עזבו צבא,
לחזור לסיפורי ברנרד.
Printable View
עזבו צבא,
לחזור לסיפורי ברנרד.
[emoji106][emoji106][emoji106]
כן.
הגיע הזמן.
עוד מעט אני הולך להביא את הגמד (יא' - 185) מביה"ס ואז אשב לכתוב/לשכתב את הפוסט על היהודים וכו'...
לשכתב=לשחזר...
אני קורא את התגובות ואני לא אוהב את חלקן
במקום שהתגובות תהיינה על סיפורי ברנרד המדהימים גולשים כאן לנושאים שלרוב הקוראים אין מושג בהם.
ג'ו חי כבר הרבה שנים בארצות הברית-אך הוא לא אמריקאי-הוא מהגר מרצון או מאין ברירה,
והתאקלמותו שם היא בדיוק מה שצריך מהגר להות,להיטמע בסביבה בה הוא חי,
ברנרד חי ורואה הכל דרך עיניים של ישראלי שחי וגדל ונשם וחונך כאן,
ויש עוד שחיו שם וחזרו מאלף ואחת סיבות,
אנו חברה בהתהוותה שבארבעים שנותיה הראשונות מתקופת העליה הראשונה ועד קום המדינה חיו תחת שלטון זר-עותומני ואנגלי (לפי הסדר)
היו כאלה שעלו וירדו היו שנולדו כאן וירדו-היו שעלו מחוסר ברירה ונושאים על גבם עד היום את טעויות קליטת ההמונים-דבר לא קל בכלל,
אבל בסך הכל של למעלה ממאה שנות התיישבות רצינית בארץ הגענו להשגים מרשימים שחלקם מעוררים גועל נפש אך בוודאי לא כאן המקום לכתוב עליהם,
מה כן טוב?
אני לפחותלמד מי הם האנשים מאחורי המקלדת שראשית מאחד אותם נושא האהבה ל-ג'נרל פרפס-או ל G P שהפך מהר מאוד לשם JEEP שהפך מהר לשם גנרי,
וכמו שאנו נהנים לקרוא על חוויות טיולים חילוצים שיפורים וכו'(נמאס לי לחפש את הפסיק)כך אנו נהנים מקריאת חוויות כפי שברנרד מגיש לנו,
אז תפסיקו להביא דוגמאות היסטוריות מפני שחלק מהדוגמאות המובאות אינן נכונות,
תפסיקו לנסות לנתח באופן פסיכולוגי כל דבר מפני שאתם חוטאים למדע ההמוניםולמען השם עזבו את המדינה בשקט ובחיי אין מה לקטר על החיים כאן-
אז מציקים לנו גונבים לנו שוטים לנו ומה לא,
בכל מדינה או למעשה בכל מקום בו יש בני אדם זה או אותו הדבר או קצת יותר טוב או הרבה יותר גרוע
רדו ממלחמות האגו ותנו לקרוא בשקט-וכן גם בנימוס-סליחה זו לא מילה גסה
אז סליחה ותודה
תודה
אמריקאי: שלום מה שלומך?
ישראלי: אל תשאל חמתי נפטרה, גנבו לי את הרכב, מס הכנסה עיקל לי את החשבון בנק ואני לא מוצא את האייפון
אמריקאי: הממ תגיד, בדקתה בבויידם?
לדורון ואחרים: מחזק את דברי ברנרד (ולא תגידו שהוא "משוחד כמוני")
תרבות שונה ומנהגים שונים ולא בהכרח יותר גרועים ממה שאתם מכירים מהבית. שונים כן, פחות טובים ממש לא.
בנושא קצת שונה ולמי שמעוניין לדעת מאיפה אני בא.
נולדתי באוקראינה, בגיל צעיר ההורים עלו לארה'ק אבל זה לא החזיק הרבה זמן, די מהר מצאתי את עצמי בטהרן, המפרץ הפרסי,קניה וניגריה, סיבוב של מעל ל 10 שנים. כך ביליתי את הילדות שלי, ראיתי וחוויתי הרבה דברים שאתם רק יכולים לחלום בחלום רע. ראיתי מהפכות, ערים שרופות לאדמה, קופים למאכל,גופות במצבים שונים של רקבון באמצע הרחוב היו עניין יום יומי עם פחות חשיבות מכלב שנדרס.
בסופו של הסיבוב הגענו ללוס אנג'לס בהתחלת שנות ה80.
