אחריות לנזק (רכוש או גוף) במהלך טיול בשטח - שרשור מתגלגל

[ניר ל]

פעם, כשאנשים עוד לא יצאו מהארץ כמעט והיינו לומדים על תרבויות אחרות ועל איך מרגיש בדיוטי-פרי דרך סיפורים, שמענו שבאמריקה - אם תיפול ברחוב אף אחד לא ייגש אליך , שאדם חמוש יכול לשדוד אותך לאור יום ושעל כל מה שאפשר הם תובעים אחד את השני, על עו"ד רודפי אמבולנסים וכו' . זה סיפק תחושת גאווה מסויימת ומחשבה שבהוויה שלנו זה לא יקרה.

יש בישראל עדיין די הרבה אנשים ערכיים ולאלו יש הרבה תכונות משותפות, אני מניח שהרוב המוחלט כאן ובקבוצות חילוץ בפרט כאלו, כשם שיהיה קשה למצוא משתמטים ביחידה התנדבותית בצבא. אז אין צורך להיכנס לסרטים, אבל צריך להיזהר מחברות ביטוח בנושא הזה.

קרה לנו שאשתי יצאה מחניית הבית ונעמדה באמצע החניון ופגע בה רכב הסעות נכים שנסע אחורה בלי מצלמה או חיישן ובמזל לא עמד שם ילד... סוכן הביטוח הסביר שמאחר ומדובר בתאונה בחניון - נצטרך לתבוע את הפוגע שלא לקח אחריות. אז וויתרנו ותבענו את הפוליסה שלנו, קיבלנו את הכסף ושכחנו מזה עד שהגיע זימון מחב' הביטוח (שלנו) לבית משפט. כי אחרי ששילמה לנו והעלתה לנו את הפרמייה לשלוש השנים הקרובות היא תבעה את הנהג הפוגע שאפילו לא הגיע לדיון, בזבזה לנו עוד יום בבית משפט, קיבלה 70% לטובתה ויצאה מורווחת מכל הכוונים...

[חנן-ג'יפולוג]

יש איזה קו שרץ בדיון הזה שלא מקבל את ההתייחסות הראויה.

כאילו חברת הביטוח היא איזה ישות חיצונית שהיא מין אלוהים כזה שאחראי מלמעלה ועל פיו ישק דבר. זה שגוי ומעוות ואסור לקבל את זה. חברת הביטוח, או לדייק למקרה הזה: הביטוח המקיף, הוא בסה"כ כלי שחלקנו משתמש בו. זה לגיטימי לגמרי, אבל אסור לתת לכלי הזה להחליט עבורינו, ואם הוא כן עשה את זה, מתוקף חוזה בינינו, אז האחריות לתקן את המעוות היא שלנו, בעלי הפוליסה.

בין אלי למשה יש יחסים של שותפים לטיול. אם אלי היה ראשון ומשה היה שני בשיירה ומסיבה כלשהי משה איבד שליטה ברכב וניזוק, אז זו הבעיה שלו.
אם יש לו ביטוח מקיף, מה טוב. שיתבע אותו. בשביל זה שולמה הפרמיה. במידה וקרה העיוות שנדון כאן ואלי חויב לשלם, משה צריך לשלם לו חזרה. אין שום מצב שמשה לוקח את מה שקרה בהמשך כאילו זה כח עליון. האחריות היא עליו, בלבד. מי שלא מבין את זה מוזמן למצוא לו חברה אחרת. חברה של נבלות.


ואם מישהו "מוביל" נבלות כאלה שהוא מרגיש צורך להגן על עצמו מהם בעזרת טפסים, הוא אינו אלא אידיוט.

[ניר ל]

ומה קורה אם אלי לא מכיר את משה ? סתם פגש אותו באקראי וחילץ אותו או שמשה ראה שיירה עוברת וביקש להצטרף ?
חבל על האנרגיה, זה לא סיכון מוחשי וביננו הוא גם לא סוף העולם אלא מקסימום טרדה מיותרת ומבאסת בלהגיע למשפט.

