קולרים לגיר אוטומט והצנרת מובילת השמן - דיון וסיעור מוחות להעמקת הידע

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי raanan

קולר הולכה אחת

קובץ מצורף 63492
בקולר זה השמן מובל דרך צינור אחד עד ליציאה. צלעות הקירור מוליכות את החום מהשמן שבצינור לאוויר.
בקולר זה עקרונית אין משמעות לכיוון ההתקנה שלו.
בד"כ מתקינים כמו בתמונה כאשר כניסת השמן לפתח התחתון .

קולר עמוד נוזל חם ועמוד נוזל קר
קובץ מצורף 63493
בקולר זה הצינורות העבים בצדדים אלו הם העמודים של הנוזל .
חיבור הצנרת בעצם קובע את שם העמוד.
חיבור הכניסה לקולר יקרא העמוד החם
חיבור היציאה מהקולר יקרא העמוד הקר.
עקרון עבודתו בכך שהשמן שמגיע מהגיר (כניסה לקולר) ממלא את העמוד ואח"כ מהעמוד עובר השמן דרך הצינורות
האופקיים (השורות) לעמוד הקר וליציאה מהקולר.
מעבר השמן בצינורות האופקיים מוליך את החום לאוויר דרך רשת הקרור.
לקולר בשיטה זו ישנה חשיבות לכיוון ההתקנה .
כניסה / יציאה מלמעלה הכי מומלץ . או בעדיפות שנייה, כניסה מלמטה ויציאה מלמעלה
קובץ מצורף 63494

נא להשתדל שהדיון וסיעור המוחות יהיה מקצועי.

תודה
רענן

---

אותי דווקא מעניין לדעת האם יש יתרון לקולר אחד על פני השני ?
ובמה זה מתבטא ?
האם בכלל יש הבדל ?

העברת החום תלויה בשטח הפנים של הצינורות בו עובר הנוזל, סוג וצפיפות פחיות האוויר ואיכות מעבר האוויר.


לגבי השוואה בין שני הסוגים שיש להם אותה יכולת העברת חום, ההבדל העיקרי: ההתנגדות לזרימה קטנה יותר כאשר יש פיצול לצינורות במקביל.

ההסבר:
ברדיאטור "הולכה אחת" הנוזל זורם לאורך צינור אחד בקוטר אחיד במהירות קבועה כשהוא הולך ומתקרר לאורכו. בדרך הוא עובר מספר רב של פיתולים שגורמים להתנגדות לזרימה.
ברדיאטור בו יש פיצול למס' צינורות במקביל, מהירות הנוזל קטנה ויש פחות התנגדות לזרימה, כי יש פחות פיתולים והפיצול בעצם בגדיל את שטח החתך וגם בצינור הישר יש פחות התנגדות.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shlomomos1

העברת החום תלויה בשטח הפנים של הצינורות בו עובר הנוזל, סוג וצפיפות פחיות האוויר ואיכות מעבר האוויר.


לגבי השוואה בין שני הסוגים שיש להם אותה יכולת העברת חום, ההבדל העיקרי: ההתנגדות לזרימה קטנה יותר כאשר יש פיצול לצינורות במקביל.

ההסבר:
ברדיאטור "הולכה אחת" הנוזל זורם לאורך צינור אחד בקוטר אחיד במהירות קבועה כשהוא הולך ומתקרר לאורכו. בדרך הוא עובר מספר רב של פיתולים שגורמים להתנגדות לזרימה.
ברדיאטור בו יש פיצול למס' צינורות במקביל, מהירות הנוזל קטנה ויש פחות התנגדות לזרימה, כי יש פחות פיתולים והפיצול בעצם בגדיל את שטח החתך וגם בצינור הישר יש פחות התנגדות.

---

תודה,
החכמנו.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shlomomos1

העברת החום תלויה בשטח הפנים של הצינורות בו עובר הנוזל, סוג וצפיפות פחיות האוויר ואיכות מעבר האוויר.


