אם שניהם מחוברים ואתה מתניע אז מה תה משתמש בשניהם יחד. מה המוטיבציה *לא* להשתמש במצבר הראשי להתנעה?
אסף.
Printable View
אם שניהם מחוברים ואתה מתניע אז מה תה משתמש בשניהם יחד. מה המוטיבציה *לא* להשתמש במצבר הראשי להתנעה?
אסף.
המוטיבציה בהיבט של ההתנעות היא לחלק את עומס ההתנעות בין המצברים. במקום להתניע 160 פעמים בחודש מהמצבר הראשי, להחליף בין המצברים פעם בשבוע או שבועיים, כך שכל מצבר יתניע רק 80 התנעות בחודש.
והמוטיבציה בהיבט הטעינה היא טעינה הרבה יותר מהירה בין חניות.
והמוטיבציה האחרונה היא שמירה על מבנה מערכת פשוט ככל הניתן ללא רכיבים אלקטרוניים בכלל.
Sent from my SM-J710F using Tapatalk
תיקון ל-2 אמפר,ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
בגלל שמזמן לא בדקתי, עשיתי עכשיו את הבדיקה הזו. עצרתי אחרי נסיעה, המקרר עובד כבר 3 ימים רצוף (ללא כיבוי גם בלילה), מדדתי 9 אמפר על הפלוס של המצבר צרכנים. כיביתי את המקרר, ובדקתי שוב, ירד ל-6 אמפר.
מדדתי על הקו מהאלטרנטור למצבר הראשי, 18 אמפר. על המינוס של המצבר הראשי, 12 אמפר, כלומר האלטרנטור מייצר 18, שמתחלקים 12 ו-6 בין המצבר הראשי והצרכנים, בהתאמה.
אם הייתי מנתק את המינוס של המצבר הראשי, אני מתאר לעצמי שזרם הטעינה על המצבר צרכנים היה גדל.
Sent from my SM-J710F using Tapatalk
אני לא מבין את החשבון ( וכתוצאה מזה את המסקנות).ציטוט:
נכתב במקור על ידי ehudzeelim
צריך לדייק את הכיוון של הזרם.
טעינה ומקרר זורמים בכיוון הפוך.
בקיצור, אני לא מבין את המספרים.
כדאי אולי שתשרטט בדיוק את המעגל ואיפה אתה מודד.
טוב, הזרמים על המצבר צרכנים כנראה יותר גדולים מה שחשבתי עד היום, ומשתנים מאד. בדקתי שוב מופיע בתמונה כולל כיווני הזרם (+/-), מיד אחרי הנעה בלי צרכנים (מקרר כבוי). קטונתי מלהסביר.. לא הבנתי למה יש 40 אמפר על המינוס בין המצבר הראשי למנוע.
בכל מקרה המצב בפועל ממחיש שכנראה מה שכתבתי קודם הוא טעות, ואין באמת צורך במפסק על המינוס של המצבר הראשי למטרת טעינה מהירה של מצבר צרכנים.
קובץ מצורף 144050
Sent from my SM-J710F using Tapatalk
נתחיל בכך שכל מפסק הוא נקודת כשל פוטנציאלית.
מפסק על המינוס של המצבר הראשי שימושי לצורך ניתוק כללי - למשל בחניה ארוכה.
חוץ מזה אין לו באמת שימוש.....
אבל כשהוא עולה באש כי קנית מפסק-אקספרס - לא נעים בכלל.
עכשיו לגבי מצבר הצרכנים - הסיבה לנתק אותו היא הרצון למנוע מהצרכנים לרוקן את מצבר ההתנעה עד למצב בו אי אפשר להתניע. אז שם צריך מפסק או מפצל.
אסף.
אהוד,ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
הסידור אצל זהה, זו השנה העשירית.
חיבור הממסר בפתיחת סוויץ.
אין שינוי לרעה באורח חיים של המצברים, וב-5-6~ שנים האחרונות הם גם מסוגים שונים (עופרת+AGM).
אין שום בעיה בטעינה כאשר המצברים בקיבול שונה.
בסינכרו שלי יש 70 א"ש ראשי (משהו ספרדי) , ו 140 א"ש צרכנים (2 ורטה 70 א"ש כחולים).
מחוברים באמצעות ממסר המחבר רק כאשר האלטרנטור טוען. אין שום בעיה, כל עוד האלטרנטור חזק, במקרה שלי 120 אמפר.
יש לי מעגל ידני קטן לחיבור בזמן טעינה משמשרת.
מתכוון לבנות מעגל שיאפשר למצברי הצרכנים לגבות יכולת הפעלת המתנע בחירום.
נשאלת השאלה,
כמה כבר יוצא להניע "בחירום"?
אם מצבר הצרכנים נגיש, זוג כבלים או אפילו, רחמנא ליצלן, החלפת מצברים, לא טוב? האם בשביל פעם בשנתיים/שלוש שווה לסבך את המערכת?
(התשובה כמובן משתנה מאדם לאדם. רק שם עוד אופציה על השולחן).
