פורום ג'יפולוג 4X4 - פרויקט: מקרר רכב בבנייה עצמית

זיו סוגר חוב מכתבה קודמת, ומשלים את סדרת הכתבות על דיגום איסוזו טרופר לטיולים. הפעם זה מקרר - אבל לא, לא עוד מקרר קנוי בתוך ארון עץ - כי במקרה של זיו, מה שנכון לג'יפים נכון גם לתוכנם. גם מקרר בונים, לא קונים. מקרר קאסטום, תפור לכל דרישה - הנה המתכון.

אני אתחיל באזהרה. בניגוד לשיפורים אחרים ברכב, אותם אני חולק ע"מ לעודד ולעזור לאחרים לשפר את הרכבים שלהם, מי שלא באמת צריך מקרר בדיגום אישי, שיעזוב ולא יסתבך עם פרויקט של בניית מקרר. ניתן כיום למצוא מקררים בנפחים שונים, 15-47 ליטר, בפחות מ 3,000 שקלים, ובמגוון צורות, כיווני דלתות, מגירות, סידור פנים. שיהיה ברור, פרוייקט של בניית מקרר לבד, מחומרים טובים ומאריכי חיים, לא יותר זול, וכן נושא בחובו הרבה סימני שאלה ואתגרים טכנולוגים. את השיקולים הרשמיים (האתגר והכייף של העשייה זה כבר סיפור אחר) שהביאו אותי להגיע להבנה שאני צריך לבנות מקרר בדיגום אישי תיארתי כבר פה. אני רק אחזור ואדגיש, השקעתי לא מעט בלחפש מקרר מוכן, כולל בחו"ל, ופשוט לא מצאתי משהוא מתאים.

אז אחרי כל ההסתייגויות… לעבודה!

נקודת המוצא היא מגירת מתכת במידות הפנימיות הבאות: עומק 90 ס"מ, רוחב 36 ס"מ וגובה 24 ס"מ. לתוך החלל הזה צריכים להיכנס גם היחידה החיצונית (מדחס, מעבה, מאוורר, פיקוד) וגם החלל של המקרר (ובתוכו המאייד).

התלבטות ראשונה - חומר בידוד

המחשבה הראשונה הייתה לעבוד עם פוליאוריתן מוקצף ממכל לחץ. במחשבה שנייה, זו עבודה מסובכת. צריך לקבע את התא הפנימי, באמצעות ספייסרים מדויקים, להשפריץ כמויות די מדויקות, ובפיזור די אחיד. כמות גדולה מדי יכולה להזיז את התא ממקומו, או אפילו לעקם אותו, קטנה מדי תשאיר חללי אוויר גדולים מדי. זו פעולה כמעט חד פעמית וחד כיוונית. קשה מאוד לפרק ולהציל את הפנים במקרה של טעות או צורך לשינוי.

במחשבה שלישית, החלטתי להשתמש בפלטות מוקצפות. קל לעבוד עתן, ניתן לפרק ולהרכיב מחדש, ובקיצור, לפרויקט חצי ניסיוני כמו שלי, זה מתאים מאוד. ההנחה שפלטות שמודבקות בפינות (עם סיליקון) ומורכבות מהודק, יתנו בידוד לא פחות טוב, ועדיין יהיה קל לעבוד איתן.

אבל איזה עובי של בידוד? יש מקררים שהבידוד שלהם מגיע ל 5 ס"מ ויש כאלו שמסתפקים ב 2 ס"מ בלבד. במקרר מסוג מגירה, שבו שני ממדים קטנים יחסית, הנפח נטו, לשימוש, רגיש מאוד לעובי הדפנות. במקרה שלי, בהנחה שאני צריך להשאיר כ 20 ס"מ למדחס, המידות החיצוניות של הבידוד יהיו 70X36X24 (בערך 60 ליטר).עם בידוד של 2 ס"מ נוצר נפח פנימי של בערך 42 ליטר (66X32X20), לעומת זאת, בידוד של 3 ס"מ נוצר נפח של כמעט 35 ליטר ( 64X30X18).

ניסיתי לחדד לעצמי מה הדרישה מהבידוד? ברור שהמקרר צריך לשמור על הטמפרטורה בצורה סבירה (מה זה?) ולא יכול להזיע מבחוץ (זה גם ירטיב את הרכב מבפנים וגם יגרום לאובדן אנרגיה), אבל לפי מה לקבוע כמה בידוד?

