ברלי עצבני: אמרתי לכם שיהרגו את הספורט המוטורי

מאת

פורסם בתאריך 13-08-15 07:00 מספר צפיות: 33446

42 תגובות

רובנו צפינו אמש בחדשות ערוץ 2 בכתבתו של בן מיטלמן על מצבו העגום הספורט המוטורי. נו, מה עוד חדש?... יש לנו חוק מיוחד לספורט מוטורי כבר 9 שנים תמימות, במהלכן הצליח החוק המיותר הזה לחנוק ולחסל את הספורט שאנחנו אוהבים. את דעתי האישית אתם מכירים, אבל הגיעו מים עד נפש. הגיע הזמן לשפוך בפעם האחרונה בהחלט עוד קצת מררה פולנית על החוק, על העסקנים שמסביבו ועל מדינת ישראל.

דרור ברלי כותב על העדר הספורט המוטורי ויוסי ניסן יושב ראש הרשעות רשות למניעת ספורט מוטורי בישראל

הח"מ, ראלי חרמון אילת 2006

הסטוריה

כולנו אוהבים ספורט מוטורי. (האמנם?... אז שלא נטעה, בעולם הספורט הזה פופולרי. אבל לא בישראל. רק כמה אלפי משוגעים לדבר שחלקם מתרכזים כאן ותו לא. כל השאר אוהבים רק כדורגל... אז בואו ונחזור לפרופורציות). אני במיוחד אוהב ספורט מוטורי. יותר נכון אהבתי. פעם. היום קצת פחות.

עוד מאז ימי "ערוץ המזרח התיכון" הלבנוני המיתולוגי של שנות השמונים, בין שידורי תחרות רסלינג אחת למשנה, כשכולם העריצו את האחים ואן-אריק, אני המוזר חיכיתי בקוצר רוח לשידורי מירוץ כזה או אחר. כילד בן 15-16 ידעתי בעל פה את שמות כל נהגי הפורמולה 1 ואליפות ה-WRC. הערצתי את ז'יל וילנייב ואיירטון סנה מנוחתם עדן, את אלאן פרוסט, קקה רוזברג ונייג'ל מנסל יבדל"א וכמובן את ניקי לאודה עם הפרצוף השרוף וג'יימס האנט שהזיונים והשתייה עניינו אותו יותר מנהיגת המירוצים ובכל זאת היה אלוף עולם, שידעתי בעל פה את סיפורם עוד הרבה לפני הסרט "RUSH". ידעתי כבר אז להסביר את ההבדלים הטכניים בין אודי קוואטרו, ניסאן 240 ולנצ'יה ראלי 037 , לנתח את קרבות האליפות הצמודים בין ארי וטאנן להאנו מיקולה וחלמתי על ראלי פאריז-דאקאר.

ומה כאן? לנו היו כאן רייסים בכביש החוף בלילות שבת ופושטקים עם "דוג'דארט" שעשו חראקות בשכונה. היו גם כל מיני "נשרים" ו"ניצים שחורים" שקפצו עם אופנועים בחולות, ותיכוניסטים עם אבא עשיר שקנה להם "פאנטיק אנדורו" והם היו מנסים לעשות איתו ווילי. אבל זה לא היה ספורט מוטורי. לפני זה עוד היתה איזו פארסה באשקלון בשנת 1970, שהופסקה בעקבות התפרצות הקהל למסלול, רגע לפני שכל העסק היה נגמר בהרוגים ופצועים (נשמע מוכר, לא?), היה גם אירוע חד פעמי שנקרא "תחרות הנהג הטוב בישראל" שאירגן מגזין "טורבו" זצ"ל עם מכוניות טלבו סמבה שכורות שהקיפו "מסלול" חולי. אחר כך היו מירוצי ראלי קרוס מאולתרים בהן התחרו כל מיני מוסכניקים שנהגו בגרוטאות שרותכו להן יחדיו מחלקי מכוניות טוטאל-לוס ונגחו זה בזה בענני אבק מתאבך. זה נראה כמו שכונה, אבל זה מה שהיה. זה היה שלנו, זה היה יותר טוב מכלום ואנחנו נהנינו לצפות, לקרוא ולחלום על היום בו אולי גם אנחנו הקטנים נצליח להעמיד איזו גרוטאת אלפא-סוד או סובארו DL ולהתייצב על קו הזינוק...

אחר כך באו מירוצי אשקלון ויכולנו לראות שהארגון של "המועדון המוטורי הישראלי" כבר סביר למרות כל החריקות ומלחמות היהודים. אנשים טובים שהספורט געש בדמם השקיעו כסף וזעה במכוניות טובות, פה ושם כבר יכולנו להצביע על כשרונות אמיתיים (זוכרים את ניר בן ארי בפורד סיירה קוסוורת', ראם סמואל בטלבו-סמבה ראלי, מישל גדז' בסיטרואן ויזה 1000PISTES, פקה נינקובסקי בחיפושית והאחים פרייס עם ה-NSU פרינץ? ועוד רבים וטובים שאת שמם למרבה הצער שכחתי...) ולראות ביצועים יפים בכל קנה מידה. היינו אופטימיים.

