לסיכום אירועי אתמול,
בסערות כמו זו שמתחוללת, אני שם פעמיי לרמת הגולן, דרך דרום הרמה.
המטרה היא לראות לבן בעיניים, ולא לחפש צרות. הכלל הוא שאני לא יורד מכבישיםסלולים.
כולנו מכירים את הרמה כשהיא מוצפת, ואם שקעתי עם נגמשים וכלים זחלייםאחרים במסגרת הצבא, אז בוודאי שהלנדקרוזר יישאב גם הוא לבוץ.
לקחתי חופש מהעבודה והחלטתי שגם הילדים יכולים לקחת חופש משיעורי הזום.
עם העליה לרמת הגולן, הרמה אתמול היתה חסומה בכל הצירים.
לקראת הצהריים החלטנו לנסוע ליער בירייה. ההתחלה מבטיחה,הגענו לגובה בו כבר מתחילים לראות שלג. באחד הכבישים נתקע רכב פרטי, ולטובת החילוץשלו שיפרנו מעט לאחור, על כביש סלול.
בעודנו ממתינים בצד, הגיע בחור חביב, 'אולי תוכלו לחלץ גם אותי?'.
הוא היה כ 200מטר מהכביש, על שביל שנראה כבוש וטוב, עם ספורטאז' 2010. זה שהוא 4x4 רך. הוא היה עם שתי בנותיו באוטו.
ביקשתי מחבר עם ג'ימני לחלץ אותו, עד שנסיים עם הרכב הפרטי. עברו 5 דקות, והג'ימנימודיע שהוא לא מצליח להוציא אותו ונדרש רכב כבד יותר. נכנסתי לשביל ברוורס,בדיוק 100 מטר, עד שהבנתי שהשביל מחליק מאוד עם אפס אחיזה. כמו אדמת לס רטובה, אבלבגליל.
ניסיון ליציאה שלח אותי ישירות לתוך עץ זית עתיק.
החלטתי לשפר לאחור, ולהגיע למצע של צמחייה בה תהיה יותר אחיזה. גם זו היתה טעות.הקרוזר עמד במקום.
חילוץ עצמי - לא אפשרי.
בינתיים, הבחור עם הספורטאז' קרא לאיחוד הצלה, והם הגיעו עם אזיקונים מיוחדים.
זה לא לפני שהם מנסים להיכנס לאותו השביל עם פורד אדג'...עצרנו אותם ושלחנו חזרה לכביש לעמוד שם.
קשרנו את האזיקונים על צמיגי הקרוזר, והוא הצליח לצאת לבד, לא לפני שעופר הגיע, נתן לו מבטשל 'או שאתה יוצא לבד או שאני מושך אותך עם כננת, מצלם ומעלה תמונות'. זה כנראההיה משכנע.
הקרוזר בחוץ, אבל לא ניתן לשחרר את האזיקונים.
הם התפתלו, חלקם נשברו, והיו פשוט נעולים על הגלגל. הם נחתכו עם לדרמן.
עופר בינתיים נערך עם מכפיל כח וקשירה לעץ כדי לחלץ את שני הרכבים שנותרו.
עוד לפני שהקרוזר היה בחוץ, שלחתי את הילדים הביתה עם חבר בפורסטר שלו. הקטנה שלי נכנסה ללחץ,ובכי, ורוצה להקיא ו"זה היום הכי גרוע בחיים שלי"...צודקת לחלוטין.
ברגע שהם יצאו הביתה, אני כבר הייתי רגוע.
עופר הוציא עם הכננת את שני כלי הרכב האחרים. <o:p></o:p>בסופו של דבר, החילוץ ארך כשלוש וחצי / ארבע שעות.
המסקנה - להחזיק שרשראות שלג + כננת + לא לרדת מאספלט בכזה יום.
אני סיימתי את היום כשאני ספוג מים, לא מרגיש את כפות הרגליים שהיו כל הזמן במיםהקפואים, ואז נזכרתי שיש לי באוטו מגפיים מיוחדים שמלבישים על הנעליים....🤦
את הדרך חזרה עשיתי עם חימום מקסימלי, וחולצה קצרה כי הייתי ספוג מים. <o:p></o:p>המון תודה לעופר! לא בצחוק.
ולשלב השאלות:
1. הורדת אוויר לא שינתה דבר.
2. לחיצה על כפתור ההתחלה בהילוך שני, גם לא שינתה דבר.
3. הקרוזר נעול בארבעה צמיגי BF AT חדשים יחסית.
4. אם היו צמיגי MT - יכול להיות שהתמונה היתה שונה.
5. אני חושב ששרשראות שלג או אזיקונים או אמצעי קשירה כמו
בפוסט הזה - צריכים להיות ברכב על בסיס קבוע. גם אם אזיקונים חד פעמיים. בפועל, זה מה שהוציא את הקרוזר.
6. ילדים באוטו גורמים לך לא לחשוב צלול...אבל לזכותם, אם הם יקראו את הפוסט הזה עוד 50 שנים וייזכרו ביום הזה עם אבא...הייתם מדהימים, והתנהגתם למופת. אני לא הייתי בסדר. סליחה.
7. פציעה ישנה בכתף התעוררה לחיים, והזכירה שצריך לטפל, וזה לא צחוק.
כרגע לא יכול להסתכל על זה כ'עוד חוויה'. אולי עם הזמן זה יבוא. <o:p></o:p>
