פורום ג'יפולוג 4X4 - מבחן שטח: סאנגיונג רקסטון 2023

סאנגיונג רקסטון, לא חדש אבל גם לא ישן, מתייצב למבחן מסקרן. האם ה4X4 הקוריאני הגדול, שמציע את השילוב הנדיר בימינו של שבעה מושבים והילוך כוח במחיר אטרקטיבי, מהווה אלטרנטיבה ראויה לטויוטה לנדקרוזר, ביום-יום ובעיקר בשטח? אנחנו לא מתחמקים - בסוף המבחן תהיה לכם תשובה, מבטיחים.

מפרט טכני, ססאנגיונג רקסטון 2.2 טורבו-דיזל 2023

שורשיו של סאנגיונג רקסטון ותיקים מאוד. בשנת 1993 הושק SUV של סאנגיונג תחת השם מוסו שיוצר תחת סאנגיונג וגם תחת סמל דייהו. הוא גם זכה לגרסת מוסו ספורטס – טנדר עם קבינה כפולה. למה אני מטריח אתכם עם ההיסטוריה המרגשת הזו? כי בשנת 2003 הושק הרקסטון הראשון שהשתמש בלא מעט ממכלולי המוסו המקוריים, עליהם הולבש עיצוב מודרני ונאה פרי עיצוב סדנת איטלדיזיין של ג'יוגי'ארו, וכמובן שבעה מקומות. אותו רכב בדיוק קיבל שתי מתיחות פנים להשאירו מודרני ועדכני, אחת ב 2006 והשנייה ב 2012. ב 2017 הושק הדור השני של הרקסטון, שזכה למתיחת פנים קלה ב 2020, והנה הוא מתייצב למבחן מעודכן.

העיצוב החיצוני נאה, אם כי גנרי. זה לא רכב 4X4 שיגרום לכם לסובב אחריו את הראש. במהלך המבחן נשאלתי על ידי עוברי אורח מהו מותג הרכב, כשבודדים זיהו את הרכב בעצמם. בחזית גריל משושה עצום בגודלו, עם מסגרת כרום נוצצת, יחידות תאורה גדולות משולבות פס לד, ופגוש קדמי נמוך למדי, ואולי אפילו נמוך מדי. מבט מהצד מסגיר את גודלו של הרקסטון, אורכו 4.85 מ'. חיפויי פלסטיק שחורים בבתי הגלגלים ובחלק התחתון של הדלתות העוטפות את הרכב מלמטה. דלת חמישית גדולה נפתחת כלפי מעלה, יחידות תאורה אחוריות משולבות לד, ובחלק התחתון של הפגוש האחורי תמצאו את פנסי הרוורס. עיצוב הרקסטון לא ירגיז איש וגם לא יגרום לרבים לסובב אחריו את הראש. תוסיפו צבע לבן, והוא די אנונימי.

פנים הרכב פונקציונלי למדי. מול הנהג לוח מחוונים 'מסורתי'. מד סל"ד גדול משמאל, מד מהירות מימין, תצוגה משתנה במרכז. כמה פשוט לעשות לוח מחוונים בלי התחכמויות. במרכז הדשבורד מסך מולטימדיה בגודל 8'' עם קישוריות לאפל קארפליי ואנדרואיד אוטו. דרך מסך המולטימדיה ניתן לשלוט על ה... מדיה בלבד. לא מזגן, לא מערכות הרכב. מדיה בלבד. איזה כיף! רוצה מזגן, מתחת למולטימדיה יש פקדים ייעודיים למיזוג. ההגה קטום בחלקו התחתון, עם כיוונון לעומק ולגובה, ועם מושב נהג חשמלי נוח אין בעיה להתמקם היטב מול ההגה. פחות אהבתי את החיפוי דמוי העור, עם תפירת ריבועים בדשבורד, בדלתות ובמושב הנהג. הכי לא מתאים. בקונסולה המרכזית שני תאים עם כיסוי, ידית מוט הילוכים פחות מוצלחת ורגישה מדי למגע, ברמת 'חייבים לעשות עם זה משהו'. ליד ידית ההילוכים בורר מצבי נהיגה – נורמל, ספורט וחורף, וחוגת בורר מצבי שטח 2H, 4H, 4L.