ההנחה הייתה שבגודל כזה, למדחס שעובד אין בעיה לשמור על טמפרטורה נכונה גם עם בידוד של 2 ס"מ. במשך היום, בנהיגה, צרכן של 3-5 אמפר הוא לא בעייתי. השאלה היא רק בחניית לילה של, נניח 14-16 שעות. איזה אחוז מהזמן המדחס יעבוד, וכמה אמפר/שעה יצרכו מהמצבר? מהרגע שהמקרר בטמפרטורה נכונה (~4 מעלות), כשהמדחס עובד הוא צריך לקחת בסביבות 3A. כלומר, אם בזמן חניית לילה המדחס יעבוד ב30% מהזמן, מדובר בצריכה של 14-16 אמפר/שעה. במקרה שאני משאיר את הרכב בשטח ויוצא לטיול רגלי, יש סיכוי שהטמפרטורה ברכב תתקרב ל50 מעלות (לעומת פחות מ 30 בלילה קיצי), והמדחס יעבוד בתדירות גבוהה יותר. אבל, זה יהיה לפרקי זמן קצרים בהרבה (מקסימום 4-5 שעות), כך שאני עדיין במגבלת ה 8 אמפר/שעה. זה ערך שאני מקווה שאין לי איתו בעיה (לטרופר דיזל, יש שני מצברים).

על סמך מידות של מקררים אחרים, החלטתי להסתפק בבידוד בסביבות 2 ס"מ, מתוך ידיעה, שאם זה לא מספיק, אני אוכל לפרק ולבנות את הפנים מחדש. לעומת זאת, אם אני אשתמש ב 3 ס"מ, אני מפסיד 7 ליטר מהנפח, ולעולם לא אדע אם הייתי יכול להסתפק ב 2 ס"מ (ולקבל מקרר גדול יותר).

אז איפה מוצאים פלטות בידוד בעובי 2 ס"מ? מה המחיר? למזלי, יש שמשתמשים בפלטות פוליאוריטן בעובי 1 ס"מ להדבקת פוסטרים - מה שמוכנה "קאפה". ברגע שחברה מסחרית יוצאת עם קו מוצרים חדש, עם יעדים חדשים, עם סיסמאות חדשות, היא מחליפה את כל הפוסטרים. וכך שמתי את ידי על ערמת פלטות בעובי 1 ס"מ מצופות בחומר סינטטי. עבודה עם שתי פלטות בעובי 1 ס"מ (לעומת אחת בעובי 2 ס"מ) מאפשרת לבנות פינות מדורגות, ובצירוף הדבקת סיליקון, איטום מוחלט של הפינות. ובידוד טוב יותר.

התלבטות שנייה - יחידת הקירור.

היה לי ברור שאני הולך על מדחס יעודי ל 12V ולא מדחס 220V וממיר (גם חיסכון אנרגטי וגם אני לא אוהב 220V ברכב ממתכת). לא פחות חשוב, המדחס צריך להתאים לטילטולים. להתחיל לתכנן יחידת קירור מאפס, זה סרט לא פשוט. לא רק שצריך להכיר ולשלוט בחומר תיאורטי רב. אני גם בטוח, שכמו בכל תחום, בסופו של יום, אחרי כל החישובים התאורטיים, יש הרבה ניסיון וטעייה. רוב הסיכויים שמקרר מייצור סידרתי כבר מיישם את הלקחים האלו.

בקיצור, היה לי ברור שאני מחפש סט (מדחס, מעבה, ומאייד) שהורכב ונמצא בשימוש (ולא מנסה לתכנן לבד). לחברות כמו VITIFRIGO יש יחידות מוכנות שניתן לראות באתר החברה. ולרוב היצרנים היותר רציניים, יש קטלוג חלפים מסודר, כך שאין בעיה לזהות את החלקים של סט מסויים (מדחס, מעבה מאייד). אבל צריך הרבה סבלנות, ושיתוף פעולה של היבואן והייצרן על מנת לשים יד על סט חלקים כזה (וכמו שאמרתי בהתחלה, זה לא סיפור זול).

