חוזר: שיטה לבדיקת עומס על קפיצי עלים ודיון על קפיצים בטור (פיצול)
לישוב הסוגיה של קפיצים בטור:
ציטוט:
אתה שם משקל על הקפיצים, נגיד 300קג, שני הקפיצים ירדו במידה שוה, נגיד 10סמ לקפיץ
עכשיו תוריד את אחד הקפיצים ותחזיר את המשקל, מה יקרה?
מה שיקרה זה שהקפיץ הבודד ירד 10 ס"מ.
אבל בסך הכל, כשהיו שני קפיצים אחד מעל השני (קפיצים בטור), המשקולת של 300 ק"ג ירדה 20 ס"מ, וכשהיא היתה על קפיץ אחד היא ירדה רק 10 ס"מ. כלומר שני קפיצים בטור שווים לקפיץ אחד רך יותר. אבל כל קפיץ בפני עצמו "רואה" את אותו המשקל, 300 ק"ג, ומתכווץ באותה המידה. לא יכול להיות אחרת (*** אני מזניח את משקל הקפיצים עצמם כמו שמקובל לעשות. הקפיץ התחתון רואה נגיד 305 ק"ג באמת אבל זה לא משנה ***).
אם K הוא קבוע הקפיץ המשותף, k1 וk2 הם קבועי הקפיצים הנפרדים, אז החישוב פשוט מאד -
אחד חלקי K שווה הסכום של אחד חלקי k1 ואחד חלקי k2. זה לא נוסחה סודית - זה בדיוק מה שיוצא מכך שכל קפיץ שוקע את החלק שלו, בלי קשר לקפיץ השני.
במקרה שלנו, המצב טיפה שונה - יש שתי משקולות. משקולת גדולה שזה הרכב עצמו, משקולת קטנה שזה הסרן+גלגלים+קפיצים, שהיא נניח משמעותית מספיק כדי שלא נתעלם ממנה. נניח שמשקל החלק הקדמי של הרכב הוא 600 ק"ג, ומשקל הסרן+גלגלים+קפיצי הטויוטה הוא 200 ק"ג.
הקפיץ טויוטה רואה 600 ק"ג ושוקע כמה שהוא שוקע על פי קבוע הקפיץ שלו. הקפיץ שעל הרצפה (סליחה, סליחה, הקפיץ של הלא-סקאוט...) רואה 800 ק"ג ושוקע כמה שהוא שוקע על פי קבוץ הקפיץ שלו.
מבחינתו, ממש לא משנה אם ובכמה הקפיץ שמעליו שקע - זה קפיץ, יש עליו משקל, הוא שוקע בהתאם לקבוע הקפיץ שלו.
השקיעה הכללית של כל המערכת משתנה, והיא תרד יותר, אבל זה לא משנה לכל קפיץ בפני עצמו.
--------
כשאתם משתמשים במינוח של "קפיץ הזה שוקע קודם", זה לא נכון. אין כאן משמעות לזמן. אנחנו מדברים על שקיעה סטטית בדיון הזה. אתם אולי מתבלבלים עם הנושא של קפיצים שונים שמונחים אחד על השני כדי לייצר variable spring rate. מה שקורה שם, זה לא שהקפיץ הרך שוקע קודם ואחר כך הקשה. שניהם שוקעים ביחד, תמיד, כל אחד בהתאם לקבוע שלו. הקבוע המשותף הוא כאמור רך יותר מאשר הקבועים של שניהם! אבל כאשר יש משקל מספיק כדי שהקפיץ הרך יותר נסגר עד סופו, הוא מתבטל - ואז קבוע הקפיץ להמשך השקיעה הוא רק הקבוע של הקפיץ שממשיך לעבוד, והתוצאה המשולבת היא קפיץ עם שני קבועים שמתחלפים בינהם בבת אחת ברגע שעברת עומס מסוים.
--------
אני מקווה שהעניינים התבהרו off-road, ואם לא אז נא לחדד את מה שלא ברור.
חוזר: שיטה לבדיקת עומס על קפיצי עלים ודיון על קפיצים בטור (פיצול)
לא יותר פשוט בימקום לילחוץ את הקפיץ על מנת לקבל מידות לתושבות. לשים את המאייה או את כול הקפיץ. על שולחן .או ולהוריד פיון ממרכז הבוקסה לשולחן ולסמן?? הריי זה אותו הדבר.עם תילחץ את הקפיץ רק תוריד פיון.... .ואז לימדוד ביין 2 הנקודות ויש לך את המידה של העלה במצב שטוח...
חוזר: שיטה לבדיקת עומס על קפיצי עלים ודיון על קפיצים בטור (פיצול)
חוזר: שיטה לבדיקת עומס על קפיצי עלים ודיון על קפיצים בטור (פיצול)
ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
אבי מה זה פיון?