לרקסטון שבעה מושבים. מאחור המרווח נדיב למדי כמתבקש מבסיס גלגלים של 2.865 מטר, אולם שורת המושבים השנייה אינה מתכווננת על מסילה לטובת מרווח ליושבים מאחור, שהם יצטרכו למצוא מקום לרגליים או שיהיו ממש קטנים. נפח תא המטען משתנה בהתאם לתצורה, והוא נע בין 240 ליטר עם כל המושבים האחוריים פתוחים ל 1806 ליטר כאשר כל המושבים האחוריים מקופלים. בתצורה של חמישה מקומות, מתקבל תא מטען גדול מאוד ושימושי למדי, שאין לי נתון על נפחו. אבל הוא גדול.

מנוע הרקסטון הוא טורבו דיזל בנפח 2.2 ליטר ומפיק 202 כ"ס ב 3800 סל"ד ו 45 קג"מ כבר ב 1600 סל"ד. תיבת ההילוכים אוטומטית בעלת שמונה הילוכים עם אפשרות למצב 'כמו ידני' גם לטובת נהיגת שטח. לטובת השטח בנוסף לתיבת ההעברה עם LOW ציידו בסאנגיונג את הרקסטון גם בנעילת דיפרנציאל אחורית אוטומטית, ואני מנחש שהיא זהה לזו של המוסו, כלומר נעילה אוטומטית מכאנית של Eaton. מרווח הגחון עומד על 22.4 ס"מ מכובדים. זוויות המרכב לא מרשימות עם זווית גישה של 20.5 מעלות וזווית נטישה של 22 מעלות. צמיגי הרקסטון במידה 255/60/18 גבוליים לעבודת שטח אמיתית, אבל כאשר מגיעים רכבי שטח עם חתך של 50 ואף למטה מכך, אין לנו מה להלין על סאנגיונג שעוד נטו לנו חסד.
הרקסטון מצויד בשלדת סולם מאסיבית, וארבעה מתלים נפרדים, מכוילים לרכות, כנראה מתוך מחשבה שרכות = נוחות. לא תמיד זה נכון, ורקסטון הוא דוגמא. אם במהירות איטית לרכות הזו יש יתרון כלשהו במעבר על שיבושים כמו פסי האטה, במהירות גבוהה המתלים הרכים מעבירים תחושות נדנוד נוספות שפוגמות בנוחות. הרכות המוגזמת מורגשת גם בהאצות והאטות. בשטח, למתלים רכים יש חיסרון נוסף ומשמעותי בכך שכאשר אתם בולמים, אותה שקיעה של המרכב גוזלת גם מילימטרים חשובים ממרווח הגחון. את הפתרון למגבלה הזו, אציג בהמשך המבחן.

צריכת הדלק של הרקסטון מפתיעה. בכל המכוניות שאני בוחן אני בוחר במסלול נסיעה מישורי פחות או יותר, מציב את בקרת השיוט על 90 קמ"ש, ונוסע כמה עשרות ק"מ. כשעשיתי את זה עם הרקסטון, במסלול בכיוון מסוים התקבלה צריכה לא סבירה של 21 ק"מ לליטר. אני מתחיל לחשוב אם היו הפרשי גובה, וכנראה היו, הטמפרטורה נמוכה יחסית, הרכב ריק, ועוד סיבות בגללן צריכת הדלק כל-כך חריגה. אני מחליט למחרת לקחת את הרכב לאותו המסלול בדיוק, אבל בכיוון ההפוך. צריכת לאותו המסלול בכיוון ההפוך הייתה 19.2 ק"מ לליטר. הממוצע – 20 ק"מ לליטר. הסל"ד בכזו נסיעה היה מעט יותר מ 1100 סל"ד, כך שזה די מסתדר. בנהיגה אגרסיבית מהירה צרך רקסי כ 12 ק"מ לליטר, ואני מבטיח לכם שאתם לא תנהגו בו ככה. מה אתם יכולים לעשות עם המידע הזה – לא הרבה. המשמעות לחיים היא שאם תיקחו רקסטון סטנדרטי, ותנהגו בו נהיגה רגועה, תקבלו צריכת דלק מצוינת. חשוב לומר, אני יכול לדווח רק על מה שאני חווה עם הרכב לא על שום דבר אחר. זה בדיוק מה שקרה עם הרכב.

