פרויקט: מקרר רכב בבנייה עצמית

מאת

zivo

פורסם בתאריך 15-05-16 20:00 מספר צפיות: 38680

זיו סוגר חוב מכתבה קודמת, ומשלים את סדרת הכתבות על דיגום איסוזו טרופר לטיולים. הפעם זה מקרר - אבל לא, לא עוד מקרר קנוי בתוך ארון עץ - כי במקרה של זיו, מה שנכון לג'יפים נכון גם לתוכנם. גם מקרר בונים, לא קונים. מקרר קאסטום, תפור לכל דרישה - הנה המתכון.

אני אתחיל באזהרה. בניגוד לשיפורים אחרים ברכב, אותם אני חולק ע"מ לעודד ולעזור לאחרים לשפר את הרכבים שלהם, מי שלא באמת צריך מקרר בדיגום אישי, שיעזוב ולא יסתבך עם פרויקט של בניית מקרר. ניתן כיום למצוא מקררים בנפחים שונים, 15-47 ליטר, בפחות מ 3,000 שקלים, ובמגוון צורות, כיווני דלתות, מגירות, סידור פנים. שיהיה ברור, פרוייקט של בניית מקרר לבד, מחומרים טובים ומאריכי חיים, לא יותר זול, וכן נושא בחובו הרבה סימני שאלה ואתגרים טכנולוגים. את השיקולים הרשמיים (האתגר והכייף של העשייה זה כבר סיפור אחר) שהביאו אותי להגיע להבנה שאני צריך לבנות מקרר בדיגום אישי תיארתי כבר פה. אני רק אחזור ואדגיש, השקעתי לא מעט בלחפש מקרר מוכן, כולל בחו"ל, ופשוט לא מצאתי משהוא מתאים.

אז אחרי כל ההסתייגויות… לעבודה!

נקודת המוצא היא מגירת מתכת במידות הפנימיות הבאות: עומק 90 ס"מ, רוחב 36 ס"מ וגובה 24 ס"מ. לתוך החלל הזה צריכים להיכנס גם היחידה החיצונית (מדחס, מעבה, מאוורר, פיקוד) וגם החלל של המקרר (ובתוכו המאייד).

התלבטות ראשונה - חומר בידוד

המחשבה הראשונה הייתה לעבוד עם פוליאוריתן מוקצף ממכל לחץ. במחשבה שנייה, זו עבודה מסובכת. צריך לקבע את התא הפנימי, באמצעות ספייסרים מדויקים, להשפריץ כמויות די מדויקות, ובפיזור די אחיד. כמות גדולה מדי יכולה להזיז את התא ממקומו, או אפילו לעקם אותו, קטנה מדי תשאיר חללי אוויר גדולים מדי. זו פעולה כמעט חד פעמית וחד כיוונית. קשה מאוד לפרק ולהציל את הפנים במקרה של טעות או צורך לשינוי.

במחשבה שלישית, החלטתי להשתמש בפלטות מוקצפות. קל לעבוד עתן, ניתן לפרק ולהרכיב מחדש, ובקיצור, לפרויקט חצי ניסיוני כמו שלי, זה מתאים מאוד. ההנחה שפלטות שמודבקות בפינות (עם סיליקון) ומורכבות מהודק, יתנו בידוד לא פחות טוב, ועדיין יהיה קל לעבוד איתן.

אבל איזה עובי של בידוד? יש מקררים שהבידוד שלהם מגיע ל 5 ס"מ ויש כאלו שמסתפקים ב 2 ס"מ בלבד. במקרר מסוג מגירה, שבו שני ממדים קטנים יחסית, הנפח נטו, לשימוש, רגיש מאוד לעובי הדפנות. במקרה שלי, בהנחה שאני צריך להשאיר כ 20 ס"מ למדחס, המידות החיצוניות של הבידוד יהיו 70X36X24 (בערך 60 ליטר).עם בידוד של 2 ס"מ נוצר נפח פנימי של בערך 42 ליטר (66X32X20), לעומת זאת, בידוד של 3 ס"מ נוצר נפח של כמעט 35 ליטר ( 64X30X18).

ניסיתי לחדד לעצמי מה הדרישה מהבידוד? ברור שהמקרר צריך לשמור על הטמפרטורה בצורה סבירה (מה זה?) ולא יכול להזיע מבחוץ (זה גם ירטיב את הרכב מבפנים וגם יגרום לאובדן אנרגיה), אבל לפי מה לקבוע כמה בידוד?