חנן, אתה לא צופה בטלויזיה ובצדק, גם זו דרך להתמודד. אז אעדכן אותך שהנושא החם בשבוע האחרון ולמשך היומיים הקרובים הוא ההתעללות של אגף השיקום בנכי צה"ל הלומי הקרב. אנשים פגועים מגיעים לבקש עזרה וצריכים להביא הוכחות ועדים שהם בכלל היו איפה שהם מתארים ושקרה מה שקרה , זה לא שיש בעיה למשהב"ט לפנות לצה"ל ולברר מבלי להשפיל אותם ולהאשים אותם בהתחזות,זה רק הסיפתח... זו המדיניות... אבדן ערכים מוחלט. מי שנותן יד להתנהלות כזו יכול להיות משה.

[חנן-ג'יפולוג]

ומה קורה אם אלי לא מכיר את משה ? סתם פגש אותו באקראי וחילץ אותו או שמשה ראה שיירה עוברת וביקש להצטרף ? .

אני מעדיף להישאר נאיבי ולהאמין באנשים, תוך כדי לקיחת הסיכון האפסי שהוזכר כאן, מאשר להיות שמוק מאובטח.

[ניר ל]

אני מעדיף להישאר נאיבי ולהאמין באנשים, תוך כדי לקיחת הסיכון האפסי שהוזכר כאן, מאשר להיות שמוק מאובטח.

גם אני, אבל לא מתוך נאיביות, אלא כי לכסת"ח את עצמי בכל סיטואציה ולראות מראש שחורות עושה לי הרגשה לא נעימה. אז כדי שכן יהיה לי נעים אני מוכן לקחת את הסיכון ולשלם במקרה הצורך את המחיר, ככה אני גם אתבאס פחות או בכלל לא.

ככה זה בכל תחומי החיים. אתה גם לא נלחם עם המעסיקים שלך על כל סעיף בחוזה, לא נראה לי שהחתמת את טלי על הסכם ממון לפני החתונה , יש שיגידו נאיביות או פראייריות או טפשות ויש שינצלו את זה, אז יגידו.

[דרור ברלי]

ואם מישהו "מוביל" נבלות כאלה שהוא מרגיש צורך להגן על עצמו מהם בעזרת טפסים, הוא אינו אלא אידיוט.

חנן, בגדול (וגם בקטן), אין בינינו חילוקי דעות בעניין הזה. אבל יש מציאות.
לא אתה ולא אני הכתבנו אותה, אבל היא כאן והיא אמיתית.
אפשר להתווכח אם היא שולטת ומכתיבה את הכללים ואת מהלך העניינים בתרבות טיולי השטח, אבל זה קיים. ומי מצרף אליו לטיול אנשים שהוא לא מכיר, צריך לחשוב גם על האפשרות הזו. כי תקיעות, חילוצים, נזקים, אולי גם אבדן מוחלט של הרכב וחס וחלילה במקרה קיצוני גם פגיעה פיזית באנשים, הם חלק מהתחביב שלנו.

איך אמר לי פעם מישהו שאני מאוד מחשיב את דעתו - "זה לא סוף העולם. זה רק כסף"..... הבעיה היא שלפעמים מדובר בהרבה כסף וזה העניין.
כל עוד אף אחד לא קיפח את חייו, לא תלך לבית סוהר בגלל זה. אבל בהחלט יש מצב שתצטרך לשלם המון כסף על משהו שלא קרה באשמתך, אבל בית משפט קבע שיש לך "אחריות שילוחית"/"אחריות/רשלנות תורמת"/השד יודע מה, רק כי אתה תכננת את המסלול/יזמת את הטיול/אתה הובלת בראש השיירה באותו רגע נתון.