הרקסטון משווק בשתי רמות גימור, EX ופרמיום. ה EX, משווקת במחיר של 252,900 ₪. הפרמיום מוסיפה אבזור בטיחות, מושבים קדמיים חשמליים, מחוממים ומאווררים, ריפודי עור, חלון שמש בגג ודלת אחורית חשמלית. מחיר גרסת הפרמיום עומד על 289,900 ₪. ציון אבזור הבטיחות של ה EX עומד על 4, ואילו ציון אבזור הבטיחות של הפרמיום עומד על 7. הרקסטון לא נבחן במבחן הריסוק של ה EuroNcap.

עד עכשיו, הרקסטון היה על הכביש. מבחן השטח שלו עומד להיות אכזרי משהו. לא מסלול קצר לבחון יכולות, אלא יומיים מלאים בשטח, במסלול מאתגר, ואחרי השיטפונות של אפריל 2023, אני צופה ללא מעט אתגרים. מצד שני, אני גם מצפה שהוא יסיים את המסלול בחתיכה אחת.

מסלול הטיול שלנו החל בכביש 40, בכניסה לנחל נקרות לכיוון מעלה ערוד. עוברים את חניון הלילה של בארות עודד, ממשיכים על השביל הכחול, עד המפגש עם השביל האדום. פונים שמאלה, לכיוון מצוקי לוץ. ממשיכים על השביל האדום, עוברים את חניון הלילה של הר עריף, ופונים שמאלה לשביל הירוק של נחל מעזר. יורדים לתוך נחל כרכום, ועולים את מעלה כרכום הלא פשוט. ממשיכים בשטח האש רווי הגרוטאות עד למפגש עם השביל האדום. פונים שוב שמאלה, לכיוון בארות עדה, וכביש 40. חוצים בזהירות וממשיכים בשביל השחור בנחל פארן, עוברים את מצר פארן, עד חניון הלילה במפגש השבילים עם הציחור. תם היום הראשון, מסלול של כ 70 ק"מ.

לטובת מבחן השטח אורגנה משלחת חילוץ, החברים הקבועים עימם אני מטייל בשטח מינוס שניים. כלי הרכב המלווים הם לנדקרוזר 2008, היילקס חדש, ג'ימני חדש ודיסקברי קשיש. כולם מוגבהים, נועלים צמיגים ראויים, ממוגנים, ומאובזרים לצלוח כל אתגר שטח. הרקסטון (רקסי) הסטנדרטי לעומתם עם צמיגי כביש ומיגוני גחון. המסלול עצמו אינו בעייתי מספר נקודות כמו מעברי נחלים עמוקים (ללא מים), ירידה מאתגרת ועליה עוד יותר מאתגרת. בתנאים רגילים עם הלנדקרוזר הפרטי מדובר במסלול זורם. אבל אנחנו עם רקסטון סטנדרטי, שמיגוני הגחון שלו גוזלים ס"מ חשובים ממרווח הגחון. טרם הנסיעה החשש שלי היה ממבנה הדלתות, או מפגיעה ברדיאטור או מרדאר מערכות הבטיחות ההמוקמים בחזית הרכב במיקום נמוך מדי.

אנחנו מורידים אוויר מהצמיגים, ואני מסתכל על צמיגי הרקסטון במידה 255/60/18 בחוסר אמון מוחלט. צמיגי היוקאהמה הם אמנם מבית טוב, אבל כשאתה מתרגל לדופן עבה ושרירית ונתקל בצמיגי הרקסטון החשש מתגנב ללב. לחץ האוויר מתייצב על 24PSI שנראים לי מעט מדי, הדופן נראית שברירית, ואני באמת חושש לשלמותם של הצמיגים.

