קולרים לגיר אוטומט והצנרת מובילת השמן - דיון וסיעור מוחות להעמקת הידע

התקנה של מחליף חום עמודה חמה וקרה חייבת להיות מלמעלה וזה מאריך באפן משמעותי את אורך הצנרת

לכן אני לא בטוח שלא יצא שכרו בהפסדו..

יותר אורך זה יותר נוזל ויותר פליטת חום. אם לא יוצרים התנגדות לזרימה, לדעתי עדיין יש תרומה חיובית

בנוסף מהירות הזרימה ברדיאטור כזה לעוטמת רדיאטור נחשוני איטית יותר דבר שיכול לגרום לזרימה למינרית לעומת טורבולנטית בנחשוני דבר שיקטין את היעילות
זרימה טורבולנטית של שמן ? במערכות הידראוליות במטוסים בלחץ של 3000 - 4000 PSI הזרימה נשארת למינרית, בגיר אוטומטי בוודאי שכך. זרימה טורבולנטית ברדיאטור תפחית את יכולות העברת החום, אבל לא נראה לי שזה אפשרי בלחצים של גיר אוטומטי.

דבר נוסף הוא הרזידנט טיים של השמן במחליף החום במיוחד כאשר ה-דלתה T נמוך כמו ביום חם במדבר יהיה שונה

בוודאי שטמפרטורת סביבה גבוהה תחייב זרימת אוויר גבוהה יותר על מנת לקרר את הנוזל, לכן חשובה זרימת האוויר על הרדיאטור. ביום חם במדבר יתכן ולא מספיקה זרימה חופשית של אוויר וצריך להוסיף מניפה.

לכן אני לא אתפלא שלא יהיו הבדלים של וואו בין שני סוגי מחליפי החום
נכון, יכולת פינוי החום לא תלוייה במבנה. ההבדל בין שני הסוגים מתבטא במהירות הזרימה מול משך שהייה. מה שקריטי זו ההתקנה. לשים לב לא לגרום להקטנת שטח הזרימה (כמו בורג בנג׳ו), למקם את הרדיאטור מול זרימת אוויר חיצונית לא מופרעת ולא אוויר חם שנפלט מרדיאטור אחר.

[QUOTE
לכן אני לא אתפלא שלא יהיו הבדלים של וואו בין שני סוגי מחליפי החום
נכון, יכולת פינוי החום לא תלוייה במבנה. ההבדל בין שני הסוגים מתבטא במהירות הזרימה מול משך שהייה. מה שקריטי זו ההתקנה. לשים לב לא לגרום להקטנת שטח הזרימה (כמו בורג בנג׳ו), למקם את הרדיאטור מול זרימת אוויר חיצונית לא מופרעת ולא אוויר חם שנפלט מרדיאטור אחר.


[/FONT][/COLOR][/QUOTE]

האם תוכל להרחיב בנקודה הזאת ? ואני מסיט את הדיון לדיון אחר שנערך פה -

עד כמה, ואם בכלל חשוב לפנות את האוויר החם מתא המנוע ?
האם זה יסייע מע' הקירור [ כשהיא במצב תקין, לא מדובר על מע' קירור תקולה ]
תודה

SOS שלום,

העיקרון שעליו מבוסס מנוע השריפה הפנימית הוא מחזור טרמודינמי שנקרא מחזור "אוטו"(על שם הגרמני ימ"ש שהמציא אותו) ויעילותו תלויה, ברמה התיאורטית, בשתי טמפרטורות: הטמפרטורה בתוך הצילינדר והטמפרטורה החיצונית. ככל שההפרש גדול יותר כך היעילות גדלה.
מכאן, חשוב לאוורר את תא המנוע.

מצ"ב ציור של יצרן רדיאטורים (HYDEN) שמסביר את ההפחתה ביעילות הרדיאטור לפי המיקום - כל מילה מיותרת.
קובץ מצורף 63647
שלמה

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shlomomos1

נכון, יכולת פינוי החום לא תלוייה במבנה. ההבדל בין שני הסוגים מתבטא במהירות הזרימה מול משך שהייה.