כולכם צודקים, המערכת טובה כמו שהיא, אבל הכוונה היא לשפר אם ניתן היבטים מסוימים. למשל בגלל שהתמקדתם בנושא ההתנעה ממצבר הצרכנים אני מצטט מה שכתבתי בהודעה 22:
"המוטיבציה בהיבט של ההתנעות היא לחלק את עומס ההתנעות בין המצברים. במקום להתניע 160 פעמים בחודש מהמצבר הראשי, להחליף בין המצברים פעם בשבוע או שבועיים, כך שכל מצבר יתניע רק 80 התנעות בחודש."
המערכת שהצגתי בהודעה הראשונה היא הפשוטה ביותר שיכולה לקיים את זה, בתנאי שהכבלים בין הפלוס של המצברים והכבל מינוס של מצבר הצרכנים, מספיק עבים.
ברור שזה רלוונטי רק במקרים מסויימים, וגם זה בספק מבחינת הרווח בתוחלת חיים. למשל אצלי ברכב יומיומי שנוסע הרבה ומתניע הרבה פעמים ביום. מצבר ההתנעה הוא 70ah agm, מצבר הצרכנים 95ah agm. שניהם בנויים להתנעות. אולי שווה לעשות את זה.
ברכב טיולים שיוצא פעם בשבוע מהחניה זה לא רלוונטי.
Sent from my SM-J710F using Tapatalk
My two cents.
אתה סתם מחפש, ויוצר בעיות.
קודם כל, סתם תרגיל מחשבתי \ לוגי:
נגיד ומספר ההתנעות כל כך קריטי לחיי המצבר, אז אתה מחלק על שני מצברים.
מה יוצא מזה? ששניהם "מזדקנים"?
בשביל מה כל הסיבוך?
אז המצבר התנעות ימות קודם, אז מה??? תחליף ותמשיך.. מי אמר שצריך להחליף ביחד?.
גם אם אני זורם עם הלוגיקה שלך ( של ההשפעה של ההתנעות) , כל ההבדל זה אם תחליף 2 מצברים כל 4 שנים או מצבר אחד כל שנתיים :-).
אחרי הלוגיקה, קצת פרקטיקה - מצבר רגיל ( לא פריקה) מה מקצר לו יותר את החיים, התנעה או פריקה???
למצבר רגיל, התשובה ברורה, פריקות מקצר יותר מהתנעות!
מה קורה עם מצבר פריקה? לא יודע, וכמה אתה פורק אני גם לא יודע...
אבל מבחינת אורך חיים, אני בכלל לא בטוח מי יגמר קודם.
אני לא כל כך מבין מה זה "עובד קשה" ( לגבי המצבר) , אני מניח שאתה מתכוון לאורך חיים.
ולמצברי עופרת ( גם אם זה פריקה) פריקה מקצרת לא פחות מהתנעות.
My 2nd cent
נחזור לההערה של אסף על המפסק כנקודת כשל.
זה נכון, לא רק למפסק, זה נכון לכל פריט במערכת ( נעל כבל, בורג, כבל... ).
ומה לגבי תפעול לעומת מערכת קבועה שלא מצריכה התעסקות?
בסוף , טועים, משאירים בתצורה הלא נכונה, חושבים שאתה במצב אחד ובפועל , אתה במצב אחר...
בקיצור, תמורה שולית עד לא קיימת לעומת סיבוך ופגיעה באמינות המערכת.
לגבי הלוגיקה, לא בטוח שמה שתארת זאת האופציה היחידה, יכול להיות שתוחלת חיי המצבר לא תושפע מהתנעות כל עוד הן לא מעל אינטנסיביות מסוימת; ההתיישנות תהיה הדומיננטית בקביעת תוחלת החיים של המצבר. כלומר אולי אני לא ממצה את הפוטנציאל שלו. זה מאפיין הרבה מוצרים שתוחלת החיים שלהם מוגבלת על ידי התיישנות או שימוש, הראשון מביניהם. גם במדע זה קיים ואפילו מוגדר (חוק המינימום של ליביג) כך שאני לא ממציא כלום. ואז, בחלוקת עומס ההתנעה בין שני המצברים, במקום להחליף מצבר התנעה כל 3 שנים, בגלל שחיקה עקב שימוש אינטנסיבי, ומצבר צרכנים כל 6 שנים בגלל התיישנות, יכול להיות שאפשר להחליף את שני המצברים כל 6 שנים, כלומר כל 6 שנים מרוויחים מצבר.
לגבי תפעול אין לי בעיה, אני מעדיף את הפשטות וההתעסקות על מערכות אוטומטיות, שאני לא יודע לפתור בהן בעיות למשל בקר שנשרף או אפילו ריליי שהתעייף ואין לי תחליף בשבילו. אני מאמין יותר במפסקים בהיבט הזה, בהנחה שהם איכותיים.. לא רואה פה פגיעה באמינות המערכת, המערכת מאד פשוטה בעיניי.
בכל מקרה הדיון מלכתחילה נועד להבין את הבעיות והצרות שלא חשבתי עליהן, אז ברור שאני מחפש אותן [emoji16]
Sent from my SM-J710F using Tapatalk
כשהגמל היה יומיומי, המצבר הנעה נגמר לפני המצבר צרכנים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
יחס של בערך 1:1.5, לא משהו שמצדיק שום שינוי.