מתחילים לנסוע בשביל הטוב של נחל נקרות מערב. להפתעתי הרקסטון נחבט, מגרד ומלכך אבנים שעם הרכב הפרטי אני לא טורח להתעכב עליהן. אני מסגל סגנון נהיגה שונה לחלוטין, מקפיד לא לנסוע על הקוליסים של השביל שכן אמצע השביל מעט גבוה, ואם יש במרכז השביל אבן קטנה היא כבר תדווח על כך למיגון הגחון של הרכב. הנהיגה מחיבת זהירות יתרה וריכוז גבוה מהרגיל. מתלי הרקסטון רכים מדי ובכל בלימה החלק הקדמי של הרכב רוכן קדימה ומקטין עוד יותר את מרווח הגחון המוגבל ממילא. את חצית הנחלים הרקסטון עובר בזהירות גדולה שלא להשאיר חלקי פלסטיק לשיטפון הבא.
מהלכי המתלה של רקסטון מצומצמים מאוד, מה שמביא את הרכב להניף גלגל פה ושם, הרבה מעבר לרצוי. הנפת גלגל בשטח מעבר לחוסר הנוחות הפוטוגנית, גם מקטינה את המגע של הצמיגים עם הקרקע, ומביאה לאיבודי אחיזה מיותרים. מעברים מאתגרים משהו מביאים את הרקסטון לעצירה מוחלטת, העלאת סל"ד ואז הנעילות נכנסות לפעולה במכה חזקה ומשגרות את הרכב קדימה, חזק מדי, אגרסיבי מדי. למעשה בקרה המשיכה של הרקסטון, על אף שעברה שיפורים והתאמות לשוק המקומי, עדיין מגיבה באיטיות, נכנסת לפעולה מאוחר, ואז פועלת באגרסיביות.

למרות האמור הרקסטון צולח את הדרך, נחבט פה ושם ואז אנחנו מגיעים למעלה כרכום. מעלה כרכום מתחיל בעליה דרדרתית עם אבנים גדולות יחסית, ואז פניה חדה שמאלה, ומדרגה גדולה ומאתגרת. החברים ספקניים, ואני רוצה לשלוח את היילקס ראשון, כדי שיוכל לגרור את הרקסטון במקרה הצורך. נהג ההיילקס מתחפש לשפן סלע, ושולח את הדיסקברי המשופר קדימה. הדיסקו מתחיל לעלות, קצת מפרפר, אבל מתקדם. אחריו הרקסטון (רקסי). זה המבחן. אם יעלה – מדובר ברכב שטח עם יכולות אמיתיות. אם ייגרר – פחות.

כעיקרון, אני מעדיף לטפס הכי לאט שאפשר. לתת לרכב לעלות, למצוא אחיזה בקרקע, עם מינימום סל"ד שאפשר. ויש עליות שפשוט לא ניתן לעלות כך. צריך קצת תנופה, לשמור עליה, ולשמור על בקרת האחיזה פעילה כמו גם נעילת הדיפרנציאל המקורי. הרקסטון מתחיל לטפס בנחישות, מתגבר על הדרדרת, צולח את הפניה החדה שמאלה. אני שומר על מומנט התנועה, והרקסטון מדלג בקלילות מעל מהדרגה המאתגרת שבאמצע המעלה. למעשה, הרקסטון עלה את העלייה בקלילות יחסית, ואחריו שאר המשתתפים, שמתקבצים ליד רקסי. הם יוצאים מהמכוניות, ואני מחבר להם את הלסת התחתונה חזרה לשיניים העליונות.

אין לי ספק כי היצרן לא דמיין שהרקסטון יעלה במעלה כרכום. בסט הדרישות ההנדסיות לא היה סעיף עם V קטן לידו 'Ma'ale Carcom'. בוודאות. אם היו איתנו אנשי היצרן (ואני חושש שגם בנוכחות נציגי היבואן), יש מצב שאחרי סיום העליה היו מחרימים מאיתנו את מפתחות הרכב, ומזמינים חילוץ מוסק לרקסטון, ושולחים אותו להמשיך ברגל. עד כדי כך.
הדיבורים על 'זה כמו כל ג'יפון בלי הילוך כח' מתחלפים ב 'וואו! זה היה מרשים!' ו 'טוב, זה רכב שטח אמיתי'. אני מרגיש שהרקסטון שומע את המחמאות ומנסה להגביה את מרווח הגחון. אבל לא. מיד אח"כ הוא שוב נחבט באבנים, ואני תוהה מה קורה כאן בדיוק.
אנחנו מסיימים את מסלול היום, מסלול מאתגר, לא פשוט, ועוד יותר לא פשוט עם הרקסטון שמחייב ריכוז מאוד גבוה בנהיגה.