ההנחה הייתה שבגודל כזה, למדחס שעובד אין בעיה לשמור על טמפרטורה נכונה גם עם בידוד של 2 ס"מ. במשך היום, בנהיגה, צרכן של 3-5 אמפר הוא לא בעייתי. השאלה היא רק בחניית לילה של, נניח 14-16 שעות. איזה אחוז מהזמן המדחס יעבוד, וכמה אמפר/שעה יצרכו מהמצבר? מהרגע שהמקרר בטמפרטורה נכונה (~4 מעלות), כשהמדחס עובד הוא צריך לקחת בסביבות 3A. כלומר, אם בזמן חניית לילה המדחס יעבוד ב30% מהזמן, מדובר בצריכה של 14-16 אמפר/שעה. במקרה שאני משאיר את הרכב בשטח ויוצא לטיול רגלי, יש סיכוי שהטמפרטורה ברכב תתקרב ל50 מעלות (לעומת פחות מ 30 בלילה קיצי), והמדחס יעבוד בתדירות גבוהה יותר. אבל, זה יהיה לפרקי זמן קצרים בהרבה (מקסימום 4-5 שעות), כך שאני עדיין במגבלת ה 8 אמפר/שעה. זה ערך שאני מקווה שאין לי איתו בעיה (לטרופר דיזל, יש שני מצברים).

על סמך מידות של מקררים אחרים, החלטתי להסתפק בבידוד בסביבות 2 ס"מ, מתוך ידיעה, שאם זה לא מספיק, אני אוכל לפרק ולבנות את הפנים מחדש. לעומת זאת, אם אני אשתמש ב 3 ס"מ, אני מפסיד 7 ליטר מהנפח, ולעולם לא אדע אם הייתי יכול להסתפק ב 2 ס"מ (ולקבל מקרר גדול יותר).

אז איפה מוצאים פלטות בידוד בעובי 2 ס"מ? מה המחיר? למזלי, יש שמשתמשים בפלטות פוליאוריטן בעובי 1 ס"מ להדבקת פוסטרים - מה שמוכנה "קאפה". ברגע שחברה מסחרית יוצאת עם קו מוצרים חדש, עם יעדים חדשים, עם סיסמאות חדשות, היא מחליפה את כל הפוסטרים. וכך שמתי את ידי על ערמת פלטות בעובי 1 ס"מ מצופות בחומר סינטטי. עבודה עם שתי פלטות בעובי 1 ס"מ (לעומת אחת בעובי 2 ס"מ) מאפשרת לבנות פינות מדורגות, ובצירוף הדבקת סיליקון, איטום מוחלט של הפינות. ובידוד טוב יותר.

התלבטות שנייה - יחידת הקירור.

היה לי ברור שאני הולך על מדחס יעודי ל 12V ולא מדחס 220V וממיר (גם חיסכון אנרגטי וגם אני לא אוהב 220V ברכב ממתכת). לא פחות חשוב, המדחס צריך להתאים לטילטולים. להתחיל לתכנן יחידת קירור מאפס, זה סרט לא פשוט. לא רק שצריך להכיר ולשלוט בחומר תיאורטי רב. אני גם בטוח, שכמו בכל תחום, בסופו של יום, אחרי כל החישובים התאורטיים, יש הרבה ניסיון וטעייה. רוב הסיכויים שמקרר מייצור סידרתי כבר מיישם את הלקחים האלו.

בקיצור, היה לי ברור שאני מחפש סט (מדחס, מעבה, ומאייד) שהורכב ונמצא בשימוש (ולא מנסה לתכנן לבד). לחברות כמו VITIFRIGO יש יחידות מוכנות שניתן לראות באתר החברה. ולרוב היצרנים היותר רציניים, יש קטלוג חלפים מסודר, כך שאין בעיה לזהות את החלקים של סט מסויים (מדחס, מעבה מאייד). אבל צריך הרבה סבלנות, ושיתוף פעולה של היבואן והייצרן על מנת לשים יד על סט חלקים כזה (וכמו שאמרתי בהתחלה, זה לא סיפור זול).

למזלי, חיים רכס ידידי ייצר בעבר מקררים, והתגלח כבר על הזקן של התאמת הקיט. נשארו לו מעבים ומאיידים שמתאימים אחד לשני, והוא ידע לספר לי שהוא עבד עם מדחס דנפוס BD35F או עם תואמים סינים אחרים. יש מבחר סיני לא קטן בעולם, אבל מהר מאוד התברר לי שדנפוס זה אחד השמות המובילים בתחום הזה (דרך אגב, חברת דנפוס נקנתה ב 2010 ושינתה את המותג ל SECOP, וגם היצור כבר סיני ולא בגרמניה כמו שכולם מפרסמים). אז אני רוצה דנפוס.