---

זה לא דבר והיפוכו ?
כלומר, מצד אחד אנחנו רוצים זרימה, מצד שני צריכים גם זמן שהייה בצלעות הקירור כדי שהחום מהשמן יוסע לאוויר.
זאת אומרת שסירקולציה מהירה מידיי לא תאפשר קירור השמן.
האם יש נוסחה או כללי אצבע ?

רענן

יש TRADE OFF:

ברדיאטור "נחשון / הולכה אחת", הנוזל עובר במהירות בדרך ארוכה.
ברדיאטור "עמודות חם / קר", הנוזל עובר לאט בדרך קצרה.

יכולת הקירור נמדת ב BTU או קילו קלוריות בשעה ונקבעת כמה זמן הנוזל "חשוף" לצלעות הקירור.לכן למבנה אין השלכה על הגודל. משיקולי יעילות ניתן לדחוס בנפח נתון רדיאטור "עמודות" לפעמים עם יותר משכבה אחת.

לכאורה: אין הבדל, אבל לא: מאחר וההתנגדות לזרימה עולה עם המהירות (בד"כ ביחס לריבוע המהירות) ככל שהזרימה איטית ההתנגדות נמוכה יותר.
ז"א לאותה העברת חום, רדיאטור "עמודות" יהיה יותר "פתוח" לזרימה.

מכאן נובע הייתרון של רדיאטור "עמודות": בגלל המהירות הקטנה ההתנגדות לזרימה קטנה ואפשר להעביר ספיקות גדולות.

שלמה

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shlomomos1

מאחר וההתנגדות לזרימה עולה עם המהירות (בד"כ ביחס לריבוע המהירות) ככל שהזרימה איטית ההתנגדות נמוכה יותר.
ז"א לאותה העברת חום, רדיאטור "עמודות" יהיה יותר "פתוח" לזרימה.

מכאן נובע הייתרון של רדיאטור "עמודות": בגלל המהירות הקטנה ההתנגדות לזרימה קטנה ואפשר להעביר ספיקות גדולות.

שלמה

---

אז אני חוזר לשאלה המקורית , האם קולר עמודות ענק, יכול בפועל לתת הפחתת BTU נמוכה יותר לעומת קולר קטן יותר ? (כמובן באותה מערכת נתונה)

תודה
רענן

רענן:

אם כל שאר הפרמטרים (ספיקת שמן, לחץ, טמפרטורת סביבה וזרימת אוויר, התנגדות הרדיאטור לזרימה) זהים:
ככל שהרדיאטור גדול יותר כך יכולת העברת החום שלו גדלה.

בברכה,
שלמה

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shlomomos1

רענן:

אם כל שאר הפרמטרים (ספיקת שמן, לחץ, טמפרטורת סביבה וזרימת אוויר, התנגדות הרדיאטור לזרימה) זהים:
ככל שהרדיאטור גדול יותר כך יכולת העברת החום שלו גדלה.

בברכה,
שלמה

---

תודה !
בקיצור נשים לנבלה (4L30E ) זוג קולרים עם הפחתה כוללת של 58400BTU
אם זה לא יקרר מספיק (בשבילי), אני עובר לחנקן נוזלי ...

רענן

רענן
מה טמפ' הגיר שאתה מודד כיום ? מה מוגדר כטמפ' עבודה ?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי sos4u

רענן
מה טמפ' הגיר שאתה מודד כיום ? מה מוגדר כטמפ' עבודה ?