מה אני מנסה להגיד? יש לי למה להשוות, אני רגיל ומסוגל להסתגל לתרבוייות שונות כי ככה גדלתי, כמו כן אני מודע ומקבל שבכול מקום בעולם החוקים שונים ואני טורח ללמוד אותם לפי הצורך משהו שאי אפשר להגיד על הרבה שבאים ומצפים שדברים יעבדו ויתנהלו בדיוק כמו בבית,ויותר גרוע כשהם מכניסים את עצמם לצרות הם מאשימים את כולם חוץ מעצמם, האמריקאים אטומים, הם מרובעים הם צבועים ועוד פניני חוכמה כאלה ואחרים.
אל תהיו עצלנים, תלמדו את החוקים המקומיים ולא יהיה לכם על מה להתלונן ובאחריות, הכול כתוב,הכול ברור ואין כול הפתעות וזה נכון לכול(טוב,כמעט) מקום בעולם.
עזבתי את השרשור הזה באחד משלביו המוקדמים. חזרתי לעמודים האחרונים. חבל. זו היתה טעות.
חפירה של משועממים (שלא לומר שגלי מוח) שמתווכחים על שום דבר.
סליחה על הישירות הבוטה...
יואב ואם לא נסלח יקרה משהו?לא
אתה לא אוהב אותו וזה בסדר-
אך מספר הצפיות שהוא גורף מדבר בעד עצמו
בסך הכל זה שרשור מעניין
תכל'ס, שרשור קלאסה. לא יודע למה אתה מתלונן.
את הפוסטים האינפורמטיביים של ברנרד לא קשה להבדיל מן התבן, ומי שלא מעניין אותו הבבל"ת שלנו יכול לדלג עליו בקלות.
אז גלשנו לכמה כיוונים אחרים פה ושם... מה לעשות, אינטרנט. סה"כ העסק מתנהל כמו גרסה לבנטינית של ויכוח ידידותי בפאב.
https://www.youtube.com/watch?v=RdR6MN2jKYs
אני רק אניח את זה כאן...
https://www.youtube.com/watch?v=AOKYQZLOEhQ
ברנרד, אני מקווה שלא נהפכת רגיש ונעלב.
פה אצלנו זה לא כמו אצלכם... לכל מתוסכל מותר להעיר הערה ואפילו להכריח דייל למכור לו שוקולד באיומי רצח
זה בסדר, כמה ימים להתאושש, ואז יחזור לפתע ויספר שהיה באמצע יציקת גג שאי אפשר להפסיק באמצע (בעצם אצל היאנקים הכל מעץ) או ללכת ליום הורים ושאר תרוצים.
אני? מוואה? נעלב?! :cool:
האישה סחבה אותי להופעה של שלום אסייג,
http://i1125.photobucket.com/albums/...2021.01.26.jpg
לא רך שהייתי צריך להתרחץ, להתגלח ולהתלבש ....בכול זאת היה די משעמם, בואו נגיד שהוא לא ישראל קטורזה, בהופעה שלו נהנתי. אפילו מאד להפתעתי.
הנה הכרטיסים, שלא תגידו שעובדים עליכם.
http://i1125.photobucket.com/albums/...2023.26.34.jpg
עד שברנרד ימצא את המוזה, הבטחתי לספר על הפירוקיה ההיא בלוס-אנג'לס.
במהלך הנסיעה האחרונה לחוף המערבי עצרתי לכמה ימים אצל בן, בשאיפה לראות את העיר דרך עיניים מקומיות ולא מגג של אוטובוס דו-קומתי (כאלה יש לנו מספיק באנגליה). בן לא אכזב, ובמקום ללכת להצטלם עם השלט של הוליווד נסענו לאחד האזורים התעשייתיים של העיר בהם השפה המדוברת היא ספרדית. בין רצף של מגרשים מגודרים עצרנו באחד שבחניון שלו היה דוכן למכירת כלי עבודה. כבר סימן טוב.
קובץ מצורף 96322
שילמנו שני דולר לג'נטלמן השחום בדלפק, קיבלנו חותמת על פרק היד והמשכנו אל הלובי:
קובץ מצורף 96321
קובץ מצורף 96320
קובץ מצורף 96323
שם עמדו לרשותנו מריצות, ג'קים למנוע וכמה אביזרים נוספים שאפשר היה לקחת בתשלום סמלי. היו שם גם קונטיינרים של ג'אנטים, צמיגים, סמלים ושאר חלקים קטנים בתפזורת.