עברו עוד כמה שנים, ובתכל'ס התברר שהספורט חי ובועט. ליגות ראלי רייד, ראלי "חרמון-אילת" חוצה ישראל שנתי, ליגת עבירות, ליגת ראלי, ליגות מוטוקרוס, אנדורו, קרטינג, דראג ועוד. אפילו עבדכם הנאמן הרהיב עוז להתייצב עם הסופה הסטנדרטית ועם באגי פולקסוואגן/סובארו עתיק על קו הזינוק ב"אירועי ניווט בלתי תחרותיים" כשכל מירוץ שכזה כלל בנוסף למהירות פרופר נגד השעון, גם אלמנטים של ניווט מאתגר ועבירות שלא רק הוסיפו מתח ועניין אלא גם אפשרו לכל נהג ונווט טובים עם רכב שטח סטנדרטי להתחרות וגם לנצח, כי דרישות הניווט והעבירות הללו איזנו מאוד את יתרון המהירות האבסולוטי על הנייר של מכוניות מירוץ מושקעות בכסף רב. ומה אתם יודעים? זה עבד. אפילו חזרתי הביתה עם גביע פה ושם. היה כיף. ארגון האירועים הלך והתמקצע וכבר בכלל לא היה שכונה. אנשים טובים עם מרץ בלתי נדלה כמו גידי קטנוב, יקי שקרל, גדי צוקר, נועם היימן ומיקי יוחאי הוכיחו שאם רוצים - הכל אפשרי ואפשר להרים כאן אירועי שטח מתוקתקים ברמה של חו"ל.

הענן שהעיב על כל העסק היה הנושא החוקי - שהרי פקידוני מדינת ישראל אלופים בתקיעת מקלות בגלגלים ובחירוב כל חלקה טובה. התברר שספורט מוטורי אינו חוקי בישראל בגלל בעיות ביטוחיות והצורך בקבלת אישורים למיניהם ממיליון ואחד גורמים - החל ממשטרה, מד"א, מכבי אש וצה"ל, דרך רשט"ג ומועצות איזוריות ומקומיות למיניהן, קיבוצים, מושבים וסתם חקלאים פרטיים שנתיב המירוץ נושק לחלקות שלהם ועד לעמותות צער בעלי חיים וארגוני נשים צדקניות - שכל אחד מהם, על פי מצב רוחו, שרירות לבו והחותמת שבידו, יכול לפסוק את קיומו של אירוע לשבט או לחסד. גם בניית מסלולי אספלט עבור מירוצי כביש (מכוניות ואופנועים) תקועה עד היום בסבך הבירוקרטיה הישראלית (שבה שינוי ייעוד קרקע הוא הליך שיכול להיגרר עשרות שנים) והלכה למעשה פשוט לא מתאפשרת וכנראה גם לעולם לא תתאפשר. שלא לדבר על הרגישות ההיסטורית/היסטרית שלנו כיהודים לחיי אדם וטירוף המערכות הצפוי במקרה של תאונה עם נפגעים שכאמור - לא היה ביטוח שיכסה פגיעה אפשרית בהם.

החרב התנופפה מעל לראש. אירועים מחתרתיים אי אפשר היה לפרסם, המידע הממודר היטב על אירוע ומיקומו עבר רק מפיהם המאובטח לאוזניהם המוסמכות של בעלי סיווג בטחוני מתאים - וכך - צופים לא הגיעו וגם לא תקשורת משודרת. כשאין חשיפה, אין טעם להשקיע בפירסום. וכך גם לא היו חסויות. קיומו של כל אירוע הפך להיות מוטל בספק עד הדקה ה-90 והיה נתון לשרירות ליבם של מפקדי תחנות משטרה תורניים. אירועים בוטלו בשנייה האחרונה כשהמתחרים כבר עמדו על קו הזינוק, מכוניות מירוץ הוחרמו ע"י המשטרה ו/או "הורדו מהכביש" ע"י בוחני משרד התחבורע בטענה של "שינויי מבנה"... היה ברור שמוכרח להיעשות משהו ומהר, על מנת להסדיר את קיומו של הספורט ולאפשר לספורטאים להתחרות ולהפסיק להיות נרדפים על ידי הרשעויות.