---

עפ"י היצרן (איסוזו),
ב 135 נדלקת נורית התראה (כבית ב 125 )
ב 145 הגיר נכנס למוד חירום ונועל את הטורק ע"מ לקרר השמן

כלומר ניתן להסיק שעד 125 מעלות אין בעיה. אבל,
אני לא "קונה" את זה !
לדעתי זה נתונים תוצאתיים שעל פיהם בדיעבד הם הגדירו את טמפ' ההתראה והחירום.
יצרני הגירים ממליצים על טמפ' 80 כאידאילית

טרופר בנזין עם הקרור המקורי (חליל ברדיאטור), הגיר מתאבד מהר מאוד במידה וגוררים בעליה ארוכה.
בד"כ החברה שהוסיפו קולרים סטנדרטיים, טמפ' העבודה אצלהם מתקרבת ל 120 במאמץ.
אצלי אני מגיע ל 98 מעלות . אותי זה לא מספק ! השאיפה, טווח טמפ' 60 עד 80 מעלות בכול מצב ומאמץ.

רענן

רענן אחרי שארנון עבד כמה שעות ומיקם מחדש את הקולר שלי ואת המניפה שלו והפך כיוון של מניפה חשמלית שאני התקנתי הפוך... וכן הרמה של המכסה בסנטים וחצי בתנאי קיצון שאיתגרתי את הרכב... הדיונות באולגה על HI ואחרי זה כולל בעמידה חצי שעה במקום הגיע הגיר לטמפ 85 מעלות המזגן קרר כמו שד והמנוע נישאר בשליש התחתון של הסכלה

אני מבחינתי סיימתי

לדעתי התקנת שני מחליפי חום בקדמת הרכב יחסמו לחלוטין את זרימת האויר למעבה מזגן ורדיאטור

בכול מקרה הייתי שוקל במקרה של הוספת רדיאטור נוסף חיבור מקבילי ולא טורי

היתרונות הורדת ההתנגדות המעבר לחצי ושני הרדיאטורים יראו שמן חם בטמפ מקסימלית בכניסה דבר שיאפשר דלתה T נקסימלי

אני שוקל לקייץ הבא הוספת קולר קטן שיש לי אבל בחלל פגוש ה-TJM הכבד והעבה שלי מוצמד לפגוש במגע כולל גריז טרמי לפני המעבר בקולר הקיים זה כבר יפתור את הבעיה בטוח :)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דיננוזאור שטח

בכול מקרה הייתי שוקל במקרה של הוספת רדיאטור נוסף חיבור מקבילי ולא טורי

היתרונות הורדת ההתנגדות המעבר לחצי ושני הרדיאטורים יראו שמן חם בטמפ מקסימלית בכניסה דבר שיאפשר דלתה T מקסימלי

---

חשבתי על זה כבר בעבר.
אין ספק ששיטה מקבילית תתן דלתא t טובה יותר וכנראה גם הפחתת BTU כוללת טובה יותר. אבל,
מה שהטריד אותי (ועדיין מטריד אותי), האם בעקבות כך לא יכול להיות מצב שהשמן זורם היכן שקל ונוח לו.
כלומר, באחד הקולרים יהיה כיס אוויר והוא יהיה פחות פעיל, לכן הפחתת ה BTU הכוללת תהיה נמוכה יותר מחיבור טורי.

באופן תאורטי, חיבור מקבילי של זוג קולרים זהים שווה ערך לקולר אחד ענק.
עפ"י שלמה, אין בעיה עם זה. אבל, אני בכול זאת מוטרד !

קובץ מצורף 63660

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דיננוזאור שטח

אני שוקל לקייץ הבא הוספת קולר קטן שיש לי אבל בחלל פגוש ה-TJM הכבד והעבה שלי מוצמד לפגוש במגע כולל גריז טרמי לפני המעבר בקולר הקיים זה כבר יפתור את הבעיה בטוח :)

---

אני לא בטוח שזה רעיון טוב, אל תשכח, כשהטמבון ברזל חוטף שמש ישירה, הוא לוהט.
חום זה אתה רוצה להוליך לקולר דווקא ?

