איפה קונים צינור כרום מולי ?

[הצפרדע]

תגידו לי מזל טוב. המחרטה והכרסום כבר אצלי, מוצבים, מפולסים ומחוברים לחשמל.

מה שצריך עכשיו, זה מישהו שיודע לעבוד עליהן....:-P :-P

באשר לסיור בסדנא - בשמחה רבה. אני נמצא בד"כ במקום בימי שישי, ולפעמים בשבתות כשהבוס(האכזרית) שלי, נותן היתר. מחר, יש היתר חלקי :grin:

באמצע השבוע אני מגיע פעם או פעמיים בשעות אחר העבודה(כאילו שאני עובד - אני בוא לעבודה, לא בא לעבוד..), דהיינו בערך משעה 1800 ועד 2100 לערך, שאז הבוס מסיים את השיעורים שהיא נותנת ואני מחוייב להתייצב לספירה:-?

באשר לכרומולי, אנא פנה למידענו מר גוגל ותנסה למצוא מבין אינסוף ההפניות את אלו היותר אקדמיות ופחות את אלו המסחריות, של כל המחסנים המוכרים חומר זה. מעייף, אבל בסופו של דבר כדאי - בעקר לנו העצלנים, הואיל ובהחלט יש לנו כוונה להנות מפרי עמלך:mrgreen:

[הצפרדע]

הבה נמשיך את הפינג פונג הזה - הוא מענין ויכול רק להועיל(למרות שחוץ מהתועלת, אני גם בטח אצא צודק תמיד:mrgreen: :mrgreen: . נו טוב, לא תמיד, כמעט תמיד...)

אם זה היה בית משפט, השופט היה קורא לך בשלב זה ומזהיר אותך שאתה הולך ומסתבך... :-P
בוא נעבור על הפלוגתות והמוסכמות (שכמובן אינני מסכים או מפולג על כולן)

מוסכמות:
1. אתה יפה ואני מכוער. מגיע שופט אמריקאי מיוחד עוד שבוע, ניתן לו להחליט- אני פורש
3. בוקסות שרותכו רק היקפית חלשות מבוקסות שרותכו גם בהמשך בחורים שנקדחו בצינור. לא הבוקסות חלשות, אלא האיכות הכוללת של החיבור, אכן. מסכים
7. חיבור זכר אפשרי עם בוקסה, אלא שאז צריך חריטה יותר מסובכת של בורג חרוט מתוך הבוקסה, ואז צריך לחרוט בוקסה מחומר מוקשה, בדומה לבורג 10.9, 12.9, או לפחות 8.8, אחרת הבורג לא יחזיק מעמד שעה (על זה לא חשבת, הא? ?) לא הזכרתי את האפשרות כלל כי היא פסולה מראש. לא חורטים ברגים מבניים, נקודה. חורטים אומים, אין בעייה, אבל בורג חרוט זה רשלנות. אגב יש ברגים שכן חורטים, אני אפילו מתעסק בהם במקום עבודתי... אם חלילה וחס לא נגיע להסכמה בדרכים נעימות ואאלץ לשלוח לסדנתך סוכני-שכנוע אישיים, את רגליך השבורות יתקנו בבית חולים בברגים, מבריקים, שעשויים בחריטה. כאן אני באמת חושש שאתה טועה - עשיתי וראיתי עשרות מקרים של חריטת ברגים ו/או חלקים עם ברגים חרוטים, ממתכות מתאימות(כמו 4340 למשל), לרבות במערכות היגוי הידראולי, מוטות רדיוס וכו'. אני לא רואה מה ההבדל בין בורג קנוי(שגם הוא נחרט כך או אחרת) לבין בורג חרוט "בבית", אם הוא עשוי ממתכת מתאימה. בלי לציין שמות, רבים וטובים עושים זאת, לרבות בעלי מקצוע יעודי כמו יצרני בוכנות הידראוליות ועוד, וכמובן גם כמה ממשפרינו הידועים, אם כי כאמור אינני נוקב בשמות. ייתכן שכל כך הרבה בעלי מקצוע טועים??
אולי תסביר את פשר טענתך לגבי אי חריטת ברגים מבניים.


