פיצ'ר: מפלצת עבירות "טראקאן אקסטרים" של אמיר הג'ינג'י

רוב חובבי העבירות בישראל מכירים היטב את הרכב המאוד לא שגרתי שבנה עידו כהן באמצע העשור הקודם, אולי כלי העבירות המעניין והמרשים שנבנה בישראל מעולם. אחרי תרדמה ארוכה בה שכב כאבן שאין לה הופכין בחצרו של עידו, "הטראקאן אקסטרים" פוצח במחזור חיים שני בידיו של בעלים חדש - אמיר רביב (המכונה "הג'ינג'י" - נחשו למה...) ובעזרתו הצמודה של אסף הלוי מסדנאת Off-Road Express הוא עובר שינויים מסיביים שנועדו להתאים אותו לקבלת רישוי כלי תחרותי, והתמודדות על הבכורה בקטגוריית האקסטרים של תחרויות העבירות החוקיות, שיבואו עלינו לטובה במהרה בימינו.

(צילומים: נמרוד מלר, אמיר רביב, אסף הלוי)

לפני תשע שנים בדיוק אף אחד לא חלם על חוק מיוחד לספורט מוטורי. הספורט לא היה בדיוק חוקי, אבל בישראל התקיימו ליגות ראלי ועבירות. היתה כאן ליגת עבירות מסודרת בחסות של יבואן רכב גדול, ורבים וטובים בנו כלי רכב והתחרו איתם. חלק מהתחרויות ואירועי העבירות התקיימו בידיעת המשטרה ולעתים אף בעזרתה (הכוונה ושמירה על הסדר), בנוכחות מאות רבות של צופים בכל אירוע. הפלא-ופלא, השמיים לא נפלו.

ליגת העבירות זכתה אז לסיקור רב ולחשיפה יפה, ולכן כתבי הרכב לא התפלאו כאשר קיבלו הזמנה חגיגית למסיבת עיתונאים שבה יוצג רשמית רכב עבירות חדש מתוצרתו של עידו כהן, שנבנה תחת חסותה של חברת כלמוביל, יבואני יונדאי בישראל (שמכרו אז בישראל רכב כביש-שטח אמיתי – הטראקאן) ואם זה לא מספיק, יונדאי נתנו חסות גם לליגת העבירות כולה, תחת השם "יונדאי אקסטרים".

הרכב החדש שהוצג לנו אז, נקרא בשם "טראקאן אקסטרים" והיה באמת חדשני ומעניין. למען האמת, הוא נבנה בקונספט שעד אז לא היה מקובל בכלל ברכבי עבירות – משקל קל ויחס הספק משקל טוב במיוחד, גוף בחתך V עם מרכז כובד נמוך במיוחד, ארבעה מתלים נפרדים ארוכים מאוד, היגוי כפול והפחתות פורטאליות בכל ארבעת הגלגלים. הרכב גם כיכב באחד הפיצ'רים הראשונים באתר ג'יפולוג.

תחת ידיו המוכשרות של עידו כהן, הטראקאן אקסטרים התגלה כקונספט מוצלח והפך עד מהרה לפייבוריט וניצח באירועים לרוב. גם עבדכם הנאמן זכה אז לנהוג בכלי המדהים הזה לא מעט ולכתוב עליו פיצ'ר עבור אחד המגזינים ("מכוניות" זצ"ל מבית "גלובס"). כל זה היה טוב ויפה, עד שעידו העדיף להתמקד באירועי ראלי-רייד, יצא לראלי דאקאר וגם ניצח בו (בקטגוריית דיזל סדרתי), עסק בבניית כלים צבאיים כמו ה"אקס" (AXE) והזיבאר , ובמקביל - גם ליגת העבירות איבדה קצת גובה, והטראקאן אקסטרים העלה אבק וקורי עכביש באחת מפינות חצר הקסמים והצעצועים למבוגרים בסדנא של עידו בפרדס חנה.

הטראקאן אקסטרים העלה אבק, כמעט הפך לגרוטאה ואפילו כמעט פורק - אבל לא נשכח. מתחרים וחובבים רבים שתכנון רכב עבירות מאפס קצת גדול עליהם ומעדיפים לרכוש כלי מוכן ולשנות בו את הדרוש שינוי על פי טעמם ודרישות התקנות החדשות, רחרחו ללא הפסקה סביב לנבלת הטראקאן, מוכנים ומזומנים לשלוף פנקס צ'קים ולרכוש אותו ברגע שבו עידו יחליט שהוא עומד למכירה.