רענן

יצרני הרדיאאטורים טוענים שכל הפחתה של 12 מעלות צלזיוס מכפילה את אורך החיים של הגיר . לכן נראה שכל מעלה קובעת.

לגבי ההתקנה:
לדעתי רק במקביל משתי סיבות:
1. ההתנגדות של חיבור בטור היא פי 4 מהחיבור במקביל ! (כמו חיבור נגדים חשמליים) .
2. בחיבור בטור, על הרדיאטור השני יש הפרש טמפרטורות נמוך לסביבה ( כי הוא מקבל שמן שכבר התקרר בראשון) ולכן יעבוד בנצילות נמוכה יותר.

אתה מחבר מניפה כלשהי?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shlomomos1

בחיבור בטור, על הרדיאטור השני יש הפרש טמפרטורות נמוך לסביבה ( כי הוא מקבל שמן שכבר התקרר בראשון) ולכן יעבוד בנצילות נמוכה יותר.

---

מצד שני, הקולר הראשון עובד ביעילות גבוהה יותר. האם זה לא מתקזז עם הקולר השני ?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shlomomos1

אתה מחבר מניפה כלשהי?

---

לקולר אחד אני מוסיף וונטה שואבת עם נתוני 1100CFM
הקולר השני יוצמד לוונטה של המזגן (אני מניח שזה יפגע במשהו ביעילות קרור המזגן).

רענן

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי raanan

מצד שני, הקולר הראשון עובד ביעילות גבוהה יותר. האם זה לא מתקזז עם הקולר השני ?


לקולר אחד אני מוסיף וונטה שואבת עם נתוני 1100CFM
הקולר השני יוצמד לוונטה של המזגן (אני מניח שזה יפגע במשהו ביעילות קרור המזגן).

רענן

---

איך שואבת ?
המניפה המכנית של המנוע שואבת, אם אתה מוסיף וונטה חשמלית מבחוץ היא דוחפת, כמו הוונטה של המזגן.

באותו עיניין, תזכיר לי מה עדיף, לחבר קולר במקום הקולר ברדיאטור מים או לחבר קולר חיצוני בטור לרדיאטור מים.
אם בטור אז מה בא קודם ?
(נדמה לי שכתבת את כל זה בפירוט בכתבה שלך, אבל אני קצת מתעצל לחפור...)

בברכה,טושי

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי tooshey

איך שואבת ?
המניפה המכנית של המנוע שואבת, אם אתה מוסיף וונטה חשמלית מבחוץ היא דוחפת, כמו הוונטה של המזגן.

---

הקולר יהיה הכי צמוד לגריל בחזית, אחריו הוונטה . כך יהיה בין הקולר למעבה המזגן רווח של 7 סנטימטר לערך.
זה חיבור עדיף מאשר מה שבד"כ עושים בעלי המקצוע (מצמידים את הקולר למעבה המזגן בעזרת אזיקונים, לקולר מצמידים וונטה דוחפת ) .
החיסרון, דורש בניית קונסרוקציה מסיבית ומשוככת (לא כמו שאני עשיתי מאלומניום שקרסה בוויברציות של דרך הבשמים.
זה גם בזכות החכמולוגיות שלי שאני לא מוריד אוויר ונוסע בלחץ 35PSI כול הזמן).

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי tooshey

באותו עיניין, תזכיר לי מה עדיף, לחבר קולר במקום הקולר ברדיאטור מים או לחבר קולר חיצוני בטור לרדיאטור מים.

---

האמת התשובה כבר לא חד חד ערכית.
פשוט יש כלל (רוב הרכבים), ויש יוצאים מן הכלל (דוגמת טרופר בנזין עם הגיר "הנפלא" 4L30E ).

