רוח ג'יפלוג נכנסה בי, או בניית ARB משופר.

שלום, מה שלומכם?
ישבתי בבית וחשבתי כל כל מיני דברים שבעולם, שלפתע, חשבתי לבנות אנטירול אחורי משופר, דייהנו, עבה יותר במקום המקורי.
ARB= Anti Roll Bar, בגדול, מפחית זוויות גלגול, דבר המסייע לקחת סיבובים מהר יותר.

בעיקרון, זהו מוט פשוט, עם אוזניים בכל קצה. הרי לכם אנטירול של רכבי ספיציפית (מצטער, אין תמונה טובה יותר):
http://pic.hevre.co.il/Files/0E1AD3C...30B4A5BD17.JPG

כמו שאתם רואים- המבנה נורא פשוט.
אז חשבתי על כך- לקנות צינור פלדה (מלא ולא חלול בתוכו), בקוטר 26 מ"מ (עד 28 מ"מ), ולגשת
לחרט שיעשה לי התאמה לאוזניים לעובי החדש, או ליצור אוזניים חדשות, ובנוסף, ולקדוח חור במוט שיתאים
לבורג המקורי שמחזיק את האוזניים...מעיין הברגה מדוייקת.

עוד תמונות שייסיעו לכם להבין טוב יותר, כי ההתמחות שלכם היא בג'יפים ולא רכבי כביש:

הARB מורכב(ניתן לראות את האוזניים בבירור):
http://pic.hevre.co.il/Files/0E1AD3C...6A7A85A537.JPG

והARB מפורק, ומחוץ לסרן האחורי (מבט על הסרן):
http://pic.hevre.co.il/Files/0E1AD3C...5C291FE1BB.JPG

אני אודה לכם אם תייעצו לי או תמליצו לי על בעל מקצוע.

יום נהדר לכולנו,

אביחי

היי
האם יש לך נסיון בשיפור שכזה, למה רק את האחורי, למה לחזק אולי להחליש?
המוט המייצב עפ"י הבנתי הוא חלק אחד מתוך מכלול שלם של המתלים שיוצרים את הביצועים של הרכב, כיצד אתה יודע בכמה לחזק את המוט?
מוט מייצב קשיח מדי מאחורה יוצר מצב של oversteer אשר מהווה מצב נסיעה לא בטוח.

תסלחו לי על הבורות אבל על מה מדובר בדיוק ? לא הבנתי ?

מוט למניעת גלגול של מה ? של הסרן ? של הרכב? :confused:

הוא מדבר על מוט מייצב, סטבילייזר.

בדיוק אלון, תודה.

עומר- יש באפטרמרקט אנטירולים זהים למה שאני מתכנן לבנות, רק שעלותם בסיביבות ה-1,500
וצפונה, מ'פיג'ו ספורט'.

נק' החולשה ברכבים אלו הוא הסרן האחורי, שמעט רך מידי, ביחס לקדימה.
דבר זה גורם לתת-היגוי מוגבר, ודרך מאוד מקובלת היא לקשיח את הסרן האחורי, כמו שZX16V (גרסת העל של הZX)
עושה, שימוש באנטירול עבה יותר (+- העובי דיברתי עליו) ומוטות פיתול עבים יותר(שאותם השגתי).
התוצאה מרהיבה.

אז מה שאני מתכוון לעשות, זה ליצור את החלק בעצמי.
ולחסוך 80-90 אחוז מהעלויות.

אם יש לכם הצעות\רעיונות\המלצות,
יישר כוח.

אביחי

אאוץ', קודם כל שים לב - ARB בפורום הזה זה שפ פירמה של הנעילה הנשלטת הנפוצה ביותר בשוק :grin:

לגבי השיפור עצמו - אז ענית לשאלה של עומר, אתה רוצה להקשיח את המוט האחורי בשביל לאזן את הרכב שכרגע הוא עם נטייה גדולה מדי לתת היגוי לטעמך. אוקי.

• מה הנתונים של המוט המקורי (קוטר, האם הוא מלא? אם לא אז מה העובי).
• תן תמונה יותר מפורטת של אזור החיבור של המוט לזרועות. איך הם מתחברים? יש שינון על קצה המוט?
• יש לך אפשרות לשנות את אורך הזרוע, על ידי קדיחת חורים נוספים בזרוע המתלה? שינוי הזרוע זו גם דרך לשנות את תכונות המוט.

רגע, אתה הולך לומר לי שמוט מייצב עשוי מפלדה פחמנית רגילה?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אלון_ק

רגע, אתה הולך לומר לי שמוט מייצב עשוי מפלדה פחמנית רגילה?