קצת חיפושים ומצאתי מדחס ב"פריימן קרור" בקריית חיים (היבואן זה רדיון בפ"ת אבל הוא לא מחזיק מלאי ולא מוכר לפרטיים). אני חיפשתי BD35F אבל בסופו של דבר מצאתי BD50F שהוא כ 30% יותר חזק (מידות פיזיות, ומשקל זהים, רק הבוכנה גדולה יותר והמנוע חזק יותר). באותה מהירות, ה 50 אכן צורך יותר זרם מ ה 35, אבל בסופו של יום, אני מקווה שזה מתקזז עם זמני עבודה קצרים יותר.

התלבטות שלישית - התא הפנימי של המקרר

החוץ של המקרר הוא כאמור מגירת מתכת. אחר כך יש את הבידוד, אבל ממה עושים את החלל הפנימי של המקרר? התחתית של החלל הפנימי חייבת להיות אטומה! הדבר האחרון שאני צריך זה נוזלים של המקרר שנכנסים לתוך הבידוד. זו תהיה חגיגת ריח בלתי נסבלת.

המחשבה הראשונה הייתה לכיוון של חומר מבודד קור, פלסטיק, או אפילו בירץ' 6מ"מ ( זו דוגמא טובה מה בירץ' יכול לעשות שדיקט רגיל לא יחזיק מעמד). פלסטיק, אפשר לקנות פלטות, להדביק, ולקוות לטוב, או, אפילו חשבתי על לקחת ג'ריקן מרובע 30-40 ליטר ולחצות לאורך. במחשבה שנייה (תוך כדי התיכנון של המאייד הפנימי), הפכתי את הגישה. החלטתי לסמוך על הבידוד והלכתי על פנים מאלומיניום. הפלטה של המאייד מוצמדת לתקרת המקרר, מתוך כוונה שהצד העליון שלה יקרר את את המעטפת הפנימית (שכאמור עשויה מאלומיניום) כך שהדפנות הפנימיות כולן יעזרו בפיזור הקור בתוך המקרר. אין לי שום חיזוק מדעי מוסמך שזו גישה נכונה, אבל כך עשיתי.

ואכן, בדיעבד כשאני בודק, הדפנות הפנימיות קרות יותר מחלל האוויר של המקרר (ברור שליד המאייד ההבדלים יותר ברורים) ואני מקווה שאכן עוזרות לפזר את הקור בתוך חלל המקרר. לאחר שבניתי את הבידוד לתוך המגירה המקורית, לקחתי מידות מדויקות והזמנתי את החלקים לתא הפנימי מאלומיניום 2 מ"מ. ע"מ להקפיד על דיוק, העדפתי לשלם גם על כיפוף מקצועי וסה"כ המעטפת הפנימית עלתה כ 200 ש"ח. החלקים חוברו עם סיליקון וניטים, והארגז נבדק לוודא שהתחתית אטומה לחלוטין (הייתה לי מחשבה על פתח ניקוז, אבל בשלב זה זנחתי את הרעיון הזה). קיבלתי מידות פנימיות של 65.5X31X19.5 ס"מ (שזה כמעט 40 ליטר נטו פנים). כאמור, הפלטה של המאייד מוצמדת לתקרה של המקרר, וכמעט שלא תופסת נפח.

בצד ימין המגירה עם הבידוד, ובשמאל החלקים של התא הפנימי.

הפלטה של המאייד מחוברת לתקרה של התא עם 4 ניטים. וכך זה נראה לאחר בניית התא הפנימי "ושתילה" שלו לתוך המגירה עם הבידוד (יש עדיין פלסטיק הגנה על האלומיניום).

צורת המגירה והעומק של המקרר (65 ס"מ) מאתגרים את תיכנון הפתח. אני בחרתי בפתח עליון בשליש הקידמי של המקרר. זה יאפשר לי להגיע לתוך המקרר מתוך הרכב ללא פתיחת המגירה (ההסבר המלא מופיע בתכנון של הפנים של הרכב). גם פה בחרתי לעבוד מדורג והתמונה מסבירה את הכל. כדי להגן על הבידוד משחיקה של פתיחה וסגירה, וכדי לשפר את האיטום הדבקתי (עם סיליקון) גומי מחלונות אלומיניום (אני בטוח שניתן למצוא פרופיל גומי טוב יותר, ואני מתכוון לשפר את זה בעתיד).

חשמל, גז, וכיוונונים אחרים

למרות שמהמקרר צורך פחות מ 7 אמפר (מקרר חם במצב עבודה מהיר), החלטתי להעביר קו חשמל ישיר מהמצבר. בהזדמנות הזו גם הוספתי מאחור שקע מצית חי (שמחובר למצבר כל הזמן). מאחר וכבר שברתי את הראש איך להעביר את המתח + חיווי טמפרטורה ליד ההגה, החלטתי גם להעביר את הקו החוזר (אפס) ולא להסתמך על הגוף של הרכב. סה"כ העברתי שני חוטים בחתך 10מ"מ + חוט 8 גידים דקים שמשמש לפיקוד של מזגן.