ואז הגענו למופע המרכזי:
קובץ מצורף 96324
קובץ מצורף 96326
קובץ מצורף 96325
אלו רק שלוש תמונות מייצגות בשביל להבין את הרעיון. בגדול, מגרש ענקי עם חלקות מוגדרות לפי ארץ יצור, בכל אחת מהן כמה עשרות מכוניות עם רמות שונות של נזק. באים, מוצאים את החלק הנחוץ לנו, מפרקים עצמאית ואז משלמים בקופה ביציאה לפי מחירון קבוע מראש. אדגיש: מחירון שאינו תלוי במכונית הספציפית ממנה פירקנו את זה, בגחמותיו של בעל הבית או ברמת הייאוש שאפשר לזהות בעינינו. פשוט, הוגן וקל.
והנה עוד טאץ' נחמד שאהבתי:
קובץ מצורף 96327
סיימת להזיע ולהתלכלך בפירוקיה עם פדרו וחזוס? בוא תשטוף ידיים! אשכרה שמו שורה של כיורים עם סבון גרגירים ביציאה ליד הקופות, ואפילו יש שם עמדת שטיפה לעיניים למקרה שהשפרצת על עצמך קצת נוזל קירור בטעות כשניסית לפרק את הרדיאטור.
אם נסתכל רק על כמות התאונות וכלי הרכב המושבתים בישראל, על פניו מתבקש שיהיו מגרשים כאלה גם שם. כמובן שזה בחיים לא יקרה, כי מי ירצה להתלכלך ולתקן לעצמו את האוטו (או אפילו סתם לחפש בעצמו את החלקים) כשאפשר לשלם למוסכניק ולתבוע את הביטוח. ואיזו חברת ביטוח תוותר על הכנסות כאלה... מכל התאונות, ה"אובדנים להלכה" והגניבות שמתרחשות בארץ. אבל בסדר, מותר לחלום.
בשביל לסובב את הסכין עוד קצת, אשוב ואציין שזה היה רק מגרש אחד מתוך כמה. יש שם גם כאלה שמתמחים ביצרן ספציפי, או במכוניות יוקרה, או במשאיות. יש משהו לכל טעם. זאת האמריקה שאני מעדיף לזכור. לא ההיא שדיברנו עליה קודם.
על מה אתה מדבר דריוש? יש פירוקיות גם בארץ ודי מלא. לחבר שלי היתה פירוקיה של רכבים בני 0-3. רכבים שהביטוח הוריד מהכביש (הם עבדו עם שלמה סיקסט). החסרון הוא שלפעמים יושבים הרבה על סחורה עד שמוכרים. בכל זאת מכוניות חדשות.
הסיבה שלא יתנו לך לפרק סבארץ לבד היא 1. אף אחד לא סומך עליך, ובצדק. 2. ביטוח. בארה"ב כל הנושא של ביטוח ואחריות שונה לגמרי.
פירוקיות אכן יש, יצא לי לבקר בכמה מהן. השוני הוא ביחס, בתמחור ובחוויית השירות, אם אפשר לקרוא לזה ככה.
זה נכון, ליגה אחרת
בן לקח אותך לפה
http://www.lkqpickyourpart.com/locat...un_Valley-263/
רק חבל שלא סחב אותך גם בלוק אחד דרומה לפה
http://www.aadlenbros.com/
הרבה יותר מעניין, המקום נוסד ע'י שמואל אדלמן,(ישראלי) ב61 והוא היה אספן זבל לא קטן (נפטר לפני כ10 שנים)
יש שם כמות אדירה של רכבים מסרטים משנות ה60 ועד שנות ה90 וכול מני רכבים מוזרים ונדירים, מדובר במאות אם לא באלפים.
המקום בנוי מ4 מגרשים שונים
1 לאמריקאיות 1 למיובאות (שנייהם בשרות עצמי) 1 ג'אנק ירד רגיל והאחרון מלא באוסף הזבל של שמואל
יצא לי בעבר לבקר במגרש האחרון, חוויה מוטורית שאין כמוהה. רק חבל שהכול יושב ונרקב והבן הנבלה שלו חושב שהוא יושב על מכרה זהב ומבקש מחירים לא נורמליים, שירקב עם שאר הגרוטאות שלו.