---

א. הוא אמור להיות עשוי מפלדת קפיצים כלשהי, SAE 1085, 1095, ויש עוד... ברכב נוסעים בייצור המוני - אין לי מושג. משתמשים במה שמספיק טוב ומספיק זול.
ב. אם עוד לא הבנת - מודול האלסטיות של כל הפלדות זהה, כולל כרום-אמו, ככה שלהגיד מה קבוע הקפיץ - זה לא משנה.

זה כבר נשמע הרבה יותר טוב, לקחת מוט מייצב אשר התקנתו נותנת ביצועים ידועים אבל במקום לקנות לייצר לבד, נשמע מצוין.
כפי שנמרוד ציין הקשיחות של המוט מייצב מורכבת ממספר גורמים,חתך המוט, אורך הזרועות וסוג החומר ממנו הוא עשוי והטיפול הטרמי שעבר אם עבר.
לא מספיק לעבות את המוט, יכול להיות שהמוט שמוכרים במחיר יקר עשוי מפלדה קשיחה ולכן יחסית דק, אם תקח פלדה חלשה ותעבה עדיין ייתכן שלא תגיע לתוצאות המבוקשות.
ברר היכן שמוכרים מאיזה חומר עשוי המוט כדי להיות בכיוון הנכון.

אחרי שראיתי את ההודעה שלך נמרוד חזרתי לבדוק את הנוסחאות עצמן וגיליתי שזווית הפיתול של המוט תלויה במודול הגזירה שאכן נשאר דומה לכל הפלדות, אבל מבחינת מאמץ גזירה מותר יש לבדוק שהמוט לא ייכשל,אני מקווה שאני לא טועה , אנא תקנו אם כן.

שלום לך מר אאוצ',

קודם כל, יפה שחשבת. זה יותר ממה שקורה לרוב בני האדם.....:razz:
שנית, חבל שלא חשבת מספיק רחוק, כי אתה לא יכול לקחת סתם מוט מלא ולייצר ממנו מוט פיתול.
סטבילייזר או מוט פיתול(שניהם דומים ועובדים על אותו עקרון), הם למעשה קפיץ.
סתם מוט מפלדה רגילה, לא מתאים בשום פנים ואופן. קפיץ עשוי מפלדה מיוחדת, ויש לו את היכולת להתפתל סביב צירו ולחזור למצבו הקודם.
אם תחשוב על זה(חזרנו לענין החשיבה...:grin: ), זה מה שמאפשר לסטבילייזר(מוט מייצב) לתפקד - הוא מתפתל סביב צירו כאשר מתלה אחד נפתח והמתלה הנגדי נסגר, ואז הקפיציות שלו מחזירה אותו למצבו המאוזן. האיזון של הרכב ומניעת נטייתו למצב של זוית גלגול קשה נובעים מן ההתנגדות של הקפיץ הזה לכל שינוי במצבו. ככל שהשינוי חריף יותר, כך גדלה התנגדותו.

מוט פיתול משמש כקפיץ קדמי ברבים מרכבי השטח העירוניים, כמו למשל פאג'רו(לא קיג), ניסן טרנו ועוד רבים וטובים. כשהוא משמש כקפיץ ולא כסטבילייזר, מוט הפיתול עובד בעקר לכוון אחד, אבל זה לא ממש משנה.
אני השתמשתי בצפרדע2 במוט פיתול קדמי של טרנו כסטבילייזר, והוא התאים לי לאור נתוני הרכב - משקל, אורך המנוף, עובי המוט, אורך המוט, חריצי ההזחה בקצהו, וכו'.

ככל שהמוט עבה יותר, הוא קשיח יותר ו"נועל" את הרכב כמעט ללא זוית גלגול. אתה יכול לקחת מוט פיתול שמשמש כקפיץ ביוקון למשל, והוא יהיה קשה כאבן לגבי רכב קטן וקל, ואתה יכול לקחת מוט פיתול מרכב שטח קטן, ולמצוא את עצמך מתנדנד מצד לצד אם תתקין אותו ברכב כבד יחסית.

עוד חשוב מאד לזכור, כי ככל שהמנוף המחובר למוט הפיתול ארוך יותר, גדל הכוח הפועל על המוט ומאפשר לרכב יותר זוית גלגול.

זאת תורה קטנה ומענינת, וצריך לדעת כמה נתוני יסוד פשוטים על מנת לבנות מוט מתאים לצרכים.