פיון. זה מישקולת בצורת חץ שקשורה עם חוט...שיטה של פעם . אבל מדוייקת להפליא. :-)
חוזר: שיטה לבדיקת עומס על קפיצי עלים ודיון על קפיצים בטור (פיצול)
אז לא הבנתי את השיטה שלך, אתה מודד את המרחק בין שתי העיניים של הקפיץ כשהוא בלי משקל, פתוח עד הסוף... כשיהיה עליו את משקל הרכב העיניים יתרחקו עוד כמה ס"מ, וזה המרחק שהתושבות צריכות להיות, איך אתה מחליט באיזה מרחק לבנות את התושבות אחת מהשנייה?
חוזר: שיטה לבדיקת עומס על קפיצי עלים ודיון על קפיצים בטור (פיצול)
נימרוד .אייך לאחר המדידה שהקפיץ במצב שטוח הוא יתארך . במדידה הזאת אתה מקבל את הקפיץ במצב שטוח. הוא יכול להיתערגל הפוך ואז הוא למעשה מיתקצר. . עכשו.. יש לך 2 מידות. 1 במצב שטוח. 2 במצב מעורגל . כלומר במצבו הרגיל. . .ואת ההפרש מחלקים ל2 ויש לך את המידה ביין התושבות.
חוזר: שיטה לבדיקת עומס על קפיצי עלים ודיון על קפיצים בטור (פיצול)
הבנתי, אתה עושה הערכה שהמרחק בין שתי התושבות הוא באמצע בין המרחק של הקפיץ המעורגל לבין הקפיץ השטוח שאתה מודד עם מטר לאורך המאיה, נכון?
חוזר: שיטה לבדיקת עומס על קפיצי עלים ודיון על קפיצים בטור (פיצול)
כן. המידה בין פתוח לסגור זה מרחק העבודה של הקפיץ.. . מעבר לזה הקפיץ מתחיל להתערגל הפוך.
חוזר: שיטה לבדיקת עומס על קפיצי עלים ודיון על קפיצים בטור (פיצול)
לי זה היה הגיוני שאין משמעות לקפיץ המקורי של הרכב מבחינת הקפיץ התחתון, ג'ו ערער לי את הבטחון... עכיו אני גם יודע איך זה כשמחברים קפיצים בטור, וגם שאין משמעות :-P
עוד דבר קטן, חוק הוק (בהנחה שזה לא משהו שמציאו בשביל הפיזיקה התיכונית וזה משהו שאפשר להשתמש בו במציאות), f=kx, איך הוא עובד בקפיצי עלים? בסליל נורא פשוט למדוד את x ולמצוא כמה הקפיץ שקע תחת המשקל. איך זה עובד בעלים?
חוזר: שיטה לבדיקת עומס על קפיצי עלים ודיון על קפיצים בטור (פיצול)
חוזר: שיטה לבדיקת עומס על קפיצי עלים ודיון על קפיצים בטור (פיצול)
הם רצו למצוא את נקודת העבודה של הקפיץ.
שני נקודות הקיצון הם קפיץ חופשי לחלוטין וקפיץ ישר.
אבל הממוצע בין שניהם לא יתן לך את נקודת העבודה שלו קרי כמה הוא התישר כאשר הושם עליו את משקל הרכב.
יכול להיות שזה הממוצע בין שני נקודות הקיצון, אבל הרבה יותר הגיוני שלא.
אתה יכול לטעון שההבדלים בין נקודת העבודה והממוצע הם זניחים, ואולי זה כך, אבל גו ועומר לא חשבו כך והשקיעו את המאמץ בבדיקה.
לדעתי דרכם היא הנכונה.
כמובן שיש אפשרות למצוא את המודל המתמטיי של הקפיץ ולמצוא את הקבועים וכול השאר, ומתוך המודל לחשב את נקודת העבודה. אבל זה דורש ידע וכלים וזמן שלא היה להם. בתנאים האלו הבדיקה שלהם בהחלט מקובלת.
חוזר: שיטה לבדיקת עומס על קפיצי עלים ודיון על קפיצים בטור (פיצול)
מודדים כמה עלתה נקודת מרכז הקפיץ ביחס לקו הישר העובר בין שתי העיניים?
חוזר: שיטה לבדיקת עומס על קפיצי עלים ודיון על קפיצים בטור (פיצול)
ציטוט:
נכתב במקור על ידי אברמלה
כן. המידה בין פתוח לסגור זה מרחק העבודה של הקפיץ.. . מעבר לזה הקפיץ מתחיל להתערגל הפוך.
מה?
קפיץ ש"מתערגל" הפוך, נישבר.
ואם הוא לא נישבר באותו רגע, תן לו קצת זמן וזה יגיע. בשביל זה יש עלה עומס.
יש קפיצים שמתוכננים לעבוד בתחום אלסטי ישר יותר מאחרים (רוב הרכבים שהגיעו עם קפיץ מעל הסרן במקור) אז הם נעים סביב הקו הישר וה"הפוך" קפיץ שתוכנן במקור עם קשת שתתאים להרכבה מעל הסרן ומגיע לקימור הפוך, נראה לי שדי סיים את הקריירה שלו בתור קפיץ.
הוא יכול להיות אחלה מעצור לדלת.
ועוד לא הבנתי איך ממצב מנוחה עם אנך מוצאים את מצב העבודה, באמת שלא.