למזלי, חיים רכס ידידי ייצר בעבר מקררים, והתגלח כבר על הזקן של התאמת הקיט. נשארו לו מעבים ומאיידים שמתאימים אחד לשני, והוא ידע לספר לי שהוא עבד עם מדחס דנפוס BD35F או עם תואמים סינים אחרים. יש מבחר סיני לא קטן בעולם, אבל מהר מאוד התברר לי שדנפוס זה אחד השמות המובילים בתחום הזה (דרך אגב, חברת דנפוס נקנתה ב 2010 ושינתה את המותג ל SECOP, וגם היצור כבר סיני ולא בגרמניה כמו שכולם מפרסמים). אז אני רוצה דנפוס.

קצת חיפושים ומצאתי מדחס ב"פריימן קרור" בקריית חיים (היבואן זה רדיון בפ"ת אבל הוא לא מחזיק מלאי ולא מוכר לפרטיים). אני חיפשתי BD35F אבל בסופו של דבר מצאתי BD50F שהוא כ 30% יותר חזק (מידות פיזיות, ומשקל זהים, רק הבוכנה גדולה יותר והמנוע חזק יותר). באותה מהירות, ה 50 אכן צורך יותר זרם מ ה 35, אבל בסופו של יום, אני מקווה שזה מתקזז עם זמני עבודה קצרים יותר.

התלבטות שלישית - התא הפנימי של המקרר

החוץ של המקרר הוא כאמור מגירת מתכת. אחר כך יש את הבידוד, אבל ממה עושים את החלל הפנימי של המקרר? התחתית של החלל הפנימי חייבת להיות אטומה! הדבר האחרון שאני צריך זה נוזלים של המקרר שנכנסים לתוך הבידוד. זו תהיה חגיגת ריח בלתי נסבלת.

המחשבה הראשונה הייתה לכיוון של חומר מבודד קור, פלסטיק, או אפילו בירץ' 6מ"מ ( זו דוגמא טובה מה בירץ' יכול לעשות שדיקט רגיל לא יחזיק מעמד). פלסטיק, אפשר לקנות פלטות, להדביק, ולקוות לטוב, או, אפילו חשבתי על לקחת ג'ריקן מרובע 30-40 ליטר ולחצות לאורך. במחשבה שנייה (תוך כדי התיכנון של המאייד הפנימי), הפכתי את הגישה. החלטתי לסמוך על הבידוד והלכתי על פנים מאלומיניום. הפלטה של המאייד מוצמדת לתקרת המקרר, מתוך כוונה שהצד העליון שלה יקרר את את המעטפת הפנימית (שכאמור עשויה מאלומיניום) כך שהדפנות הפנימיות כולן יעזרו בפיזור הקור בתוך המקרר. אין לי שום חיזוק מדעי מוסמך שזו גישה נכונה, אבל כך עשיתי.

ואכן, בדיעבד כשאני בודק, הדפנות הפנימיות קרות יותר מחלל האוויר של המקרר (ברור שליד המאייד ההבדלים יותר ברורים) ואני מקווה שאכן עוזרות לפזר את הקור בתוך חלל המקרר. לאחר שבניתי את הבידוד לתוך המגירה המקורית, לקחתי מידות מדויקות והזמנתי את החלקים לתא הפנימי מאלומיניום 2 מ"מ. ע"מ להקפיד על דיוק, העדפתי לשלם גם על כיפוף מקצועי וסה"כ המעטפת הפנימית עלתה כ 200 ש"ח. החלקים חוברו עם סיליקון וניטים, והארגז נבדק לוודא שהתחתית אטומה לחלוטין (הייתה לי מחשבה על פתח ניקוז, אבל בשלב זה זנחתי את הרעיון הזה). קיבלתי מידות פנימיות של 65.5X31X19.5 ס"מ (שזה כמעט 40 ליטר נטו פנים). כאמור, הפלטה של המאייד מוצמדת לתקרה של המקרר, וכמעט שלא תופסת נפח.

בצד ימין המגירה עם הבידוד, ובשמאל החלקים של התא הפנימי.

הפלטה של המאייד מחוברת לתקרה של התא עם 4 ניטים. וכך זה נראה לאחר בניית התא הפנימי "ושתילה" שלו לתוך המגירה עם הבידוד (יש עדיין פלסטיק הגנה על האלומיניום).