בין ה"מרחרחים" הללו שחיפשו רכב עבירות למכירה היו גם צמד החברים הטובים והותיקים דודי ברוך ואמיר רביב, המכונה "ג'ינג'י". לדודי לא היתה סבלנות, וכשהרכב שנבנה על ידי גיא רפאל מ"פרוג'יפ" עמד למכירה, דודי קיבל החלטה ומיהר לרכוש אותו, התחרה עימו כמות שהוא ואחר כך פירק אותו ובנה אותו מחדש (והתארח גם בפיצ'ר כאן בג'יפולוג) ואילו אמיר, ג'יפאי ותיק שבעבר הרחוק התחרה על גבי ג'יפ CJ7 ישן וחלם זמן רב על היום שבו יניח את ידיו על הטראקאן, התאזר בסבלנות. אמיר יכל אמנם לרכוש כלים מקטגוריית האדוונצ'ר, כאלה שמבוססים על סופות וכו', אבל הם לא קרצו לו בכלל. הוא רצה רק רכב מיוחד, כזה שאין לאף אחד אחר. אומרים על הג'ינג'ים שהם חמי מזג וחסרי סבלנות? אז אומרים. אמיר, שכבר רכש בעברו רכב אחר (קאמרו קלאסית) מעידו כהן, ידע עם מי יש לו עסק. הוא המתין והמתין, הסתובב סביב הטרף ולא הירפה. עד היום שבו הסבלנות השתלמה. ברגע שבו נודע לו שהכלי אכן עומד למכירה, הוא לא היסס ורכש אותו במקום.

הכלי הועלה על נגרר והובא לסדנא של אמיר. אחרי שנים בהן שכב כאבן שאין לה הופכין, מצבו הכללי לא היה מזהיר ובכל מקרה נדרשה עבודה רבה על מנת להשמיש אותו. כאן נכנס לתמונה חבר טוב אחר של אמיר – אסף הלוי, בעל סדנת "Off-Road express" מפתח-תקווה, מכונאי מוכשר ששמו הולך לפניו כפדנט מהסוג החולני. למרות שבהתחלה אמיר ייעד אותו לשימושי פאן נטו, התקבלה על ידי אמיר ואסף ההחלטה ההגיונית שאם כבר עובדים ומשקיעים כסף לרוב, כדאי מאוד להפוך את הכלי לתקני וחוקי, עם מספר כסוף ורישוי מירוצים כדת וכדין.

וכך החלה העבודה הסיזיפית. אמיר ואסף, שניהם אנשים עובדים ועסוקים במשך היום, היו נפגשים מדי ערב ועובדים על הכלי עד לשעות הקטנות של הלילה. לילה-לילה, כך במשך שבעה חודשים תמימים. השינוי העיקרי היה בניית כלוב בטיחות תקני על פי כל דרישות חוק הספורט המוטורי החדש, והפיכת הכלי החד מושבי לדו מושבי. הבנייה נעשתה על פי תכנון מדוקדק בתוכנת סולידוורקס ובליווי צמוד של יובל מלמד על מנת שהשילדה המוגמרת תעבור את הבדיקות הטכניות במכה הראשונה, בלי צורך בשינויים מפליגים.

אחרי שפרוייקט תא הצוות והשילדה הסתיים, אפשר היה להניע, לצאת לסיבובי נסיון ולבנות רשימת ריג'קטים ושיפורים/שינויים שנדרשים. צמד הדיפרנציאלים הננעלים שמקורם במיצובישי פאג'רו קינג נשארו, וכמוהם גם הפיצ'רים העיקריים של הרכב – הציריות בעלות שיניים זחיחות ואורך משתנה ויחידות ההפחתה הפורטאליות שמקורן בהאמר H1 צבאי. גם המנוע והגיר המקוריים איתם הגיע הרכב מעידו, התגלו כתקינים ונשארו – מנוע 350 אינץ' מעוקב (5.7 ליטר)שהוגדל ל-383 אינץ' מעוקב, (כמעט 6.3 ליטר) מוזרק רב נקודתית וגיר אוטומטי TH400 מחוזק בעל שלושה הילוכים. תיבת ההעברה המקורית ברכב (מתוצרת בורג-וורנר, עשויה אלומיניום ובעלת הנעה באמצעות שרשרת) ירדה מ-GMC ואנדורה, אבל הילוך הכוח שלה היה מהיר מדי לטעמם של אסף ואמיר, ולכן הוחלפה בתיבת העברה NP205 שגם היא מגיעה מרכבי פולסייז של GM. אמנם היחס הנמוך כאן (2:1) אינו איטי בהרבה מזה המוחלף, אבל כאן מדובר בטרנספר גלג"ש עשוי מברזל, אחד החזקים ביותר שבנמצא וגם כך, במכפלת יחסי ההעברה הסופיים בדיפרנציאלים (4.11:1) ובהפחתות הפורטאליות (2:1) מתקבל יחס זחילה סופי אימתני.

