונים. "תעצרו!" אני אומר בטלפון, אבל הם לא עוצרים. נו, באמת, עכשיו זה הזמן למשחקים? לא נוסעים כל כך מהר בלילה, אנחנו לא במירוץ. הילדים ישנים, אבל הצידנית מדי פעם מגיעה עד לתיקרה. לא מתאים. פתאום מתגנב לי איזה חשד.
באורות של כביש הגבול, אחרי קילומטרים של מרדף, אני רואה שהצללית אחריה רדפתי היא של טנדר. סביון נוסע במוסו עם גגון. שיט. חזרה לדיונה הגדולה.

כשסיפרתי את זה לחבר, למחרת, הוא אומר לי "אז מה, הג'יפ לא טוב, לא השגת אותם". "לא ניסיתי באמת, אתה יודע - הילדים ישנים והכל...". "עזוב. לא השגת אותם, לא טוב".
ואני חושב שלמרות שלא הצלחתי במרדף, הרנגלר הזה עבר בדיוק מה שרנגלר צריך לעבור כדי להיות הג'יפ שהוא יכול להיות. במבחן עלות תועלת, לקחו כאן את הרנגלר אנלימיטד הבסיסי והזול ביותר, וחיזקו ושיפרו בדיוק את נקודות התורפה שלו - מתלים, צמיגים, מיגונים... וזהו. בקטנה. לא שיפורים מוגזמים, לא מפלצת עבירות או ג'יפ מרוצים, אלא ג'יפ שעושה את העבודה. למי שצריך סופה 3 אמיתית, צבאית, עם כל החיזוקים האימתניים ומנוע הדיזל - לא, הרנגלר הזה לא יספק את הסחורה. אבל כמה לקוחות באמת צריכים את הג'יפ הטוב אי פעם? וכמה הם מוכנים לשלם בשביל זה? ללקוח המוסדי שבסך הכל לא מסתפק בטנדר, ורוצה ג'יפ מצויין, עם משקל מועיל סביר מאושר באופן רשמי, ויכולות שטח שאין להרבה רכבי שטח - הרנגלר של תע"ר יספק את הסחורה, ובמחיר נמוך משמעותית משל הסופה 3.

תע"ר ג'יפ סופה 3 לייט / רנגלר JK מודל 2011, מפרט טכני:

מנוע: בנזין V6
נפח: 3,778 סמ"ק
הספק: 199 כ"ס/5,000 סל"ד
מומנט: 32.1 קג"מ/4,000 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית 4 מהירויות
הנעה: אחורית+כפולה
תיבת העברה: NV241
יחס העברה קצר: 2.72:1
סרן קדמי: דנה 30 מחוזק
סרן אחורי: דנה 44 מחוזק, דיפרנציאל מוגבל החלקה.
עזרי עבירות: דיפרנציאל אחורי מוגבל החלקה, מערכת בקרת אחיזה, מערכת האטה במורד
מתלה קדמי: זרועות רדיוס, קפיצי סליל, מוט מייצב קבוע
מתלה אחורי: זרועות רדיוס, קפיצי סליל, מוט מייצב קבוע
מרווח גחון מינימלי: 25 ס"מ
צמיגים: 245/75R17
בלמים קדמיים: דיסק מאוורר
בלמים אחוריים: דיסק
אורך/רוחב/גובה/בסיס גלגלים: 4,751 מ"מ/1,877 מ"מ/1,865 מ"מ/2,947 מ"מ
משקל עצמי/כולל: 2,200 ק"ג/2900 ק"ג
נפח מיכל דלק: 85.2 ליטר
מהירות מרבית (יצרן): 180 קמ"ש
צריכת דלק משולבת (מבחן): 5.5 ק"מ/ליטר

20 תגובות

ishc - 04-11-11, 08:39
- תגובה
נייס, אהבתי.
אין נעילות? אלא מחשב?

קובי-ערד - 04-11-11, 11:01
- תגובה
כ מ ה זה עולה?????????????? ומ ת י נראה כאלה???????????

razzamataz - 04-11-11, 12:43
- תגובה
מה אלו שני הדברים בתחתית השמשה הקדמית בכל צד? פנסים?

