החיים בגולה - זוית קצת אחרת או "מילקי זה לא הכל בחיים"...

[boaz avrahami]

ברנרד, אני מקווה שלא נהפכת רגיש ונעלב.
פה אצלנו זה לא כמו אצלכם... לכל מתוסכל מותר להעיר הערה ואפילו להכריח דייל למכור לו שוקולד באיומי רצח

[tamir128]

זה בסדר, כמה ימים להתאושש, ואז יחזור לפתע ויספר שהיה באמצע יציקת גג שאי אפשר להפסיק באמצע (בעצם אצל היאנקים הכל מעץ) או ללכת ליום הורים ושאר תרוצים.
אני? מוואה? נעלב?!

[gp1]

https://www.youtube.com/watch?v=AqNH0hDqVu4

[tzagi]

האישה סחבה אותי להופעה של שלום אסייג,


לא רך שהייתי צריך להתרחץ, להתגלח ולהתלבש ....בכול זאת היה די משעמם, בואו נגיד שהוא לא ישראל קטורזה, בהופעה שלו נהנתי. אפילו מאד להפתעתי.

הנה הכרטיסים, שלא תגידו שעובדים עליכם.

[Derish]

עד שברנרד ימצא את המוזה, הבטחתי לספר על הפירוקיה ההיא בלוס-אנג'לס.

במהלך הנסיעה האחרונה לחוף המערבי עצרתי לכמה ימים אצל בן, בשאיפה לראות את העיר דרך עיניים מקומיות ולא מגג של אוטובוס דו-קומתי (כאלה יש לנו מספיק באנגליה). בן לא אכזב, ובמקום ללכת להצטלם עם השלט של הוליווד נסענו לאחד האזורים התעשייתיים של העיר בהם השפה המדוברת היא ספרדית. בין רצף של מגרשים מגודרים עצרנו באחד שבחניון שלו היה דוכן למכירת כלי עבודה. כבר סימן טוב.



שילמנו שני דולר לג'נטלמן השחום בדלפק, קיבלנו חותמת על פרק היד והמשכנו אל הלובי:







שם עמדו לרשותנו מריצות, ג'קים למנוע וכמה אביזרים נוספים שאפשר היה לקחת בתשלום סמלי. היו שם גם קונטיינרים של ג'אנטים, צמיגים, סמלים ושאר חלקים קטנים בתפזורת.

ואז הגענו למופע המרכזי:








אלו רק שלוש תמונות מייצגות בשביל להבין את הרעיון. בגדול, מגרש ענקי עם חלקות מוגדרות לפי ארץ יצור, בכל אחת מהן כמה עשרות מכוניות עם רמות שונות של נזק. באים, מוצאים את החלק הנחוץ לנו, מפרקים עצמאית ואז משלמים בקופה ביציאה לפי מחירון קבוע מראש. אדגיש: מחירון שאינו תלוי במכונית הספציפית ממנה פירקנו את זה, בגחמותיו של בעל הבית או ברמת הייאוש שאפשר לזהות בעינינו. פשוט, הוגן וקל.

והנה עוד טאץ' נחמד שאהבתי:



סיימת להזיע ולהתלכלך בפירוקיה עם פדרו וחזוס? בוא תשטוף ידיים! אשכרה שמו שורה של כיורים עם סבון גרגירים ביציאה ליד הקופות, ואפילו יש שם עמדת שטיפה לעיניים למקרה שהשפרצת על עצמך קצת נוזל קירור בטעות כשניסית לפרק את הרדיאטור.

אם נסתכל רק על כמות התאונות וכלי הרכב המושבתים בישראל, על פניו מתבקש שיהיו מגרשים כאלה גם שם. כמובן שזה בחיים לא יקרה, כי מי ירצה להתלכלך ולתקן לעצמו את האוטו (או אפילו סתם לחפש בעצמו את החלקים) כשאפשר לשלם למוסכניק ולתבוע את הביטוח. ואיזו חברת ביטוח תוותר על הכנסות כאלה... מכל התאונות, ה"אובדנים להלכה" והגניבות שמתרחשות בארץ. אבל בסדר, מותר לחלום.

