ספורט מוטורי: באחה 1000 - ניצחון מקסיקני, פעם שנייה (כולל וידאו)

האירוע שרבים מחובבי הספורט המוטורי האמריקני, חובבי השטח שביניהם, מחכה לו מדי שנה הוא כמובן מירוץ הבאחה 1000, חגיגה של סיום עונת מירוצי השטח בדרך הכי טובה שיש, אקשן בלתי פוסק של כלי שטח שונים (ומשונים) לאורך כ-1600 ק"מ וללא הפסקה, הכי טוב שיש. לא מזמן, בשיחת חברים טענתי כי הדרך הכי טובה שיכולה להיות היא להכריז על אליפות עולם שתכלול שלושה אירועים - ראלי דאקאר, ראלי "דרך המשי" וה-באחה 1000 כמובן.



התהילה סביב המשתתפים ובעיקר המנצחים בתחרות הזו היא רבה, כמו גם הקרבות שנערכים בין המתחרים האמריקאיים ובין אלו המקסיקנים. קרבות אלו הם לא "סתם" מלחמות על השליטה בבאחה או מי יניף את הגביע בסיומו של המסע המתיש הזה, כמעט 24 שעות של רגל על דוושת הגז, עד הסוף, כי לכל אלו מתווסף גם הקרב "הלאומי" יש לומר, איזה דגל יונף בחגיגת הסיום של הבאחה, פרט לא פחות חשוב, מסתבר.



בפעם האחרונה שהצוות המקסיקני ניצח ב-באחה, היה זה ב-2010, מכניסים את שמותיהם אל טבלת המנצחים של המירוץ גוסטאבו "טאבו" הצעיר ואביו גוסטאבו וילדוסולה הבכיר שניצחו, קיבעו את מעמדם כאחד מצוותי השטח המקסיקנים המובילים בתחום, כך שכאשר ניצבו על קו הזינוק השנה, חובת ההוכחה והמשא הכבד שהיה מוטל על כתפיהם, היה רב. כל זה לא הטריד אותם כאשר יצאו לדרך, חולקים את הרכב גם עם הנווט חאבי ולנזואלה.

בכדי להוכיח את הטענה שהגודל כן קובע, לאחר מקצה השיפורים שעברה הטרופי-טראק של הצוות המקסיקני, נעשה שיפור נוסף והותקנו ברכב צמיגי 39 אינטש' של BFGoodrich על חישוקי של Method Race Wheel, מתוך כוונה שירככו בדרך נוספת את העומסים, יקלו על הצוות וכמובן יסייעו לנצחון, שכלל לא היה ברור מלכתחילה.



המאבק העיקרי ב-באחה התחולל, כצפוי יש לומר, בין צוות הטרופי-טראק המקסיקני לבין הנהג האמריקאי המוביל, נהג השטח אולי הטוב ביותר שנמצא כיום במירוצי השטח האמריקאיים, "בליסטיק" בי.ג'י. בולדווין. בולדווין לא התכוון לוותר למקסיקנים בקלות על התואר ומיד עם הזינוק למירוץ החל מאבק מלהיב ובלתי פוסק בין שני הצוותים, תוך שהם פותחים פערים של כ-20 דקות על שאר המתחרים, כאילו נמצאים במירוץ משל עצמם.

היתה זו המהדורה ה-45 של באחה 1000 שהוזנק מאנסנדה במקסיקו והסתיים בלה-פאז. הצוות המקסיקני שמוגדר כצוות הלאומי שם, עד כדי כך מעמדם גבוה במדינה שלהם, ניצח את התחרות בזמן של 19 שעות ו-45 דקות, מוכיחים את עליונותם לא רק על בולדווין אלא גם על רוכבי האופנועים - ארוע נדיר שקורה רק פעם בכמה שנים (לרוב בכירי האופנוענים שמזנקים ראשונים וזוכים בדרך פנויה מביאים את הזמן הטוב ביותר).

בולדווין, שבחר בניגוד לצוות המקסיקני לבצע את כל הדרך לבדו, ללא נהג מחליף, נפגש בטרם הבאחה עם אגדות כמו איוון סטיוארט , שניצח את המרוץ המתיש הזה בעצמו, בכדי לקבל טיפים שונים כיצד לעשות זאת בדרך הנכונה ביותר, דרך שתוביל אותו לניצחון. כל זה לא הספיק לו ולנווט שלו ג'ון נלסון והם נאלצו להסתפק "רק" במקום השני. בולדווין, המאוכזב מהמיקום השני בסופו של דבר, אמר כי עשה את ההכנה המתאימה ולאחר שסיים כבר מספר פעמים במקום השני באירוע הזה, קיווה הפעם לשפר את מצבו, לעבר המקום הראשון. זה לא צלח לו.



במקום השלישי בתחרות ועם טרופי-טראק מבנייה עצמית, סיימו האחים וויריך (Weichrich), לאחר שבמשך כל התחרות נמצאו בין חמשת הצוותים המובילים, אך לא מאיימים על הצמרת האמיתית, כאמור.

כאמור, אירוע ה-באחה 1000 סיכם עונת מירוצים גדושה ומרתקת בספורט המוטורי האמריקני, יוצאת לפגרה קצרה אך בתוך הסדנאות והמוסכים, מיטב המוחות כבר מתכננים את הכלים החדשים שיובילו אותם לנסות ולהתקיף את הכתר החשוב מכל, ה-באחה 1000 של העונה הבאה. רבים מהצוותים המתחרים אמרו בסיום הבאחה כי העונה השלמה של מירוצי השטח משמשת להם רק כהכנה לדבר האמיתי, ל-1000.

חלק-1



חלק-2



חלק-3



חלק-4