אחת לכמה שנים זה קורה. מתחרה אחד עולה לבמה והופך לכוכב בלתי מנוצח, כזה שגוזר על כל האחרים, טובים ככל שיהיו, להיות מספרי שתיים נצחיים, מחכים שיפרוש (או ימות. במשאיות, בניגוד לאופנועים, הסיכוי קלוש). חלקם מזדקנים ופורשים, חלקם ממשיכים להזדנב ולהיות מתוסכלים. במשך עשור, המשאית של דקאר היתה קמאז 4326, עם ולדימיר צ'גין ופידרוס קבירוב מאחורי ההגאים. קמאז, יצרן הרכב הכבד הגדול ברוסיה, מפעל בעל כוח כלכלי ופוליטי נכבד, החליט לשלוח למירוץ רכב סטנדרטי מקו הייצור, כמעט ללא שינויים, ומאחורי ההגה להציב את אחד מאנשי הפיתוח של המפעל. עם השנים הקבוצה גדלה וקטנה שוב, אבל שלטה ללא עוררין בסטייג' אחר סטייג', לעתים בפערים כמעט בלתי נתפסים של שעות.
...