הקו עובר מתחת לספים של הדלתות בצד ימין (בטרופר, בצד שמאל צפוף). הקו מחובר למצבר עם פיוז 16A. בגלל שהמקרר מותקן כמגירה, הצינור עם החוטים נכנס ומתקפל בלולאה גדולה, שמונחת חופשי, מתחת למגירה. זה מאפשר למשוך את המגירה ולהחזיר אותה מבלי לדאוג לחיבור של החשמל. ההזנה של החשמל מתחברת למקרר עם זוג מחברים שנלקחו מ UPS ישן ומאפשרים ניתוק מהיר של המקרר מהחשמל (ע"מ להוציא את המקרר מהרכב).

חוץ מהטרמוסטט המכני ששולט על המקרר, הכנסתי רגש נוסף של טרמוסטט אלקטרוני פשוט (כזה - http://www.ebay.com/itm/55-125-Digital-Thermometer-Aquarium-LED-Temperature-Meter-Sensor-12V-24V-CAR-R-/181865726249?hash=item2a580ac129)
זה רגש זול ופשוט שניתן להאריך לו את החוט בין הרגש ליחידה עצמה (מבלי לפגוע בדיוק של הקריאה). את היחידה האלקטרונית עם התצוגה, מיקמתי ליד ההגה (וליד יחידה נוספת של טמפרטורת גיר). המתח של התצוגה מגיע מהמקרר (יחד עם החוטים של הרגש) כך שהתצוגה נדלקת עם הפעלת המקרר (לא משנה עם המדחס עובד, העיקר שהמקרר מקבל מתח). הפתרון הזה בעצם הופך את התצוגה גם לחיווי שהמקרר דולק ומאפשר לראות את הטמפרטורה גם כשהסוויץ' הראשי סגור (אני יודע שזה לוקח זרם, אבל זה לד, וזה זניח).

כאמור, יש לי שני תרמוסטטים, אחד מכני שמפעיל את המדחס ואחד אלקטרוני לתצוגה ליד ההגה. על הדופן הפנימית האחורית, צמוד לתקרה קיבעתי נורת לד (T10) שמחוברת למיקרו סוויץ' באחורי המגירה של המקרר. כשהמקרר מחובר לחשמל, ומושכים את המגירה החוצה כדי לפתוח את המקרר, נדלק אור - כמו מקרר אמיתי!

הבידוד (השחור) על הצינורות של הגז (בתוך המקרר) בכלל לא קשור לבעיות תרמיות, הוא מיועד "להשתיק" את הקפילר. כשהמקרר עובד, והגז זורם, הקפילר משמיע "נהמה" או "גירגור" שמרעיש יותר מהמדחס והמאוורר. מאחר שהכול התחיל מהתכנון לישון בתוך האוטו הרעש הזה הצריך טיפול.

הרגשים תלויים בצד ימין למעלה, אבל לא נוגעים בפלטה של המאייד. אני מקווה זו פשרה טובה בין חיווי אמיתי של הטמפרטורה במקרר (לא של המאייד), ומקום שלא יפריע בתפעול המקרר.

כשהגיע שלב ההפעלה, הגיעה ההתלבטות לגבי המהירות של המדחס וכמות הגז. אחרי הכל זו לא יחידה סטנדרטית, אין יותר מדי פרטים על המהירות וכמות הגז.

הסבר קצר על אופן פעולת מערכת קירור:

למרות שהמדחס מיועד ל 12-24V המנוע עצמו (של המדחס) בכלל עובד על 3 פאזות AC (בסביבות 30V). זה מדחס אינוורטר עם מהירות משתנה (בין 2000 ל 3500 סל"ד). היחידה האלקטרונית שמנהלת את כל העסק (כולל הניתוק להגנה בפני ריקון של המצבר, קביעת המהירות, ושאר ההגנות), יקרה וחכמה, עולה כמעט כמו המדחס עצמו (מדחס + היחידה עולה כ 1100 ש"ח). המהירות המשתנה, מאפשרת להתאים את המדחס למבחר גדול ותחום רחב יותר של גדלי מעבה ומאייד. מתוך השוואה עם כל מני מקררים אחרים וחומר שקראתי, ובעיקר לאור העובדה שיש לי את המדחס היותר גדול (BD50F ולא 35F), החלטתי לנסות את המערכת על המהירות הנמוכה ביותר - 2000 סל"ד. אבל, רציתי גם לראות מה קורה במהירויות אחרות.