לגבי השוואה בין שני הסוגים שיש להם אותה יכולת העברת חום, ההבדל העיקרי: ההתנגדות לזרימה קטנה יותר כאשר יש פיצול לצינורות במקביל.

ההסבר:
ברדיאטור "הולכה אחת" הנוזל זורם לאורך צינור אחד בקוטר אחיד במהירות קבועה כשהוא הולך ומתקרר לאורכו. בדרך הוא עובר מספר רב של פיתולים שגורמים להתנגדות לזרימה.
ברדיאטור בו יש פיצול למס' צינורות במקביל, מהירות הנוזל קטנה ויש פחות התנגדות לזרימה, כי יש פחות פיתולים והפיצול בעצם בגדיל את שטח החתך וגם בצינור הישר יש פחות התנגדות.

---

ובנוסף,
קיבולת השמן גדולה יותר,
בד"כ הבניה חזקה יותר באמצעות צלעות קרור ולא רשת.
קובץ מצורף 63546
רענן

יפה מאוד,

שלום חברים
באותו ענין,לפני כשבועיים הרכבתי קולר גיר היידן 778 (2 עמודות נוזל חם ונוזל קר) במקום היידן 405 (הולכה אחת)
הקולר הורכב כשהכניסה והיציאה כלפי מעלה.ע"מ להרוויח גובה בכדי שהקולר יהיה כמה שיותר בתחום הגריל לטובת אוויר הלכתי על יציאות של ברגי בנג'ו.
ציפיתי לשיפור משמעותי בטמפ' השמן אך לאכזבתי הרבה חל שיפור של כ - 2 עד 3 מע' ע"פ המחוון.
שאלתי היא:האם יתכן כי ברגי הבנג'ו יוצרים מצב של התנגדות לזרימה ופוגעים ביעילות הקרור?
אלון

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חתול-בר

שאלתי היא:האם יתכן כי ברגי הבנג'ו יוצרים מצב של התנגדות לזרימה ופוגעים ביעילות הקרור?
אלון

---

אני חושב שהם מצויינים לנוזל עומד כגון בבלמים ולא לזרימה וסירקולציה.
הנה תמונה של ההתקנה המקצועית של אלון.

רענןקובץ מצורף 63617

עדיף בכל מצב ליתר התנגדות לזרימה להשתמש בזוית מכופפת

אין לי ספק שזה פוגע בזרימה , הרי מקוטר של כמעט 10 מ"מ אתה מזרים את השמן דרך חור בבורג של אולי 6 מ"מ או פחות.
דבר נוסף שינוי כיוון הזרימה דרך הבורג הוא חריף לעומת זוית 90 מעלות רגילה.

התקנה של מחליף חום עמודה חמה וקרה חייבת להיות מלמעלה וזה מאריך באפן משמעותי את אורך הצנרת

לכן אני לא בטוח שלא יצא שכרו בהפסדו..

בנוסף מהירות הזרימה ברדיאטור כזה לעוטמת רדיאטור נחשוני איטית יותר דבר שיכול לגרום לזרימה למינרית לעומת טורבולנטית בנחשוני דבר שיקטין את היעילות

דבר נוסף הוא הרזידנט טיים של השמן במחליף החום במיוחד כאשר ה-דלתה T נמוך כמו ביום חם במדבר יהיה שונה

לכן אני לא אתפלא שלא יהיו הבדלים של וואו בין שני סוגי מחליפי החום

התקנה של מחליף חום עמודה חמה וקרה חייבת להיות מלמעלה וזה מאריך באפן משמעותי את אורך הצנרת

לכן אני לא בטוח שלא יצא שכרו בהפסדו..

