פורום ג'יפולוג 4X4 - מבחן דרכים: ג'יפ צ'רוקי KL טריילהוק 2014

ג'יפ צ'רוקי חוזר, אבל על פלטפורמת פרייבט-כביש של פיאט עם עיצוב... מוזר ומתלים נפרדים. למוד אכזבות מדגמי אמצע הדרך של ג'יפ בשנים האחרונות, רף הציפיות שלי הפעם נמוך מראש. מה נשאר מהמסורת המפוארת של Jeep, והאם הצ'רוקי KL החדש הוא בכלל רכב שטח שראוי לשאת בגאווה את שם המשפחה? יצאתי למבחן וחזרתי עם הרבה תובנות. אז תקחו אויר, כי זה הולך להיות ארוך, ועם כל הקלישאות הצפויות...

(צילומים: ליהי ברלי)

הקדמה ארוכה (מה אכפת לנו, תתמודדו)

מכוניות בכלל, ורכבי שטח בפרט, מתחלקים אצלי לשניים. בקבוצה הראשונה, הגדולה משמעותית, יש את כל הכלים הרגילים, אלה שאני קורא להם "סתם". סתם אוטו, סתם רכב שטח. ב"קבוצת הסתם" יש סתם טויוטה, סתם יונדאי, סתם קיה, סתם מאזדה, סתם פיאט וכו'. כאלה מין. אפרוריים, אנונימיים, חסרי אופי. כמעט אף אחד לא מסובב את הראש אחריהם כשהם עוברים. אין ציפיות גדולות מהם, ועל כן גם אם הם יוצאים בינוניים להפליא במבחן דרכים, אין מה להתרגש או להתאכזב. הם תמיד יניעו, תמיד יקררו, תמיד יגיעו. בדרך כלל ישמרו על עלויות אחזקה סבירות, הם יעשו את העבודה.

הקבוצה השניה, הקטנה משמעותית, מייצגת קבוצה נבחרת של כלי רכב שיודעים לתת עוד משהו שמעבר ליעילות שימושית גרידא. "אופי" - ככה קוראים לזה. מהם דווקא יש לי ציפיות גדולות, שמבוססות לעתים קרובות יותר על המסורת והמוניטין של שמות מותגים מיתולוגיים, מאשר על הנתונים הטכניים היבשים. אבל זה לא מוריד את גודלן של הציפיות ומין הסתם את גודל הנפילה והאכזבה (והביקורת הארסית!) במקרה שהפציינט המיוחס לא יעמוד בהן.

המותג Jeep בכלל ודגם הצ'רוקי XJ בפרט, קרובים ויקרים לליבי ועל כן באופן טבעי, בהחלט אמורים להשתייך לקבוצה הזו, הקטנה והנבחרת. ממש אין צורך לפרט כאן באלפי מילים רבות את כל ההסטוריה והמפרטים של הדגם הנ"ל, ואציין רק שמדובר ברכב שטח שהחל את דרכו עוד בסבנטיז כפולסייז דווקא (FSJ), אבל הצ'רוקי הקומפקטי המיתולוגי, ה-XJ, יוצר לאורך 17 שנה ללא שינויים מהותיים. גם כיום, 13 שנים לאחר שייצורו הסתיים, עדיין נחשב לבעל אופי וסקס-אפיל כובשים. וזאת מעבר להיותו גם מוצר מוצלח ברמה ההנדסית/טכנית, בעל פוטנציאל שטח גבוה במיוחד, אולי הגבוה ביותר בין כל מוצרי Jeep בתקופתו, קרוב מאוד לרנגלר המקביל, ה"קשוח" יותר לכאורה, אם לא אפילו יותר.

ב-2002 הגיע המחליף הפושר ל-XJ - צ'רוקי/ליברטי KJ,
בעל המתלה הקדמי הנפרד ופרצוף ה"מיקי-מאוס". עד מהרה התברר שהנעליים שהשאיר לו ה-XJ גדולות עליו בכמה מספרים. יכולות מדהימות לא היו שם וגם לא הרבה אופי. הוא לא נחשב להצלחה גדולה ולדאבון הלב, הדור הבא שנקרא KK ושלפחות ניסה לחזור איכשהו למראה הרבוע והתכליתי, לא רק שבסוף נראה אפילו פחות טוב, אלא גם לא שיפר כלל את מצב העניינים בשטח. המשבר הכלכלי הגדול באמריקה לפני 6-7 שנים הוריד את קרייזלר על הברכיים. כאשר היה נדמה שכל מה שנשאר הוא לתת לקונצרן הכושל את מכת החסד בסגנון דאע"שי, הגיעה ההצלה מאירופה דווקא. קרייזלר נרכשה והפכה לחלק מקבוצת פיאט האיטלקית.

נושא מבחן זה, צ'רוקי KL החדש לשנת 2014, הוא המוצר הראשון של Jeep תחת כנפי הענק האיטלקי. כמקובל/צפוי בדור החדש של רכבי פנאי/קרוסאובר, הוא מבוסס על מכונית כביש - הפלטפורמה המשותפת גם לפיאט בראבו, אלפא ג'ולייטה ודודג' דארט החדשה. וכל זה אומר שכאשר נמסר לידי צרור המפתחות ועוד לפני שהתחיל המבחן עצמו, היה לי קצת קשה להחליט מה צופן לי האנדרוגינוס שלפני - האם לצפות ממנו לגדולות כראוי לשמו וייחוסו, Jeep צ'רוקי, או להתייחס אליו כמו לעוד סתם פיאט שהתחפשה לרכב כביש-שטח.

אלוהים אדירים, הוא מכוער

רבים וטובים טוענים שאני מתעכב לא מעט על עיצוב. הם יטענו, לא בלי צדק, שמה כבר כל כך חשוב העיצוב למי שנוסע בסופה ישנה עם צמד ג'ריקנים מלפנים, משתגע על דיפנדרים ועורג לכל מיני כלים צבאיים אירופאיים מזוותי מרכב מתחילת הסבנטיז?... מסתבר שלרבים זה חשוב ועוד איך. שיקום מי שקנה את ה-CJ הראשון שלו לא בגלל איך שהוא נראה! גם חלק ניכר מהרנגלרים JK נמכרים היום ללקוחות שאינם ג'יפאים, דווקא בגלל איך שהם נראים. קרוסאוברים ורכבי כביש שטח הם קודם כל אופנתיים וללוק יש תפקיד חשוב.