חברת הביטוח אינה אלוהים. היא רק עסק שמטרתו רווח והיא מוכרת לנו מוצר שאנחנו בתכל'ס בפירוש מעדיפים לא להשתמש בו - ועל זה בדיוק מבוססת כל התכנית העסקית ותחזית הרווח שלה. מה שחברת הביטוח הכי לא אוהבת בעולם זה לשלם - והיא תילחם על כל אגורה ואגורה באמוק חייתי ובאכזריות שלא תתואר ולא תבחל בשום אמצעי.
הבעיה היא שמדובר ביריב חזק עם משאבים כלכליים לא מוגבלים שאף אחד לא שש להתמודד מולו בבתי משפט, פשוט כי לחלקנו/רובנו אין את היכולת הכלכלית וגם את כוחות הנפש למאבקים משפטיים כאלה שגדולים עלינו. סוללת עורכי הדין של חברת הביטוח תתקטנן איתך על תקנות והגבלות ותתי-סעיפים, כמו למשל שאם אינך מחלץ מוסמך, הביטוח שלך לא תופס למקרה של נזק שנגרם בזמן שהשתמשת ברצועות ובכננת שלך לחילוץ מישהו אחר, למשל. (ואם זכרוני לא מטעה אותי, הרצועות והכננת שלך ושלי ושל כולנו בעצם, נפתחו לצורך חילוצים של אחרים הרבה יותר מאשר לחילוץ עצמי שלנו.... שלא לדבר על קבוצות החילוץ שלנו כאן).

יותר מזה? לא חילוץ. רק תרחיש דמיוני (אבל מציאותי, כמו שכולנו יודעים) של טיול בו רכב התהפך ומישהו נפגע כי לא חגר חגורת בטיחות. במקרה של מדריך בתשלום, אם לא כלל בתדריך את הדרישה המפורשת לחגור, זה ישמש כתחמושת משפטית כנגדו. רשלנות תורמת. ואם כן דרש את זה במפורש אבל מישהו לא חגר - המדריך יצטרך לספק לשופט הסבר מניח את הדעת מדוע לא וידא פיזית(!) אחרי כל עצירה שכוללת יציאה מהרכבים ולאחר מכן חזרה לרכבים ותחילת תנועה, שכל משתתפי הטיול, בכל הרכבים, אכן חגורים!.... עד כדי כך. זה אמיתי.


אז החברים שבחרנו בפינצטה כי הם מייצגים את הערכים שאתה ואני מאמינים בהם - ולכן רק איתם אנחנו מטיילים להנאתנו (ועזוב עכשיו בצד הובלת הטיולים בתשלום שאני עוסק בה לפרנסתי. שם זה כאמור סיפור אחר, לכן החברה המסודרת והותיקה שאני עובד בה מספקת לי ולחבריי המדריכים כיסוי ביטוחי ומשפטי נדיב ורחב מאוד, שעולה לה לא מעט). החברים האלה שלנו, שהם חברים שלנו על אמת ולא רק לתחביב או לטיול, מודעים לכל זה ויעשו כל שביכולתם לא רק כדי לסייע לנו כשאנחנו זקוקים לעזרה אלא גם כדי לא לסבך אותנו.
לעתים הם גם יתאמו ביניהם את העדויות/גרסאות ויבלפו קצת לחוקר של חברת הביטוח. ייפו את העובדות ואת המציאות, פשוט כך וביודעין. גם החוקר הזה, הרי לא נולד אתמול ולא עשו אותו באצבע ויש לו חשד שמבלפים אותו פה ושם בפרטים קטנים, אבל אם אין לו שום דרך להפריך את הבלוף, אז הסיפור יסתיים וחברת הביטוח תתקפל ותשלם - או שתפסיד במשפט ותשלם - וגם זה קורה הרבה.
אבל מה יקרה עם מישהו אחר שאיננו מכירים? מי יודע מה הוא יספר לחוקר?... האם בלי שום כוונה רעה, יסבך את מוביל הטיול?...

בסוף הכל עניין של ניהול סיכונים ובתחביב שלנו יש סיכונים. רצונו של אדם כבודו, זכותך לסרב לחתום ולא להחתים אף אחד וזכותך הגדולה עוד יותר היא להחליט עם מי אתה מטייל ולקבוע את מי אתה מצרף אליך לטיול ואת מי לא. זה עניין פרטי שלך. אבל לקבוע שמי שחושש יותר ממך מהסיטואציה הזו הוא אידיוט?.... הלכת רחוק מדי. ולקבוע שאלה שמטיילים איתו הם "נבלות"?....