המהירות של המדחס נקבעת ע"י נגד שמחברים לבקר האלקטרוני מבחוץ (0 אוהם ל2000 סל"ד, 700 אוהם ל 3000 סל"ד). ברור שצריכת הזרם עולה בהתאם (אותה בוכנה עובדת 50% יותר מהר, עושה גם 50% יותר עבודה וצורכת 50% יותר חשמל). צריך לזכור שעם אותו מעבה ואותו מאייד, כשההספק של המדחס עולה, עולים גם הלחצים במערכת (וזה יכול לפגוע ביעילות עבודה ולהזיק למדחס). בנוסף, צריך לזכור שהמקרר לא עובד כל הזמן (למעשה רוב הזמן המקרר כבוי כשלא מטיילים), ואז הטמפרטורה של המערכת עולה ומשתווה לטמפרטורת הסביבה. במקרה כזה, של מערכת חמה, וסל"ד גבוה, כשמדליקים את המקרר, הלחצים במערכת יהיו עוד יותר גבוהים (כשהטמפרטורה במקרר יורדת ל 4 מעלות, הטמפרטורה של המאייד נמוכה ממינוס 15 מעלות, הגז מתכווץ והלחצים יורדים בחזרה).

תוך כדי משחקים עם הלחצים והמהירויות, הגעתי בעצם למצב שעם אותה כמות של גז, המקרר עובד טוב גם על 2000 סל"ד וגם ב-3000 סל"ד. בשני המקרים המקרר לא מתקשה לרדת לטמפרטורות נמוכות (עד עכשיו בדקתי עד מינוס 7-8 מעלות, מה שבעצם הופך את המקרר כולו לפריזר, אבל אין ספק שתפוקת הקירור ב 3000 סל"ד טובה יותר (המקרר מוריד את הטמפרטורה במהירות גבוהה יותר). כמובן שהמקרר צורך יותר חשמל ב 3000 סל"ד (5.8A לעומת 3.2A ב 2000 סל"ד).

למרות שזה לא היה בתכנון המקורי, החלטתי להשאיר את שתי האופציות. להפעלת המקרר התקנתי מתג 3 מצבים, ועכשיו יש אפשרות לעבוד ב 2000 סל"ד - מצב "חסכון" - או 3000 סל"ד = מצב "טורבו", לצורך העניין!

כשאני מדליק את המקרר, או מכניס תכולה חדשה וחמה, אני מפעיל על "טורבו" וכשהמקרר מגיע לטמפרטורת עבודה אני מוריד ל 2000 סל"ד. כרגע זה מצריך פעולה ידנית של שינוי מתג ההפעלה, ואני עדיין לומד את העסק הזה. אם אני אראה שזה שווה את ההתחכמות אני אחליף את זה במנגנון אוטמטי שמחליף את המהירות.

מספרים ראשונים: כשהמקרר ריק, וטמפרטורת הסביבה מתקרבת ל 30 מעלות, המקרר מגיע ל 4 מעלות תוך פחות מחצי שעה (ברור שאם יש תכולה, אז זה תלוי במסה ובטמפרטורה של התכולה). כשהטמפרטורה במקרר יורדת למינוס 7 מעלות, הטמפרטורה של המאייד בסביבות מינוס 17 מעלות.

בטמפרטורת סביבה של 24 מעלות, וטמפרטורה פנימית של 4 מעלות, המקרר עובד במחזורים של בערך 6 דקות עבודה ו 18-20 דקות מנוחה. במילים אחרות, המדחס עובד כ25% מהזמן. כשהטמפרטורה הפנימית יורדת ל 4 מעלות, והמדחס על 2000 סל"ד, בזמן עבודה המדחס צורך בסביבות 3.2 אמפר. שני המספרים האלו מסתכמים לצריכה ממוצעת של פחות 0.8 אמפר/שעה. בהנחה שחניית לילה כוללת בערך 3-4 שעות בישולים ופתיחות וסגירות של המקרר, אני מניח שלאורך 14-16 שעות, מדובר בצריכה של ~15-18 אמפר שעה. זו צריכת זרם לא קטנה, ואני עוד לומד את הנושא.

ברור שהגדלת עובי הבידוד יכולה לשפר ולהקטין את צריכת החשמל של המקרר, אבל במקרה כזה אני מעדיף להדליק את המנוע לחצי שעה לפני שינה, אבל לא להקטין את הנפח של המקרר. כאמור, יחידת הבקרה של המקרר כוללת הגנה על המצבר מפני פריקת יתר. ברירת המחדל של הבקר לנתק את המקרר ב 10.4V התגלתה כנמוכה מדי (הטרופר לא מסוגל להניע). באמצעות נגד חיצוני ניתן לווסת את המתח שבו יתנתק המקרר. אני שיניתי ל 11V וכרגע אני מצליח להתניע (אני צריך לבדוק אם זה מספיק לחורף קר?).

