יש מי שיקרא לגישה כזו, אף מבלי לנסות להלחם - תבוסתנות.
Printable View
שמיל, אינני יודע אם לקרוא לזה תבוסתנות, ולאו-דווקא הכרה במציאות.
התחושה בבית המשפט לתעבורה היא שלא עושים שם צדק, אלא רק מחפשים נקמה.
שים לב היטב - על פי החוק רשיון הנהיגה שלך נשלל מנהלית עוד לפני שנערך משפטך. אתה נענש אוטומטית עוד לפני שהוכחה אשמתך בכלל!... על משקל "תתקרר קצת חביבי, ואחר כך נדבר"... ומה אם בסוף תצא זכאי? מי יפצה על הנזק הכלכלי שנגרם לך כתוצאה מהשלילה המנהלית? מי ישלם? שולמן?
התחושה היא שבמקום שהנאשם הוא בחזקת חף מכל פשע עד שהתביעה תוכיח את אשמתו, המצב הפוך - הנאשם אשם אוטומטית, אלא אם יצליח להוכיח את חפותו - והשופט עצמו לא מתכוון לעשות חיים קלים לאותו נאשם נודניק שמתעקש להילחם נגד המערכת על צדקתו.
מנסיוני, אם אחד התנאים שלהלן מתקיים, אין טעם לנסות בכלל. אפילו אם אתה משוכנע לחלוטין בצדקתך:
- גיל צעיר (פחות מ-30-35).
- גליון הרשעות שאינו נקי לגמרי, אבל לגמרי (אפס עבירות).
- רכב שאינו מיינסטרים (משאית, אוטובוס, אופנוע, ג'יפ, ספורטיבי).
- תאונות דרכים כלשהן בעבר.
כל אחד מסעיפים אלה הוא שלל רב עבור התביעה והשופט, ויהפוך אותך בעיניהם למפלצת דו-רגלית שמקומה אינו על הכביש.
שאלה בחוקיות:
ממה שקראתי הבנתי ששוטר יכול ללשול את רשיון הנהיגה זמנית לפי בחירתו, על פי דעתו(?)
כלומר, הבחירה לשלול לא מחייבת אשמה כל שהיא(?)
מה מונע מאותו שוטר "להעניש" או לשלול רשיונות מכל אזרח לפי מצב הרוח?
מבחינה חוקית טהורה כמובן.
בבקשה (יכול להיות שאני לא מדייק עד הסוף בחלק מהפרטים. מי שמכיר את התקנות טוב ממני יוכל לפרט יותר)
עבירות תנועה:
על עבירות תנועה חמורות מסוימות שקבע המחוקק, קיימת בנוסף לקנס כספי גם חובת שלילה מנהלית ל-30 יום. חלק מהעבירות היותר חמורות, כמו נהיגה בשכרות למשל, או תחת השפעת סמים - גם החרמת הרכב לתקופה מסוימת.
עבירות חמורות אחרות - יכול שוטר לקחת את רשיונו של הנהג. הנהג מגיע לתחנת המשטרה ושם מחליט קצין משטרה על סמך פרטי העבירה ועברו התעבורתי של הנהג, אם להחזיר לו את רשיונו עד למשפט, או לשלול מנהלית ל-30 יום. אם גליון הרשעות אינו נקי, נהג צעיר וכו' - בד"כ הרשיון לא יוחזר. אבל לעתים יש הפתעות.
תאונות דרכים:
תאונת נזק בלבד, ללא נפגעים - אין התערבות משטרה כלל, גם אם הנזק הוא עצום - טוטאל לוסט לכל הרכבים המעורבים בתאונה למשל.
במקרה של תאונה עם פצוע/ים - שלילה מנהלית קבועה בחוק ל- 60 יום. ללא אפשרות לשיקול דעת של שוטר/קצין משטרה.
במקרה של תאונה קטלנית (הרוג/ים) - שלילה מנהלית קבועה בחוק ל- 90 יום. ללא אפשרות לשיקול דעת של שוטר/קצין משטרה.
כמובן שניתן לערער לבי תהמשפט לתעבורה בזמן שלילה מנהלית ולבקש החזרת הרשיון - זה נושא הדיון כאן.
כל העניין הוא באמת סיפור החזרת הרשיון.
תראו, יש הגיון בעניין הפסילה המנהלית. היא חוקקה לאחר שקמה צעקה גדולה על כך שנהגים מסוכנים חזרו לכביש מיד לאחר העבירה, כי היה עוד זמן רב מאד עד למשפט, ולא ניתן היה לעשות כלום בנושא. כשאני אומר נגים מסוכנים, כוונתי לכאלו שגרמו מוות בנהיגתם.