הכלל, חיבור בטור !
פשוט הקולר הנוסף מסייע לחליל שנושא ברוב הנטל של הפחתת הטמפ' של שמן הגיר (זאת בזכות הסעת חום טובה יותר לנוזל מאשר אוויר).
בנוסף, חיבור בטור נותן יציבות טמפרטורה לשמן הגיר בעיקר בחורף. אין סכנה בהתקנת קולר קטן או גדול מהנדרש.
חסרון, יש השפעה מעט לרעה על טמפ' המנוע בקיץ.

יוצא מן הכלל, עדיין לא סגור סופית ...
הגיר של הטרופר בבסיסו גיר לפרייבט (אופל, במוו), על כן עוקת השמן והטורק יחסית קטנים ביחס לגירים של SUV מתוצרת אחרת (טויוטה , מיצובושי ).
התוצאה, תחנת כוח על קיטור .... (אני מאמין שזאת הסיבה העיקרית לאמינות הלא מזהירה של הגיר בטרופר בנזין)

אני כבר מספר סבבים בחקירה ובנסיון להגיע לתוצאה המושלמת (טמפ' עבודת הגיר 60 עד 80 מעלות בכול מזג אוויר ובכול עומס )
א. המקור (חיבור לחליל בלבד) - לא החזיק הרבה ובוצע שיפוץ גיר ביד הקודמת .
ב. קולר קטן מימדים צמוד למעבה עם וונטה שעובדת קבוע בפתיחת סוויץ - גם הגיר הגיר לטיפול ביד הקודמת.
ג. היידן 405 מחובר ישירות לחליל + וונטה שואבת ומחוון - התקנה אצלי, תוצאות 105 מעלות במקרה הטוב, במאמץ 120 מעלות והלאה ....
ד. קולר TRU COOL MAX 4739 עם הפחתה של 45000BTU בחיבור טורי כאשר הקולר ראשון ואחריו החליל + טרמוסטט -
התוצאות 85 מעלות בנסיעה מנהלתית ובמישור, 105 מעלות במאמץ , ובקיצון 115 .
ה. כמו ד' רק שהוסר התרמוסטט - התוצאות 70 מעלות בנסיעה מנהלתית ובמישור, 98 מעלות בקיצון (עליה מהמכתש למצפה רמון עם רכב עמוס מאוד).
המסקנה מהסרת התרמוסטט - התכנון שלו לפתיחה מלאה ב 80 מעלות לא טוב. עדיף פתיחה מלאה ב 50 או 60 מעלות.
ו. הסבב הנוכחי, התקנת זוג קולרים עם עוצמת הפחתה של 58400BTU ישירות לגיר. במידה ואגיע לתוצאה של 80 מעלות בקיצון, אך בחורף טמפ' הגיר תהיה פחות מ 50 מעלות,
אזמין (הזמנה מיוחדת ) ואוסיף טרמוסטט עם פתיחה מלאה ב 50 מעלות.

הערה- כול הטרופרים בנזין סובלים מאותה בעיה.
מי שלא מתלונן, פשוט אין לו מחוון או שלא נסע עם TECH2 והבין את חומרת הבעיה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי tooshey

אם בטור אז מה בא קודם ?

---

גם כאן התשובה לא חד ערכית ותלויה במה רוצים להשיג :
א.עבור הקירור הטוב ביותר לשמן הגיר, אז קודם חליל ואח"כ הקולר.
ב. עבור קירור הגיר אבל עם השפעה קטנה יותר על עליית חום המנוע, אז קודם קולר ואח"כ חליל.

אני אישית מעדיף את החיבור קודם לקולר ואח"כ לחליל .
עפ"י מאמר שקראתי בעבר, שיטת חיבור החליל קודם נותנת קירור טוב יותר לשמן הגיר ב 5% לעומת השיטה השנייה.

סיכום, כשאסיים סבב זה (התקנה, ניסויים ומדידות), אעדכן בתוצאות. כמובן שבהתאם יעודכן המאמר.

רענן

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי raanan

מצד שני, הקולר הראשון עובד ביעילות גבוהה יותר. האם זה לא מתקזז עם הקולר השני ?