מה שקיבלנו זה "חוק הספורט המוטורי" השערורייתי. זה שלכאורה בא לעשות סדר בבלגן, לאפשר קיום של מירוצים חוקיים עם ביטוח ובלי חשש מכל מיני מקרים של "חס וחלילה". המשמעות המיידית והראשונית היתה רשימה באורך הגלות של ציוד בטיחות תקני שהפכו את הספורט היקר להחריד מלכתחילה, ליקר בריבוע. אם עד אז, בראלי חוצה ישראל לדוגמה, יכולתם להתחרות עם הג'יפ שלכם בעל רישוי הכביש בקטגורייה סטנדרטית (ולמעלה ממחצית המתחרים היו כאלה, כולל יבואני רכב שקידמו את מכירות ה-SUV שלהם ע"י נתינת חסות והשתתפות במירוץ) הרי שמהרגע שכל העסק היה מותנה בתקנות מחמירות ובציוד בטיחות בתקן FIA (שתוקפו מתפוגג במהירות גם אם לא השתמשו בו אפילו שנייה, כאילו היה קרטון חלב... שהרי FIA צריכים לגזור קופון וכמוהם גם יצרני הציוד) ועלותו עשרות אלפי שקלים רבים - נגמרה החגיגה והספורט המוטורי העממי להמונים חוסל באופן סופי, מוחלט ובלתי הפיך. המעט שנשאר הפך לנחלתם של מיליונרים משועממים בלבד, כאלה שיש ביכולתם להעמיד מכונית מירוץ תקנית ומקצועית מאלף ועד תו, בעלות מצטברת של מאות אלפים עד מיליונים.

כרוניקה של כישלון ידוע מראש

אז ניחא. רצינו ספורט מקצועי וחוקי, ידענו שיהיה לזה מחיר, חרקנו שיניים וקיבלנו. אז לפחות שיהיו מירוצים... אהה..... ואז התברר שכל הנבואות הפולניות השחורות מתגשמות. הכי קל לפטור את ההתנגדות שלי כבר אז לעצם העיקרון של ספורט שקיומו מותנה בחוק מיוחד, ב"פולניות יתר". שהרי חוכמה בדיעבד היא חלק מהמנטליות הפולנית ו"אמרתי לכם" הוא משפט מפתח חשוב במיוחד הן בשפה הפולנית והן באורח החשיבה הפולני.
אלא שלצערם של אלה שמעדיפים להתמקד במוצאו של אדם במקום בגופו של עניין כדי להסיט את נושאי הויכוח, הצדק והעובדות מדברים הפעם בעד עצמם. הפולנים צדקו - באמת אמרנו והתרענו מפני מלכודת הדבש הזו עוד הרבה לפני שירדה החותמת על החוק. לא בדיעבד אלא בזמן אמת, הזהרנו שעובדים עלינו בעיניים ואם מדינת ישראל תהיה מעורבת - לא יהיה ספורט.

אותה "תחושה שיקרה משהו רע" שמיוחסת לסבתא של אסף לא נולדה יש מאין שלשום או לפני שנתיים - היא היתה שם שחור על לבן עוד ב-2005 ו-2006, ערב כניסת החוק לתוקף! באמת התרענו בפני כולם שברגע שמדינת ישראל תתחב את ידיה המזוהמות לספורט הזה (מצטער על הבוטות, הייתי חייב וזה גם נכון), הוא פשוט יחוסל. היה לנו מה לומר גם על התנהלות הרשות לנהיגה ספורטיבית, על מינוי ראש רשות שלא מגיע מהתחום, על ניגודי עניינים ובעלי תפקידים בכירים שיש להם אינטרסים כלכליים למיניהם בכל העניין וכו' וכו' אבל זה כבר באמת זוטות ואם בזה היה נגמר הסיפור והספורט היה מתרומם, מילא. הייתי מקבל הכל באהבה. אבל הכתובת חברים, היתה כבר אז על הקיר והיה צריך להיות תמים, טיפש או שניהם גם יחד כדי להתעלם מסימני האזהרה.

יש שאומרים שאני חובב קונספירציות, אבל טענתי כבר אז ואני טוען במשנה תוקף גם היום, שכל סיפור חוק הספורט המוטורי הוא תרגיל מורכב ומתוחכם שנועד לאחז את עיני הספורטאים ולגרום לחיסולו הרשמי, הממוקד והמאורגן של הספורט הזה, שעושה הרבה כאב ראש לפקידוני המדינה, אלה שמבחינתם נהיגה מהירה במכונית או באופנוע הם סוג של חוליגניות וכל ענף ספורט שאינו מתבסס על ריצה אחרי כדור, אינו ספורט כלל. אבל בואו נחשוב קצת בהגיון - בתכל'ס, מה פקידונים ממשלתיים רוצים?... הרי משאת נפשם זה ג'וב חמים ונוח שמקבלים בו משכורת נאה, לשכה ומזכירה, עושים בו בעיקר כלום ודואגים לכסת"ח את עצמם מכל עבר. אל תבלבלו להם את המוח עם מירוצים. זה משהו שמחייב אותם לקחת אחריות.