עידו לוריה - 04-11-11, 18:53
- תגובה
טוב לפחות דיגום אחד ברכב עבר אצלי , השקיות אשפה שמכסות את הצ'קלקה עידו

boaz avrahami - 04-11-11, 20:55
- תגובה
עד שהם יצאו למכרזים יהיה לי קטטר.חבל, דווקא הייתי שמח לכזה.

yoav21 - 04-11-11, 21:07
- תגובה
נראה אחלה, חוץ מהטמבון הממש מכוער של אספיר

grand - 04-11-11, 22:45
- תגובה
אני מצטער להשבית שמחה, למרות כל הסימפטיה לחברה מנצרת, אלא אם כן המחיר מפתה מאוד ...ואני מסופק אם כן.. מה למעשה מבדיל בין הרנגלר הזה לכל רנגלר אחר ששופר קלילות ע"י מבחר הסדנאות שאנו מכירים בארץ? הצ'קלאקה על הגג??? אני חושב שיש סט-אפים יותר מוצלחים מבחינת קפיצים-בולמים,

asafk - 04-11-11, 22:57
- תגובה
בעקרון, רמי - אתה צודק. בסה"כ מדובר ברנגלר משופר בקלילות. נגיעות. אבל ההבדל הוא שיש בו התייחסות ספציפית מאוד לנושא אחד - המשקל הכולל המותר - שמבדיל אותו מכל רנגלר אנלימיטד אחר - זה טכנית בזכות חיזוק הסרנים ובזכות המתלים - ובשורה התחתונה זה מה שרשום ברשיון - ואת זה אף סדנה לא תעשה. לנו, כמי שרוצים ג'יפ טיולים - זה לא חשוב - ממש לא.

מה שכן, זה מראה לנו שבשביל לקבל יופי של רנגלר לטיולים, לא צריך הרבה - רק לגעת בעדינות בכמה מנקודות התורפה המובנות והמוכרות. וזה דבר חשוב - קח רנגלר מהחנות, סט קפיצים בולמים, מיגונים, צמיגים יותר גדולים ויחסי העברה - ולשטח. בשביל זה, כמובן, לא צריך את תעשיות רכב. רק שבת שמשית מאחורי הבית וסט כלי עבודה.
(ומעבר לזה, צ'קלקות ופרוז'קטורים, זה עניין של טעם, והדלת האחורית גם)

אסף.

hogi - 04-11-11, 23:20
- תגובה
ראיתי אותו על הגרר בכניסה למפגש ג'פולוג ולמרות הצ'קלקה התאהבתי.
כשאני אהיה גדול יהיה לי JKU מודל 2008 יד שביעית ואני ארכיב לו דלת אחורית של תע"ר. בתנאי שהם יתנו אחריות נגד חלודה.

המשוטט - 05-11-11, 10:57
- תגובה
נכתב במקור על ידי hogi

דלת אחורית של תע"ר. בתנאי שהם יתנו אחריות נגד חלודה.

אם מדובר באותה איכות של דלתות הסופה 2 אז תתפלל שהיא תשמור על אטימות כלשהי (אבק או מים),או אם תוכל לסגור /לפתוח אחרי כמה טיולים .

מנסיון של כמה אימונים / קווים עם סופה 2 ,שמישום מה גורמת לנו געגועים לגפ"ס.....

אביחי

asafk - 05-11-11, 13:53
- תגובה
זו הדלת של הסופה 3. והם עובדים על לעשות אותה אטומה...

אסף.

ד ו ר ו ן - 05-11-11, 15:04
- תגובה
נכתב במקור על ידי asafk

זו הדלת של הסופה 3. והם עובדים על לעשות אותה אטומה...
אסף.

רכב משנת ייצור 2012 שעדיין לא מסוגל לעבור את מבחן החתול..

gali - 05-11-11, 17:18
- תגובה
לא יודע, לא נראה טוב...אני מצפה מהחבר'ה בנצרת ליותר מאשר לצמיגים כאלו שהרכב יוצא מהמפעל איתו.הסדנא הזו בנצרת פשטה את הרגל מבחינתי, היתה לה הזדמנות להוציא משהו טוב מהידיים.

hogi - 05-11-11, 23:54
- תגובה
סופה 3 או רנגלר משופר, תקראו לזה איך שאתם רוצים אבל זה כלי נפלא.
היום בבן שמן, אני נתקל בטיול מאורגן של ג'יפים שמגיע עם שני מדריכים לעלייה טכנית קצרה, יפיפייה וקשה מאוד. 3 כבר עלו עם מכוון, אחד שובר משהו. המדריך מחליט לעלות עם הפורנר המדוגם והמזווד שלו. מנסה פעמיים, שלוש, ארבע. מתחפר, מצליב, מיתדרדר, מקבל תמיכת אבנים, עובד יפה ובזהירות. בחמישית עולה וזוכה למחיאות כפיים סוערות. ואז, אחרי כל האדרנלין הזה מופיע מלמעלה רנגלר JKU משופר, יורד בקלילות את העלייה, עושה U ובלי להניד עפעף, בלי ללחוץ על הגז, בלי הצלבות ובלי ספורים עולה בפעם הראשונה בלי ששמעתי את המנוע צועק ובלי שהיתדרדרה אף אבן. בנון-שלנטיות הוא עוזב וכולם צריכים לירוק - הרבה זבובים נכנסו ליותר מדי פיות פעורים....
נכון, תמיד אומרים שזה תלוי הרבה בנהג, אבל גם בכלי - כאשר זה 'כלי כלי' סוף הדרך.