בשביל לסובב את הסכין עוד קצת, אשוב ואציין שזה היה רק מגרש אחד מתוך כמה. יש שם גם כאלה שמתמחים ביצרן ספציפי, או במכוניות יוקרה, או במשאיות. יש משהו לכל טעם. זאת האמריקה שאני מעדיף לזכור. לא ההיא שדיברנו עליה קודם.

[lizard]

על מה אתה מדבר דריוש? יש פירוקיות גם בארץ ודי מלא. לחבר שלי היתה פירוקיה של רכבים בני 0-3. רכבים שהביטוח הוריד מהכביש (הם עבדו עם שלמה סיקסט). החסרון הוא שלפעמים יושבים הרבה על סחורה עד שמוכרים. בכל זאת מכוניות חדשות.

הסיבה שלא יתנו לך לפרק סבארץ לבד היא 1. אף אחד לא סומך עליך, ובצדק. 2. ביטוח. בארה"ב כל הנושא של ביטוח ואחריות שונה לגמרי.

[Derish]

פירוקיות אכן יש, יצא לי לבקר בכמה מהן. השוני הוא ביחס, בתמחור ובחוויית השירות, אם אפשר לקרוא לזה ככה.

[lizard]

זה נכון, ליגה אחרת

[tzagi]

בן לקח אותך לפה
http://www.lkqpickyourpart.com/locat...un_Valley-263/

רק חבל שלא סחב אותך גם בלוק אחד דרומה לפה
http://www.aadlenbros.com/

הרבה יותר מעניין, המקום נוסד ע'י שמואל אדלמן,(ישראלי) ב61 והוא היה אספן זבל לא קטן (נפטר לפני כ10 שנים)
יש שם כמות אדירה של רכבים מסרטים משנות ה60 ועד שנות ה90 וכול מני רכבים מוזרים ונדירים, מדובר במאות אם לא באלפים.
המקום בנוי מ4 מגרשים שונים
1 לאמריקאיות 1 למיובאות (שנייהם בשרות עצמי) 1 ג'אנק ירד רגיל והאחרון מלא באוסף הזבל של שמואל
יצא לי בעבר לבקר במגרש האחרון, חוויה מוטורית שאין כמוהה. רק חבל שהכול יושב ונרקב והבן הנבלה שלו חושב שהוא יושב על מכרה זהב ומבקש מחירים לא נורמליים, שירקב עם שאר הגרוטאות שלו.

[tamir128]

בארץ הכל יותר יעיל ונוח!
יש משחטה מסודרת שמביאה סחורה לקמעונאים.
אם צריך דחוף / חלק נדיר וכיוצ"ב, יש מחירון אקפרס, לדוגמא דלת ימין אחורית בצבע מסויים של דגם מסויים בשנתון מסויים - רק תזמין ותקבל!

מספיק עם הרגשי נחיתות, יש בארץ גם יתרונות!

[Derish]

בן לקח אותך לפה, רק חבל שלא סחב אותך גם בלוק אחד דרומה לפה.

נדמה לי שזו הייתה תכניתו המקורית, אבל הם היו סגורים ביום ראשון ולכן הוחלט ללכת אצל המקסיקנים.

עברנו ליד המגרש השני בדרך הביתה בשביל להתרשם מהמעט שאפשר היה לראות מעבר לגדר, ואכן היו שם כמה יצירות מעניינות.

[tzagi]

נדמה לי שזו הייתה תכניתו המקורית, אבל הם היו סגורים ביום ראשון ולכן הוחלט ללכת אצל המקסיקנים.

עברנו ליד המגרש השני בדרך הביתה בשביל להתרשם מהמעט שאפשר היה לראות מעבר לגדר, ואכן היו שם כמה יצירות מעניינות.

כנראה היה חג יהודי(הם סגורים בודאות), אחרת הם פתוחים בימי שבת וראשון, לפחות המיגרשים בשרות עצמי.