וכך היה. מאז שהספורט לכאורה חוקי והספורטאים כבר אינם עבריינים, פשוט אין מירוצים. כלומר לעתים יש - פעם בשנה, לקראת סוף השנה הקלנדרית בחודש דצמבר, ממהרים לארגן איזה מירוץ-שניים, מצומצמים וסודיים, ללא פירסום, ללא קהל, אי שם באיזה חור נידח וכל זה רק על מנת לשריין את בדל התקציב לעונה הבאה. אם מה שהיה טרום החוק הוא אירועים מחתרתיים, אז איך אפשר לקרוא למפגשונים הטראגיים/קומיים הללו שמאורגנים באמת במחתרת?... ללא קהל, ללא פירסום, בהיחבא על אמת, אי שם באיו"ש/בקעת הירדן היכן שהריבון אינו מדינת ישראל אלא צה"ל, מה שמקל במשהו על האירגון, וגם מבטיח שקהל חובבי הספורט לא יוכל/יעיז להגיע אליהם (כי אין אישור לאירועים עם קהל)?... לעומת הבדיחה הזאת, ליגת "מסע מעולם אחר" זצ"ל של גדי צוקר בימי הספורט המחתרתי/לא חוקי, היתה מיוחצנת כמו אולימפיאדה.

את עיקר הטענות יש להפנות ובצדק לראש הרשות מר יוסי ניסן. אומרים על ניסן שהוא איש נחמד וגם בחור טוב, יכול להיות. אבל היי, מה בדיוק לו ולספורט מוטורי? מלבד תפקידו כראש הרשות לנהיגה ספורטיבית, הוא חבר מועצת היישוב להבים שבצפון הנגב (שבבחירות האחרונות גם התמודד על תפקיד ראש המועצה אבל לא נבחר ונשאר באופוזיציה). כל זה ממש לא מפריע לי, אלא שאני חושש שהרשות לנהיגה ספורטיבית מהווה עבור מר ניסן החביב לא יותר מאשר ג'וב נחמד ונוח, שבו לא נדרש ממנו הרבה מלבד לקבל משכורת ולחמם כסא. ניסן עדיין צעיר יחסית (לפחות נראה כך), מעייניו כנראה נתונים לבניית קריירה פוליטית וגם זה לגיטימי מבחינתי, אבל מה זה עוזר לנו שהוא נחמד ובחור טוב?... הוא ראש הרשות לנהיגה ספורטיבית ואם אינו מסוגל/רוצה לקדם קיום מירוצים, אז במטותא, שישים את המפתחות על השולחן, יקום ויתפטר מתפקידו ויילך לעשות לקריירתו הפוליטית ולביתו הפרטי ואני אאחל לו רק בהצלחה.

אני מצטרף כאן לקריאה שכבר תופסת תאוצה, בלי להתייפייף ובלי פוליטיקלי קורקט: יוסי ניסן - נכשלת. לך הביתה. פנה את מקומך למישהו אחר, כזה שחי ונושם ספורט מוטורי וידחף לקיום אירועים. ככה סתם מהמותן, בשלוף, יש לי כמה שמות של אנשים שהם יותר מאשר ראויים, רובם שמות מוכרים כאן, באתר ג'יפולוג.

סיום לא אופטימי

ובינתיים... ככתב רכב יצאתי לסקר/ללוות ספורטאים ישראלים שבהיעדר פעילות מוטורית-ספורטיבית בישראל יוצאים להתחרות באירופה. רז היימן והלל סגל, גל שחם וקיד אופיר, שי שמעוני, רועי שפירא ואיתי מולדבסקי, יובל שרון, דני פרל ועוד כמה אנשים מוכשרים וטובים, שלא לדבר על רוכבי על 2 רבים וטובים כולל כוכבי ה"רומניאקס" האחרון - הם יוצאים לאירופה על חשבונם הפרטי, עם דגל ישראל רקום על הסרבל, מתמודדים מול נהגים, רוכבים ונווטים מנוסים ועתירי תקציבים מהשורה הראשונה, נותנים להם בראש ומביאים פודיומים.

זה יהיה קצת רגשני לתאר לכם את דגל ישראל מתנופף מעל הפודיום בסיומו של ראלי בינלאומי בבולגריה, יוון, רומניה או פולין, לשמוע את "התקווה" מתנגנת ברקע ולראות את דמעות האושר בקצות העיניים של נהג/נווט/רוכב ישראליים שמניפים גביע. האם יש התרוממות רוח גדולה מזו?... אם להסתכל על התוצאות וההישגים ועל הכבוד שהספורטאים המוטוריים מביאים למדינת ישראל לעומת האפסות והחידלון של ספורטאים ישראליים בענפים אחרים, שמתוקצבים, נתמכים ומסוקרים פי כמה וכמה, הרי שכבר מזמן היה צריך לסגור כאן את הכדורגל הבזיוני, הבבוני והגזעני למשל, ולהעביר את תקציבי העתק שנשפכים בו ללא תחתית וללא תכלית - היישר לספורט מוטורי ולטפח אותו.