אופציה לשכלול נוסף - כרגע המאוורר של המעבה, מפזר את החום שהמקרר פולט, אל מתחת למשטח של המגירות ובעצם מחמם את הרכב מבפנים. כאמור אני עוד לומד את ההתנהגות של המקרר, אבל יש לי מחשבה להוסיף "אגזוז" למקרר ולהוציא את האוויר החם אל מחוץ לרכב. מה דעתכם?

קבצים מצורפים

1.jpg‏ (84.7 קילובייט, 7097 צפיות)
2.jpg‏ (44.2 קילובייט, 6636 צפיות)
3.jpg‏ (107.3 קילובייט, 7049 צפיות)
4.jpg‏ (67.8 קילובייט, 6492 צפיות)
9.jpg‏ (58.2 קילובייט, 6837 צפיות)
10.jpg‏ (98.5 קילובייט, 6681 צפיות)
7.png‏ (223.2 קילובייט, 6413 צפיות)
8.png‏ (222.9 קילובייט, 9555 צפיות)
11.jpg‏ (105.6 קילובייט, 7250 צפיות)
5.jpg‏ (54.7 קילובייט, 6475 צפיות)

_{כתבה זו פורסמה במקור בנושא:
מישהו יכול להמליץ על מקרר לרכב?
שנכתב ע"י
אבנר ברוך} _{View original post}

קטגוריות

איסוזו

49 תגובות

dormiz69 - 16-05-16, 10:43
- תגובה
כל הכבוד על ההשקעה !

YoavR - 16-05-16, 14:02
- תגובה
יפה מאוד.
כל הכבוד על הפרויקט וגם על התעוד והשיתוף המפורט.

ד ו ר ו ן - 16-05-16, 21:42
- תגובה
וואו!

elro - 16-05-16, 21:52
- תגובה
סחתיין על ההשקעה וסחתיין על התיעוד!!!

zik5 - 17-05-16, 04:43
- תגובה
כל הכבוד !! כטכנאי קירור (שבנה כבר כמה מקררים לרכב) אני מבין את גודל ההשקעה שלך והמקצועיות!
2 הערות: 1 הייתי מתקין מאוורר קטן בתוך תא הקירור(לא משנה כלכך איפה) שיגרום לאוויר לנוע בתוך תא הקירור וגרום לקירור מהיר יותר ואחיד יותר
2. אחרי זמן פלטת הקירור תצבור קרח (דבר שיפגום ביכולת הקירור של המקרר)ותצטרך להפשירו ,צריך לחשוב לאן ואיך לנקז את המים של ההפשרה.

Bernard - 17-05-16, 15:23
- תגובה
מרשים ביותר - מוריד את הכובע!!

Dan Mil - 17-05-16, 21:18
- תגובה
שאפו !

zivo - 18-05-16, 06:22
- תגובה
נכתב במקור על ידי zik5

כל הכבוד !! כטכנאי קירור (שבנה כבר כמה מקררים לרכב) אני מבין את גודל ההשקעה שלך והמקצועיות!
2 הערות: 1 הייתי מתקין מאוורר קטן בתוך תא הקירור(לא משנה כלכך איפה) שיגרום לאוויר לנוע בתוך תא הקירור וגרום לקירור מהיר יותר ואחיד יותר
2. אחרי זמן פלטת הקירור תצבור קרח (דבר שיפגום ביכולת הקירור של המקרר)ותצטרך להפשירו ,צריך לחשוב לאן ואיך לנקז את המים של ההפשרה.

שקלתי להכניס מאוורר (בעיקר בשלב ששקלתי לפצל לחלק מקפיא וחלק רגיל), ירדתי מזה בגלל שלא מצאתי הצדקה לפריזר והיה חבל לי על הביזבוז של המקום בפנים. אני מקווה שהרעיון של מבנה פנימי מאלומיניום והצמדה של המאייד לחלק העליון מצליחים לגרום לפיזור טמפ' סביר.
הזמנתי אחד כזה -
http://www.amazon.com/SainSonic-SS53...ilpage_o03_s00

בשבוע הבא אני אעשה מדידות ואדע עד כמה הפיזור אחיד.

לגבי קרח על המאייד - כל עוד אני לא מנסה להשתמש במקרר כמקפיא, בכל מקרה המדחס עובד לפרקים קצרים, ובינהם מה שיצטבר יפשיר.
לגבי ניקוז, כמו שכתבתי, עוד לא השתכנעתי שזה מצדיק את כל ההתעסקות. נשתמש ונראה.

zik5 - 18-05-16, 10:20
- תגובה
כמות הקרח על המאייד משתנה בהתאם ללחות באוויר (תבדוק ביולי-אוגוסט)...ומספר הפעמים שפותחים את דלת המקרר.

tzagi - 20-05-16, 09:09
- תגובה
תמיד חשדתי שאתה מזוכיסט(כמוני), פה הסרת כול חשש ושמץ.

sportage - 20-05-16, 15:44
- תגובה
כל הכבוד על יכולת תכנון ובצוע מקצועית להפליא.