כשהגיעו התמונות הראשונות של ג'יפ צ'רוקי KL החדש, לא ידענו איך לבלוע את הגלולה המרה הזו. האם לרוץ להקיא לתוך האסלה הקרובה, או סתם לקונן שוב איך זה שדווקא הכלים של Jeep לא רק שכבר אינם ג'יפים אמיתיים אלא אפילו לא נראים כאלה... חורה לנו שהיצרן שחתום על אחד ה"פרצופים" האנושיים והמזוהים ביותר שהציע כלי רכב כלשהו מעולם (כן, ברור שאני מתכוון לחזית האלמותית של ה-CJ), נוטש את המראה האייקוני לטובת חיפוש סיזיפי מופרך, כמעט מעורר רחמים, אחרי זהות עיצובית אחרת. לא שחרטומו המרובע בנוסח האייטיז המובהק של ה-XJ היה כזה מדהים, אבל לפחות הוא היה נקי ונטול הצטעצעויות מיותרות, שמר על פרופורציות נכונות ודיבר באותה שפה של מראה הרכב כולו. אפילו ה-KJ בעל פרצוף המיקי מאוס ומחליפו ה-KK בעל הארשת העצובה/בוכה/דומעת שאף בר דעת לא יחשוד בהם כ"יפים" במיוחד, נראים בכלל לא רע בהשוואה ל-KL. עד כדי כך הסתייגנו מהחרטום המוזר עם סרח העודף הקדמי המוגזם, הפנסים המלוכסנים בסגנון אסיאתי ושבעת פתחי הגריל המאולצים, שאפילו הגדלנו לעשות, אוי לבושה - והכנסנו את הצ'רוקי לרשימת עשרת רכבי השטח המכוערים ביותר אי פעם. עצוב.

והנה הוא כאן, מתארח בחנייה שלי, בלייב. Jeep אמיתי, אינדיאני מקורי מאמריקה, שעומד לו ופשוט מתבייש לצד הג'יפ שלי - נייטיב זקן בן 20, החיקוי המקומי החבוט והחלוד, שבהשוואה לפרשנות המודרנית של Jeep למושג "רכב כביש-שטח" פתאום נראה כל כך טהור גזע, אמיתי, מסוקס ולא להאמין, אפילו יפה...

אבל אני מוכרח להודות שבמציאות השד לא כל כך נורא. כלומר, לא יעזור בית דין וגם לא ערימת שיפורים ותוספות מהקטלוג של Mopar, החרטום ההזוי הזה של ה-KL לנצח יישאר מכוער תחת. אבל כל היתר, החל מקורה A ועד לזנב, נראה בסדר גמור. לפחות בגרסת "טריילהוק" שקיבלתי לסופ"ש ארוך של ראש השנה, לחבילה בכללותה יש לוק סביר בהחלט שאם נניח והיה מודבק עליו לוגו של פיאט למשל, אפשר היה אפילו להתפעל ממנו.

צ'רוקי KL מוצע בארבע רמות גימור - "ספורט" הבסיסית (לא מיובאת לישראל), "לונגיטיוד" מאובזרת קצת יותר שהיא הבסיסית אצלנו, "לימיטד" המפוארת והמאובזרת מכולן, ו"טריילהוק" שמיועדת לחובבי השטח (Trailhawk - בתרגום חופשי "נץ שבילים" או משהו כזה, ואל תקלו ראש בזה - אצל האמריקאים הפירוש של Trail זה יותר מסתם "שביל". גם לנתיב הרוביקון הם קוראים Rubicon Trail וכל הכלים של Jeep שמיועדים אשכרה לעשות שטח, מצויידים בסמלון העגול Trail rated 4x4... סוג של אישור רשמי שברכב שטח אמיתי מדובר כאן). טרייל-הוק מציע מראה מובחן ומובדל מאחיו הלפלפים, באמצעות כמה פיצ'רים קוסמטיים שנועדו להדגיש את כשרונות השטח המשופרים שלו - זה מתחיל בפגוש קדמי מעוצב מחדש לטובת זוית גישה (28 מעלות במקום 20), ממשיך במשטחי פלסטיק שחור מודגשים יותר לקשתות בתי הגלגלים ובמפתנים ועד לפיצ'ר החשוב ביותר - צמיגים גדולים יותר במידה 245/65/17. בשפת

הג'יפאים זה שווה לקוטר של 30 אינץ'. עדיין לא ענקי אבל כבר לא קטן, יחסית לרכב בגודל הזה. בנוסף ולא פחות חשוב, טריילהוק מצויד גם במערכת הנעה שונה בתכלית שמיד נגיע אליה. בכל מקרה, השינויים הללו לא מינוריים כלל והם ממתנים במשהו את ההלם ובהחלט משפרים מאוד את העיצוב הבסיסי הבעייתי של מרכב ה-KL.

מבפנים הצ'רוקי כבר יותר קל לעיכול. העיצוב הכללי, שלא כמקובל באמריקה, כמעט סולידי. כמעט ללא כרום נוצץ כלל, הוא מציג תחושה לא מקושקשת ואפילו נאה למדי למרות איכות חומרים, הרכבה וגימור בינוניות משהו. המושבים נוחים ותומכים, המרחב לנוסעים בהחלט טוב והאבזור נדיב למדי: מלבד ריפודי עור ומערכת המולטימדיה בעלת 9 רמקולים וסאבוופר הכוללת מסך 8.4 אינץ' שמרכז את כל פונקציות התפעול של הרכב, יש גם פיצ'רים נחמדים כמו מושב אחורי נע על מסילות, משטח הטענה אלחוטי לסמארטפון, מצלמה אחורית ומצלמה קדמית, תא אכסון ייחודי ושימושי מתחת לכרית מושב הנוסע וגג זכוכית פנורמי נפתח גדול מימדים.

תא המטען לעומת זאת, לא מאוד משכנע - הקטלוג מצהיר על 824 ליטר מרשימים מאוד, שכנראה כוללים את החלל שמתחת למשטח ההטענה, היכן שמסתתר הגלגל הרזרבי, וכל מיני תאים ואבזרים שימושיים לכאורה. בפועל, ספק אם אפילו מחצית מהנפח הרשמי המוצהר אכן מסוגלת לקלוט מטען. לא היינו מתעכבים על זה בגרסת לימיטד מצוייצת שמטיילת מקסימום עד קניון רמת אביב, אבל בטריילהוק שתיאורטית אמור לקחת משפחה על ציודה לטיולי שטח ארוכים של יומיים-שלושה, זה חסרון.