הרי מדובר כאן בסיטואציה שבה לא הם התובעים הפוטנציאליים, אלא חברות הביטוח שלהם. הן "הנבלות" בסיפור הזה. נבלות במרכאות, כי שוב - זה לא אישי, זה רק עסק. את הנבלות האמיתיות אנחנו מוצאים באגף השיקום של משרד הבטחון, אלה שמחטטים ללוחמים הלומי קרב בציונים ובהערכות ההתנהגות שקיבלו מהמורה מכיתה ו' (...) כדי לקבוע אם מדובר ב"אישיות בעייתית".... מה שיוכל אולי להפחית אי אילו אחוזי נכות ולחסוך למשרד הבטחון כך וכך אלפי שקלים בחודש כחלק מהפיצויים שיצטרך לשלם לאלה שנתנו למערכת ברצון, מתוך ערכים נטו וללא שום תנאי, שכר או גמול הולם, את היקר מכל. ועכשיו תורם לקבל סוג של פיצוי, ולו סמלי וחלקי בלבד, תמורת קורבנם הכבד מנשוא.

[חנן-ג'יפולוג]

שוב העניין של הפלת האחריות על חברת הביטוח. אני שולל את זה מכל וכל.

אם לצורך העניין לנמרוד יש מקיף על ההיילקס שלו, ואני נסעתי ראשון והוא שני, והוא יאבד שליטה על הרכב ויצא שחברת הביטוח שלו תבעה אותי, והוא לא החזיר לי את הכסף, הוא הוא הנבלה. כן, נבלה. אני אתעקש על המונח הזה.

אין לי שום עניין מול חברת הביטוח שלו, ואני לא מתכוון לחלק לה תארים. נמרוד הוא האחראי הבלעדי לסגירת כלל האירוע.

[KOOKE]

כמי שהחל את השרשור הזה אני משתדל לתת תמונה מציאותית של הסיכונים והסיכויים.

אז קודם כל בנוגע לתגובתו של דרור מעליי - הסיכון של הטלת אחריות על מוביל/מחלץ/ מכוון בגלל פגיעה גופנית וחלילה אובדן חיים הוא נמוך ביותר מפני שברוב רובם של המקרים מדובר באירוע המוגדר כתאונת דרכים וביטוח החובה מכסה זאת. לחברת הביטוח שכיסתה את הנזק גוף שנגרם בתאונת דרכים אין זכות לחזור ולתבוע את מה שהיא שילמה ממי שכביכול אחראי לנזק הגוף בתאונת הדרכים. אז לא כאן החשש.

כאשר מדובר בנזקי רכוש - נזק לרכב כאן כבר הסיכון להטלת אחריות על מוביל/מכוון/ מחלץ גבוה ואף התממש לא אחת.

תפנימו - אין כאן "רשעים" אין כאן חברים לתחביב או חברי ילדות שיצאו "מניאקים" ובגדו בערכי החברות והערבות ההדדית אלא יש כאן חברות ביטוח שבשם הרווח העסקי שלהן תעשנה הכל להקטין את מה שהן צריכות לשלם.

בהמשך כשאגיע לנזקי הרכוש אנסה לפרט סיטואציות ואיך להקטין הסיכון.

[חנן-ג'יפולוג]

לוגיקה: לא קראתי למי שנוסע בשיירה אחרי מחתימן נבלה.

אמרתי שמי שחושש שמאחוריו יש נבלות (וכבר הגדרתי בדיוק מיהו נבלה) הוא אידיוט אם הוא מוביל אותם. מה האינטרס שלך להוביל מאחוריך שיירה של עקרבים שיעקצו אותך כשיעלה הצורך? סע לבד או חפש לך חברים אמיתיים.

- - - Updated - - -

תפנימו - אין כאן "רשעים" אין כאן חברים לתחביב או חברי ילדות שיצאו "מניאקים" ובגדו בערכי החברות והערבות ההדדית אלא יש כאן חברות ביטוח שבשם הרווח העסקי שלהן תעשנה הכל להקטין את מה שהן צריכות לשלם.
.

