ראלי יוון, אחד מהאירועים בסבב הבלקן, הסתיים אתמול (יום שישי) עם הצלחה גדולה של הצוותים הישראליים. מאה אחוז מכל שבעת כלי הרכב, אופנועים ומכוניות, בעלי לוחית הזיהוי הצהובה/כסופה עברו את קו הסיום. בניגוד להצלחות הכבירות שמדינת ישראל צוברת בענפי הספורט כמו למשל כדורגל, בספורט המוטורי ספורטאים ישראלים זוכים להערכה רבה מאוד והמרוץ הזה אכן נתן עוד חותמת.
הרשימה שפורסמה באתר כמה ימים לפני האירוע העידה על מספר מסוים של משתתפים. כאשר הגיעו הצוותים אל המרוץ המספרים מעט השתנו ועל קו הזינוק עמדו כ-130 אופנועים וטרקטורונים (אל תתפסו במילה, המספר הזה השתנה כמה פעמים...), 9 מכוניות מקטגוריית T1 ועוד 3 כלים ב-T2. הראלי עצמו בנוי בצורת כוכב. כל הצוותים שוכנו בעיירה ציורית על חוף הים בשם נפפקטוס. בכל יום יצאו הצוותים לשני מקטעים מדודים עם הפסקה באמצע למתן Service. למרות שראלי יוון הוא אירוע יחסית צנוע שאינו מכיל קבוצות יצרן או את אריות התחום, הפעם הגיעו כמה כלים מעניינים ובנוסף לצלילי סימפוניית הצילינדרים התפתחה תחרות בחוד ה-T1.
את רשימת הישראלים הובילו צוות פוינטר, רז הימן והלל סגל על גבי הרכב הצהוב מהעמק. עוד לפני האירוע יצאה הצהרה ברורה. לא עוד "נסתפק במקום על הפודיום ולא משנה איזה", הפעם הם אמרו במסיבת העיתונאים בפה מלא "מקום ראשון", לא פחות. אז בשלושת הימים הראשונים הם מילאו את השורה השנייה בטבלה. הם אמנם נדבקו למתחרה היווני על גבי הפאג'רו הלבן אך נשארו במרחק קבוע ממנו עם צמצום זמנים קל מסטייג' אחד לשני.
ביום החמישי המתחרה היווני עשה את הטעות, לא משהו מעולם התאונות או התקלות הטכניות המשביתות. פאנצ'ר קטן ורגיל עצר את הפאג'רו הלבן ובמקום להחליף את הגלגל בכמה דקות, נתקע הצוות עם מגבה נוזל שמן וחוסר יכולת להרים את הרכב ולהוציא את הגלגל. עשרים דקות ומרוץ שלם עלה להם הג'ק המנוזל ואל היום האחרון הם זינקו עם אוברדראפט של 11 דקות, המון זמן במונחים של סטייג' אחד בן פחות מ-100 קילומטרים ובעיקר שמולם ניצבים שועלים ותיקים ולמודי ניסיון מספיק כדי לא ליפול בדברים הקטנים ובטח לא בסוף. ביום האחרון, עקב הלחץ והרצון לסגור את הפער, זה רק היה עניין של זמן עד שהיווני יעשה טעות. זה הגיע במעבר צר, פגיעה בסלע שברה את הג'אנט האחורי וקברה את הסיכוי להגיע לפודיום הנכסף. הצוללת הצהובה שוב חוזרת הביתה עם גביע ולא סתם אחד, גם המקום הראשון בקטגוריית ה-T1 וגם הרכב המנצח באירוע כולו.
צוות טלפארמה/מגע בביטוח סבל לאורך הראלי כולו מתקלות קטנות ומעכבות אך לא משביתות. זה
גלעד בנאי, כפי שכבר כתבנו בימים הקודמים, לא הגיע עד יוון כדי לטפס על פודיום, הוא בא כדי ליהנות. כל תוצאה שכוללת את סיום המרוץ נחשבה כהצלחה מבחינתו. מקום 63 בדירוג הכללי ו-27 בקטגוריה על 450 סמ"ק.
דורון וינטר הוא היחיד מבין כל האופנוענים שהצהיר בתחילת השבוע שהוא בא להתחרות. הוא לא הסכים לתת תשובה מוחלטת מה ייחשב כהצלחה ועל מה נוכל לתת לו ציון נכשל וכמו שהדברים נראים, אחרי שבוע של תחרות, מקום 11 בקטגוריית M2 ו-35 מבין האופנוענים, האיש לא נראה מדוכדך או מאוכזב והרף לאירוע הבה הוצב.
ואי אפשר לסיים כתבה על ראלי בינלאומי כל כך מוצלח מבלי להזכיר את האנשים שעמדו מאחורי הקלעים ונתנו לצוותי המרוץ את השקט, טיפלו בלוגיסטיקה, סייעו בתיקון תקלות ובעיקר תמכו מוראלית. על הצד הטכני אמנו ויקו אסולין, אריה גולסט וקובי שעאר. על הקשר עם הארץ והתפוצות, איריס סגל. על הסעת העיתונאים וסיוע בצילום, אורית ונטע שקל ונועה הימן.
תפריט ראשי
ניווט לפי מותגי 4X4
פורום 4X4 הודעות אחרונות
vBulletin Message