ברזלים

כצפוי מרכב כביש-שטח מודרני שמבוסס על פלטפורמה פרייבטית במקורה, יש כאן מרכב מונוקוק וארבעה מתלים נפרדים. תת-שילדה קדמית עם קפיצי סליל ומקפרסונים מלפנים + רב חיבוריים מאחור. אין מה לצפות מהמתלים הללו למהלך ארוך בהרבה מאשר זה שנמצא בבראבו/ג'ולייטה/דארט. בחו"ל, מבחר יחידות הכוח

המותקנות לרוחב כולל שני מנועי בנזין - הבסיסי עם 4 צילינדרים בטור בנפח 2.4 ליטר, והאופציונלי - V6 בנפח 3.2 ליטר מסדרת "Pentastar" - אח מוקטן למנוע ה-V6 המצוין בנפח 3.6 ליטר שאנחנו מכירים מהרנגלר, מהגראנד צ'רוקי ומכמה מכוניות כביש של קרייזלר. וכמובן - באירופה הצ'רוקי מציע גם מנוע טורבו דיזל חסכוני מתוצרת פיאט. מבחר תיבות ההילוכים כולל ידנית עם 6 מהירויות ואוטומטית עם 9 (!) מהירויות, ואפשרות לבחור בין הנעה קדמית 4X2 לשתי מערכות הנעה כפולה. היבואן הישראלי עשה לעצמו חיים קלים ומביא את הצ'רוקי לישראל רק בשילוב של מנוע הבנזין הגדול עם הגיר האוטומטי והנעה כפולה. והאמת היא שלחובב השטח באמת אין מה להתלונן על זה.

גרסת "טריילהוק" הנבחנת מצויידת במערכת ההנעה הכפולה Jeep Active Drive II שפירושה הוא הנעה קדמית ברוב מצבי התנועה על כביש, עם הנעה אחורית מפוקחת מחשב שמשתלבת במצבים בהם נדרשת משיכה משופרת כמו בשטח למשל, וכמובן כאשר משולב הילוך הכוח. בניגוד לשאר דגמי הצ'רוקי KL שהם בעלי ייעוד כביש/שבילים מובהק גם בגרסאות ההנעה הכפולה שלהם ומחוסרי הילוך כוח, לטריילהוק יש מערכת הנעה שונה בתכלית, שמציעה תיבת העברה עם הילוך כוח אמיתי ביחס העברה קצר במיוחד.

וזה עוד לא הכל: כל דגמי הצ'רוקי עם הנעה כפולה כוללים מערכת "סלקט-טריין" שאנחנו מכירים מהגרנד צ'רוקי, עם אפשרות לבחור בין מצבי נהיגה שונים כמו "אוטומטי", "ספורט" ו"חול/בוץ". בטריילהוק בעל הילוך הכוח, המערכת כוללת גם מצב "סלעים", כאשר בחירה בזה האחרון לא רק מתאימה את תגובת הדוושה (הופכת להיות ליניארית והרבה פחות עצבנית) אלא נועלת (ומשחררת) גם את הדיפרנציאל האחורי לפי הצורך. יש גם כפתור שליטה נפרד לנעילה האחורית, שמאפשר לנהג לנעול בעצמו אם מתחשק לו להיות נעול קבוע בזמן הזחילה. וחוץ מזה יש כמובן, כמו בכל רכב כביש-שטח מודרני, גם מערכת בקרת משיכה שמהיכרות עם דגמי Jeep מודרניים אחרים, אמורה להיות יעילה עד מאוד ולחפות היטב על מהלך המתלים המצומצם, מערכת לבקרת ירידה במדרון ומערכת לקביעת מהירות הנסיעה בשטח.

מתחת לכל זה, מצויד הצ'רוקי טריילהוק במרווח גחון מוגדל (22.1 ס"מ) לעומת אחיו המפונקים, במיגוני גחון מקוריים מהיצרן ובנקודת ריתום מסיבית צבועה באדום (רק אחת ורק מאחור. קצת מוזר. מלפנים קיימת לולאת עיגון סמלית שמיועדת לקשירה לסיפון האוניה או למובילית. לא לחילוצים). הפתעה לטובה - אפילו הגלגל הרזרבי, לפחות בטריילהוק הישראלי, הוא בגודל מלא ואל תקלו ראש בזה, בעידן שבו יצרנים רבים מוותרים כליל על גלגל רזרבי, או מסתפקים בגלגלים זמניים צנומים חוסכי משקל ומקום.

אז הוא לא דוגמן, אבל בהחלט מוכשר ובעל פוטנציאל. עם מפרט שטח סטנדרטי עשיר ומזמין שכזה, (בתכל'ס, רק צמיגי שטח אמיתיים חסרים כאן) קל לגרש את הסקפטיות, להחזיר את הציפיות הגבוהות ואני כבר קצר רוח לקראת היציאה לשטח. הפעם אלה סלעי רמת הגולן שמחכים לנו במסלול שהמפה מגדירה כ"עבירות קשה" בכמה נקודות.

ביצועים

מנוע ה-V6 בנזין בנפח 3.2 ליטר המותקן לרוחב מייצר 271 כ"ס ב-6,500 סל"ד ומומנט של 32 קג"מ ב-4,300 סל"ד. נתונים שמלמדים על אופי ספורטיבי וחיבה לטורים גבוהים, אבל משאיר כמה סימני שאלה בנוגע ליכולתו במצבי זחילה. על הכביש, כל עוד מדובר ביציאה מהמקום או בשיוטים ישרים וארוכים, זו מכונית אמריקאית חזקה כמו שאני אוהב. למרות משקל עצמי נכבד של 2 טון, המנוע חזק ועצבני, שש לעלות בטורים והזינוק מהמקום נחרץ ואגרסיבי עם שמץ של סחרור גלגלים קדמיים (שמערכת בקרת היציבות לא מצליחה למנוע) בכל דריכה על המצערת. הגב שנדבק למשענת והחיוך הדבילי שנמרח על הפרצוף, מאששים את נתון היצרן - 7.6 שניות קצרות מעמידה ל-100 קמ"ש. המהירות המירבית תיאורטית מבחינתי - 209 קמ"ש מאוד לא נמוכים עבור SUV בגודלו, והטריילהוק בהחלט מסוגל לשייט בקלילות במהירויות שיסדרו לכם ליל עינוגים בתפקיד "אשתו החוקית" של איזה "באבא" גדול מימדים בבית המעצר... אז בזהירות עם רגל ימין, הא?....