מה שברור, שאינך יכול להשתמש במוט פלדה רגיל - הוא יתעקם ויתעוות מהר מאד, ואם הוא עבה דיו ללעומת נתוני הרכב, הוא פשוט ינעל לך את המתלים ללא שום זוית גלגול, דהיינו ימנע מהמתלים לעבוד.

אם אתה רוצה ליישם פתרון קל ופשוט(יחסית), לך למגרש פירוקים ותמצא לך מוט פיתול אשר יתאים לפרמטרים של הרכב שלך ושל מידת הקושי אותה אתה רוצה ברכב, ועל בסיס זה תבנה את המנופים משני הצדדים.
בצפרדע2, למשל, בניתי למוט המייצב מנופים מתכווננים, כלומר - על כל מנוף יש 3 חורים אשר אני בוחר אחד מהם ןמחבר אליו את הזרוע, לפי תנאי השטח ומידת הקושי שאני בוחר. מנוף קצר = מייצב קשה למהירויות, מוט באורך בינוני = מצב נסיעה רגיל, ומנוף ארוך = מייצב רך עם מהלך מתלה גדול לנסיעה איטית, זחילת סלעים וכו'.
קניית מוט פיתול ממגרש פירוקים היא גם פתרון זול - רובם ימכרו לך אחד כזה בגרושים, אם בכלל יקחו כסף. בין 50 ל-80 ש"ח יהיה מחיר מלא ואולי מוגזם למוט כזה עם שתי תושבות. דרך אגב, אם אתה באמת הולך לבנות לך כזה מוט, תקפיד לבקש מוט פיתול(קפיץ) של רכב עם שיני הזחה ולא עם משושה, ותבקש מהפירוקניק שיתן לך שתי תושבות זהות שאותן הוא יקח משני מוטות. זאת, משום שמוט פיתול מגיע כאשר בצד אחד תושבת קבועה עם שיני הזחה ובצד השני תושבת ארוכה יותר הניתנת לכוונון לצורך הגבהה/הנמכה של הרכב. קח שתי תושבות קבועות(קטנות יותר), דבר שיקל עליך מאד לבנות את המערכת.

לילה טוב וחלומות נעימים:)

אתה לא טועה עומר, המודולים דומים עבור כל הפלדות, ולכן התכונה העיקרית שמעניינת כאן בשורה תחתונה, קבוע הקפיץ של מוט פיתול, תלוייה רק בגאומטריה ולא בסוג החומר. סוג החומר יקבע כמה זמן אם בכלל המוט יחזיק מעמד לפני שהוא נכשל, אבל זה תלוי מאד גם במאמצים, ויכול להיות שדווקא באפילקציה של מוט מייצב הם לא מאד גדולים ואז אפשר להסתפק בפלדה פשוטה.

תודה על התגובות, אבל אתם מתבלבלים.
יש לי כבר מוטות פיתול עבים יותר, שמגיעים כסטנדרט ב306 GTi-6, מה שאני בונה, זה אנטירול.

המוט המשונן שמבצבץ החוצה זה מוט הפיתול ברכבנו.
התעלה שאתם רואים (לאחר שהוצא הפין), הוא המקום שאליו נכנס ה-ARB.
http://pic.hevre.co.il/Files/0E1AD3C...2629F5A494.JPG

סליחה שלא היתי מובן, ומקווה שאני מובן כרגע.

לילה נהדר.

אביחי

כולם הבינו אותך, אאוץ' . מוט פיתול זה סוג של קפיץ. הוא יכול לשמש גם כקפיץ שנושא את משקל הרכב, וגם כקפיץ שמונע מהרכב להתגלגל (סטבילייזר) ועל זה אתה מדבר. אתה היית ברור לגמרי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נמרוד

אתה לא טועה עומר, המודולים דומים עבור כל הפלדות, ולכן התכונה העיקרית שמעניינת כאן בשורה תחתונה, קבוע הקפיץ של מוט פיתול, תלוייה רק בגאומטריה ולא בסוג החומר. סוג החומר יקבע כמה זמן אם בכלל המוט יחזיק מעמד לפני שהוא נכשל, אבל זה תלוי מאד גם במאמצים, ויכול להיות שדווקא באפילקציה של מוט מייצב הם לא מאד גדולים ואז אפשר להסתפק בפלדה פשוטה.

---

בכל אופן יש בודאי סיבה לבחירת סוג מסויים של פלדה(סדרת ה - 8xxx ככל שזכור לי) לייצור קפיצים, לא?
האם אין לסוג החומר שום השפעה על קבוע הקפיץ?
כיצד יגיב קפיץ עלה זהה בצורתו הבנוי מסוגי פלדה שונים? בדיוק אותו הדבר??