בארץ הכל יותר יעיל ונוח!
יש משחטה מסודרת שמביאה סחורה לקמעונאים.
אם צריך דחוף / חלק נדיר וכיוצ"ב, יש מחירון אקפרס, לדוגמא דלת ימין אחורית בצבע מסויים של דגם מסויים בשנתון מסויים - רק תזמין ותקבל!
מספיק עם הרגשי נחיתות, יש בארץ גם יתרונות!
כנראה היה חג יהודי(הם סגורים בודאות), אחרת הם פתוחים בימי שבת וראשון, לפחות המיגרשים בשרות עצמי.
ואגב, לא הלכתם "למקסיקאים" המקום שייך לחברה ענקית ויש להם את אותם מגרשים מחוף לחוף. בקליפורניה לבד יש יותר מעשר.
http://www.lkqpickyourpart.com/locations/
אני שמח שהבהרנו את הסוגיה החשובה של "מי הבעלים" במקום שאין בו אדם לבן אחד ברדיוס של עשרה קילומטרים.
בכלל, אני מגיע למסקנה שבהיבטים רבים המקסיקנים באמריקה הם כמו הרוסים בארץ. (ובהגדרה הזאת אני כולל את כל יוצאי ברה"מ, כי תכל'ס...)
ממש לא נכון,
הייתה במקום מסויים שמיועד לקהל מסויים.
למעשה זה ככה
1 הרוב המוחלט של הפרוקיות באזור הנ'ל הם בבעלות ארמנים, רוסים קוראנים ושאר חלאות מרחבי העולם
2. הרוב המוחלט של העובדים (עבודה שחורה) וגם הקליינטורה באזור הם ממרכז אמריקה.
3. אתה קורא להם מקסיקאים אך למעשה רובם לא מקסיקאים אלא ממדינות שונות ממרכז אמריקה, זה נכון שרוב הלטינים בדרום קליפורניה הם ממוצא מקסיקאי אבל לא בהכרח באזור המדובר. סתם לידיעה כללית.
סתם לידיעה כללית? גם אם הם הגיעו מגואטמלה - בארה"ב הם מקסיקנים. כמו שאני נולדתי באוקראינה, אבל בישראל אני רוסי. אני לא הולך עם המידע הזה למשרד הפנים, זה בסה"כ אמצעי רטורי המתאר אנשים דוברי ספרדית. (סליחה, קסטיליאנית.)
ואני בטוח שביום חול הרדיוס היה מצטמצם לקילומטר אחד או פחות, אבל באותו יום ראשון אף אחד באזור התעשיה הזה לא עבד... חוץ מהמקסיקנים. והאדון הבנגלי בתחנת הדלק.
אולי בשבילך גם כול מי שיש לו עיניים מלוכסנות זה סיני אבל יש כאלה שיודעים איך להבדיל לפי השפה והמראה.
אנשים כמוך הם המצפן המוסרי של העולם הזה. מה היינו עושים בלעדיהם.
חדל.
יש כמה דברים שאני מקנא בהם בכל פעם שאני מגיע לארה"ב בעיקר בדרום
- על הרכב הזה שילמתי 217 דולר ל10 ימים, סכום זהה הוצאתי לאחורנה בארץ על השכרת פגו 107 אוטומטית ל8 ימים.
קובץ מצורף 96368
דוגמא למבנה בפארק שביקרתי בו בזמן החופשי שהיה לי, מדובר בפארק אופניים מסודר עם 10 ק"מ של שבילי אופניים בדרגות שונות, רוכבי אופניים לא פגשתי שם (בשבת) אנשים שזורקים פריזבי לפחי מתכת דווקא כן ולא מעט.
מבנים כדוגמת זה היו פזורים בו, רובם עם עצים מוכנים להבערה.
קובץ מצורף 96367
קובץ מצורף 96369
אני לא יודע אם באמת אוכפים את החוק להכנסת אלכוהול אבל את הבירה (דוג פיש הד) שהבאתי השארתי הרכב.
קובץ מצורף 96366
אצל דיקס - חנות למחנאות, בוולמארט שביוסטון היו גם דומיי רובי סער M16 ארבע מאות דולר וזה שלך. מה שהורג אותי כל פעם מחדש זה הרובים הוורודים, יש גם של הלו קיטי.
קובץ מצורף 96371