לעומת זאת, סימולציית עקיפה מ-80 קמ"ש ל-120 אורכת 7.1 שניות, זמן טוב לכשעצמו, שיכל להיות אפילו מצויין ולקזז כמעט שניה שלמה, אילו תיבת ההילוכים היתה מגיבה מהר ונחרץ יותר לקיק-דאון. הסיפור הוא שהצ'רוקי מתגלגל בהילוך שביעי-שמיני המאוד-ארוכים (לתשיעי המגה-ארוך הוא יגיע רק במהירויות גבוהות באמת) והמשמעות במהירות כזו היא סל"ד נמוך מאוד שמחוץ לרצועת הכוח היעילה, והתיבה זקוקה לאי אילו חלקי שנייה רק על מנת להחליט כמה הילוכים עליה להוריד (המון). אבל בשניה שבה התיבה ניאותה להגיב ולבצע, ההאצה אכן מיידית ומהירה מאוד. כל זה נעשה בשקט יחסי, למעט כאשר לוחצים חזק על מנוע ה-V6, אז הגירגור הרך שלו הופך לדציבלים גבוהים יחסית, אם כי לא בלתי נעימים.

צריכת הדלק, נושא כאוב באמריקאיות עם מנועי בנזין גדולים, עדיין לא מצטיינת אבל גם לא נוראית, במיוחד אם תנהגו בצורה מודעת ואכפתית ולא תשתוללו עם תאוצות תכופות. בנהיגה משולבת שכללה הרבה שיוטים ארוכים על קרוז-קונטרול במהירות חוקית פלוס-מינוס, מסלול שטח טכני שכלל לא מעט זחילות ארוכות בהילוך כוח, קצת עליות ארוכות, קצת ירידות, קצת המתנות במקום עם מנוע פועל, פה ושם קצת תאוצות והכל ביום חם למדי, עם מזגן שטוחן במרץ, ארבעה אנשים וציוד, גמע הצ'רוקי טריילהוק ליטר אחד ל-8.5 ק"מ מפתיעים לטובה וזה ממש לא רע ברכב שטח עם מנוע בנזין גדול. במיוחד בהתחשב בהצהרת היצרן על 10 ק"מ לליטר בלבד בנסיעה משולבת.

סיבובים

חבל רק שהתנהגות הכביש לא מיישרת קו עם הביצועים. מפלטפורמה בעלת DNA איטלקי היה אפשר לצפות למאפייני נהיגה דינמיים יותר, אפילו ברכב פנאי מגודל שכזה. אז ה-DNA אולי איטלקי, אבל הצ'רוקי טריילהוק נולד באמריקה וההתאמה לטעם האמריקאי ניכרת בכיול המתלים שמעדיף רכות נינוחה בעיר ובשיוטים ארוכים בקו ישר, על פני קשיחות וריסון ספורטיביים בפניות. הוא מפגין אחיזת כביש גבוהה די הצורך, אבל גם זויות גילגול ניכרות ומשדר חוסר חשק כללי להשתובב. ההיגוי מדויק ומהיר ואפילו לא קליל מדי, אבל הוא עדיין חסר תחושה לגמרי ולא מסייע לחולה הביצועים שקיבל את הטריילהוק לסופ"ש. המסר שלו ברור - את הנאות הנהיגה הוא מתוכנן לתת במהירויות אחרות, בסיטואציות אחרות ובמקומות אחרים - בעיקר מעבר לאספלט הסלול.

בשטחים

וכאן, בשטח, הוא מחזיר את הצבע ללחיים שלי ואת אמונתי בשם המשפחה שלו. כל עוד לא מגזימים במהירות, המתלים הרכים מגהצים ממש לא רע

והנסיעה נשארת נוחה ונעימה. אתם רואים את השביל הזה שבתמונה? אי אפשר לנסוע בו מהר, ולא רק כי הוא בעליה תלולה אלא כי הוא מפרק עצמות. הוא מתחיל ישר ועדין, מין שביל קק"ל שכזה שמפתה לתת בגז, אבל מהר מאוד הוא מתחיל לטפס בשיפולי הרמה בזוית שהולכת והופכת תלולה, טרשים ובולדרים מתחילים לנקד אותו - זו לחלוטין לא סיטואציה של "עבירות", אבל גם הנוחים ביותר בעולם רכבי
השטח יירדו כאן לקצב זחילה על מנת לא לפרק את נוסעיהם, וגם אנחנו לא יוצאי דופן. מורידים קצב ועוברים להילוך כוח. והיי - הוא קצר ואיטי. מה זה איטי? איטי! הרבה יותר קצר ואיטי מהראשון-LOW הלא פראייר בכלל שאני מכיר מהסופה... עידו, הג'וניור שלי, שצועד במקביל ונוהג בצעצוע ה-JK רוביקון-על-שלט-רחוק שלו, מתרחק ממני קדימה...

גם כאן אני מברך על רכות המתלים שרק עוזרת לצ'רוקי לבודד באורח סביר פלוס את נוסעיו מטלטלות השביל. הצלבות וחריצים אלכסוניים ראשונים בשביל מאתגרים את המתלים למלוא מהלכם. גלגלים מתנופפים באויר, אבל מערכת בקרת המשיכה ממש לא מתרגשת ואנחנו ממשיכים לטפס בנחת. התחושה נעימה, שיבושי השביל תיאורטיים בלבד מבחינתנו ולמען האמת, אני מתחיל להינות. אפילו עידו, שמורגל בכלים קצת יותר מסוקסים מה-KL וכבר מכיר חלק גדול מהשבילים האלה, עושה פרצוף מתרשם.

השביל הבא, שיוצא מעין דיר-עזיז וחוצה את נחל כנף, מתחיל לטפס בשיפוע קצת יותר תלול - "עבירות קשה" מזהירה אותי המפה שלי. בי-קרפול פליז. עד כה נסענו בשטח סוליקו, בבדידות מזהרת, אבל עכשיו אני רואה שיש לי "זנב" בצורת לנדקרוזר 120 וניסאן פאת'פיינדר שנוסעים בעקבותינו. העליה הופכת ליותר ויותר תלולה והבולדרים גדלים וכמקובל ברכבי שטח מודרניים, שדה הראייה בסיטואציה כזו לא מדהים ואני רואה בעיקר שמיים. עם רכב שטח מסוקס, נניח דיפנדר או היילקס או סופה, מכניסים לראשון LOW, עוזבים הכל, מדליקים סיגארה ופשוט מתחילים לזחול למעלה. דוך. צמיג יעלה על אבן? אז יעלה. סלע אומלל יקבל בומבה מהביצה האחורית של הדנה 60 ויתרסק?... על משקל אמרתו האלמותית של ידידנו רון נחמן - מעניין לי ת'ביצה.