10. בתוך פחות משנה תהיה לי בסדנא מחרטה(למען הוספת דיוק וקונקרטיות - בתוך יומיים יהיו לי בסדנא גם מחרטה מקצועית וגם כרסום חבל"ז, עם כל הסכינים ואביזרי הלוואי. איך אני???) אז כבר יצא לך משהו מהויכוח הזה. מה יוצא לי? קפה, עוגיות, קרקרים, שתיה קלה למיניה, וגם - אם זה מענין אותך - אפשרות לעבוד על כל הכלים בסדנא, מתי שתרצה.
11. מי שעובד לבד עם כלים בסיסיים ורוצה להיות מסוגל לבנות מוטות רדיוס בלי חרטים ובוקסות, יכול להשתמש בשיטה שלי ולהיות סמוך ובטוח שהיא תעבוד, מזה"תי או לא מזה"תי(גזען שכמוך... ) להיות סמוך ובטוח הוא לא יכול להיות. כוס אוח'תכ.

רשימת פלוגתות:

3. "במתיחה - רק הסלילים שנמצאים בתוך האום, הקרוב לקצה המוט, עובדים!" (לגבי שיטת הזכר) אכן פלוגתה. תסביר בפרוט איך אתה רואה את הנקודה הזאת. הבה ונניח כי יש סליל אחד באום או אפילו אפס קצהו של סליל הברגה. האם לשיטתך הבורג ייעקר?? לא, מכיון שהריתוך של ראש הבורג לצינור נושא אז בעומס, ולא סלילי ההברגה באום. אינך יכול לטעון את מה שטענת, ובאותה נשימה להסכים איתי(ראה לעיל), כי בוקסות שרותכו רק היקפית, חלשות מאלו שרותכו גם בחורים שנקדחו בבסיסן(איכות המחבר, לא הבוקסות, אני מקבל).
4. עומס המתיחה/משיכה שרכב בסדרי הגודל שלנו יכול להפעיל על מוט רדיוס כזה, מעורר גיחוך אצל קצה המוט ומצחיק את מוט הרדיוס, אשר בכלל לא מתרגש מעוצמתו. ללא ספק נקודת החולשה במבנה הזה שנקרא לינק מתלה היא בדיוק בממשק של מיסב הקצה עם הצינור - ועל זה בדיוק אנחנו מדברים, לא? להגיד "שהעומס מעורר גיחוך" על המבנה שלך, זו לא טענה רצינית. אם היא רצינית, זה אומר שהמבנה שלך כבד מדי. אבל היא לא רצינית כי אתה לא יודע מה העומסים, אתה לא יודע למה הם יכולים להגיע. כל מה שאתה עושה זה מחכה לשבירה. לא נשבר? טוב. נשבר? לא טוב. זו לא הדרך להתקדם בפיתוח. זאת אומרת זו דרך, אבל היא איטית ועולה יותר כסף.
לא נכון, אני יכול לחשב את העומסים(אם כי אתה תעשה זאת בודאי יותר מהר ויותר טוב). מספיק לבדוק מה הוא הכוח הנדרש לקריעת קצה מוט כזה ו/או בורג כזה ו/או הריתוך הממזג את חלקי המחבר. תראה בודאי שהכח שיידרש על מנת לקרוע את אחד מחלקי המחבר הזה במשיכה, יהיה מעל מעבר למה שעומס כלשהו שהרכב יכול להציב במקרה קיצוני.
אולי באמת תתן לנו כאן דוגמת חישוב כזה?

[נמרוד]

הבה נמשיך את הפינג פונג הזה - הוא מענין ויכול רק להועיל(למרות שחוץ מהתועלת, אני גם בטח אצא צודק תמיד:mrgreen: :mrgreen: . נו טוב, לא תמיד, כמעט תמיד...)