אבל נאדה. אין מירוצים כי הרשות לנהיגה ספורטיבית בכוונה תחילה מונעת מהם להתקיים. נהגים לא יכולים להתאמן בנהיגה ספורטיבית כאן בישראל על מנת לשמור על כושר - כי זה פשוט אסור. ברגע שאין מירוצים ורק פה ושם מבליח איזה קוריוז סודי ביותר, אז גם התקשורת מתעלמת. כאשר כבר מתוכנן מירוץ, הוא נדחה/מבוטל שוב ושוב בגלל כל מיני סיבות מהתחת. אפילו כאשר כבר התקיים מירוץ חוצה ישראל האחרון לפני אי-אילו שנים, מישהו מהרשות לנהיגה ספורטיבית (!!!...) ניסה לתקוע מקלות בגלגלים ולבטל/לעכב סטייג'ים בכל מיני תירוצים.

ככה אי אפשר להמשיך ואישית אני איבדתי כל עניין בספורט המקרטע הזה שהמדינה משתדלת בכל כוחה לחנוק ולמחוק וגם מצליחה בזה ובגדול. להבדיל מחברי האופטימיים, אני לא אגיע למירוץ הקרוב (מחר, 14.8.2015) באשלים - מרוץ השטח הראשון השנה (!) ולא רק כי אני עדיין סקפטי לגבי עצם קיומו ולא בא לי לטרוח עד שם בחום הזה ולהתאכזב, אלא פשוט כי אחרי כל החרא שאכלנו מהחוק המיותר הזה, פקידוני המדינה הרעים האלה הצליחו לגרום אפילו לי לאבד כל עניין.

אז כן, בתקופה המחתרתית היה יותר טוב. הרבה יותר טוב. כל אלה מבינינו שבתמימותם בחשו ודחפו את החוק כי היו בטוחים שיהיה כאן כמו באירופה - שיאכלו עכשיו את הדייסה הבאושה שבישלו. לזכות רובם ייאמר שכוונותיהם היו באמת טובות, ושהם באמת פעלו מתוך תמימות כמעט ילדותית, הרבה רצון טוב ואמונה שהמערכת איתנו ולא נגדנו. כמה הם טעו... ומה שהכי חמור והכי גרוע - בישראל קל מאוד לחוקק חוקים, אבל קשה ביותר עד בלתי אפשרי לבטל אותם. מה שאומר שאת הנעשה אין להשיב ומה שיש הוא מה שיהיה.

הצ'אנס האחרון באמת יכול אולי להגיע רק מכיוונה של שרת התרבות והספורט מירי רגב. לרגע הייתי בטוח שהגב' רגב, בחורה נמרצת ונחרצת עם פה גדול, כריזמה כובשת ויכולת להזיז הרים אם היא רק רוצה, תוכל להזיז עניינים גם בעניין הזה. אבל כמו שזה נראה כרגע, עיקר מעייניה של הגב' רגב בהתקוטטויות עם כל העולם בענייני צנזורות ולא בספורט מוטורי. בקיצור - לי כבר אין תקווה. שיהיה לצעירים בהצלחה.

קבצים מצורפים

דרור ברלי חרמון אילת.jpg‏ (392.5 קילובייט, 1473 צפיות)

42 תגובות

דרור ברלי - 13-08-15, 22:43
- תגובה
אני לא בא מחר.
אמנם מחכה לי בחנייה מכונית מאוד מתאימה לטיול כזה. נמוכה כזאת, עם הרבה סוסים במנוע, ג'נטים גדולים ועל ההגה יש סמל של חתולה גדולה שמזנקת. היא אמנם אנגליה רחמנא ליצלן, וזה פגם שאינו בר תיקון... אני אנסה לשכוח לה את זה.

מה שבטוח זה שמנסיעה לאשלים מחר בבוקר לא תבוא לי פרנסה. יהיה לי חם והחתולה תתלכלך באבק.
אז מחר אני עובד עד הצהרים ואח"כ לוקח את החתולה למתוח לה שרירים בכבישים המתאימים.

ניר ל - 14-08-15, 01:02
- תגובה
יש בארץ חוסר סובלנות מוחלט לכל מה שעלול לסכן חיים ואיננו נתפס ככורח המציאות ( מלחמה / ת״ד).
לכן יכשילו כל סוג של ספורט אתגרי, ודאי שאינו אולימפי כזה שמספק ג׳ובים וטיסות לחו״ל לעסקנים.
הייתה השבוע תכנית על עניין מכוני הכושר והסכנה שבהם - נכנסו במירי רגב על כך שחתמה על ביטול הצורך באישור רופא לאימון במכון כושר והסתפקות בהצהרה.
הציבור בכללותו חושב שהממסד הוא זה שצריך לשמש כבייביסיטר לאזרחים ולתקן תקנות וחוקים שיגנו על כל אחד ואחד מעצמו ובטח שמהסובבים. הציבור וזה כולל כנראה גם את מרבית הכותבים כאן, מהונדס ולא מסוגל לראות מעבר למסגרות שהורגל אליהן. כולם משוכנעים שצריכים להיות חוקים ותקנות שמסדירים כל דבר חוץ מאת הדבר שמעניין אותם באופן אישי - במקרה הזה הספורט המוטורי.

boaz avrahami - 14-08-15, 06:26
- תגובה
אני לא בטוח שזה מה שהציבור חושב.