אני שמח לשמוע.
נמרוד, התמונות לא מהרכב שלי ספיצפית, אבל אותו דבר בדיוק, והשיפוץ סרן שלי בוצע לפני יותר משנה,
ככה שאני לא זוכר במדוייק את מבנה ה-ARB.

חשבתי לעצמי, להשיג ARB מ-ZX\306 הנחותות, במחיר זול, ע"מ לקחת פלטפורמה לבנייה,
ואולי יהיה אף ניתן להשתמש באוזניים של אותו אחד למוט החדש, ואת הנוכחי שלי- להשאיר לבל ישתבש משהו בבנייה.
(כמובן שאני לא רוצה להגיע לכך, ולבנות בצורה הכי טובה, אבל, שיהיה. עושה טוב על הלב שיש אחת לרזבה.)

דעתכם?

אביחי

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי הצפרדע

בכל אופן יש בודאי סיבה לבחירת סוג מסויים של פלדה(סדרת ה - 8xxx ככל שזכור לי) לייצור קפיצים, לא?
האם אין לסוג החומר שום השפעה על קבוע הקפיץ?
כיצד יגיב קפיץ עלה זהה בצורתו הבנוי מסוגי פלדה שונים? בדיוק אותו הדבר??

---

ברוך, לסוג החומר אין השפעה משמעותית על קבוע הקפיץ, אכן. מה שמשפיע על קבוע הקפיץ זה מודל האלסטיות (ומודול הגזירה) של החומר, ועבור כל סוגי הפלדות השונות המודולים זהים לכל צורך מעשי, ואני אומר לך שאנחנו "המהנדסים" משתמשים בE אחד בכל החישובים... (וזה לא משהו תיאורטי שלומדים בטכניון אם אתה מודאג, זה דברים מעשיים שלומדים ממהנדסים זקנים שמלמדים אותך איך לתכנן קפיצים).

אז כן, קח עלה פלדה זהה במידות מפלדה ST37, ST52, 4130 ו6150 והם יתכופפו תחת כוח נתון אותו מרחק - אותו קבוע קפיץ. אבל, כמו בדיון הקודם שלנו, ההבדל הוא בחוזק - הפלדות החלשות יכנעו תחת כוחות הרבה יותר קטנים מאשר הפלדות החזקות. עכשיו זה נעשה הרבה יותר מורכב, כי קפיץ מטבעו עובד בצורה מחזורית, כלומר בעיית הבעיות שלו זה התעייפות. התעייפות זה אחד מהדברים שהכי קשה להבין ולהסביר, וזה נובע מכך שהמודל המוכר של תחום אלסטי ותחום פלסטי הוא הפשטה של המציאות... בפועל תמיד יש איזשהו מעוות פלסטי שיורי - זה ההתעייפות שמצטברת, זו השקיעה של הקפיצים. במאמצים קטנים מאד, רחוק ממאמץ הכניעה, המעוות השיורי הזה כל כך קלוש שהוא כמעט לא קיים - ועדיין, קפיצי פלדה מתעייפים אחרי מליוני מחזורים - 10, 20 שנה על הכביש. אם המאמצים מתקרבים לכניעה, וזה מה שיקרה אם תיקח קפיץ או מוט פיתול מפלדה 1020 פשוטה, אז אורך החיים של הקפיץ יתקצר בצורה קיצונית לכמעט כלום.

תכונות החוזק וההתעייפות כן מאד-מאד שונות בין פלדות שונות, ופלדות קפיצים הן באופן כללי פלדות קשות, חזקות ובעיקר בעלות תכונות התעייפות יוצאות מן הכלל.

חסר לי כאן קצת חומר עיוני ולכן אני מקשה/מטריד/שואל -

האם האלסטיות איננה זאת שאמורה לקבוע את קבוע הקפיץ, או לפחות להיות גורם דומיננטי בקביעתו?

ההתעיפות היא גורם מובן - ככל שהחומר עמיד יותר ומסוגל לבצע יותר מחזורים זהים (או לפחות שאינם משתנים משמעותית), הקפיץ מתפקד באורח צפוי מראש ולאורך זמן, ללא שקיעה או תופעות דומות.