יקירי, זה אתה שלא הפנים. כחבר, אתה אחראי מולי. חברת הביטוח שלך היא לא פקטור מולי. היא עניין שלך.
לא, אתה לא יכול לשמר את התדמית המוסרית שלך בעיני עצמך ע"י היתלות בכח "עליון" - להלן הביטוח, או בית המשפט.
אם אפשרת לי להיפגע כתוצאה משגיאה שלך, אתה ה"רשע". אתה ה"מניאק" או "הבוגד" או "הנבלה" . כל אחד והמונחים שלו לזבל. אין דרך לחמוק מזה.

[דרור ברלי]

שוב העניין של הפלת האחריות על חברת הביטוח. אני שולל את זה מכל וכל.

אם לצורך העניין לנמרוד יש מקיף על ההיילקס שלו, ואני נסעתי ראשון והוא שני, והוא יאבד שליטה על הרכב ויצא שחברת הביטוח שלו תבעה אותי, והוא לא החזיר לי את הכסף, הוא הוא הנבלה. כן, נבלה. אני אתעקש על המונח הזה.

אין לי שום עניין מול חברת הביטוח שלו, ואני לא מתכוון לחלק לה תארים. נמרוד הוא האחראי הבלעדי לסגירת כלל האירוע.

כל מה שכתבת חנן, מחזיר אותנו לבסיס של הכל - תבחר את החברים שלך בפינצטה.
אתה בחרת. גם אני. אנחנו מטיילים רק עם חברים טובים שלנו. אנשים שאנחנו מכירים ואוהבים ושאנחנו סומכים עליהם והם סומכים עלינו ובעיקר הם ואנחנו יודעים, שאם מחר אני מצטרף לטיול שלך או אתה מצטרף לטיול שלי, אנחנו שקטים לגמרי וסמוכים ובטוחים שערכי החברות מעל הכל ושלא נסבך זה את זה בעניינים כאלה. ואז באמת לא צריך לחתום ולהחתים ושאר סיטואציות מביכות. (כן, זה מביך. כל מי שהחתים או חתם יודע שזה כך. פשוט מביך. אבל מה לעשות?....).

וזו עצה טובה לכל היתר, בייחוד אלה שמצטרפים אקראית לקבוצות קיימות שהם לא מכירים/מצרפים אקראית אנשים שאינם מכירים לקבוצה שהם מובילים.
מוטב שיתייחסו ברצינות למה שיש ששלמה להגיד.

[מיכה100]

אני עדיין לא ראיתי פה מידע שמראה שהסיכון לעקיצה כזו הוא סטטיסטי משמעותי, בוודאי לא יותר ממאה סיכונים אחרים שאני לוקח על עצמי מעצם היציאה לטיול.
אם חברים לא מחתימים.

[דרור ברלי]

אתה יודע מיכה, כל מה שצריך זה שתשמע רק על מקרה אחד.
סטטיסטית זה כמובן זניח. אבל בפועל זה מטריד.
ואם זה מישהו שאתה אולי מכיר (במישרין או בעקיפין) אז בכלל.

[חנן-ג'יפולוג]

אתה יודע מיכה, כל מה שצריך זה שתשמע רק על מקרה אחד.
סטטיסטית זה כמובן זניח. אבל בפועל זה מטריד.

זה נכון, למי שלא מתחבר למספרים, כמו אשתי למשל.
היא תתרשם הרבה יותר מפאקינג טיל מעזה שהרג עד היום אנשים ספורים ממש, ותמנע בגלל זה מלנסוע לראות כלניות, אבל אין לה שום בעיה לנסוע לסיבוב בפארק הירקון בכבישי הארץ שגובים 300 הרוגים בשנה.

פסיכולוגיה בצד, כמובן שאין בזה שום הגיון, ואני משתדל לפעול לפיו.
מקרה אחד ב73 שנים הוא פשוט לא רלוונטי. אולי דווקא כן רלוונטי כדי להוכיח שמדובר באירוע חסר משמעות מעשית.

[דרור ברלי]

נו? אז מה?

הגיונית אתה כמובן צודק.