אני חושב שזה מה שהתקשורת חושבת והפוליטיקאים מישרים קו בשביל לא לריב איתה.

לא סתם נולד המושג מדינת תל אביב.
מי שהיום קובע את הטון בתקשורת זה חבורה של אוחצ׳ות ועוד כמה כתבות היסטריות שמיצרים דרמות על כלום.
כמות המהדורות חייבת ליצר אקשן מכלום

tzagi - 14-08-15, 13:17
- תגובה
לא צריך להיות פולני עדי לחזות את העתיד,
אני רק רבע פולני ובכול זאת אמרתי לפני כמעט 10 שנים ואומר את זה שוב, ממשלה, כול ממשלה טובה רק ב2 דברים, לייצר ביורוקרטייה ושחיטות, את כול השאר הם רק יודעים איך להרוס.
אישור רופא להצטרף לחדר קושר.....אם הייתי מישהו אחר הייתי משוכנע שעובדים עלי.

Bernard - 14-08-15, 17:09
- תגובה
אתם נובחים על העץ הלא נכון..
תחשבו מחוץ לקופסה - צריך להעביר את כל הנושא לש"ס או לדגל התורה ואז תיראו איזה ספורט מוטורי יהיה לנו..
כל מה שצריך זה לקשור, איכשהו, את הנושא למשגיחי כשרות ו/או משפחות מרובות ילדים ו/או השתמטות משירות צבאי/לאומי והעניינים יזוזו כל כך מהר ודגל ההזנקה יונף-יורד, שלא תספיקו למלא דלק ברכבים.

menahemy - 14-08-15, 19:16
- תגובה
דרור, החזרת אותי בזמן, יושב על הדיונה באשקלון צופה באבק המיתמר מהמסלול החולי.
היה שווה את הנסיעה מחיפה.
עוד שאקלים שהיו שם הם נהגי הגולף. רם לנדס, רוני סמדרסמן וניר ירון.
ולא שיש לי זיכרון מופלא לשמות. מצאתי אתר שמזכיר את הרגעים המופלאים מאשקלון.
http://debuzzer.com/miller/2001/

asafk - 14-08-15, 20:36
- תגובה
היום עלה רעיון לדרוש אישור של הרבנות לכל מירוץ... לפחות כך מישהו ידאג שהזינוק יהיה מוקדם בבוקר כדי למנוע חילול שבת המוני...
צחוק בצד.. תפסנו היום את יוסי ניסן לשיחה. נמרוד יסכם (נכון? ) את רוח הדברים. השורה התחתונה היא שהוא חושב שבכל אשמות מלחמות העמותות והספורטאים, כמובן לא הרשות...

אסף.

rob - 15-08-15, 16:25
- תגובה
דרור, בתור אחד ששוכב אצלו בארון איזה גביע מהימים של פעם אני יכול להגיד שאני מסכים עם כל מילה.

רק חבל שבמציאות שלנו, זה כנראה יישאר רק בגדר מילים...

דור אריאל - 15-08-15, 16:55
- תגובה
לגבי האישור הרפואי לחדר כושר השרה כבר הגישה תיקון לחוק שיוריד את זה,
היא עשתה את זה כי משהוא העלה בפנייה את הדברים ( אני מנחש שלוביסטים או אנשים שמקושרים לחדרי הכושר..)

אם משהוא יעלה בצורה מסודרת לפני השרה את הבעיות בחוק המוטורי אולי היא גם תשנה משהוא בחוק,
אבל כרגע חלק מהספורטאים עסוקים לריב בינם לבין עצמם ואין להם זמן ואנרגיות להתאחד להעלות את הבעיה הזאת בפני השרה..

נכתב במקור על ידי tzagi

לא צריך להיות פולני עדי לחזות את העתיד,
אני רק רבע פולני ובכול זאת אמרתי לפני כמעט 10 שנים ואומר את זה שוב, ממשלה, כול ממשלה טובה רק ב2 דברים, לייצר ביורוקרטייה ושחיטות, את כול השאר הם רק יודעים איך להרוס.
אישור רופא להצטרף לחדר קושר.....אם הייתי מישהו אחר הייתי משוכנע שעובדים עלי.

שחר 9 - 15-08-15, 23:43
- תגובה
נכון ,עצוב, ולא עומד להשתנות .

כמו בכל דבר במדינה הזאת מאלצים אותך להיות גנב רמאי ושקרן ומכאן נשארת לך האופציה היחידה והיא לחזור למרוצים הלא חוקיים.....