אם אני מבין אותך נכון, אזי אם ננטרל את גורם ההתעיפות ונגביל את אורך חיי הקפיץ לנניח 5 מחזורים של כווץ/שחרור, לא יהיה שום הבדל בין הפלדות השונות. אינטואיטיבית זה לא מסתדר לי, משום שלפי התחושה לפחות, יש פלדות בעלות גורם אלסטיות גבוה וגורם פלסטיות נמוך, ולהיפך. האם זה איננו אומר שמתכת מאד קשיחה, קשה ועמידה בשחיקה כמו פלדת כלים, או פלדה מטופלת (כמו למשל ציריה) תתפקד באופן שונה מהותית מאשר פלדה אחרת בעלת מודול אלסטיות גבוה??

האם ההבדל ביניהן יתבטא רק במספר המחזורים הזהים, כאשר זאת האלסטית יותר תתפקד יותר מחזורים ואילו זאת הקשיחה יותר, תישבר או לחילופין תתעוות ? ואם כך - מה הקשר בין אלסטיות לבין התעיפות???????

זה מתקשר קצת לנושא הפלדה ממנה ראוי לבנות מבנה הנושא בעומס כמו למשל כלוב הגנה - האם אני טועה כשאני אישית מעדיף מתכת עם אלסטיות גבוהה ופלסטיות נמוכה על פני מתכת עם תכונות הפוכות?
ובמילים אחרות - האם אין פלדות יותר "גמישות"(so to speak)בלי קשר לגורם ההתעיפות שלהן?

:twisted: הנך נדרש בזה להבהיר את הנושא באופן מיידי, שאם לא כן אנקוט נגדך בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותי בענין זה, ללא כל הודעה ו/או התראה נוספת, דבר אשר יגרום לך אי נעימות והוצאות מיותרות:twisted:

תקפיץ שן או שניים ושים בולמים קצרים יותר או קיט הנמכה , אולי זה יפתור לך את כל הבעיה ולא תצטרך בכלל לבנות

"מבוא להנדסת חומרים" של א.ד. ברנדון, ד. אלון ועוד כמה שאני לא זוכר, הוצאת "מכלול" בטכניון, יתן לך מספיק רקע כדי להבין את זה. יש שם קצת אותיות יווניות, אבל לא משהו מפחיד. ברור מספיק לכולם לדעתי, לפחות מספיק כדי לתת הבנה כללית של מה קורה.

יש גם ספרים יותר מתקדמים, אבל בשלב הזה אני מאוד מתקשה איתם אז אני מניח שגם אתה תתקשה איתם.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אלון_ק

"מבוא להנדסת חומרים" של א.ד. ברנדון, ד. אלון ועוד כמה שאני לא זוכר, הוצאת "מכלול" בטכניון, יתן לך מספיק רקע כדי להבין את זה.

---

תקשיב לי יא חוכמולוג בריבוע שכמוך:razz: - אני הרי ידוע כאוטודידקט גדול,
ואתה יכול להניח שאני יודע למצוא את המקורות לבד:twisted: וגם להסתדר עם מה שאקרא שם,
במוקדם או במאוחר.
הרעיון כאן הוא שמישהו לפחות פעם אחת ילעס בשבילי את החומר ואני אהנה מפרי עמלו.....
למה אתה רוצה לשלול את זה ממני, וחמור מכך, לשלול מנמרוד את הסיפוק שבמתן ההסבר?:shock:?
זה שאתה לא תעשה את זה, ברור לי לגמרי, אבל אל תפריע לאחרים את פעולת הלעיסה!:mrgreen: :mrgreen: !

הייתי עושה זאת בשמחה, אבל אני חושש לא לדייק. אני לא רוצה להטעות.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asi

תקפיץ שן או שניים ושים בולמים קצרים יותר או קיט הנמכה , אולי זה יפתור לך את כל הבעיה ולא תצטרך בכלל לבנות

---

הורדתי שן אחת (הנמכה), פלוס בולמי קוני צהובים מתכווננים, שמכוונים למצב הכי קשיח.
התוצאה מעולה, אבל מניסיון על אחת שזהה לשלי, רק עם ARB מוקשח ועבה יותר, אין שום מקום להשוואה.

מה דעתכם, זה אפשרי לייצר כזה דבר?
ממה שהבנתי, האנטירול הוא לא הכי דומיננטי במע' המתלים שלי, מוט הפיתול (שמתחבר לשיניים וקובע את הגובה),
הוא אחד הדומיננטים, פלוס הבולמים.
האנטירול מתפקד רק בשעות עומס על המתלה האחורי, זה הכל.