בפועל, לא תצליח לשכנע את טלי שהסיכוי שייפול טיל בדיוק על הראש שלכם (או ברדיוס קרוב אליכם) בזמן טיול כלניות, הוא אפסי - בזמן שעצם המחשבה/ידיעה שזה אולי כן עלול לקרות, משגעת אותה.

עם תאונות דרכים למדנו לחיות. 300-350 הרוגים בשנה לא מונעים מאיתנו להיכנס לאוטו ולצאת לשדה הקרב מדי יום ביומו. (והכבישים שלנו הם אכן שדה קרב. היום קיבלנו שוב תזכורות)
לטילים ולאזעקות לעומת זאת, אי אפשר להתרגל. אפילו שסטטיסטית, מספר הנפגעים מהטילים קטן עד זניח.

ולכן לא נסעתם לראות כלניות אם באותם ימים בני דודינו בעזה שיחררו רקטה אחת או שתיים...


(אגב, היו אחלה מרבדי כלניות בבן שמן השנה. סוג של תחליף לא רע לדרום האדום)

[sgill]

הסיבה שמשה מבטח את הלנדקרוזר שלו ששווה 350 אלף ש"ח שלקח בליסינג מימוני / הלוואה / בלון / או כל מימון אחר זה כי בפועל אין לו כסף לקנות רכב כזה.
ולכן, כמה שהוא חבר טוב שלך, אם הרכב יהפוך לטוטאל לוס וחברת הביטוח שלו תתבע את הכסף מהמוביל, הוא לא יוכל לעזור לך כלכלית. לא כי הוא לא חבר טוב, פשוט כי אין לו.
עכשיו, אם אתה בוחר את החברים שלך לפי רמת ההכנסה שלהם והכסף הפנוי בבנק...
לכן, אתה (המוביל) צריך לנסות להגן על עצמך מחברות הביטוח של החברים שלך, מהחברים של החברים שלך שמצטרפים ומהנשים וחברות של נשים של חברים שלך שמצטרפים לטיול. לא מכולם אלא מחלקם. העניין הוא שאתה לא יודע בדיוק ממי כן וממי לא.

[asafk]

אני בכלל אומר שאם אני הראשון בשיירה קורה לי נזק אני אגיד לחוקר הביטוח שנסעתי הראשון כי המוביל של הטיול, חברי הטוב חנן, בכלל לא היה בטוח במסלול אז הוא שלח אותי לבדוק ראשון. ואת כל זה הוא עשה בלי לצאת מהבית כי חם לו. חוסר אחריות קיצוני.

(אני מקווה שהבנתם שזה היה טיעון על דרך ההגכחה של המושג 'מוביל' שאתם מרבים להשתמש בו רק כדי לתאר 'מישהו' בטיול שכל חטאו הוא ש...הוא לא זה שנהג ברכב. אין דבר כזה. מוביל. נוסעים באוטו. כל אחד באוטו. יושב מאחורי ההגה שלו ולוחץ על הדוושות בעצמו. בדרך או בשביל או בלי שביל - ממש כמו בכביש. זה שמדובר בפעילות פנאי לא הופך את מי שנוסע לפני אחרי או מצדדי אחראי יותר ממני למה שאני עושה עם הרכב שלי בתור נהג בעל רשיון נהיגה. אז תפסיקו להשתמש במושג הלקוי הזה.)

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

[KOOKE]

לוגיקה: לא קראתי למי שנוסע בשיירה אחרי מחתימן נבלה.

אמרתי שמי שחושש שמאחוריו יש נבלות (וכבר הגדרתי בדיוק מיהו נבלה) הוא אידיוט אם הוא מוביל אותם. מה האינטרס שלך להוביל מאחוריך שיירה של עקרבים שיעקצו אותך כשיעלה הצורך? סע לבד או חפש לך חברים אמיתיים.

- - - Updated - - -



יקירי, זה אתה שלא הפנים. כחבר, אתה אחראי מולי. חברת הביטוח שלך היא לא פקטור מולי. היא עניין שלך.
לא, אתה לא יכול לשמר את התדמית המוסרית שלך בעיני עצמך ע"י היתלות בכח "עליון" - להלן הביטוח, או בית המשפט.
אם אפשרת לי להיפגע כתוצאה משגיאה שלך, אתה ה"רשע". אתה ה"מניאק" או "הבוגד" או "הנבלה" . כל אחד והמונחים שלו לזבל. אין דרך לחמוק מזה.