שאילת תם, מעבר לגודל הפיזי והיכולת לאכלס אותו בתוך מגירות של רכסים, ועבודה ישירות ב-12 וולט, מה היתרונות המשמעותיים על מקרר מיני בר משרדי, 50 ליטר עם ממיר ל-220 וולט ?

מ-500 ש"ח קיבלתי עודף, עובד כבר כ-6 שנים, המקפיא יורד למינוס 20 מעלות ומתאים לאיכסון סטקים ושלגונים. מנתק על המצבר מגן מפני פריקה, ובדרך כלל מחזיק מעמד את הלילה ומניעה בבוקר.

itayhi - 20-05-16, 17:44
- תגובה
עונה את דעתי,
חשבתי על הרעיון לפני שקניתי מקרר מגירה ב3000₪
ממיר מתח יש באוטו (לא מחובר. קיים לשימוש בעת הצורך. גם בעבודה היומיומית שלי).
ראשית, שאלו פה פעם לגבי מקרר משרדי. עלו טענות שהמדחס לא מותאם לטלטולי שטח וימות מהר. זאת פעם ראשונה שאני שומע על מישהו שזה עובד אצלו מספר שנים.
שנית, כחשמלאי, מפחיד אותי לחשוב על מתח 220v שעובד קבוע ברכב. בכל זמן הטיול. מספיק חוט אחד שרופף או משתפשף על גוף הרכב ואז בזזזזזזז..... לא נעים.

שוב, דעתי בלבד.

יש לך ממסר פחת למקרה של זליגת זרם? למקרה שהמקרר בעצמו מקצר או מחשמל?

איתי

zerez - 20-05-16, 18:30
- תגובה
ממסר פחת חסר משמעות ברכב כי זאת מערכת צפה, מגינים עליה עם משגוח.

Sent from my LG-D855 using Tapatalk

itayhi - 20-05-16, 22:35
- תגובה
תראה לי רכב אחד שמחזיק ממיר מתח קבוע ברכב
ומנטר ירידה בבידוד או זליגה עם משגוח. אחד!

אני קצת (הרבה) פחות בקיא במערכות צפות ולדעתי היה כאן פעם דיון
אם מדובר בשנאי מבדל בממירי מתח.
לדעתך/נסיונך, לא ניתן להתחשמל מממיר מתח ברכב?

איתי

zivo - 20-05-16, 22:50
- תגובה
נסיתי להתייחס בגוף הכתבה, השיקולים (לפי העדיפות)-
1- בטיחות - כל ההתעסקות עם 220V ברכב, בטיול, חושך, רטובים, יחפים, עייפים...... לא אוהב את זה.
2- אורך חיים - מערכת של מדחס (מנוע והבוכנה) חייבים להתאים לטילטולים. גם אני מוכרח להודות שזה פעם ראשונה שאני שומע שמקרר משרדי מחזיק 6 שנים שטח. חוץ מזה שאני חושב שמקרר משרדי של 50 ליטר לוקח המון מקום.
3- נצילות אנרגטית. הממיר עצמו צורך הספק וגורם סתם לחימום נוסף בתוך הרכב.

דרך אגב, ללא שום קשר לשיקולים של המקרר.
סטיקים זה לא שלגונים אי אפשר להתייחס באותה הצורה ובאותה הנשימה.
אם אתה רוצה להנות מהסטיקים, תשכח מבשר קפוא.
סטייק במקרר צריך להראות כך (ואין לו שום בעיה להיות קח 3-4 ימים) -
קובץ מצורף 108296 קובץ מצורף 108295 קובץ מצורף 108294

ואם לא "שוכחים" אותו על הגריל, ומורידים בזמן הנכון,,,,,, אז בצלחת זה צריך להראות כך -

קובץ מצורף 108297 קובץ מצורף 108298

אם לא בעניין המקרר, אני מקווה שלפחות עזרתי בעניין הסטיקים

zerez - 21-05-16, 11:56
- תגובה
נכתב במקור על ידי itayhi

תראה לי רכב אחד שמחזיק ממיר מתח קבוע ברכב
ומנטר ירידה בבידוד או זליגה עם משגוח. אחד!

אני קצת (הרבה) פחות בקיא במערכות צפות ולדעתי היה כאן פעם דיון
אם מדובר בשנאי מבדל בממירי מתח.
לדעתך/נסיונך, לא ניתן להתחשמל מממיר מתח ברכב?

