שיטה לבדיקת עומס על קפיצי עלים ודיון על קפיצים בטור (פיצול)

הבנתי, אתה עושה הערכה שהמרחק בין שתי התושבות הוא באמצע בין המרחק של הקפיץ המעורגל לבין הקפיץ השטוח שאתה מודד עם מטר לאורך המאיה, נכון?

כן. המידה בין פתוח לסגור זה מרחק העבודה של הקפיץ.. . מעבר לזה הקפיץ מתחיל להתערגל הפוך.

לי זה היה הגיוני שאין משמעות לקפיץ המקורי של הרכב מבחינת הקפיץ התחתון, ג'ו ערער לי את הבטחון... עכיו אני גם יודע איך זה כשמחברים קפיצים בטור, וגם שאין משמעות :-P


עוד דבר קטן, חוק הוק (בהנחה שזה לא משהו שמציאו בשביל הפיזיקה התיכונית וזה משהו שאפשר להשתמש בו במציאות), f=kx, איך הוא עובד בקפיצי עלים? בסליל נורא פשוט למדוד את x ולמצוא כמה הקפיץ שקע תחת המשקל. איך זה עובד בעלים?

אותו דבר בדיוק.

הם רצו למצוא את נקודת העבודה של הקפיץ.
שני נקודות הקיצון הם קפיץ חופשי לחלוטין וקפיץ ישר.
אבל הממוצע בין שניהם לא יתן לך את נקודת העבודה שלו קרי כמה הוא התישר כאשר הושם עליו את משקל הרכב.
יכול להיות שזה הממוצע בין שני נקודות הקיצון, אבל הרבה יותר הגיוני שלא.
אתה יכול לטעון שההבדלים בין נקודת העבודה והממוצע הם זניחים, ואולי זה כך, אבל גו ועומר לא חשבו כך והשקיעו את המאמץ בבדיקה.
לדעתי דרכם היא הנכונה.
כמובן שיש אפשרות למצוא את המודל המתמטיי של הקפיץ ולמצוא את הקבועים וכול השאר, ומתוך המודל לחשב את נקודת העבודה. אבל זה דורש ידע וכלים וזמן שלא היה להם. בתנאים האלו הבדיקה שלהם בהחלט מקובלת.

מודדים כמה עלתה נקודת מרכז הקפיץ ביחס לקו הישר העובר בין שתי העיניים?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אברמלה

כן. המידה בין פתוח לסגור זה מרחק העבודה של הקפיץ.. . מעבר לזה הקפיץ מתחיל להתערגל הפוך.

---

מה?
קפיץ ש"מתערגל" הפוך, נישבר.
ואם הוא לא נישבר באותו רגע, תן לו קצת זמן וזה יגיע. בשביל זה יש עלה עומס.
יש קפיצים שמתוכננים לעבוד בתחום אלסטי ישר יותר מאחרים (רוב הרכבים שהגיעו עם קפיץ מעל הסרן במקור) אז הם נעים סביב הקו הישר וה"הפוך" קפיץ שתוכנן במקור עם קשת שתתאים להרכבה מעל הסרן ומגיע לקימור הפוך, נראה לי שדי סיים את הקריירה שלו בתור קפיץ.
הוא יכול להיות אחלה מעצור לדלת.
ועוד לא הבנתי איך ממצב מנוחה עם אנך מוצאים את מצב העבודה, באמת שלא.