אבל כאן אין דנה 60 עם ביצה שוברת סלעים, ואין צמיגי טויו MT מרושעים, ואין שילדת סולם מסיבית עם מרווח גחון אמיתי מתחת לגשר-גיר, של איזה חצי מטר. יש פה בעיקר הרבה פחים עדינים ופלסטיקים תלישים כי אחרי הכל, בכל זאת זה SUV מודרני. אין ברירה - צריך לעצור, לצאת לטיפוס רגלי קצרצר ולתכנן קו התקדמות. 22 ס"מ של מרווח גחון זה לא רע, אבל גם לא ממש הרבה על בולדרים שכאלה. כיוון קר רוח מבחוץ לא יזיק עכשיו, שהרי בכל זאת הצ'רוקי הזה לא שלי ואני מאוד רוצה להחזיר אותו ללא חבלות וצלקות. ליתר בטחון אני קורא את הנעילה האחורית לדגל. נורה בלוח המחוונים מבשרת לי שהדיפרנציאל אכן נעול, ואני מתחיל לטפס, עקב בצד אגודל, עיוור לגמרי, נשמע להוראות של שני מכוונים - מלפנים ומהצד. כאן הילוך הכוח הקצרצר ממש מככב - מאפשר לי שליטה לא פחות ממעולה, ואני מגלגל אט-אט ס"מ אחר ס"מ של גומי על הבולדרים, בול במקומות הנכונים, בלי לטלטל את המרכב, בלי לגרד את סלעי הבזלת.

לא עוברות דקה-שתיים, והצ'רוקי טריילהוק מתייצב למעלה, בפוזה של מנצח. זה הזמן לשתות משהו קר, להתפעל מהנוף ולהתבונן איך שני הכלים הגדולים והקשוחים יותר שבעקבותינו לא לוקחים את העליה הזו בלגימה אחת. נאלצים גם הם לעצור, להיעזר במכוון ולתמרן קצת קדימה-אחורה ושמאלה-ימינה בין הבולדרים עד שגם הם מסיימים את הטיפוס ומתייצבים לידי, מלאי התפעלות - "בוא'נה, היינו בטוחים שהפרייבט הזה ייתקע כאן להרבה זמן. איזה אוטו זה?... צ'רוקי? זה ג'יפ צ'רוקי החדש?... וואו. הוא עובד יפה!..."

כן, הוא עובד יפה ועכשיו מגיע השלב המסוכן. ככה זה בנהיגת שטח ולא משנה באיזה אוטו. אחרי כיבוש מוצלח ועל אחת כמה וכמה אם קיבלנו מחמאה, האדרנלין והאגו בשמיים, חיוך דבילי מרוח בין האזניים, החזה מנופח מרוב חשיבות. הבטחון ביכולת הרכב וביכולותינו כנהגים כמעט מוחלט. זה הזמן שבו הזחיחות משתלטת ועושים שטויות שיכולות להיגמר בצמיג משוסע, פגוש תלוש או מפתן מעוך במקרה הטוב, או בדיקת חוזק הגג במקרה הרע. אז אני משנן לעצמי שוב ושוב לא להתלהב יותר מדי ולהמשיך להיות זהיר.

הירידה לגשרון הסורי על נחל סמך עם בקרת ירידה במדרון יעילה במיוחד, כזו שיודעת להזדחל אפילו בקמ"ש אחד בודד (!!!) עוברת בקלילות מעצבנת, וכמוה גם הטיפוס לאום אל קנאטיר - כל הבולדרים עברו תחת גלגלי הצ'רוקי טריילהוק בשלום, ללא נגיעות בגחון ובמינימום מפתיע של טלטלות - האם זה השביל שקצת פחות רע מבעבר, או שהמתלים באמת נותנים עבודה מצויינת?... והנה אנחנו בחניון העליון. יוצא החוצה לתת מבט בוחן בפציינט. אבק רמת-גולני אפרפר וסמיך מכסה את גופו, אבל הצמיגים לא נצבטו ולא התפנצ'רו, אף פלסטיק לא נשר, אף פחית לא התגרדה, הגחון לא נחבט, האינדיאני שלנו עבר את מבחן טיול השטח בנונשלנטיות זחוחה.

>>> הרשם לניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים <<<

על צד השלילה, אני מרגיש חובה לציין שזמן התגובה של המערכות האלקטרוניות התגלה כלא אחיד - למשל, סיימתם טיפוס ואתם רוצים לשחרר את הנעילה האחורית, לוחצים לשווא על הכפתור, והיא? שום דבר לא דחוף לה. לא ממהרת להתנתק. אולי היא מנחשת שיש עוד מדרגת סלע בהמשך?... כנ"ל גם המעבר בין מצבי מערכת "סלקט-טריין". פה ושם המערכת התמרדה ולא מיהרה להחליף מצבים... זה סיפור לא חדש ולא רק ב-Jeep. ככה זה, רציתם קידמה, נמאס לכם ממנופים מכניים עם שטנגות? העדפתם חיישנים אלקטרוניים ומנועים חשמליים קטנים?... זה המחיר. תתמודדו.

אז התמודדתי. אחרי קצת קללות וכמה איומים, הכל השתחרר

ובא על מקומו בשלום וחזרנו למוד כביש. קצת עייפים, קצת מאובקים ומאוד מרוצים, זה הזמן לשייט מעדנות על הכביש לכיוון אחת ממסעדות הבשר המצויינות שבאיזור התעשיה קצרין, על מנת למלא את הבטן בארוחת טעימות צנועה שכוללת כמה חתיכות של נתח קצבים, פיסות סינטה צרובה ונקניקיית צ'וריסו שמנמנה, לשטוף הכל בבירה קרה מהחבית ולחשוב מה אני הולך לכתוב על הצ'רוקי KL טריילהוק.

סיכומים

לנמרוד יש בחצר את הדבר האמיתי. צ'רוקי XJ קלאסי. מוגבה, על 31'. באופן טבעי, ה-KL טריילהוק מעניין אותו ובמהלך יום המבחן הוא שיגע אותי בווטסאפ. "איך הצ'רוקי הזה?... אשכרה לטיולי שטח?..."

אז כן, למרות מה שחלק מעמיתיי סבורים, לדעתי צ'רוקי בגרסת טריילהוק הוא אשכרה רכב טיולים ראוי. זה ברור שעבור כל מיני מסלולי הארדקור נידחים שקורצים רק לחבורות ג'יפאים מטורללות בכלים גיבורים ומשופרים, הייתי מין הסתם בוחר במשהו אחר, הרבה יותר גבוה וקשוח ממנו - אבל הג'יפאים המטורללים של ישראל לא בוחרים ב-SUV חדש ומפונפן אלא בהיילקסים חבוטים, סופות מוגבהות, סיקסים על סטרואידים וסמוראים משודרגים. כלים שלא כואב בלב להכות אותם באבנים. אם הם עשירים מספיק - חלקם עוברים ל-JK רוביקונים.