איתי

לדעתי אפשר להתחשמל מממיר ברכב, אין לי נסיון עם זה.
אני מכיר שני רכבים שמותקן בהם ממיר קבוע בלי שום הגנה, לא חושב שזה חכם אבל במדינת ה"סמוך" הכל עובד.

Sent from my LG-D855 using Tapatalk

zivo - 21-05-16, 14:00
- תגובה
אני מנסה להעלות את התמונות עוד הפעם (וכן אני עושה את זה מתוך מצב מתקדם :-( ).

לא מצליח להעלות תמונות לגוף התגובה.

נדב42 - 21-05-16, 14:24
- תגובה
אני רואה את התמונות גם בתגובה המקורית... הפרוייקט הבא: מנגל גז לשטח

YoavR - 21-05-16, 15:07
- תגובה
הלו הלו!
זה פורום ציבורי! לא מעלים תמונות כאלה ככה סתם בלי אזהרה.
הרגת אותי...

נכתב במקור על ידי zivo

נסיתי להתייחס בגוף הכתבה, השיקולים (לפי העדיפות)-
1- בטיחות - כל ההתעסקות עם 220V ברכב, בטיול, חושך, רטובים, יחפים, עייפים...... לא אוהב את זה.
2- אורך חיים - מערכת של מדחס (מנוע והבוכנה) חייבים להתאים לטילטולים. גם אני מוכרח להודות שזה פעם ראשונה שאני שומע שמקרר משרדי מחזיק 6 שנים שטח. חוץ מזה שאני חושב שמקרר משרדי של 50 ליטר לוקח המון מקום.
3- נצילות אנרגטית. הממיר עצמו צורך הספק וגורם סתם לחימום נוסף בתוך הרכב.

דרך אגב, ללא שום קשר לשיקולים של המקרר.
סטיקים זה לא שלגונים אי אפשר להתייחס באותה הצורה ובאותה הנשימה.
אם אתה רוצה להנות מהסטיקים, תשכח מבשר קפוא.
סטייק במקרר צריך להראות כך (ואין לו שום בעיה להיות קח 3-4 ימים) -
קובץ מצורף 108296 קובץ מצורף 108295 קובץ מצורף 108294

ואם לא "שוכחים" אותו על הגריל, ומורידים בזמן הנכון,,,,,, אז בצלחת זה צריך להראות כך -

קובץ מצורף 108297 קובץ מצורף 108298

אם לא בעניין המקרר, אני מקווה שלפחות עזרתי בעניין הסטיקים

sportage - 21-05-16, 16:34
- תגובה
כשהתחלתי את פרוייקט הסבת מקרר מיני בר לטובת הרכב, אכן אמרו לי שלא יחזיק אפילו נסיעה אחת.
לכן עיגנתי אותו עם רצועה שאוכל לפרק אותו בקלות.

מאז עברו 6 שנים ולא נגעתי בו. דפנות המקרר מגלות סימני חלודה, אבל המדחם בשיא אונו.

לגבי הנפח - הוא 50 ליטר, דפנות של כ-2 ס"מ ועוד תא המדחס בתוך אריזת קוביה שהיא אחרי כדור הכי יעילה בניצול נפח.

בתא ההקפאה הטמפרטורה יורדת למינוס 20 מעלות ומתאימה לאיחסון שלגונים, בתא המקרר כ-7 מעלות לטובת הסטקים, סלטים ובירה.

להתחשמל ממערכת צפה מאוד קשה, גם אם יש זליגה. התחשמלות תקרה רק אם יסגר מעגל, וזה אומר לגעת עם חלק גוף אחד בזליגה, נניח בגוף הרכב או המקרר, ובחלק גוף אחר לגעת בו זמנית במוליך השני הנושא את 220 וולט. קיצר, יותר קל להתחשמל בבית במערכת מארקת.

ובלי קשר לכל השאר, מ-500 שקל קבלתי עודף.

ברור שיש פתרונות טובים, נוחים ויעילים יותר, אבל בשביל הסכום הזה מדובר בפיתרון אפקטיבי ביותר.

- - - Updated - - -

במידה ולא הייתי ברור בנושא "הסטקים והשלגונים".

מאחר ומדובר במקרר בייתי, יש לו תא הקפאה קטן בנפח של כ-6 ליטר, וכל השאר תא קרור רגיל, כך שניתן בו"ז להקפיא שלגונים (או כמה ק"ג בשר קפוא לנסיעה של כמה ימים) ולשמר טפמרטורה לשאר המזון והסטקים הטריים.

אגב, לחלק מהמקררים היקרים בתצורת ציידנית, אין את היכולת הזאת של שני אזורי קירור.

- - - Updated - - -