החלפת הטרנספר לוותה גם בגלי הינע חדשים ובמיכל דלק חדש מאלומיניום בבנייה עצמית, תקני כמובן. אסף ואמיר פינקו את המנוע הישן ברדיאטור אלומיניום מוגדל חדש עם מאוורר חשמלי רב עוצמה שהגיע ממרצדס, שפתרו את בעיות ההתחממות מהן סבל המנוע בעבר. בורר הילוכים מתוצרת ArtCarr עבר שדרוג שמאפשר העברה מהירה להילוך אחורי בתנאי תחרות. חישוקי הגלגלים הגיעו מהאמר צבאי, אבל עברו שדרוג מקיף שכולל החלפת ליבה, הפחתה במשקל ושינוי אופסט, והם עטופים בצמיגי סופר-סוואמפר באגר בקוטר 39.5 אינץ'.

המוצר המוגמר בהחלט מרשים למראה, וגם הוכיח ביצועים מלהיבים במפגש עמותת העבירות ביער הסמוך לאלעד לפני כמה שבועות. כבר אז, ולמרות הצמיגים השחוקים לגמרי, ניתן היה להתרשם מהפעולה החלקה והגמישה של המתלים ומהקלות בה תיקל את מדרגות הסלע התלולות. בסמוך עמד ה"אבא" הגאה והמאושר של האוטו הזה, עידו כהן, שלא הפסיק להתפעל ממנו, לצרוח על אמיר שלא יתבייש לתת בגז ולקבוע באופן נחרץ שזה עדיין "האוטו-עבירות הכי טוב בארץ". הוא אולי לא אובייקטיבי וזה מובן, אבל במקרה שלו – לנחתום בהחלט מותר להעיד על עיסתו.

הליך הרישוי התחרותי של הטראקאן-אקסטרים במהדורתו החדשה נמצא כעת לקראת סיום. מספר שילדה כבר יש, ובקרוב מאוד תתנוסס עליו גם לוחית הרישוי הכסופה הנחשקת. שדרוגים עתידיים יכללו החלפת הצמיגים לסט חדש וטרי של סופר סוואמפר TSL באותה מידה. בהמשך, מנוע ה-383
הותיק יפנה את מקומו למנוע V8 מודרני בהרבה בנפח 6.2 ליטר מדגםL92 , חדש מהארגז (גרסה שמיועדת ל-Trucks ולשטח, של מנוע ה-LS3 הספורטיבי) שיגיע מ-GM Performance, ויספק יותר
כוחות סוס ויותר מומנט ביחד עם פעולה חלקה וליניארית בכל טווח הסל"ד, והעיקר – אמינות. אותה אמינות נחשקת של מנוע חדש שמגיע מהיצרן, בלי כל מיני שיפורים בסדנאות שמעלים את ההספק על חשבון אורך החיים.

מתי תיפתח ליגת עבירות חוקית עדיין קשה לדעת, אבל אין ספק שהצוות הזה (אמיר נהג, אסף נווט ומכונאי) ברכב המעניין והמרשים הזה, הם בהחלט מועמדים לניצחונות וכדאי לשים לב אליהם. וכמובן – כלי כל כך מרשים בעל פוטנציאל כה גדול מין הסתם יזכה גם לחשיפה לא מעטה, לתשומת לב ספונסרים שמאמינים בספורט מוטורי ומחפשים צוות מבטיח על מנת להשקיע בו ברצינות...

עוד משהו שבלט לאורך כל המפגש שלנו עם אסף ואמיר – הם לא מפסיקים להחמיא ולפרגן מכל הלב למתחרים האחרים, וזה משהו שלא תמיד טריוויאלי בביצה המקומית, אבל בהחלט כיף להיווכח בו. לסיום, אמיר מבקש להודיע חגיגית לדודי ברוך חברו הטוב, שהוא "מודה מודה מודה לו" על שלא היתה לו סבלנות, מיהר ורכש את הרכב של גיא והשאיר לו את הטראקאן... לנו כבר אין סבלנות כדי לראות אותם מתחרים זה בזה.