צורת המגירה והעומק של המקרר (65 ס"מ) מאתגרים את תיכנון הפתח. אני בחרתי בפתח עליון בשליש הקידמי של המקרר. זה יאפשר לי להגיע לתוך המקרר מתוך הרכב ללא פתיחת המגירה (ההסבר המלא מופיע בתכנון של הפנים של הרכב). גם פה בחרתי לעבוד מדורג והתמונה מסבירה את הכל. כדי להגן על הבידוד משחיקה של פתיחה וסגירה, וכדי לשפר את האיטום הדבקתי (עם סיליקון) גומי מחלונות אלומיניום (אני בטוח שניתן למצוא פרופיל גומי טוב יותר, ואני מתכוון לשפר את זה בעתיד).

חשמל, גז, וכיוונונים אחרים

למרות שמהמקרר צורך פחות מ 7 אמפר (מקרר חם במצב עבודה מהיר), החלטתי להעביר קו חשמל ישיר מהמצבר. בהזדמנות הזו גם הוספתי מאחור שקע מצית חי (שמחובר למצבר כל הזמן). מאחר וכבר שברתי את הראש איך להעביר את המתח + חיווי טמפרטורה ליד ההגה, החלטתי גם להעביר את הקו החוזר (אפס) ולא להסתמך על הגוף של הרכב. סה"כ העברתי שני חוטים בחתך 10מ"מ + חוט 8 גידים דקים שמשמש לפיקוד של מזגן.

הקו עובר מתחת לספים של הדלתות בצד ימין (בטרופר, בצד שמאל צפוף). הקו מחובר למצבר עם פיוז 16A. בגלל שהמקרר מותקן כמגירה, הצינור עם החוטים נכנס ומתקפל בלולאה גדולה, שמונחת חופשי, מתחת למגירה. זה מאפשר למשוך את המגירה ולהחזיר אותה מבלי לדאוג לחיבור של החשמל. ההזנה של החשמל מתחברת למקרר עם זוג מחברים שנלקחו מ UPS ישן ומאפשרים ניתוק מהיר של המקרר מהחשמל (ע"מ להוציא את המקרר מהרכב).

חוץ מהטרמוסטט המכני ששולט על המקרר, הכנסתי רגש נוסף של טרמוסטט אלקטרוני פשוט (כזה - http://www.ebay.com/itm/55-125-Digital-Thermometer-Aquarium-LED-Temperature-Meter-Sensor-12V-24V-CAR-R-/181865726249?hash=item2a580ac129)
זה רגש זול ופשוט שניתן להאריך לו את החוט בין הרגש ליחידה עצמה (מבלי לפגוע בדיוק של הקריאה). את היחידה האלקטרונית עם התצוגה, מיקמתי ליד ההגה (וליד יחידה נוספת של טמפרטורת גיר). המתח של התצוגה מגיע מהמקרר (יחד עם החוטים של הרגש) כך שהתצוגה נדלקת עם הפעלת המקרר (לא משנה עם המדחס עובד, העיקר שהמקרר מקבל מתח). הפתרון הזה בעצם הופך את התצוגה גם לחיווי שהמקרר דולק ומאפשר לראות את הטמפרטורה גם כשהסוויץ' הראשי סגור (אני יודע שזה לוקח זרם, אבל זה לד, וזה זניח).

כאמור, יש לי שני תרמוסטטים, אחד מכני שמפעיל את המדחס ואחד אלקטרוני לתצוגה ליד ההגה. על הדופן הפנימית האחורית, צמוד לתקרה קיבעתי נורת לד (T10) שמחוברת למיקרו סוויץ' באחורי המגירה של המקרר. כשהמקרר מחובר לחשמל, ומושכים את המגירה החוצה כדי לפתוח את המקרר, נדלק אור - כמו מקרר אמיתי!

הבידוד (השחור) על הצינורות של הגז (בתוך המקרר) בכלל לא קשור לבעיות תרמיות, הוא מיועד "להשתיק" את הקפילר. כשהמקרר עובד, והגז זורם, הקפילר משמיע "נהמה" או "גירגור" שמרעיש יותר מהמדחס והמאוורר. מאחר שהכול התחיל מהתכנון לישון בתוך האוטו הרעש הזה הצריך טיפול.

