Printable View
עד שהבת שלי נולדה (לפני 3 שנים) הינו מטיילים לא מעט (פעמיים בחודש לפחות)
הקטנה נולדה וברור שבשנה הראשונה אין מה לדבר על טיולים עם תינוקת אבל גם היום בגיל שלוש אני לא רואה את הבת שלי יושבת באוטו בשטח לטיול אמיתי של יותר משעתיים ליד הבית.
מה הנסיון שלכם? איך רותמים את הקטנים לטיול ״אמיתי״?
בקלות,
כל שעה וחצי שעתיים הפסקה, משחקים ודברים שהיא אוהבת,
מה גם שעל פי הכתבה (למדתי ממנה) בטיול מותר מה שאסור בבית- כולל ממתקים...
בבית אסור ממתקים? :)
אחלה כתבה, עכשיו צריך ליישם
הכתבה המומלצת אכן מעולה, וכמה תוספות מניסיון אישי.
1. "סוף מעשה במחשבה תחילה" - תכנון נכון והדוק של הטיול + מקום לאלתורים.
לכל מקום לינה הכן מקום חלופי, לכל מסלול מסלול חלופי. לחיים יש המון הפתעות ושיש ילדים באוטו הם פחות סובלניים לנסיעות ארוכות או המתנות ארוכות ברכב "לקונגרס" של האבאים שמחכים לאישור האמהות (פנתרים כבר אמרנו?) ילדים הם כמו חיות טרף שמזהות חולשה... תמיד יציקו יותר בנקודת זמן הכי פחות מתאימה :) הכל צריך לזרום כל הזמן וללא תקיעות מיותרות.
2. תארוז קל - הכי מצחיק זה לראות משפחות עם 2 ילדים ו 9 תיקים ומלא ציוד, זה מתבלגן, הכל נהיה צפוף, לא מוצאים כלום, וכל הזמן מחפשים את הדברים שהילד רגיל מהבית. ובכן, אתם לא בבית וזה כל היופי וזו הזדמנות מצויינת לחשל את הילדים וללמדם להסתפק במועט ובצמצום ובצורה יעילה - מספיקים כך לראות ולעשות יותר ובסוף כולם יודו לך, גם אם זה לא תמיד פופולארי במהלך הטיול....
3. עוד ילדים - כשיש מספיק ילדים אתה פשוט לא רואה ושומע את שלך. הם מסתדרים מצויין בלי מכשירים אלקטרוניים ובלי ההורים - כל עץ זה גונג'ל וכל זרזיף או נביעה הופכים לפארק מים אטרקטיבי. תנסה לכוון לטיולים עם ילדים נוספים בשכבת גיל מקבילה ככל הניתן לשלך.
4. עצירות וחניות רבות - כבר אמרו אבל חשוב להדגיש. משנה את הטיול לגמרי ומאד חשוב לכולם.
מקווה שעזרתי,
והכי חשוב,
בטיולים הילדים לא צריכים להתקלח!
אתה יודע איזה אושר זה עבורן?
עם בנות זה לפעמים בעייתי, אז הפיתרון הוא חפיפת בוקר (אמיתית עם שמפו מתחת לג'ריקן) סירוק וצמות או קוקיות חדשות,
זה משנה להן את מצב הרוח מקצה לקצה- מבלתי נסבל בעליל לנסבל בקושי... :rolleyes:
סביון
ובסופו של דבר, זה תלוי ב....ילדים עצמם.
הבן שלי יכול להיות במדבר גם שבוע (היום בן 10, אבל זה מאז שהיה בן שנתיים )
הבת שלי (גם בת 10) אחרי 15 דקות באוטו מאבדת את הכיוון....
אנחנו גילינו שלנסיעה עצמה מומלץ מכשיר אלקטרוני, עדיף בעל מסך מגע :) שיעסיק את הידיים ומספר חטיפים שיעסיקו את הלשון.... ;)
כבר שנים מטייל עם הילדים, היום בני 3,7,10, מגיל שנתיים +- הם איתי בטיולים ארוכים.
הסוד (בשקט שלא ישמעו) לצאת איתם לבד, כן כן לא לקחת האישה, אף אחד לא רודף אחריהם עם מזלג/סוודר/סבון/מגבונים/מקלחת... רק הם ואני. אין אושר גדול מזה.