מוסכמות:
1. אתה יפה ואני מכוער. מגיע שופט אמריקאי מיוחד עוד שבוע, ניתן לו להחליט- אני פורש
3. בוקסות שרותכו רק היקפית חלשות מבוקסות שרותכו גם בהמשך בחורים שנקדחו בצינור. לא הבוקסות חלשות, אלא האיכות הכוללת של החיבור, אכן. מסכים
7. חיבור זכר אפשרי עם בוקסה, אלא שאז צריך חריטה יותר מסובכת של בורג חרוט מתוך הבוקסה, ואז צריך לחרוט בוקסה מחומר מוקשה, בדומה לבורג 10.9, 12.9, או לפחות 8.8, אחרת הבורג לא יחזיק מעמד שעה (על זה לא חשבת, הא? ?) לא הזכרתי את האפשרות כלל כי היא פסולה מראש. לא חורטים ברגים מבניים, נקודה. חורטים אומים, אין בעייה, אבל בורג חרוט זה רשלנות. אגב יש ברגים שכן חורטים, אני אפילו מתעסק בהם במקום עבודתי... אם חלילה וחס לא נגיע להסכמה בדרכים נעימות ואאלץ לשלוח לסדנתך סוכני-שכנוע אישיים, את רגליך השבורות יתקנו בבית חולים בברגים, מבריקים, שעשויים בחריטה. כאן אני באמת חושש שאתה טועה - עשיתי וראיתי עשרות מקרים של חריטת ברגים ו/או חלקים עם ברגים חרוטים, ממתכות מתאימות(כמו 4340 למשל), לרבות במערכות היגוי הידראולי, מוטות רדיוס וכו'. אני לא רואה מה ההבדל בין בורג קנוי(שגם הוא נחרט כך או אחרת) לבין בורג חרוט "בבית", אם הוא עשוי ממתכת מתאימה. בלי לציין שמות, רבים וטובים עושים זאת, לרבות בעלי מקצוע יעודי כמו יצרני בוכנות הידראוליות ועוד, וכמובן גם כמה ממשפרינו הידועים, אם כי כאמור אינני נוקב בשמות. ייתכן שכל כך הרבה בעלי מקצוע טועים??
אולי תסביר את פשר טענתך לגבי אי חריטת ברגים מבניים. ברגים לא מיוצרים בחריטה, אלא בתהליך של עיבוד בקר שנקרא thread rolling, עיבוד שבו החומר נדחס ונוצרים פני שטח קשים יותר. חריטה היא עיבוד שבבי שבו חומר נחתך. זה הבדל ענק, ובהברגות זכר הוא קריטי (בנקבה זה לא משנה, ולכן אין שום חסרון לחריטת בוקסה/אום). איפה כן חורטים הברגה זכר? כשאין ברירה. בסדרות קטנות, כשנדרשת הברגה מיוחדת במינה, ביצור של אבי טיפוס. כאן תסמוך עלי, אני חייתי את התחום הזה במשך שנתיים, יש לי ערימות של חלקים שמשולבים בהם הברגות זכר מסוגים שונים - הרבה מהם נכשלו - במידה רבה פרויקט שלם שעסקתי בו נכשל על הנקודה הזאת. ברוך, כאן באמת יש פער ידע גדול ביננו - אני ממליץ לך על הספר המצויין Nuts,Bolts,Fasteners&Plumbing Handbook של הכותב המוכשר ביותר בתחום שמעניין אותנו, Carrol Smith.


10. בתוך פחות משנה תהיה לי בסדנא מחרטה(למען הוספת דיוק וקונקרטיות - בתוך יומיים יהיו לי בסדנא גם מחרטה מקצועית וגם כרסום חבל"ז, עם כל הסכינים ואביזרי הלוואי. איך אני???) אז כבר יצא לך משהו מהויכוח הזה. מה יוצא לי? קפה, עוגיות, קרקרים, שתיה קלה למיניה, וגם - אם זה מענין אותך - אפשרות לעבוד על כל הכלים בסדנא, מתי שתרצה. תודה! :-)
11. מי שעובד לבד עם כלים בסיסיים ורוצה להיות מסוגל לבנות מוטות רדיוס בלי חרטים ובוקסות, יכול להשתמש בשיטה שלי ולהיות סמוך ובטוח שהיא תעבוד, מזה"תי או לא מזה"תי(גזען שכמוך... ) להיות סמוך ובטוח הוא לא יכול להיות. כוס אוח'תכ. אל תיקח אישית - בהנדסה אי אפשר להיות סמוך ובטוח. זה שמשהו לא נשבר עד היום לא אומר שום דבר בפני עצמו, ובאותה מידה זה שמשהו ישבר לא אומר שהשיטה לא טובה - צריך לחקור כל נקודה לעומקה.