הרגשים תלויים בצד ימין למעלה, אבל לא נוגעים בפלטה של המאייד. אני מקווה זו פשרה טובה בין חיווי אמיתי של הטמפרטורה במקרר (לא של המאייד), ומקום שלא יפריע בתפעול המקרר.

כשהגיע שלב ההפעלה, הגיעה ההתלבטות לגבי המהירות של המדחס וכמות הגז. אחרי הכל זו לא יחידה סטנדרטית, אין יותר מדי פרטים על המהירות וכמות הגז.

הסבר קצר על אופן פעולת מערכת קירור:

למרות שהמדחס מיועד ל 12-24V המנוע עצמו (של המדחס) בכלל עובד על 3 פאזות AC (בסביבות 30V). זה מדחס אינוורטר עם מהירות משתנה (בין 2000 ל 3500 סל"ד). היחידה האלקטרונית שמנהלת את כל העסק (כולל הניתוק להגנה בפני ריקון של המצבר, קביעת המהירות, ושאר ההגנות), יקרה וחכמה, עולה כמעט כמו המדחס עצמו (מדחס + היחידה עולה כ 1100 ש"ח). המהירות המשתנה, מאפשרת להתאים את המדחס למבחר גדול ותחום רחב יותר של גדלי מעבה ומאייד. מתוך השוואה עם כל מני מקררים אחרים וחומר שקראתי, ובעיקר לאור העובדה שיש לי את המדחס היותר גדול (BD50F ולא 35F), החלטתי לנסות את המערכת על המהירות הנמוכה ביותר - 2000 סל"ד. אבל, רציתי גם לראות מה קורה במהירויות אחרות.

המהירות של המדחס נקבעת ע"י נגד שמחברים לבקר האלקטרוני מבחוץ (0 אוהם ל2000 סל"ד, 700 אוהם ל 3000 סל"ד). ברור שצריכת הזרם עולה בהתאם (אותה בוכנה עובדת 50% יותר מהר, עושה גם 50% יותר עבודה וצורכת 50% יותר חשמל). צריך לזכור שעם אותו מעבה ואותו מאייד, כשההספק של המדחס עולה, עולים גם הלחצים במערכת (וזה יכול לפגוע ביעילות עבודה ולהזיק למדחס). בנוסף, צריך לזכור שהמקרר לא עובד כל הזמן (למעשה רוב הזמן המקרר כבוי כשלא מטיילים), ואז הטמפרטורה של המערכת עולה ומשתווה לטמפרטורת הסביבה. במקרה כזה, של מערכת חמה, וסל"ד גבוה, כשמדליקים את המקרר, הלחצים במערכת יהיו עוד יותר גבוהים (כשהטמפרטורה במקרר יורדת ל 4 מעלות, הטמפרטורה של המאייד נמוכה ממינוס 15 מעלות, הגז מתכווץ והלחצים יורדים בחזרה).

תוך כדי משחקים עם הלחצים והמהירויות, הגעתי בעצם למצב שעם אותה כמות של גז, המקרר עובד טוב גם על 2000 סל"ד וגם ב-3000 סל"ד. בשני המקרים המקרר לא מתקשה לרדת לטמפרטורות נמוכות (עד עכשיו בדקתי עד מינוס 7-8 מעלות, מה שבעצם הופך את המקרר כולו לפריזר, אבל אין ספק שתפוקת הקירור ב 3000 סל"ד טובה יותר (המקרר מוריד את הטמפרטורה במהירות גבוהה יותר). כמובן שהמקרר צורך יותר חשמל ב 3000 סל"ד (5.8A לעומת 3.2A ב 2000 סל"ד).

למרות שזה לא היה בתכנון המקורי, החלטתי להשאיר את שתי האופציות. להפעלת המקרר התקנתי מתג 3 מצבים, ועכשיו יש אפשרות לעבוד ב 2000 סל"ד - מצב "חסכון" - או 3000 סל"ד = מצב "טורבו", לצורך העניין!

כשאני מדליק את המקרר, או מכניס תכולה חדשה וחמה, אני מפעיל על "טורבו" וכשהמקרר מגיע לטמפרטורת עבודה אני מוריד ל 2000 סל"ד. כרגע זה מצריך פעולה ידנית של שינוי מתג ההפעלה, ואני עדיין לומד את העסק הזה. אם אני אראה שזה שווה את ההתחכמות אני אחליף את זה במנגנון אוטמטי שמחליף את המהירות.