אני מכיר מישהו שמסתדר יופי עם הילדים, מגיל 0 בשטח (בשנה הראשונה בעדינות, לאט, בשבילי עפר כדוגמת צפון הנגב, כאלה שבהם הרכב מתנדנד מעדנות ולא מיטלטל באכזריות על בולדרים סטייל רמה"ג).
בשטח הם נוהגים, יושבים על הברכיים, יושבים על אמא או על אבא, מציצים מהחלונות, לא חגורים, נהנים מהחוויה, אמנם לא במסגרת החוק הנוכחי, אבל במסגרת ההגיון האישי, בדיוק כמו שהיה כשאנחנו היינו ילדים לפני שצצו חגורות בטיחות אחוריות וכשעוד היו ספסלים אורכיים ברכבי שטח.
קח ילד, חגור אותו בכסא שעות באותה תנוחה, תגיד לו להנות מהנוף המדברי ואז באמת תצטרך לדחוף לו חטיפים ומסכי מגע בתור פיצוי על העונש.
חנן,
הבעיה אצלי היא לא בשטח, הדרך עד השטח היא הבעיה....
בעקרון, אנחנו נגד מסכים ולא מוכנים להתקין כאלו בגב משענות הראש. שיוציאו את העיניים החוצה, גם בנסיעות כביש, שיבינו איפה הן חיות.
עם זאת, במקרי מצוקה קשים גם אנחנו נשברים והן עם מסך הסמארטפון או הלפטופ, במגבלות, לא כנוהג קבוע.
בהרבה מסלולים מדהימים אין "אטרקציות" לילדים, ואז החוכמה היא לייצר להם אטרקציות.
אפיית פיתות על סאג', צבעי אצבעות/גואש ולהרשות להם להתלכלך (למודאגים - הכל נשטף בקלות במים ובמגבונים) ושאר משחקים ותחרויות למיניהם - ממכוניות קטנות על שלט ועד לאיסוף אבנים וענפים וטיפוס על גבעות קטנות...
מומלץ להיכנס לנוהל חניון לילה כבר אחר הצהריים - מיד איך שפורקים מהג'יפים - קודם כל להקים את האוהלים. חוץ מזה לשתף אותם בהקמה, בסידור "מחנה", ולתת להם משימות - סידור אוהלים, הקמת מדורות (הדלקה רק בהשגחת מבוגר כמובן)
אוכל שילדים אוהבים - תפוחי אדמה במדורה כמו בל"ג בעומר, נקניקיות, צ'יפסים, בננות עם שוקולד/מרשמלו על האש לקינוח וכו' וכל זה לפני שהמבוגרים מתחילים בנוהל ארוחת ערב.
למי שרוצה לישון בחאנים, העדיפו את החושות המשותפות עם מזרנים על הריצפה - ילדים משתגעים על זה ובכלל מוצאים הרבה עניין בשיטוט ומשחקים בשטח החאן. דווקא בהרכב מלא שכולל נשים דאגניות וילדים מאוד קטנים שהן רוצות שיתקלחו וכו', חאן זה אחלה פתרון.
הילדים הקטנים שלי דווקא אוהבים לנסוע בלי הפסקה,,,(: , אני זה שצריך את ההפסקות
אני עם שלוש בנות, הגדולה בת שלוש עשרה, מטיילת בשטח מגיל שלושה שבועות בלי בעיה בסופה פתוחה או עם ברזנט. היום כאמור עם שלוש ורכב הגיוני יותר (פטרול) הם רוצות לטייל יותר ממה שאני מסוגל לספק. וכן לא דומה טיול עם ילדים/משפחות לטיול חברה בלי נשים ילדים וכו, לכל סוג יש את הכיף והמגבלות שלו. חוץ מזה מסכים מותר בכביש בדרך לטיול ואין לי בעיה עם זה בשטח אין מסכים הכל מאופסן.
אני עשיתי טיול עם ילד בן 3 באזור נחל עין מירב,וודי וורזה,געתון,מונפורט
(כל טיול בזמן שונה)
לאחר כשעה+- נסיעה עשדינו עצירה של 40-60 ד'
היה סבבה ,הילד נהנה בכל הירוק
לא כזה כאב ראש כמו שחושבים.
קליקליק