שבת בבוקר אנחנו מתעוררים בשטח, מתארגנים וממשיכים במסלול. נחל פארן שאחרי השיטפון הגדול מלא בסחף, אבנים ומעט מאוד שביל. הקצב איטי מאוד, ואני נזהר מאוד על הרקסטון, שצולח את המסלול בנחישות אבל באיטיות יתרה. שבילים בהם יכולתי לנסוע 30 קמ"ש או 40 קמ"ש, עוברים במהירות של 5 קמ"ש. הנהיגה מתישה משהו. במקום נהיגה נינוחה בשטח ודריכות גדולה רק לפני מכשולים, כאן אני דרוך מאוד ומרוכז בנהיגה. כל אבדן ריכוז מקבל תזכורת מהגחון.

צילום עם שניים מהשותפים למסע מאפשר לראות את ההבדלים הגדולים בין הטויוטות לבין הרקסטון. ראו את ההבדלים בגובה הפגוש הקדמי, שמאחוריו ממש נמוך מסתתר רדיאטור. כשאנחנו עומדים מול המכוניות ובוחנים לעומק את ההבדלים, עצם ההשוואה היא המחמאה הכי גדולה שיכולנו לתת לרקסטון!

רקסטון סטנדרטי עם צמיגים סטנדרטיים ועם מיגונים יכול לצלוח שטחים מאתגרים. ללא ספק. אבל זה לא יהיה כיף. לא לכם ולא לרקסטון שלכם. אז אם זה פעם או פעמיים בשנה – נזרום. אם אתם אנשי שטח שכל סופ"ש פנוי איכשהו מוצאים את עצמם במדבר, הרקסטון צריך הרבה יותר כדי להיות שותף נאמן. זה אומר הגבהות אמיתיות, צמיגי שטח ראויים, וכמובן ערכת מיגון מלאה, וגם אז לא בטוח שהוא הבחירה הנכונה עבורכם.

אבל אם אתם מטיילים מעט, טיולים קלילים יחסית (כמו אותו זוג מקסים ממנו רכשתי את הקרוזר הפרטי) אז הרקסטון בהחלט יכול להיות הבחירה הנכונה, שתשאיר לכם עודף של מאה אלף שקלים בחשבון הבנק לעומת האלטרנטיבות.

סאנגיונג רקסטון לא יכול להתחרות ברכבי השטח הקשוחים המוכרים. הוא לא בנוי לזה, וזו לא הייתה המטרה מול שולחן השרטוט של מהנדסי סאנגיונג. הרדיאטור נמוך מדי, הרדאר של מערכת הבטיחות ממוקם נמוך מדי ומספיקה מכה קטנה על מנת להוציא אותו מכיוון.
הרקסטון מגיע עם ערכת תיקון פנצ'רים ולא עם גלגל רזרבי. זו תקלה ברכב שטח. כדי להרכיב גלגל רזרבי, צריך מיתקון מיוחד. צריך גם מדרגות הגנה שיוכלו להגן על ספי הצד והדלתות, אחרת מסלול סטנדרטי כמו נחל נקרות עלול להשאיר צלקות אכזריות בחלק התחתון של הדלתות. חייבים להרחיק את מרכב הרכב מהקרקע באמצעות הגבהה, תוספת צמיגי AT טובים, ואפ אפשר אפילו במידה שונה ונכונה יותר לשטח – מה טוב.

מצד שני לרקסטון שבעה מושבים, צריכת דלק טובה מאוד, ויכולות שטח בסיסיות שניתן לשפר. במחיר של 253,000 ₪ לגרסת הכניסה, יכול להיות שיש כאן עסקה מעניינת מאוד למי שרוצה לטייל פעמיים בשנה, ובשאר התקופה ליהנות מהעידון של הרקסטון על הכביש. (יחסי. הכל יחסי. וכאן זה יחסי לרכב שטח עם הילוך כח).

עם זאת, הדרך בה עלה הרקסטון את מעלה כרכום מיקם אותו עם הקשוחים שבחבורה, ולא עם הוונאביז. חשוב לומר, להזהיר ולהסיר אחריות: מי שיחליט לעשות את המסלול המתואר עם הרקסטון הפרטי שלו, עושה את זה על אחריותו בלבד. כאן היה מדובר באירוע עם רכבי גיבוי גיבורים, נהגים מנוסים, וגם נהג הרקסטון, אפילו שהוא אדם ונהג בינוני למדי, עדיין מחזיק בניסיון מגוון של כמה קילומטרים בשטח.