צ'רוקי טריילהוק לא מיועד לג'יפאים האלה. הוא רכב כביש-שטח ראוי אבל שפוי ויש לו אפילו קצת מה"אופי" החמקמק הזה. כמו שבטיול של היום ברמת הגולן הוא נתן תחושה נינוחה, כך הוא יעבור בשלום ובכבוד את רוב מסלולי טיולי השטח המוכרים בישראל, כולל, עם קצת זהירות, בכמה שמוגדרים "עבירות קשה". וזה אומר שהוא יכול לשוטט חופשי ובקלות בכמעט כל שבילי מדבר יהודה והנגב השפויים וגם השפויים מעט פחות. אני לא רוצה לצאת בהצהרות מפוצצות לגבי מעלות ספציפיים, אבל אני מרשה לעצמי לנחש שנהג טוב יגיע רחוק, עמוק וגבוה מאוד עם הטריילהוק.

ומה עם שיפורים? סבלנות, זה דגם חדש בשוק גם באמריקה. אבל תסמכו על האמריקאים הטובים מ-Mopar שבקרוב יהיה הכל מהכל. אם אני הייתי רוכש אחד כזה, הייתי מחליף לו בולמים למשהו מעט יותר קשיח ומרוסן, שיעזרו לו דווקא בכביש. הגבהה ממש קלה, אינץ' וחצי או גג שניים (כשיהיו קיטים בשוק) ואת הצמיגים מחליף למשהו מעט יותר אגרסיבי, אולי גדול באיזה אינץ', שיתנו יותר שקט נפשי בשטח (יש מקום בבית הגלגל, כוח לא חסר כאן וגם יחסי ההעברה המצויינים יסתדרו טוב מאוד עם 31'). והיידה - לטייל בלי דאגות.

שוב צפצוף מהווטסאפ. "מתחרה בגראנד ויטארה, או בסובארו פורסטר?..."

גראנד ויטארה? פורסטר?... כמעט נחנקתי מצחוק. עם כל הכבוד להם (ויש הרבה כבוד), זה לא כוחות. בשטח, צ'רוקי טריילהוק לא רואה אותם ממטר. אהה, כן, הוא גם עולה 50-60% יותר מהם... וזה מוביל אותנו לבעיה העיקרית שלו - המחיר.

Jeep הוא מותג עממי יחסית במולדתו. ככה הוא ממוצב, בנוי ומתומחר, שם באמריקה. בישראל זה אחרת. היבואן מתעקש למצב את Jeep כמותג "פרימיום", וזה אומר מחירים גבוהים יחסית של כל דגמי צ'רוקי KL: לונגיטיוד ב-270,000 ש', לימיטד ב-320,000 ש' מוגזמים לגמרי והטריילהוק "שלנו" אי שם באמצע, ב-310,000 שקלים "בלבד"...

במחירים כאלה, המשמעות היא גם תחרות אחרת. במקום גראנד ויטארה ופורסטר, באים מתחרים חזקים מגרמניה ומשוודיה. Q5, X3 ,XC60. בקרוב גם מתחרה יפני חדש בעל מערכת הנעה היברידית, ותדמית חזקה של יוקרה, תחכום, אמינות וחסכון בדלק - לקסוס NX300h החדש. כל אלה שמניתי מפוארים מהצ'רוקי, בנויים טוב ממנו, מתנהגים הרבה יותר טוב על הכביש ונהנים מתדמית פרימיום אמיתית שלעולם לא תהיה לו.
מצד שני, להם אין מפרט ויכולות שיתנו פייט לצ'רוקי טריילהוק בשטח, שם הוא יזלול אותם חיים, יילעס ויירק אותם בזלזול משל היו מסטיק משומש. מצד שלישי, כמה לקוחות בסגמנט הזה בכלל מחפשים לנסוע בשטח?... כי אלה שכן, ימצאו שמחירו של צ'רוקי טריילהוק קרוב מדי לאלה של טויוטה לנדקרוזר 150 ומיצובישי פאג'רו - גדולים ממנו, בעלי מוניטין ועם 7 מושבים.

ואם זה לא מספיק, לצ'רוקי יש גם תחרות חזקה מבית, באולם התצוגה שלו עצמו. המחיר שלו קרוב מדי לגראנד צ'רוקי - גדול יותר, מרשים יותר, יוקרתי יותר וגם מצויין לכשעצמו. ואם אתם דווקא עכברי שטח לועסי ציריות שמתלהבים מהמפרט הטכני העשיר ותכונות כמו שקט, נוחות, אבזור ועידון כללי פחות מדברים אליכם ואתם Jeepאים בנשמה - הרי שרנגלר רוביקון, רכב השטח האמיתי האחרון בהחלט שאפשר לרכוש בחנות כאן בישראל, חיית השטח האולטימטיבית ופלטפורמה לשיפורים בלתי נדלים, יעלה לכם פחות או יותר אותו דבר...

לכשעצמו, אם אתם חיים בשלום עם העיצוב שלו, צ'רוקי טריילהוק מסיים את המבחן הזה בציון טוב כשילוב מעניין של נוחות, עידון ואיבזור ביחד עם מפרט שטח ויכולות חריגים ויוצאי דופן לטובה בקבוצתו, זה רק המחיר המוגזם שלו שמקלקל לו. הופך אותו לכמעט לא רלוונטי. חבל.

ג'יפ צ'רוקי KL טריילהוק מודל 2014 - מפרט טכני:

מנוע: בנזין, 3,239 סמ"ק, Pentastar V6
הספק (כ”ס/סל”ד): 6,500 /271
מומנט (ק”ג-מ’/סל”ד): 4,300 /32
תיבת הילוכים: אוט' 9 מהירויות
תיבת העברה: AWD + הילוך כוח

מתלה קדמי: נפרד, מקפרסון, קפיצי סליל, מוט מייצב
מתלה אחורי: נפרד, רב חיבורי, קפיצי סליל, מוט מייצב
בלמים: 4 דיסקים, ABS
צמיגים: 245/65R17
עזרי עבירות: מערכת "סלקט-טריין", מערכת בקרת משיכה, נעילת דיפ' אחורי, מערכת בקרת ירידה במדרון, מערכת בקרת מהירות בשטח
משקל עצמי: 2,036 ק"ג
משקל כולל: 2,495 ק"ג
גובה כללי: 1,722 מ”מ
רוחב כללי: 1,904 מ”מ
מרווח גחון: 221 מ”מ
אורך כללי: 4,626 מ”מ
בסיס גלגלים: 2,719 מ”מ
קיבולת מיכל דלק: 60 ליטר