אבל בכ"ז, היתי רוצה לשים פלדה בעלת מחזורים רבים, ואיכותית ככל הניתן. כאן אני לא מתכוון לחסוך.
לגבי האוזניים, ראו הודעתי האחרונה, מה דעתכם? האם ניתן להשתמש בה דוגמא בלבד, וללכת לחרט
ולבקש שיחרוט לי אוזניים מתאימות לקוטר החדש?

אני אשמח אם תנווטו אותי מכאן,
תודה ושבת-שלום.

אביחי

לא מבין ממך כלום.

למה פעם אתה כותב אנטירול באר ופעם מוט פיתול כאילו מדובר בשני דברים שונים?

נדמה לי שכל מה ששאלת נענה כבר למעלה.

את האמת, תמיד קארתי למה שאני רוצה לבנות בשם 'אנטירול', ולמוט הפיתול...מוט פיתול.
חלקכם בילבלתם אותי, במיוחד ההודעה האחרונה של חנן. כבר לא יודע מה לחשוב.

בכל אופן, העיקר שהבנת למה כוונתי.
לגבי זה שציינת שכל שאלותיי נענו- נכון חלקית, אני רק מבקש יותר פיורט על סוג הפלדה המומלצת
לשימוש ברכיב מתלה שכזה, ולגביי ייצור האוזניים. ההגיון שלי אומר לי שהמקורים פשוט לא יתאימו,
כי ה"האוסינג" של האוזנים פשוט לא יתאים למוט החדש, שהוא יהיה עבה בלפחות 5 מ"מ נוספים.

וכמו כן, המלצה למקום בו לקנות את כל חומרי הגלם, פלוס המלצה לחרט עם המון סבלנות,
שכן תכונה זו פחות נפוצה אצל בעלי מקצוע בניגוד למקצועיות.

יום נהדר לכל הג'יפאים שהולכים לטיולי שטח, ולאלו שנתקעו בבית ולסבול את ההודעות שלי:)

אביחי

אביחי,

תקרא את הודעה מס' 11 בשרשור זה(דף 1).
בסוף תמצא את התשובות לשאלות - לא צריך חרט ולא בטיח. רק לקנות
מה שכתבתי לך שם ולהרכיב. מאכסימום לבנות תושבת ולחבר אליה עם ברגים.
לנוחיותך:grin: , הנה ציטוט חלקי מהחלק הרלבנטי מהודעתי=


"אם אתה רוצה ליישם פתרון קל ופשוט(יחסית), לך למגרש פירוקים ותמצא לך מוט פיתול אשר יתאים לפרמטרים של הרכב שלך ושל מידת הקושי אותה אתה רוצה ברכב, ועל בסיס זה תבנה את המנופים משני הצדדים............
קניית מוט פיתול ממגרש פירוקים היא גם פתרון זול - רובם ימכרו לך אחד כזה בגרושים, אם בכלל יקחו כסף. בין 50 ל-100 ש"ח יהיה מחיר מלא ואולי מוגזם למוט כזה עם שתי תושבות. דרך אגב, אם אתה באמת הולך לבנות לך כזה מוט, תקפיד לבקש מוט פיתול(קפיץ) של רכב עם שיני הזחה ולא עם משושה, ותבקש מהפירוקניק שיתן לך שתי תושבות זהות שאותן הוא יקח משני מוטות. זאת, משום שמוט פיתול מגיע כאשר בצד אחד תושבת קבועה עם שיני הזחה ובצד השני תושבת ארוכה יותר הניתנת לכוונון לצורך הגבהה/הנמכה של הרכב. קח שתי תושבות קבועות(קטנות יותר), דבר שיקל עליך מאד לבנות את המערכת.

לילה טוב וחלומות נעימים:)- "

אם משהו לא ברור - שאל.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי הצפרדע

אביחי, אם משהו לא ברור - שאל.

---

את האמת, כלום לא ברור.
אתה מתקן אותי לגבי ההגדרה שלי לאנטירול, ואומר לי לקחת מפירוקיה מוט-פיתול. (??)
"שיני הזחה".."שיני משושה".. למה כוונתך? "תושבות קבועות"?

לאנטירול שאמור להיכנס לסרן האחורי צריך להיות אורך מדוייק, ולא חושב שקנייה כזו של אחד ממגרש פירוקיות
יהיה דבר כזה, מה גם ש-26 מ"מ-28 מ"מ קוטר במכונית כביש זה ה-מ-ו-ן.

תבהיר לי את עצמך:)

אביחי

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי הצפרדע

חסר לי כאן קצת חומר עיוני ולכן אני מקשה/מטריד/שואל -

האם האלסטיות איננה זאת שאמורה לקבוע את קבוע הקפיץ, או לפחות להיות גורם דומיננטי בקביעתו?