(הכתבה בשיתוף Car-Pad , הבלוג של יואב פולס)

4 תגובות

איל מ - 29-05-23, 21:01
- תגובה
עם כל הכבוד למעלה כרכום...
גם ג'יפונים עולים שם.

yoav21 - 13-06-23, 09:49
- תגובה
יצא לי להתרשם מהרכב לפני כמה שנים, כשהוא הגיע לארץ היבואן רצה שאת ההשקה לעיתונות יעשו במשל"ט 21.

אז לפני ההשקה המדוברת הרכב נשלח לבדוק את המסלול, בתוספת 2 גיפים גיבורים.
ההתרשמות מאז היתה שמדובר ברכב גדול, נח מאוד בכביש, שקט בצורה מפתיעה.

מצד אחד להשקה עצמה בחרו כמובן מסלול אחר כי רכב היבואן יצא בשן ועין מהמסלול וגם היה צריך עזרה.
מהצד השני אני לא מכיר הרבה רכבים סטנדרטיים מהיבואן שנכנסים למשלט (פעם שהוא עוד היה פתוח) ויוצאים ללא נזק.
הרכב הזה בהחלט אופציה טובהקובץ מצורף 144034

מרץ 2018

גיא - 13-06-23, 09:57
- תגובה
זה כנראה תלוי כמה נזק אתה מוכן לספוג .. או כמה אתה מוכן להסתכן בלספוג נזק ..

אבל אני מסכים שזה דיי מטופש לנסות אפילו .. אל תשאל למה.

התשובה שייכת לשרשור על הטימטום ...

Sent from my DN2103 using Tapatalk

דרור ברלי - 13-06-23, 12:37
- תגובה
נכתב במקור על ידי yoav21

יצא לי להתרשם מהרכב לפני כמה שנים, כשהוא הגיע לארץ היבואן רצה שאת ההשקה לעיתונות יעשו במשל"ט 21.

אז לפני ההשקה המדוברת הרכב נשלח לבדוק את המסלול, בתוספת 2 גיפים גיבורים.
ההתרשמות מאז היתה שמדובר ברכב גדול, נח מאוד בכביש, שקט בצורה מפתיעה.

מצד אחד להשקה עצמה בחרו כמובן מסלול אחר כי רכב היבואן יצא בשן ועין מהמסלול וגם היה צריך עזרה.
מהצד השני אני לא מכיר הרבה רכבים סטנדרטיים מהיבואן שנכנסים למשלט (פעם שהוא עוד היה פתוח) ויוצאים ללא נזק.
הרכב הזה בהחלט אופציה טובהקובץ מצורף 144034

מרץ 2018

סיפור המשלט התרחש כשהתעקשו לקיים שם את ההשקה.
לאחר שעברנו על מפרט הרכב ומהיכרות עם הקליינטים (כתבי הרכב) היה לי ברור שיתחולל שם טבח ולכן כמי שאמור לערוך את טבילת האש טרום ההשקה ולספק דיעה, התעקשתי על שני תנאים:
1. לצרף שני כלים גיבורים שיוכלו לסייע
2. ברכב ינהגו אנשי היבואן. כדי למנוע טענות במקרה של נזקים

שני התנאים מולאו. הגענו עם חתן השמחה + סופה וגרנד WJ משופרים (גיתאי ויואב) + שני נהגים מהמחלקה הטכנית של היבואן שינהגו ברכב ההדגמה. שניהם ג'יפאים מנוסים.
הנסיון לטפס במשלט היה מעורר רחמים. נזקים רבים, בעיקר קוסמטיים, אבל התמונה היתה ברורה. לבסוף נגרר עד למעלה ע"י הסופה.
לקחים רבים נלמדו. ההשקה נערכה במקום אחר ומערכת בקרת המשיכה שלא הרשימה בלשון המעטה, עברה עדכון תוכנה.

הדגם הנוכחי שונה מאוד מזה שהושק ב-2018: מתלה אחורי נפרד במקום סרן חי, נעילה אחורית אוטומטית (מופעלת מחשב, בדומה לדיפנדר החדש) מנוע חזק יותר (181 כ,ס ב-2018, 202 כ"ס כיום). חלק מהחסרונות נשארו בעינם וחלקם אף הוחרפו (אין גלגל רזרבי כי מיכל אוריאה תפס את מקומו), אם כי בזכות הנעילה יכולת העבירות השתפרה משמעותית.