ואני מצאתי את הגולף/ג'טה כאחת המכוניות ה"רגילות" הכי נכונות לנהיגה לטווחים ארוכים, בזכות תנוחת נהיגה מושלמת שקל למצוא עם טווחי כוונון יוצאי דופן הן למושב והן להגה (גובה ומרחק). וזה בא להדגיש שישיבה נכונה מעייפת פחות ומשאירה אותך עירני ליותר זמן.
ויצא לי לנהוג בגולפים מעל 1000 ק"מ ביום, כל יום. כולל לג אחד רצוף ללא עצירות של 650 ק"מ בהרבה פחות מ-4 שעות, שכלל גם יציאה ממדינה עם הגבלות מהירות חמורות (שווייץ) שבאופן טבעי נסענו שם על פי החוק. שאר הדרך בגרמניה, עברה מהר מאוד, הרחק מעבר ל-200 קמ"ש. יצאתי מהאוטו כמו חדש. רענן ועירני.
אבל זה ככה בכל הגרמניות. הנדסת אנוש עילית.
גם בשוודיות (וולבו ובעבר גם סאאב).
או בכל רכב שמהנדסי הפיתוח שלו הם אנשים גבוהים......
וזה למה רכבי השטח שהכי נוח וטבעי לי לנהוג בהם הם מתוצרת עידו כהן....
- - - Updated - - -
אני מתעסק בנושא הזה מדי שבוע.
מודרכים שלא יושבים נכון ולא מחזיקים נכון את ההגה. אבל היי, ככה נוח להם!.... הבנאדם נוהג ככה 40 שנה, ראש בתקרה, הגה בין הברכיים - מניח עליו יד אחת, מחבק ת'דלת ביד השנייה. ככה נוח לו! מי אני שאקבע לו שמה שמתאים לי מתאים גם לו?.....
זה לא אני קבעתי. יש כללים שנוסחו ופותחו על סמך נסיון של גדולים מאיתנו. יש לזה משקל גם בבטיחות.
ואז כשהוא צריך לתמרן או להגיב מהר, אתה רואה איך נהיה לו פלונטר בידיים.
בהתחלה זה מצחיק. אחר כך הוא גם שוגה בתת-תגובות או בתגובות יתר ולא עובד מדויק.
או שההגה בורח לו כי הוא מכוון נורא נמוך והוא החזיק אותו בתנוחת "ניגוב החומוס".
ואז נופל לו הפגוש.
מסקנה:
חרא אוטו.
חרא מכוון.
השטח אשם.
שמרו על קשר