מספרים ראשונים: כשהמקרר ריק, וטמפרטורת הסביבה מתקרבת ל 30 מעלות, המקרר מגיע ל 4 מעלות תוך פחות מחצי שעה (ברור שאם יש תכולה, אז זה תלוי במסה ובטמפרטורה של התכולה). כשהטמפרטורה במקרר יורדת למינוס 7 מעלות, הטמפרטורה של המאייד בסביבות מינוס 17 מעלות.

בטמפרטורת סביבה של 24 מעלות, וטמפרטורה פנימית של 4 מעלות, המקרר עובד במחזורים של בערך 6 דקות עבודה ו 18-20 דקות מנוחה. במילים אחרות, המדחס עובד כ25% מהזמן. כשהטמפרטורה הפנימית יורדת ל 4 מעלות, והמדחס על 2000 סל"ד, בזמן עבודה המדחס צורך בסביבות 3.2 אמפר. שני המספרים האלו מסתכמים לצריכה ממוצעת של פחות 0.8 אמפר/שעה. בהנחה שחניית לילה כוללת בערך 3-4 שעות בישולים ופתיחות וסגירות של המקרר, אני מניח שלאורך 14-16 שעות, מדובר בצריכה של ~15-18 אמפר שעה. זו צריכת זרם לא קטנה, ואני עוד לומד את הנושא.

ברור שהגדלת עובי הבידוד יכולה לשפר ולהקטין את צריכת החשמל של המקרר, אבל במקרה כזה אני מעדיף להדליק את המנוע לחצי שעה לפני שינה, אבל לא להקטין את הנפח של המקרר. כאמור, יחידת הבקרה של המקרר כוללת הגנה על המצבר מפני פריקת יתר. ברירת המחדל של הבקר לנתק את המקרר ב 10.4V התגלתה כנמוכה מדי (הטרופר לא מסוגל להניע). באמצעות נגד חיצוני ניתן לווסת את המתח שבו יתנתק המקרר. אני שיניתי ל 11V וכרגע אני מצליח להתניע (אני צריך לבדוק אם זה מספיק לחורף קר?).

אופציה לשכלול נוסף - כרגע המאוורר של המעבה, מפזר את החום שהמקרר פולט, אל מתחת למשטח של המגירות ובעצם מחמם את הרכב מבפנים. כאמור אני עוד לומד את ההתנהגות של המקרר, אבל יש לי מחשבה להוסיף "אגזוז" למקרר ולהוציא את האוויר החם אל מחוץ לרכב. מה דעתכם?

49 תגובות

zivo - 24-07-16, 11:22
- תגובה
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן

תודה.
לפי המחשבון, חוט 4ממ באורך 3,5מ גבולי למקרר+משאבת מים, ויכול להסביר למה המקרר מגלה חוסר שביעות רצון מהצרכן החדש על הקו.

בחיית דורון...
כמה עולה 8-10 מ' חתך 10ממ"ר ???
הגז הבא שתתן בעלייה לג'אבל xxxx יעלה לך יותר.
שים חוט טוב (לפני שאני מזכיר לך, שאני משכתי גם אפס... ולכן כתבתי 8-10 מטר), ותפסיק לדאוג.
לא מתחמם, לא נמס, לא אובדני אנרגיה.
ודרך אגב, אני לוחץ, עם פלייר, נעל כבל מנחושת, ואז מחמם, בזהירות! עם מבער, וממיס כמות יפה של בדיל על כל הסיפור הזה.

boaz avrahami - 24-07-16, 13:32
- תגובה
מקרר אמוניה לא יעיל כמו מקרר מדחס אבל יש לו יתרונות משלו... במיוחד קירור ללא חשמל אלא באמצעות חימום נקודה מסויימת בקו שגורמת לסחרור במערכת. לרוב החימום באמצעות להבת גז בישול.
היה פעם ללוריה משהו כזה מזרח ארופאי

hezki10 - 24-07-16, 18:40
- תגובה
מקרר אמונייה נשמע מעניין מסיבה פשוטה: במקום תא סולרי של חשמל, ומערכת חשמל נוספת אפשר להשתמש במקור חום שכמעט אף פעם לא חסר ברכב: שמש והמנוע עצמו... ובקראוון אולי אפילו להתקין קולט שמש דומה לקולט הביתי רק קטן יותר ועם סירקולצייה של שמן חם לקרר את המקרר..
אני ממש ישמח לשמוע פרטים על הדבר הזה!