יותר אורך זה יותר נוזל ויותר פליטת חום. אם לא יוצרים התנגדות לזרימה, לדעתי עדיין יש תרומה חיובית

בנוסף מהירות הזרימה ברדיאטור כזה לעוטמת רדיאטור נחשוני איטית יותר דבר שיכול לגרום לזרימה למינרית לעומת טורבולנטית בנחשוני דבר שיקטין את היעילות
זרימה טורבולנטית של שמן ? במערכות הידראוליות במטוסים בלחץ של 3000 - 4000 PSI הזרימה נשארת למינרית, בגיר אוטומטי בוודאי שכך. זרימה טורבולנטית ברדיאטור תפחית את יכולות העברת החום, אבל לא נראה לי שזה אפשרי בלחצים של גיר אוטומטי.

דבר נוסף הוא הרזידנט טיים של השמן במחליף החום במיוחד כאשר ה-דלתה T נמוך כמו ביום חם במדבר יהיה שונה

בוודאי שטמפרטורת סביבה גבוהה תחייב זרימת אוויר גבוהה יותר על מנת לקרר את הנוזל, לכן חשובה זרימת האוויר על הרדיאטור. ביום חם במדבר יתכן ולא מספיקה זרימה חופשית של אוויר וצריך להוסיף מניפה.

לכן אני לא אתפלא שלא יהיו הבדלים של וואו בין שני סוגי מחליפי החום
נכון, יכולת פינוי החום לא תלוייה במבנה. ההבדל בין שני הסוגים מתבטא במהירות הזרימה מול משך שהייה. מה שקריטי זו ההתקנה. לשים לב לא לגרום להקטנת שטח הזרימה (כמו בורג בנג׳ו), למקם את הרדיאטור מול זרימת אוויר חיצונית לא מופרעת ולא אוויר חם שנפלט מרדיאטור אחר.

[QUOTE
לכן אני לא אתפלא שלא יהיו הבדלים של וואו בין שני סוגי מחליפי החום
נכון, יכולת פינוי החום לא תלוייה במבנה. ההבדל בין שני הסוגים מתבטא במהירות הזרימה מול משך שהייה. מה שקריטי זו ההתקנה. לשים לב לא לגרום להקטנת שטח הזרימה (כמו בורג בנג׳ו), למקם את הרדיאטור מול זרימת אוויר חיצונית לא מופרעת ולא אוויר חם שנפלט מרדיאטור אחר.


[/FONT][/COLOR][/QUOTE]

האם תוכל להרחיב בנקודה הזאת ? ואני מסיט את הדיון לדיון אחר שנערך פה -

עד כמה, ואם בכלל חשוב לפנות את האוויר החם מתא המנוע ?
האם זה יסייע מע' הקירור [ כשהיא במצב תקין, לא מדובר על מע' קירור תקולה ]
תודה

SOS שלום,

העיקרון שעליו מבוסס מנוע השריפה הפנימית הוא מחזור טרמודינמי שנקרא מחזור "אוטו"(על שם הגרמני ימ"ש שהמציא אותו) ויעילותו תלויה, ברמה התיאורטית, בשתי טמפרטורות: הטמפרטורה בתוך הצילינדר והטמפרטורה החיצונית. ככל שההפרש גדול יותר כך היעילות גדלה.
מכאן, חשוב לאוורר את תא המנוע.

מצ"ב ציור של יצרן רדיאטורים (HYDEN) שמסביר את ההפחתה ביעילות הרדיאטור לפי המיקום - כל מילה מיותרת.
קובץ מצורף 63647
שלמה

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shlomomos1

נכון, יכולת פינוי החום לא תלוייה במבנה. ההבדל בין שני הסוגים מתבטא במהירות הזרימה מול משך שהייה.

---

זה לא דבר והיפוכו ?
כלומר, מצד אחד אנחנו רוצים זרימה, מצד שני צריכים גם זמן שהייה בצלעות הקירור כדי שהחום מהשמן יוסע לאוויר.
זאת אומרת שסירקולציה מהירה מידיי לא תאפשר קירור השמן.
האם יש נוסחה או כללי אצבע ?

רענן

יש TRADE OFF:

ברדיאטור "נחשון / הולכה אחת", הנוזל עובר במהירות בדרך ארוכה.
ברדיאטור "עמודות חם / קר", הנוזל עובר לאט בדרך קצרה.