דרור ברלי - 06-11-11, 00:10
- תגובה
יגידו המלעיזים מה שיגידו - בשטח זה כלי מדהים. עובד כמו שצריך, עושה דברים בקלות בלי דרמות ובלי להתאמץ.
לגבי הנעילות - לא, אין בסופה 3 לייט שום נעילות.
אבל ממה שהתנסינו עם סופה 3 "אמיתית", אנחנו יודעים ששני דיפרנציאלים מוגבלי החלקה ביחד עם טראקשן-קונטרול זה שידוך משמיים. עובד פשוט מושלם.
אם היו מכניסים מגביל החלקה לסרן הקדמי של ה"לייט" הזה, הוא היה משאיר אתכם פעורי פה.

מאיר רוטברג - 06-11-11, 08:52
- תגובה
הכי אהבתי את..... האמת כלום ,כאחד שהיה לו אחד כזה הם לא עשו דבר מעבר למינימום כאשר כל גיפאי ממוצע יודע ועושה הרבה מעבר לכך,לא הבנתי את הפורולוג אהבתי את השימוש שלך בסירנה שהינו בילתי חוקי בעליל אבל תמשיך להתגולל על המשטרה,וכחבר יקר אמליץ לך להורידו מהכתבה

asafk - 06-11-11, 21:26
- תגובה
נכון, וזה מה שיפה ברנגלר. לא צריך לעשות לו הרבה, אבל חייבים לעשות לו מעט, כדי שיהיה ג'יפ טיולים נהדר. אבל זה כבר אמרנו.

אסף.

ד ו ר ו ן - 07-11-11, 21:37
- תגובה
נכתב במקור על ידי hogi

סופה 3 או רנגלר משופר, תקראו לזה איך שאתם רוצים אבל זה כלי נפלא.
היום בבן שמן, אני נתקל בטיול מאורגן של ג'יפים שמגיע עם שני מדריכים לעלייה טכנית קצרה, יפיפייה וקשה מאוד. 3 כבר עלו עם מכוון, אחד שובר משהו. המדריך מחליט לעלות עם הפורנר המדוגם והמזווד שלו. מנסה פעמיים, שלוש, ארבע. מתחפר, מצליב, מיתדרדר, מקבל תמיכת אבנים, עובד יפה ובזהירות. בחמישית עולה וזוכה למחיאות כפיים סוערות. ואז, אחרי כל האדרנלין הזה מופיע מלמעלה רנגלר JKU משופר, יורד בקלילות את העלייה, עושה U ובלי להניד עפעף, בלי ללחוץ על הגז, בלי הצלבות ובלי ספורים עולה בפעם הראשונה בלי ששמעתי את המנוע צועק ובלי שהיתדרדרה אף אבן. בנון-שלנטיות הוא עוזב וכולם צריכים לירוק - הרבה זבובים נכנסו ליותר מדי פיות פעורים....
נכון, תמיד אומרים שזה תלוי הרבה בנהג, אבל גם בכלי - כאשר זה 'כלי כלי' סוף הדרך.

נו באמת..
כמה שהרכב הזה נראה נכון ובעל פוטנציאל אדיר לשיפורים, כבסיס הוא די דראק בעבירות.
והנהג מהווה כאן פקטור גדול מאד.
בתל-חדידי, תו"ככ התחרות עבירות שהיתה, ראינו JK ששפכו עליהם את כל הקטלוג שיפורים של חברה זו ואחרת בעשרות אלפי שקלים, מתנפץ על מדרגה שיש כמוה כמה וכמה במסלולים היותר מאתגרים בדרום, כחלק ממסלול שעוברים בו הרבה מאד רכבים.

Tourist - 08-11-11, 10:35
- תגובה
כתבת מעניין ויפה.הזכרת פעמיים-שלוש שהוא זול יותר מסופה 3.ובכן... מה מחירו ?

asafk - 08-11-11, 19:18
- תגובה
מדובר במוצר "מותאם אישית" לצרכי הלקוח המוסדי. התמחור בהתאם ללקוח.

אסף.

ג'יפ סופה 3 לייט / רנגלר אנלימיטד משופר במבחן שטח

הודעת מערכת

תפריט ראשי

ניווט לפי מותגי 4X4

פורום 4X4 הודעות אחרונות

תגובה: לפני רכישה גרנד צ'ירוקי- ייבוא אישי- התייעצות

תגובה: מכירת חיסול על מקררים לרכב

תגובה: מכירת חיסול על מקררים לרכב

תגובה: מכירת חיסול על מקררים לרכב

קישורים מהירים

אזהרה חמורה!

חיפוש באתר

שמרו על קשר