דרור ברלי - 16-08-15, 11:46
- תגובה
נכתב במקור על ידי ניר ל

יש בארץ חוסר סובלנות מוחלט לכל מה שעלול לסכן חיים ואיננו נתפס ככורח המציאות ( מלחמה / ת״ד).
לכן יכשילו כל סוג של ספורט אתגרי, ודאי שאינו אולימפי כזה שמספק ג׳ובים וטיסות לחו״ל לעסקנים.
הייתה השבוע תכנית על עניין מכוני הכושר והסכנה שבהם - נכנסו במירי רגב על כך שחתמה על ביטול הצורך באישור רופא לאימון במכון כושר והסתפקות בהצהרה.
הציבור בכללותו חושב שהממסד הוא זה שצריך לשמש כבייביסיטר לאזרחים ולתקן תקנות וחוקים שיגנו על כל אחד ואחד מעצמו ובטח שמהסובבים. הציבור וזה כולל כנראה גם את מרבית הכותבים כאן, מהונדס ולא מסוגל לראות מעבר למסגרות שהורגל אליהן. כולם משוכנעים שצריכים להיות חוקים ותקנות שמסדירים כל דבר חוץ מאת הדבר שמעניין אותם באופן אישי - במקרה הזה הספורט המוטורי.

אני מסכים עם כל מה שנכתב כאן, ורוצה להזכיר שבתכל'ס, שום ספורט אינו מחוייב מציאות. ואני לא מדבר רק על כדורגל.
אפשר לנהל יופי של חיים משעממים גם בלי לרוץ מרתונים או לרוץ בכלל, לרכב על אופניים בכביש ובשטח, לטפס על הרים, לחתור בקיאק בנהרות גועשים... והרשימה עוד ארוכה.

אני מנחש שכל סוגי הספורט האלה גובים מדי שנה - בעולם כולו - הרבה יותר נפגעים וקורבנות בנפש מספורט מוטורי.
ובכל זאת, כולם נחשבים בתודעה של הישראלי הממוצע כ"ספורט" לכל דבר ועניין - בריא, ירוק, מהנה, משחרר, ספורט זה משהו טוב. וכמובן שלא נדרש שום חוק מיוחד כדי לעסוק בהם.

רק כשמעורב מנוע בעניין - הפיוזים קופצים ונדרשים רשיונות, תקנות, חברות בעמותות, ביטוחים ציוד ספציפי עם חותמות כשרות וכשירות שתוקפן מתפוגג (מלאכותית, כמובן, אחרת איך FIA ושאר מוצצי דם יעשו מזה מיליונים?). הכל כמובן עולה כסף רב. זה יקר, זה קשה, זה מצמצם את מספר העוסקים בזה ומפחית את מספר הספורטאים הפעילים והרציניים לכדי מאות בודדים בפוטנציה וכמה עשרות בפועל.
על הכל אנחנו מוכנים למחול והכל אנחנו מוכנים לקבל, רק שיהיו כבר מירוצים חוקיים ומוסדרים עם ליגות, עם אליפויות ובעיקר - עם קהל ועם חשיפה ועם חסויות. כמו בכל מקום אחר בעולם..

אבל לעניות דעתי לא יהיו בישראל מירוצים. ואני לא מתכוון למירוץ חטוף פה ושם כמו ביום שישי האחרון ובסופי דצמבר אלא ליגות מסודרות לאורך כל השנה. לא בקרוב בכל אופן.
כי בשורה התחתונה כל מה שניר כתב הוא מדויק. אין בישראל סובלנות לספורט הזה כי למרות שעד היום אף אחד לא נפגע בישראל בפעילות ספורט מוטורי (דווקא בכדורגל נהרגו פה אנשים - שחקנים שהתמוטטו/בלעו לשון, צופים שנמחצו, שלא לדבר על עשרות פצועים בקטטות ובתגרות...) ספורט מוטורי הוא לא רק מסוכן בהגדרתו אלא עלול, תיאורטית, לסכן אחרים. אף אחד לא מוכן לקחת צ'אנס שאחר כך יפנו אליו חיצי ביקורת או ידרשו ממנו לתת את הדין כי מישהו נפגע.

לתחושתי גם יוסי ניסן ושאר אנשי הממסד שעוסקים בנושא מתוקף תפקידם - הם כאלה. אני תוהה אם כל אחד מאיתנו בתפקידם ובסיטואציה שהם נמצאים בה, לא היה נוהג כמותם.