Sent from my CW-Vi7 using Tapatalk

ד ו ר ו ן - 24-07-16, 19:19
- תגובה
נכתב במקור על ידי zivo

בחיית דורון...
כמה עולה 8-10 מ' חתך 10ממ"ר ???
הגז הבא שתתן בעלייה לג'אבל xxxx יעלה לך יותר.
שים חוט טוב (לפני שאני מזכיר לך, שאני משכתי גם אפס... ולכן כתבתי 8-10 מטר), ותפסיק לדאוג.
לא מתחמם, לא נמס, לא אובדני אנרגיה.
ודרך אגב, אני לוחץ, עם פלייר, נעל כבל מנחושת, ואז מחמם, בזהירות! עם מבער, וממיס כמות יפה של בדיל על כל הסיפור הזה.

איי, למה ככה?
כמו שאמר הבדואי לבנו: ״יא איבני, אם לא תשאל, איך תלמד?״

מחזיק מעצמי חכם קטן בחשמל ולכן שואל.
בזמנו, המליצו לי על חוט 4ממ, כמתאים לשימוש.
בדיעבד, לא מספיק.

חוט 8ממ נרכש כבר, וממתין לתיבת פיוזים שתמוקם בארגז לטובת פיצול לצרכנים.

הפרוצדורה עם הבדיל מוכרת ומבוצעת.

boaz avrahami - 24-07-16, 19:27
- תגובה
8 ממ או 8 ממר?
איפה קנית וכמה עולה?

ד ו ר ו ן - 24-07-16, 19:39
- תגובה
8ממ.
כמה שקלים למטר.
חנות ציוד חשמל כללית.

תיבת הפיוזים כנראה תיתרם מיונדאי מושבת.

asafk - 14-10-16, 17:15
- תגובה
מעלה את הנושא מהאוב...
הנה קיצור דרך שחשבתי עליו. במקום לקנות חלקים - לקנות בזול יחסית מקרר משומש, שהבעיה שלו היא הקופסה או הדלת. כלומר שבור אבל עובד. לשחוט ממנו את החלקים ואת הקופסה לזרוק.
יש כאן סיכון בהיבט של חלקים מתיישנים?

אסף.

boaz avrahami - 14-10-16, 17:40
- תגובה
כמו מנוע מפירוק....
הפתעה. אם זה סיני ההפתעה תהיה עם הסתברות פחות חביבה...

אתה מכיר הרבה הזדמנויות כאלו של מקרר שבור?
לדעתי מוצר איכותי לא נשבר אלא עם התעללו בו

zivo - 14-10-16, 18:14
- תגובה
מה הסיכוי שיתקלקל משהו ברכב משומש?
במקרר, אפילו פחות.
תחשוב על שעות העבודה של מקרר ביתי,או אפילו של יאכטה שמפליגה באמת (לא בשבת סביב המרינה בהרצליה), המדחס מיועד לעבוד שנים.
רובנו פה מטיילי סוף שבוע וחג, כמה שעות המדחס עושה בשנה?
נראה לי סיכון סביר ביותר.
דרך אגב, היתרון בכיוון הזה, אתה מקבל מערכת (מדחס, מאייד, ומעבה) שמישהו כבר תיכנן והתאים, זה לדעתי יתרון חשוב.
נקודה אחת לתשומת לב - שמן במדחס.
יש חשיבות לסוג השמן (לפי סוג הגז).
אסור לערבב שמנים שונים.
שמן שהיה חשוף לאוויר מתחמצן וצריך להחליף.
אם ברח שמן (בזמן העבודה של הפירוק וההרכבה), חיבים להוציא את הכל, ולהכניס חדש (לפי משקל).
החלק שאולי הכי מועד לתקלות, המאוורר, אבל זה גרושים ואים בעיה להחליף.

במחשבה שניה, אם אתה מצליח לפרק את כל המערכת קירור בלי לפתוח אותה, זה בכלל יתרון (בהנחה שאתה מכסח את הגוף הישן).