זוית גישה: 28 מעלות
זוית נטישה: 32 מעלות
זוית בטן: 22 מעלות

תאוצה 0 - 100 קמ"ש (יצרן): 7.6 שניות
מהירות מירבית (יצרן): 209 קמ"ש
סימולציית עקיפה 80 - 120 קמ"ש (מבחן): 7.1 שניות
צריכת דלק (מבחן): 8.5 ק"מ/ליטר

מחיר: 310,000 ש'

21 תגובות

איל מ - 21-10-14, 19:24
- תגובה
נחמד אבל לדעתי לא משקף את המצב האמיתי.
המסלול שבחרת אולי כתוב "עבירות קשה" אבל הוא לא מכניס כמעט כלל נושא של זוויות גישה/נטישה. בהרבה מסלולים אחרים שאינם מוגדרים כקשים הוא עלול למצוא את עצמו "ישן על האף" תרתי משמע.
בקיצור, עושה חשק לבכות.
סתם בשביל האנקדוטה, בחג האחרון ראיתי ערימה של משפחתומטיות ליסינג בחניון של גבי חווה (אוקטביות, c3 וכדומה...) כך שלהגיד שלאט, בזהירות ועם בניה והכוונה הצ'ירוקי יכול לעבור את רוב מסלולי ארצנו, כבר לא מעיד יותר מדי.

IlanHadar - 21-10-14, 20:07
- תגובה
דרור כתיבה יפה ומקיפה אבל לא מתאים לך לפספס נקודה מהותית ברכב הזה.

יש כרגע דיון אם ניתן להגביה את הרכב, בגלל מבנה השלדה. Rocky Road כרגע בחרו לא לייצר לרכב הגבהה בגלל זה, עוד מידע כאן:
http://www.rocky-road.com/2014-jeep-...-lift-kit.html

כדי להגביה אותו יש צורך בבנית מערכת מתלים חדשה במחיר שפשוט לא שווה את זה.

אני כן מסכים איתך שהרכב לא רלוונטי, מי שיש לו את הסכום לגרסת ה Trail hawk עדיף שיקנה גנרד צ'רוקי חדש, WK2, ויגביה אותו, גם יהנה יותר וגם בשטח לא יהיה פחות ביכולת עבירות.

ג'יפ ניסו לשמור משהו מיכולת השטח אבל לטעמי פספסו שוב וחבל. הרכב יצליח מאוד בתור רכב הסעות למשפחות האמידות בפרברי ארה"ב, לא הרבה מעבר לזה.

nir.samo - 21-10-14, 20:26
- תגובה
נכתב במקור על ידי IlanHadar

ג'יפ ניסו לשמור משהו מיכולת השטח אבל לטעמי פספסו שוב וחבל. הרכב יצליח מאוד בתור רכב הסעות למשפחות האמידות בפרברי ארה"ב, לא הרבה מעבר לזה.

אנשי השווק של ג'יפ ניסו לשמור חלק מהלקוחות שרוצים רכב שטח למרות שהוא לא ושמו לו הילוך כח והנעה כפולה שגם ככה יש להם על המדף.

דרור ברלי - 21-10-14, 21:44
- תגובה
בנקודה המדוברת, מובטח לך שתצטרך הכוונה עם כל SUV. לא שכל כך קשה, אבל הבולדרים לא קטנים ובכל אוטו שהוא לא דיפנדר או סיקס/סופה או סמוראי, אתה תראה רק שמיים.
או שתוציא ראש החוצה... אופס שכחתי, זה SUV לא רכב שטח אמיתי נטול דלתות...
אז מכוונים ועוברים.
כמה דקו תאחר כך, כשראיתי שגם נהגי הפאת'פיינדר ולנדקרוזר שמאחורי נזקקו להכוונה ולכמה רוורסים, הבנתי שהצ'רוקי, שעלה בלגימה אחת, עשה אחלה עבודה וראוי להערכה.

יש לאוטו הזה תכונות דו פרצופיות. מצד אחד הוא ג'יפון מעצבן ומכוער, לא ממש גבוה, לא ממש קשוח. למה מעצבן? כי על הג'יפון הזה מתנוססים שם מותג ושם דגם מחייבים.

מצד שני, מבחינת היצע מערכות לשטח ואופן התפקוד שלהן כחבילה, הוא כוכב. לא פחות. בכל מה שקשור ליכולת שטח נטו, אחד מול אחד, סטנדרטי מהחנות, יש מצב שהוא טוב יותר מהגראנד WK2 בלא מעט סיטואציות. בודאי בזויות מרכב. לכשעצמו ולפני שמדברים על מחיר, זה אוטו שהוא הרבה מעבר לסתם "לא פראייר בכלל", וזה רק מבלבל עוד יותר.

"מזל" שהוא באמת יקר מדי, מה שהופך אותו ללא רלוונטי ואת ההחלטה המושכלת לוותר עליו - לקלה יותר...

מאיר רוטברג - 22-10-14, 07:50
- תגובה
להערכתי באופן מפתיע למדי כתבה מאוזנת לבעל סופה, הרכב הזה ייספק 95 אחוז מנוסעי השטח , הדור של ההארד קור חלף ולא יחזור למעט רוביקון ועוד אחד שניים ,

ד ו ר ו ן - 22-10-14, 08:11
- תגובה
נקודתית הוא תפקד טוב מאד.
כמה טיולים כאלו יחזיק מעמד רכב שמבוסס על פרייבט?

אתם רואים מטייל כבד בוחר בו?

ד ו ר ו ן - 22-10-14, 08:22
- תגובה
נכתב במקור על ידי דרור ברלי

כמה דקו תאחר כך, כשראיתי שגם נהגי הפאת'פיינדר ולנדקרוזר שמאחורי נזקקו להכוונה ולכמה רוורסים, הבנתי שהצ'רוקי, שעלה בלגימה אחת, עשה אחלה עבודה וראוי להערכה.

אילו עזרי אחיזה/שטח יש לפאתפיידר?
זה היה בר-השוואה אם אתה היית נוהג שם בכולם.

IlanHadar - 22-10-14, 08:33
- תגובה
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן

אתם רואים מטייל כבד בוחר בו?

כדוגמא שהולך על SUV ממש לא. לא מתאים לארץ. מתאים לדשא ובוץ...

אעדיף אחד מהגדולים שניתן לשפצר.

- - - Updated - - -

נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן

אתם רואים מטייל כבד בוחר בו?

כדוגמא שהולך על SUV ממש לא. לא מתאים לארץ. מתאים לדשא ובוץ...

אעדיף אחד מהגדולים שניתן לשפצר.