ללא שום טיפה של ציניות, מאחל לך חנן ולכל האחרים כאן שבוחרים את חבריהם בקפידה ומטיילים אך ורק עם חברים שחלילה לא תתבדו והציפיות שלכם מחבריכם לא יתנפצו.

לצערי, נקודת המבט שלי היא קצת יותר סקפטית, אולי בגלל גילי אולי בגלל עיסוקי אבל ברגע האמת כשמדובר בכסף ובמחלוקת על כסף אחים (של ממש), הורים מול ילדים, בני זוג זה מול זה ולא כל שכן חברים הופכים לאויבים מרים.

חוץ מזה, במציאות של האופן בו מתארגנים טיולי שטח להערכתי חלק גדול אם לא רוב טיולי השטח הם בהשתתפות ערב רב של אנשים בדרגות היכרות שונות ביניהם. חלק חברים של ממש, חלק זה החבר של החבר, הבן דוד של החבר וכו'

חלק ניכר מהטיולים מתארגנים בכלל במרשתת, מתארגנים ספונטנית בין אנשים שמכירים זה את זה רק מהמרשתת ואפילו כאן זה קורה למשל טיולי טרום ואחרי מיפגש ג'יפולוג- טילי לילה ספונטניים וכו'

[boaz avrahami]

בהנחה שאי פעם תהיה תביעה שכזו ( לא מאמין)-

אתה נתפס אסף למילה מוביל אבל החוקרים לא ילדים.
ישאלו מי הכין את המסלול.
מי הזמין את מי...
מי כיוון ואיפה
בקיצור, אתה מבין שזה לא מישהו עם תואר אלא הדומיננטי בחבורה... היוזם וכו.
העורכדינים ינסו ללכת עליו

[KOOKE]

אני בכלל אומר שאם אני הראשון בשיירה קורה לי נזק אני אגיד לחוקר הביטוח שנסעתי הראשון כי המוביל של הטיול, חברי הטוב חנן, בכלל לא היה בטוח במסלול אז הוא שלח אותי לבדוק ראשון. ואת כל זה הוא עשה בלי לצאת מהבית כי חם לו. חוסר אחריות קיצוני.

(אני מקווה שהבנתם שזה היה טיעון על דרך ההגכחה של המושג 'מוביל' שאתם מרבים להשתמש בו רק כדי לתאר 'מישהו' בטיול שכל חטאו הוא ש...הוא לא זה שנהג ברכב. אין דבר כזה. מוביל. נוסעים באוטו. כל אחד באוטו. יושב מאחורי ההגה שלו ולוחץ על הדוושות בעצמו. בדרך או בשביל או בלי שביל - ממש כמו בכביש. זה שמדובר בפעילות פנאי לא הופך את מי שנוסע לפני אחרי או מצדדי אחראי יותר ממני למה שאני עושה עם הרכב שלי בתור נהג בעל רשיון נהיגה. אז תפסיקו להשתמש במושג הלקוי הזה.)

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

אסף שאפו...זה הכיוון הנכון בערך שבתכלס גם יכול לעבור בגרון של חוקר חברת הביטוח ושיכול ויחזיק מעמד כטענת נגד לניסיון הטלת אחריות על מוביל- פשוט במקרים מתאימים להדגיש בפני מי שלא יהיה שלא היה מוביל אחד, לא היה מארגן אחד, אלא שיירה של חברים שנסעו יחד בסדר אקרעי - אין "מספרי ברזל" בשיירה, אין סדר קבוע בשיירה, ובכל רגע נתון היה מי שהוא אחר בראש השיירה.

תכלס זה אכן המצב בהרבה מקרים של חבורת טיילים בשטח שלכולם אותו ניסיון בשטח ואותה יכולת ניווט בערך. זה גם המצב אצלנו בחבורה שמטיילת יחדיו אין "מוביל" אחד.

[איל מ]

זה בדיוק מה שניסיתי לשאול לפני כמה פוסטים.