רשימת פלוגתות:

3. "במתיחה - רק הסלילים שנמצאים בתוך האום, הקרוב לקצה המוט, עובדים!" (לגבי שיטת הזכר) אכן פלוגתה. תסביר בפרוט איך אתה רואה את הנקודה הזאת. הבה ונניח כי יש סליל אחד באום או אפילו אפס קצהו של סליל הברגה. האם לשיטתך הבורג ייעקר?? לא, מכיון שהריתוך של ראש הבורג לצינור נושא אז בעומס, ולא סלילי ההברגה באום. אינך יכול לטעון את מה שטענת, ובאותה נשימה להסכים איתי(ראה לעיל), כי בוקסות שרותכו רק היקפית, חלשות מאלו שרותכו גם בחורים שנקדחו בבסיסן(איכות המחבר, לא הבוקסות, אני מקבל). סדר בבית המשפט! הכוחות צריכים לעבור ממיסב הקצה, למוט. זה נעשה בשני שלבים - ממיסב הקצה, דרך סלילי ההברגה, לאום/בוקסה, ובשלב שני מהבוקסה לצינור. אלו שני נושאים שונים, והכשל יכול להיות בכל אחד מהם בלי קשר לשני. אני מדבר בנקודה הזאת על מעבר הכוח בין הברגת זכר לנקבה, וכאן יש חשיבות ברורה למספר הסלילים, או לאורך ההברגה שמשתתפת במשחק - אני בטוח שהנקודה הזאת ברורה. בדיוק מהסיבה הזאת יש אומים רגילים (שהם באורך דומה לקוטר ההברגה), אומי חצי קצרים - שמשתמשים בהם כשהכוחות קטנים או כשאין ברירה, ואומים כפולים - שמשתמשים בהם כשכוחות המתיחה גדולים - דוגמא קלאסית היא אומי היובולטים הפשוטים שלנו בג'יפים עם קפיצי עלים - בעלי מקצוע רציניים משתמשים באומים כפולים. אז זו נקודה אחת. הנקודה השנייה והיא מעניינת יותר, ואני לא בטוח שהבנת אותה - בשיטה שלך שבה אתה שותל בורג עם הראש בתוך הצינור, ואום נוסף במרכז ההברגה, למעשה רק ההברגות של האום משתתפות במשחק, שאר הבורג לא משתתף במשחק!!! כן, אני טוען שראש הבורג שריתכת דרך חורים בהיקף הצינור, לא מעביר כוחות לצינור, ולכן הריתוך הזה חסר משמעות! תחשוב טוב על מה שאני אומר, תצייר לעצמך, ותבין שסביר להניח שחלק הבורג שבין האום לראש, מה שבתוך הצינור - בכלל נתון בלחיצה קלה כי אתה דפקת אותו פנימה!
4. עומס המתיחה/משיכה שרכב בסדרי הגודל שלנו יכול להפעיל על מוט רדיוס כזה, מעורר גיחוך אצל קצה המוט ומצחיק את מוט הרדיוס, אשר בכלל לא מתרגש מעוצמתו. ללא ספק נקודת החולשה במבנה הזה שנקרא לינק מתלה היא בדיוק בממשק של מיסב הקצה עם הצינור - ועל זה בדיוק אנחנו מדברים, לא? להגיד "שהעומס מעורר גיחוך" על המבנה שלך, זו לא טענה רצינית. אם היא רצינית, זה אומר שהמבנה שלך כבד מדי. אבל היא לא רצינית כי אתה לא יודע מה העומסים, אתה לא יודע למה הם יכולים להגיע. כל מה שאתה עושה זה מחכה לשבירה. לא נשבר? טוב. נשבר? לא טוב. זו לא הדרך להתקדם בפיתוח. זאת אומרת זו דרך, אבל היא איטית ועולה יותר כסף.
לא נכון, אני יכול לחשב את העומסים(אם כי אתה תעשה זאת בודאי יותר מהר ויותר טוב). מספיק לבדוק מה הוא הכוח הנדרש לקריעת קצה מוט כזה ו/או בורג כזה ו/או הריתוך הממזג את חלקי המחבר. תראה בודאי שהכח שיידרש על מנת לקרוע את אחד מחלקי המחבר הזה במשיכה (את זה אפשר לחשב) יהיה מעל מעבר למה שעומס כלשהו שהרכב יכול להציב במקרה קיצוני (את העומס הזה, אין לי מושג איך לקבוע, וזו הבעייה)
אולי באמת תתן לנו כאן דוגמת חישוב כזה? אפשר לחשב בקלות את הכוח המקסימלי המותר למתיחת הצינור, ולמתיחת מיסב הקצה (זה אפילו לא צריך לחשב, זה נתון בקטלוג המיסבים). מה העומסים האמיתיים שעלולים לפעול? את זה קשה מאד, מאד, לחשב ואפילו להעריך. לרכב שטח הייתי אומר שזה כמעט בלתי אפשרי. ולכן אנחנו בונים הכל בניית-יתר, מסתמכים על נסיון עבר של מה עובד ומה לא, ותמיד מוסיפים עוד ועוד חוזק, כמובן תוך התחשבות במשקל.