לקולר אחד אני מוסיף וונטה שואבת עם נתוני 1100CFM
הקולר השני יוצמד לוונטה של המזגן (אני מניח שזה יפגע במשהו ביעילות קרור המזגן).

רענן

---

הפרש הטמפרטורה הוא בין הטמפ' האוויר החיצוני אשר זהה בשני הרדיאטורים לטמפ השמן בכניסה לכל אחד מהרדיאטורים.
בחיבור מקבילי לשניהם אותו הפרש טמפ.
בחיבור טורי, הראשון מרגיש אותו הפרש טמפ, על השני יש הפרש טמפ' נמוך יותר כי השמן בכניסה קר יותר (אחרי הרדיאטור הראשון.)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shlomomos1

הפרש הטמפרטורה הוא בין הטמפ' האוויר החיצוני אשר זהה בשני הרדיאטורים לטמפ השמן בכניסה לכל אחד מהרדיאטורים.
בחיבור מקבילי לשניהם אותו הפרש טמפ.
בחיבור טורי, הראשון מרגיש אותו הפרש טמפ, על השני יש הפרש טמפ' נמוך יותר כי השמן בכניסה קר יותר (אחרי הרדיאטור הראשון.)

---

תודה,שוכנעתי !
עכשיו נשאר למצוא מהיכן לרכוש זוג Y כזה בארץ
http://www.ebay.com/sch/i.html?_saca...20hose&_sop=15

קובץ מצורף 63665
רענן

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי raanan

תודה,שוכנעתי !
עכשיו נשאר למצוא מהיכן לרכוש זוג Y כזה בארץ
http://www.ebay.com/sch/i.html?_saca...y hose&_sop=15

קובץ מצורף 63665
רענן

---

בחנויות לציוד מעבדות כימיות יש כזה מברונזה או נחושת לגז ומים

רענן היכן שקנינו את כל המחברים יש הכל ומה שאין הוא מייצר גם בזמנה (ספרקו)

אגב גם בשיא הקיץ יום אחד החמים ביותר מעלה ארוך ואיטי עם מזגן מדידה קבוע של טמפ מנוע וגיר עם טק 2
חום הגיר לא הגיע ל120 אבל עקב חיבור (לצורך הניסוי) של החליל ליפני הקולר (היידן 405) זה גרם למנוע להגיע ל-110 מע' !!!
לא שיגרתי (כמובן כל הזמן מזגן פועל ) כיבוי המזגן הוריד תוך דקה את הטמפ' , הפעלתו מחדש שוב הקפיצה את הערכים לנ''ל ,
פתיחת מיכסה מנוע תוך כדי נסיעה (לכמה ס''מ עד לתפס הקפיצי ) הורידה מיד את הטמפ ב10 מע' בגיר וחום מנוע ,
פתיחה גדולה הורידה תוך 4 דקות את הערכים לנורמל במנוע ולגיר 95-100 עדיין כל זה במאמץ קבוע (כמובן שהבלונדה הייתה בהתקף
חרדה ממושך על האופרציה תוך כדי הנהיגה וניסתה נואשות לברוח .....כמו במישלט בלילה ,אבל לה הייה סיכוי שנעצור לה .....)
חיבור החליל אחרי הקולר אומנם יתן חום גיר גבוהה יותר במאמץ אבל לא מעלה את חום המנוע עם מזגן פעיל ,
מסקנה אישית בקיץ אין ספק שלא בריא לחבר קודם לחליל המנוע עלול לסבול /סיכון
מסקנה נוספת פינוי חום האויר מהמנוע משמעותי ביותר במיוחד בגלל המיגונים שחונקים ומשמרים את החום ומקרינים חזרה למנוע ,
הפטנט הפשוט של המת מיכסה מחלקו האחורי (לא המצאנו כלום כבר בן 100 ) עושה עבודה מעולה