ואגב, לא הלכתם "למקסיקאים" המקום שייך לחברה ענקית ויש להם את אותם מגרשים מחוף לחוף. בקליפורניה לבד יש יותר מעשר.

http://www.lkqpickyourpart.com/locations/

[Derish]

אני שמח שהבהרנו את הסוגיה החשובה של "מי הבעלים" במקום שאין בו אדם לבן אחד ברדיוס של עשרה קילומטרים.

בכלל, אני מגיע למסקנה שבהיבטים רבים המקסיקנים באמריקה הם כמו הרוסים בארץ. (ובהגדרה הזאת אני כולל את כל יוצאי ברה"מ, כי תכל'ס...)

[tzagi]

אני שמח שהבהרנו את הסוגיה החשובה של "מי הבעלים" במקום שאין בו אדם לבן אחד ברדיוס של עשרה קילומטרים.

ממש לא נכון,
הייתה במקום מסויים שמיועד לקהל מסויים.
למעשה זה ככה
1 הרוב המוחלט של הפרוקיות באזור הנ'ל הם בבעלות ארמנים, רוסים קוראנים ושאר חלאות מרחבי העולם
2. הרוב המוחלט של העובדים (עבודה שחורה) וגם הקליינטורה באזור הם ממרכז אמריקה.
3. אתה קורא להם מקסיקאים אך למעשה רובם לא מקסיקאים אלא ממדינות שונות ממרכז אמריקה, זה נכון שרוב הלטינים בדרום קליפורניה הם ממוצא מקסיקאי אבל לא בהכרח באזור המדובר. סתם לידיעה כללית.

[Derish]

סתם לידיעה כללית? גם אם הם הגיעו מגואטמלה - בארה"ב הם מקסיקנים. כמו שאני נולדתי באוקראינה, אבל בישראל אני רוסי. אני לא הולך עם המידע הזה למשרד הפנים, זה בסה"כ אמצעי רטורי המתאר אנשים דוברי ספרדית. (סליחה, קסטיליאנית.)

ואני בטוח שביום חול הרדיוס היה מצטמצם לקילומטר אחד או פחות, אבל באותו יום ראשון אף אחד באזור התעשיה הזה לא עבד... חוץ מהמקסיקנים. והאדון הבנגלי בתחנת הדלק.

[tzagi]

אולי בשבילך גם כול מי שיש לו עיניים מלוכסנות זה סיני אבל יש כאלה שיודעים איך להבדיל לפי השפה והמראה.

[lizard]

אולי בשבילך גם כול מי שיש לו עיניים מלוכסנות זה סיני אבל יש כאלה שיודעים איך להבדיל לפי השפה והמראה.

+100

[Derish]

אנשים כמוך הם המצפן המוסרי של העולם הזה. מה היינו עושים בלעדיהם.

[חנן-ג'יפולוג]

חדל.

[opl]

יש כמה דברים שאני מקנא בהם בכל פעם שאני מגיע לארה"ב בעיקר בדרום

- על הרכב הזה שילמתי 217 דולר ל10 ימים, סכום זהה הוצאתי לאחורנה בארץ על השכרת פגו 107 אוטומטית ל8 ימים.


דוגמא למבנה בפארק שביקרתי בו בזמן החופשי שהיה לי, מדובר בפארק אופניים מסודר עם 10 ק"מ של שבילי אופניים בדרגות שונות, רוכבי אופניים לא פגשתי שם (בשבת) אנשים שזורקים פריזבי לפחי מתכת דווקא כן ולא מעט.
מבנים כדוגמת זה היו פזורים בו, רובם עם עצים מוכנים להבערה.



אני לא יודע אם באמת אוכפים את החוק להכנסת אלכוהול אבל את הבירה (דוג פיש הד) שהבאתי השארתי הרכב.



אצל דיקס - חנות למחנאות, בוולמארט שביוסטון היו גם דומיי רובי סער M16 ארבע מאות דולר וזה שלך. מה שהורג אותי כל פעם מחדש זה הרובים הוורודים, יש גם של הלו קיטי.