ההתעיפות היא גורם מובן - ככל שהחומר עמיד יותר ומסוגל לבצע יותר מחזורים זהים (או לפחות שאינם משתנים משמעותית), הקפיץ מתפקד באורח צפוי מראש ולאורך זמן, ללא שקיעה או תופעות דומות.

אם אני מבין אותך נכון, אזי אם ננטרל את גורם ההתעיפות ונגביל את אורך חיי הקפיץ לנניח 5 מחזורים של כווץ/שחרור, לא יהיה שום הבדל בין הפלדות השונות. אינטואיטיבית זה לא מסתדר לי, משום שלפי התחושה לפחות, יש פלדות בעלות גורם אלסטיות גבוה וגורם פלסטיות נמוך, ולהיפך. האם זה איננו אומר שמתכת מאד קשיחה, קשה ועמידה בשחיקה כמו פלדת כלים, או פלדה מטופלת (כמו למשל ציריה) תתפקד באופן שונה מהותית מאשר פלדה אחרת בעלת מודול אלסטיות גבוה??

האם ההבדל ביניהן יתבטא רק במספר המחזורים הזהים, כאשר זאת האלסטית יותר תתפקד יותר מחזורים ואילו זאת הקשיחה יותר, תישבר או לחילופין תתעוות ? ואם כך - מה הקשר בין אלסטיות לבין התעיפות???????

זה מתקשר קצת לנושא הפלדה ממנה ראוי לבנות מבנה הנושא בעומס כמו למשל כלוב הגנה - האם אני טועה כשאני אישית מעדיף מתכת עם אלסטיות גבוהה ופלסטיות נמוכה על פני מתכת עם תכונות הפוכות?
ובמילים אחרות - האם אין פלדות יותר "גמישות"(so to speak)בלי קשר לגורם ההתעיפות שלהן?

:twisted: הנך נדרש בזה להבהיר את הנושא באופן מיידי, שאם לא כן אנקוט נגדך בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותי בענין זה, ללא כל הודעה ו/או התראה נוספת, דבר אשר יגרום לך אי נעימות והוצאות מיותרות:twisted:

---

תעשה את הניסוי הזה ברוך: קח שתי קורות באותו אורך, בעלות חתך זהה (צינור, או פרופיל, או פלאח - מה שיש לך, העיקר שהגיאומטריה זהה לחלוטין) אחת מפלדה ST37 או פלדה שחורה זולה אחרת, והשנייה מכרומולי. תרתום קצה אחת במלחציים, ותפעיל את אותו הכוח על הקצה השני. קריא משקולת. תמדוד עם אינדיקטור את השקיעה. היא תהיה זהה.

הניסוי הנ"ל הוא המשמעות של אלסטיות. לזה אני מתכוון. השקיעה, ובאחוזים היא נקראת מעוות, היא לינארית לכוח, והמקדם, המספר שמקשר בין המאמץ למעוות, הוא קבוע האלסטיות/מודול האלסטיות/מודול יונג/E של החומר הנתון. המודול הזה כאמור הוא זהה כמעט לחלוטין לכל הפלדות (=סגסוגות שהחומר העיקרי בהן ברזל). זו עובדה ידועה, כל עולם ההנדסה בנוי ומבוסס עליה, אבל ברצינות, תעשה את הניסוי הנ"ל כדי להרגיש בידיים על מה אני מדבר.

ההבדל בין הפלדות השונות מופיע בשלב שבו המתכת נכנעת. תחת כוח מסויים, הפלדה הפשוטה כבר לא תהיה אלסטית - היא תתכופף פלסטית, קריא לא תקפוץ חזרה לצורה המקורית שלה. תחת אותו כוח נתון, פלדה חזקה יותר עדיין תהיה אלסטית, ותקפוץ חזרה כאילו כלום לא קרה. ההבדל ה"רשמי" הוא בחוזק הכניעה - yield strength בטבלאות. זה המספר החשוב ביותר, כי אתה מתכנן מבנה כך שלעולם לא תגיע קרוב לחוזק הכניעה של החומר.

ההתעיפות היא כאמור תופעה מוזרה הרבה יותר, שקשה מאד להבין אותה - אם יש משהו בחומרים שהוא לא מובן, זה התעייפות :grin: יש הסברים שונים ומשונים מכל מיני כוונים לתופעה, וההסבר שהכי מדבר אלי, הוא זה שנסיתי להכניס בשתי שורות על התחום האפור שבין האלסטי לפלסטי. וכאן אגב זה מתקשר לדיון אחר,על לימודי ההנדסה - אני יכול להגיד שאני מבין בגדול את תופעת ההתעייפות בזכות אחד פרופסור דוד דורבן, מסוג המרצים הנדירים שבשבילם שווה ללכת ללמוד בטכניון.