talw - 16-08-15, 12:48
- תגובה
אני אתן דוגמא ,הכנו את כלי הרכב בזמננו הפנוי כשבוע לפני המרוץ,באנו ביום חמישי אחה"צ ,ישנו במתחם באוהלים (אני לא הצלחתי להרדם),קמנו לבוקר של לחץ וצעקות מהמארגנים,משטרה ואחראי בטיחות,הבנו כבר מוקדם בבוקר שזינוק יהיה מאוחר בשיא החום,בעסה,עצבים,לחץ. בשלב מסויים כבר חששנו לביטול המרוץ,קמה קבוצה של אנשים שהתחילה לחמם את האווירה בבקשת מרד כללי של המתחרים והסתלקות מהמקום בהפגנתיות ,בטענה ש"אנחנו לא מוכנים לאכול את החרה הזה".הם צודקים ,גם אתה צודק דרור,היה לי חשק לקפל את הכל וללכת כי כבר יצא לי ממש החשק,אבל משהו בפנים גרם לי לא לעשות את זה,וזה ויתור על הדבר היחיד שגורם לי להרגיש שאני חופשי בארץ שלי,-לסוע מהר ללא עכבות,גם אתה קורצת מהחומר הזה דרור,ללכת משם בהפגנתיות היה עושה לי טוב ל24 שעות,לאחר מכן זה היה כמו לוותר על החירות שלנו,להכנע לרשעויות החוק. כי אותם זה באמת לא מעניין אם יש מרוץ או לא. אנחנו הקורבן .אסור לוותר בשום אופן. הזמן טס,עוד כמה שנים הפיליפינית תצטרך למעוך לנו את הגזר עם מזלג ליד הפירה בצלחת...

דרור ברלי - 16-08-15, 13:05
- תגובה
טל, אז בסוף שחררו לכם קצה חבל?... איך הרגשתם?... שניצחתם את השיטה או שעשו לכם טובה?...

וזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם. על איזה "חירות" אתה מדבר?
זה שבסוף עשו לכם טובה והיה מירוץ לא אומר שבפעם הבאה לא יהיה בדיוק אותו דבר ולא יוציאו לכם את הנשמה.
לי כבר אין כוח לזה ואני מודה שאני מעריץ אתכם על הסבלנות ותעצומות הנפש שאין לי מושג מאיפה אתם מצליחים לגייס.

מירוץ אחד אחרי 8 חודשים (!!!!) מתי המירוץ הבא? יש לך מושג? לנחש שזה יהיה, אולי, בסוף דצמבר, בלי קהל, בסודי-סודות אי שם באיזה נ.צ. מסווג?
אתה מאלה שבפנים. אתה כבר מושקע ברכב יקר. לך באמת אין לך ברירה אלא לקוות לטוב. אני מחזיק אצבעות לכולם ולך במיוחד. תצליחו.

talw - 16-08-15, 13:13
- תגובה
וואלה, אשכרה שחררו קצה של חבל,לא גן עדן ולא חירות,אבל עדיין קצה של חבל מאשר כלום.
אני רוצה להאמין שזו התחלה של משהו, משהו טוב או משהו רע ,העיקר משהו .כי מכלום ועוד כלום יוצא כלום.
ובאמת אין לי ברירה אלא לקוות לטוב.
תודה
אגב ,יוסי ניסן הבטיח בפה מלא שהוא יעשה מבחינתו "הכל" בכדי שהמרוץ הבא יהיה בבאר מנוחה בעוד כחודש וחצי חודשיים....נחיה ונראה.

דרור ברלי - 16-08-15, 15:52
- תגובה
נו, נראה אותו.

מאיר רוטברג - 17-08-15, 14:30
- תגובה
נשמע אמין דרור למה אתה סקפטי

boaz avrahami - 17-08-15, 14:41
- תגובה
המרוץ הבא יהיה בבאר מנוחה ונראה אם גם יגיע לנחלה...

אני רואה באופק וועדה שתמליץ לשרה כיצד לקדם את הספורט

דרור ברלי - 17-08-15, 17:00
- תגובה
נכתב במקור על ידי מאיר רוטברג

נשמע אמין דרור למה אתה סקפטי

עוד בפולין הייתי סקפטי.

הבעיה היא שלצערנו הסקפטיות במקומה.
כל פעם שעושים להם טובה ומשחררים להם עוד "מירוץ פיילוט" בשושו, הם ישר יוצאים בכותרות כמו "רואים את האור", "יש תקווה" וכו' חינטרושים.
זה מפליא שמדובר באנשים אינטיליגנטיים וחושבים שלא עשו אותם באצבע, אבל כשזה מגיע לספורט מוטורי הם תמימים כמו ילדות קטנות שהסוטה של השכונה מצליח לפתות אותן שוב ושוב בסוכריה. הם מסרבים להבין שמה שקורה כאן זו מדיניות.
תקראו שוב ושוב מה כתב ניר: במדינה הזו אין ולא תהיה שום סובלנות לספורט שנתפס כ"מסוכן". לא בעתיד הקרוב לפחות.

אבל לגבי באר מנוחה עוד חודשיים אפילו אני אשתוק ואחכה לראות מה יהיה. בכל זאת יוסי ניסן ביקש עוד צ'אנס. מה כבר יש להפסיד?...

נמרוד - 17-08-15, 17:03
- תגובה
אתה מתחייב להיות שם ולכתוב על המרוץ בבאר מנוחה?

דרור ברלי - 17-08-15, 17:07
- תגובה
אני לא מתחייב לכלום - אם זה ייפול לי על הדרכה/טיול או פרנסה אחרת?...

אבל אם אהיה פנוי אז בכיף. יש דברים שראוי לאכול את הכובע בשבילם.