דרור ברלי - 22-10-14, 10:23
- תגובה
אני לא רואה מטייל כבד בוחר בו ולו רק משום שאין לו מספיק בגאז'.
דווקא המטייל הכבד לא רוקד על בולדרים כל היום. אבל כן סוחב המון ציוד.
ולמי שמבנה של פרייבט לא נראה לו - שיכתוב לעצמו תזכורת: זה מה שיש היום, וזה רק יהיה גרוע יותר. לא יהיו יותר שילדות סולם. לא יהיו יותר סרנים. בקרוב גם לא יהיו יותר הילוכי כוח ונעילות.

מבחינת חובב השטח, ב-60-70K שקל פחות, הייתי אומר לכם שזו קנייה מעניינת. אבל כאמור - במחיר הזה, שיכול לרכוש גראנד צ'רוקי או לנדקרוזר 150 או פאג'רו או רוביקון (ולהישאר עם קצת עודף) אין לו זכות קיום בכלל.
נכון לרגע זה וכל עוד נמכרים כמה SUV קלאסיים עם שילדה נפרדת כמו לנדקרוזר ורכבי שטח אמיתיים כמו רנגלר/רוביקון, אני חושב שהם הכלים החדשים היחידים כיום שראויים ומצדיקים קנייה.

grand - 22-10-14, 10:52
- תגובה
פג'רו קינג, על שילדת המונוקוק שלו ועל ארבעת המתלים הנפרדים, מה כבר ההבדל בינו לפיאט הזו... ודיסקברי 3-4 ההבדלים כל כך גדולים???
מהומה על לא כלום, עוד רכב דומה לכל המבחר שיש בשוק, למעט דבר אחד וחשוב, דגם בעל חבילת שטח טובה, היצרנים האחרים כמו קיה, יונדאי, ואחרים עושים דברים דומים אך ללא אותו דגם בקולקציה שיכול לעשות שטח. האמריקאים חושבים שזה יקסום ללקוחות שלהם, היפנים - קוריאניים פחות.
הימור שלי? אחרי שהיבואן יבין ויוריד את המחיר, ואולי יתחיל למכור קצת...... עוד 5-7 שנים נראה גם אותם מסתובבים בשטחי הנגב על צמיגי 32 והגבהות 3"

ד ו ר ו ן - 22-10-14, 17:28
- תגובה
נכתב במקור על ידי grand

פג'רו קינג, על שילדת המונוקוק שלו ועל ארבעת המתלים הנפרדים, מה כבר ההבדל בינו לפיאט הזו... ודיסקברי 3-4 ההבדלים כל כך גדולים???

יש הבדל.
הם נבנו כרכבי שטח מההתחלה, לא כניצול כלכלי של רצפה מוכנה.

הצ׳רוקי נבנה על רצפת פרייבט.

IlanHadar - 22-10-14, 17:43
- תגובה
נכתב במקור על ידי grand

הימור שלי? אחרי שהיבואן יבין ויוריד את המחיר, ואולי יתחיל למכור קצת...... עוד 5-7 שנים נראה גם אותם מסתובבים בשטחי הנגב על צמיגי 32 והגבהות 3"

רמי ידידי הטוב, לא קראת את מה שכתבתי למעלה, הגבהת הרכב תעלה הון בגלל הצורך להחליף את כל תת השלדה הקדמית. אני לא רואה את זה קורה כל כך מהר. בטח לא במדינה שלנו עם התקנות ההזויות.

נמרוד - 22-10-14, 17:49
- תגובה
זה עדיין הג'יפ המכוער ביותר אי פעם, אני חושד שמדובר על סוכן שתול של המתחרים במחלקת העיצוב. אין לי הסבר אחר לפארסה הזאת. מקווה שיגנז במהרה. גם אם זה רכב לא רע כמו שדרור מתאר.

היורש האמיתי והישיר של הצ'רוקי זה רנגלר אנלימיטד.

yes1952 - 23-10-14, 00:50
- תגובה
על הכתיבה של דרור אין מה להוסיף(ציר אמן של מילים)
ותסביר לי דרור למה?, כן למה? מקרצץ לי לנגוס בירושה של הילדים? ולחשוב לכיוון הצעצוע הזה?
כבר בין כה וכו רומזים לי בבית שאולי צריך לחדש את רכב ההנהלה הבכירה.........ואני כבר בגיל ובמצב של קלנועית(לא יודע למה הרגזתי אותה)(אולי בגלל שלא התחשק לי להרים את החלון הקדמי שירד קצת טיפל'ה גשם?כולו זלעפון)

דרור ברלי - 23-10-14, 14:15
- תגובה
איך ריצפת פרייבט תחזיק? מי יודע. אבל הנבואה ניתנה אתם יודעים למי.
את זה אמרו גם בשנת 2000 על הפאג'רו קינג. כולם עיקמו פרצוף שאין לו שילדה.
גם אני טיפוס מיושן, עדיין חשדן כשאני פוגש רכב שטח שאין לו מתחת לריצפה שני רלסים-פלדה ארוכים וחסונים...

מין הסתם זה לא אוטו שמיועד לחיות רק בשטח. מה שאני יודע היום זה שהעסק עובד טוב. בכביש הוא טוב מספיק. בשטח הוא טוב מאוד.
נשאר עניין העיצוב. אפשר לתרץ שזו רק שאלה של טעם (דגמי הכביש פשוט מזעזעים. לטעמי גם טריילהוק זה לא מלך היופי, אבל אפשר להתרגל) וכמובן המחיר. אין סיבה בעולם שהוא יעלה סכום כזה.

asafk - 23-10-14, 21:01
- תגובה
בסדר אבל... בסכומים האלו יש אופציות נכונות יותר לחובבי השטח, שעדיין יתנו בכביש איכות חיים באותה רמה.

אסף.

tzagi - 24-10-14, 00:53
- תגובה
היבואן חזרזיר לא קטן, או איך הופכים 32000$ ל310000 שקל
אגב,32000$ זה המכיר לצרכן, כול דילר יתן אותו ב$500 מעל לINVOICE, בערך $26500

http://www.jeep.com/hostc/bmo/CUJ201...2TE/summary.do

lizard - 24-10-14, 06:09
- תגובה
דולר בארה"ב שווה עשר שקל בארץ.

asafk - 24-10-14, 09:06
- תגובה
32000 עם 130% מיסים יוצא 73000$
תחשוב מה אתה יכול בסכום הזה לקנות בארה"ב...
בשקלים זה סביב ה275000
(אז החזירים הם משרד האוצר, לא היבואן שאני לא אומר שלא מרוויח טוב, אבל המדינה מרוויחה הרבה יותר ממנו)

אסף.