השורה התחתונה - חלק שלא עובד מחזורית מטבעו, ולא יעמוד במאמצים קרובים לחוזק הכניעה שלו (נניח שהוא יעבוד תמיד ב10-20%) אזי זה בכלל לא משנה ממה אתה מייצר אותו. קפיץ הוא חלק קלאסי שכן עובד מטבעו מחזורית, וכן מגיע לעומסים גדולים וקרובים לחוזק הכניעה ( אלא אם אתה תיקח קפיץ מאד כבד ביחס למה שהוא אמור לעשות, וזה אידיוטי) ולכן קפיצים עשויים מפלדות קפיצים קשות וחזקות מאד.

אאוץ' - סדר בדיון:

מוט פיתול = סוג של קפיץ.

בכל רכב (לצורך הדיון) יש קפיץ ראשי אחד על כל גלגל. זה יכול להיות קפיץ עלה כמו בג'יפ, קפיץ סלילי כמו במתלה הקדמי שלך, או קפיץ פיתול = מוט פיתול, כמו במתלה האחורי שלך ובמתלים קדמיים של טנדרים ורכבי שטח רבים. זה יכול להיות גם קפיץ גז - אופייני דווקא לסיטרואן אבל לא בשלך.

לא משנה מה סוג הקפיץ, הוא עושה את אותה עבודה.

מוט מייצב (ARB במושג שלך) הוא משהו אחר, זה קפיץ נוסף שמחבר שני גלגלים ומתנגד לתנועה דיפרנציאלית שלהם. מה זאת אומרת? כל עוד הם עולים או יורדים ביחד, הוא לא עושה כלום. כשאחד עולה והשני יורד, הוא מצטרף למשחק ומתנגד לתנועה היחסית הזאת (בנוסף לקפיצים הראשיים של כל גלגל שמתנגדים לעלייה של הגלגל). למה קוראים לזה מוט מייצב? כי זה תמיד מורכב ממוט פיתול, זה סוג הקפיץ שהכי מתאים לעניין.

בג'יפים CJ ישנים לא היה מוט מייצב. איפשהו בסוף שנות ה70 הוסיפו מייצב קדמי. למה? כדי להזיז את האיזון של הג'יפ לכיוון תת-היגוי - התנהגות בטוחה יותר. ההשפעה הכללית של מוט מייצב היא להקטין את העברת המשקל בסיבוב בסרן שעליו הוא מורכב ועקב כך להגדיל את הנטייה לאיבוד אחיזה קודם בסרן הזה.

מוסיפים/מגדילים מייצב מקדימה כדי להוסיף תת היגוי

מוסיפים/מגדילים מייצב מאחורה כדי להוסיף היגוי יתר

המטרה הסופית שלך היא לאזן את הרכב, את זה אל תשכח. להגדיל סתם את המוט המייצב הקדמי או האחורי לפי איזו תחושת בטן או לפי מה שאתה מוצא במגרש גרוטאות, זה לא רציני. במיוחד ברכב כביש ספורטיבי, אנחנו בג'יפים אצלנו תמיד הכל גס, אבל אצלך איזון ודיוק הם שם המשחק, כל הסיכויים הם שסתם שינוי אקראי של המוט המייצב יחרב לך את האיזון של האוטו. אם אתה רציני, קודם כל תגיד מה מורכב לך באוטו עכשיו, בדיוק - קוטר, עובי (אם חלול), אורך, אורך הזרועות... הייתי רוצה לדעת גם מה המצב מקדימה. והאמת, גם אחרי שתגיד לי, אני יכול לחשב ולהגיד לך איך להגדיל את המייצב הנ"ל בX% - אבל מי יודע אחוזים אתה צריך להוסיף לאחורה כדי להגיע לשיפור שאתה רוצה? 3%, 5%, 9%? אלוהים יודע.

בגלל זה, יש שני כוונים אפשריים:
1. לך על בטוח ותזמין קיט מייצרן שיפורים רציני ומוכר שידוע כבר שעושה את העבודה.
2. תלמד את הנושא לעומק (tune to win , קרול סמית', סימן קריאה!), ותתחיל לעשות ניסויים.

הסבר מעולה נמרוד.כמו כולם בעצם.