יכולת הקירור נמדת ב BTU או קילו קלוריות בשעה ונקבעת כמה זמן הנוזל "חשוף" לצלעות הקירור.לכן למבנה אין השלכה על הגודל. משיקולי יעילות ניתן לדחוס בנפח נתון רדיאטור "עמודות" לפעמים עם יותר משכבה אחת.

לכאורה: אין הבדל, אבל לא: מאחר וההתנגדות לזרימה עולה עם המהירות (בד"כ ביחס לריבוע המהירות) ככל שהזרימה איטית ההתנגדות נמוכה יותר.
ז"א לאותה העברת חום, רדיאטור "עמודות" יהיה יותר "פתוח" לזרימה.

מכאן נובע הייתרון של רדיאטור "עמודות": בגלל המהירות הקטנה ההתנגדות לזרימה קטנה ואפשר להעביר ספיקות גדולות.

שלמה

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shlomomos1

מאחר וההתנגדות לזרימה עולה עם המהירות (בד"כ ביחס לריבוע המהירות) ככל שהזרימה איטית ההתנגדות נמוכה יותר.
ז"א לאותה העברת חום, רדיאטור "עמודות" יהיה יותר "פתוח" לזרימה.

מכאן נובע הייתרון של רדיאטור "עמודות": בגלל המהירות הקטנה ההתנגדות לזרימה קטנה ואפשר להעביר ספיקות גדולות.

שלמה

---

אז אני חוזר לשאלה המקורית , האם קולר עמודות ענק, יכול בפועל לתת הפחתת BTU נמוכה יותר לעומת קולר קטן יותר ? (כמובן באותה מערכת נתונה)

תודה
רענן

רענן:

אם כל שאר הפרמטרים (ספיקת שמן, לחץ, טמפרטורת סביבה וזרימת אוויר, התנגדות הרדיאטור לזרימה) זהים:
ככל שהרדיאטור גדול יותר כך יכולת העברת החום שלו גדלה.

בברכה,
שלמה

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shlomomos1

רענן:

אם כל שאר הפרמטרים (ספיקת שמן, לחץ, טמפרטורת סביבה וזרימת אוויר, התנגדות הרדיאטור לזרימה) זהים:
ככל שהרדיאטור גדול יותר כך יכולת העברת החום שלו גדלה.

בברכה,
שלמה

---

תודה !
בקיצור נשים לנבלה (4L30E ) זוג קולרים עם הפחתה כוללת של 58400BTU
אם זה לא יקרר מספיק (בשבילי), אני עובר לחנקן נוזלי ...

רענן

רענן
מה טמפ' הגיר שאתה מודד כיום ? מה מוגדר כטמפ' עבודה ?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי sos4u

רענן
מה טמפ' הגיר שאתה מודד כיום ? מה מוגדר כטמפ' עבודה ?

---

עפ"י היצרן (איסוזו),
ב 135 נדלקת נורית התראה (כבית ב 125 )
ב 145 הגיר נכנס למוד חירום ונועל את הטורק ע"מ לקרר השמן

כלומר ניתן להסיק שעד 125 מעלות אין בעיה. אבל,
אני לא "קונה" את זה !
לדעתי זה נתונים תוצאתיים שעל פיהם בדיעבד הם הגדירו את טמפ' ההתראה והחירום.
יצרני הגירים ממליצים על טמפ' 80 כאידאילית

טרופר בנזין עם הקרור המקורי (חליל ברדיאטור), הגיר מתאבד מהר מאוד במידה וגוררים בעליה ארוכה.
בד"כ החברה שהוסיפו קולרים סטנדרטיים, טמפ' העבודה אצלהם מתקרבת ל 120 במאמץ.
אצלי אני מגיע ל 98 מעלות . אותי זה לא מספק ! השאיפה, טווח טמפ' 60 עד 80 מעלות בכול מצב ומאמץ.

רענן