ועכשיו להתיחסויות:
חתך אותי בעריכה, ולכן המשך בפוסט נוסף:
ובדיוק בגלל המשפט האדום פתחתי את השרשור הזה.
המעשה שהיה אצלי, ה"סיוטון", התחיל בעובדה שבגלל משהו שמישהו אחר, מקורב אלי, עשה ואמר לאותו שוטר (בניגוד לדעתי ורצוני, אגב) בזמן שהוא רשם לי את הדוח, גרם לו, בגדול לכתוב לי את הפסילה המנהלית אפילו ללא ידיעתי, כסגירת חשבונות, לדעתי.
הקצין שלו גיבה אותו אוטומטית, ולא רצה אפילו להקשיב. במקרה, אגב, הוא היה במרחק של כ-10 מטר, אך היה עסוק בדברים אחרים, וגם הוא קיבל רושם מוטעה שאני התלהמתי. בדיעבד, נודע לי שהוא הקצין שפסל אותי מנהלית יומיים (?) אחר כך.
סיפור הזוי, אבל לא הוא החשוב.
החשוב הוא שנדע את זכויותינו, ונדע איך לא להתכופף בפניהם, ונדע איך לעמוד עך זכויותינו, גם אם זה כרוך בטרחה.
החשוב הוא שנדע, שלא כל מה שעושה השוטר והקצין הוא קודש, ויש מי שיעמיד אותם על מקומם.
במקרה שלי, כשהשוטר והקצין שמעו שקיבלתי את הרשיון חזרה, הם חטפו חלסטרה. וכן, אני יודע שהם זוכרים אותי ואת המקרה. יודע בודאות, דרך מקורות שלישיים.
כשעושים את הגישה הזו למנהג קבוע ולא עושים הערכת מקרה לגופו = תבוסתנות. אולם, כשלוקחים כל מקרה לגופו, ועושים הערכה כולל סיבת ההזמנה לבית המשפט, התנאים הספציפיים שהתקיימו באותה עת, תיק עבירות קודם וכו', אזי ללמוד מנסיונם של אחרים, אני קורא לה תבונה. מי שרוצה לחזור על טעויות של אחרים ולחוות אובדן זמן, כסף, השפלה, ערבול בני המעיים, לבריאות.
הנה עוד הוכחה לנבזות המשטרתית - קביעת בימ"ש, מצלמות נייחות אינן מכוילות ולכן אינן תקפות.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/9...loc=4&tmp=7138
תודה לחן צברי שהעלה בפניי את הכתבה הזו.
הצחקת אותי.
זה רק יתן לגיטימציה לזרז התקנת מצלמות חדשות ע"י חברה חיצונית, "מדויקות הרבה יותר ותקפות למהדרין" ואז חביבי
לא יהיו לך כמה עשרות מצלמות כמו היום אלה מאות!
איתי
שעד היום, אחרי קרוב ל12 שנות נהיגה ומאות אלפי קילומטרים (נהגתי ואני עדיין נוהג המון, תאמינו לי) לא נתפס ולו פעם אחת (חמסה חמסה שום בצל בן פורת יוסף עלי עין) ע"י מצלמת מהירות/רמזור ו/או ממל"ז ו/או דבורה ו/או יתוש (סתם, יתושים תפסו אותי המון בחיי).
מזל? יכול להיות שחלק מזה נובע מ74,000 ק"מ על סמוראי :-)
רגע, לא הבנתי.
אנחנו סותרים אחד את השני?
אתה אומר אושרה מזמן אני אומר שעוד יזרזו תהליכים, מה פה לא בסדר?
איתי
איתי , זה לא משנה שמזרזים את ההליך.
כל עוד אין הסמכה למעבדה לכייל ואו לבדוק ואו להדליק אפילו את המכשיר - כאן תם תפקידו של המכשיר, גם אם הוא ע"י חברה אזרחית וגם אם ע"י מעבדת המשטרה.
כל עוד המשטרה לא ממציאה כזה אישור - היא נופלת.
מבחינה כלכלית, עדיף לה להמשיך ולמשוך באף את אלה שרוצים להלחם על חפותם, כי הם מעטים לעומת כל אלה שנכנעים ומודים ללא קרב, בטח ובטח אלה שפונים לעו"ד שמשווק את עצמו כאחד שיוציא אותך מהבוץ בנזק מועט תמורת אי אלו זוזים.
אתה/ם צריך להבין שאת הפסיקה הנעימה הזו פסקו למשפט שהחל ב2002/3 - 7 שנים של סחבת.
למשטרה לא איכפת כי יש לה כמה עו"ד שכל יום תורו של מישהו אחר להופיע, בעוד שאתה הנאשם מטורטר במשך 7 שנים ללא כל תמורה או פיצוי כספי לכשתצא זכאי.