[lizard]

תמונות של ה"צעצועים" החדשים של ברוך :-)

[נמרוד]

קנית מכונות טובות ברוך... שתיהן מוכרות עד כדי כך שאני הולך לברר עם מישהו שעבדתי איתו תקופה ארוכה אם הוא שידרג בשעה טובה (או סגר את הבסטה חלילה :???: ). אם אפשר לשאול, כמה עלה, עם/בלי כלים, איזה כלים כבר יש לך?

[נמרוד]

איפה אני מוצא נתונים על מתכות כמו כרומילי? גרפים של מודול האלסטיות, קבועי האלסטיות, גרפים שלמים של אלסטיות/פלסטיות/כניעה, כדי שיהיה לי איזשהו בסיס לקבל סד"ג של ההבדלים בין המתכות?

אלון, מודול האלסטיות לא שונה משמעותית בין כל הפלדות, כולל כרום מולי! ולכן האמירה הנפוצה שפלדה X גמישה יותר מפלדה Y היא טעות. בתחום האלסטי, כל הפלדות מתנהגות אותו דבר, אותו שיפוע. ההבדל הוא בחוזק הכניעה ובחוזק הUTS. התחום האלסטי בכרומולי לצורך העניין ארוך יותר משמעותית מאשר בפלדה ST37 לדוגמא. כלומר תחת מאמץ נתון שהוא מעבר לחוזק הכניעה של ה37 אבל קטן מחוזק הכניעה של הכרומולי, הצינור שעשוי מ37 כבר היה עובר לדפורמציה פלסטית ומתעקם, ואותו המוט עשוי מכרומולי עדיין בתחום האלסטי ולצורך העניין לא קורא לו כלום.

במילים אחרות, גרף מאמץ(Y)/מעוות(X) של הכרומולי הוא גבוה יותר מאשר פלדה רגילה. אבל הגרף הזה גם צר יותר. כלומר אם כן עברת את מאמץ הכניעה של הכרומולי, הדרך שלך עד לקריעה קצרה יותר.

הדרך הנכונה ביותר להסתכל על זה היא דרך האנרגיה שהחומר יכול לספוג עד נקודת הקריעה. האנרגיה היא השטח שמתחת לגרף מאמץ/מעוות. סך השטח קטן יותר בכרומולי מאשר פלדות פחמן טובות אך נחותות בחוזק, וזה אומר דבר מאד פשוט - כמות מסוימת של אנרגיה יכולה לגרום לכרומולי להשבר בעוד שפלדה נחותה יותר לא תשבר. הכרומולי ספגה חלק גדול יותר של האנרגיה בצורה אלסטית וחלק קטן יותר פלסטית, בעוד שהפלדה הרגילה ספגה חלק קטן יותר בתחום האלסטי ויותר בתחום הפלסטי. המשמעות הפיזית היא למשל שכלוב הגנה עשוי מפלדה התעקם יותר, נעשה קטן יותר אבל לא נשבר, בעוד שכלוב כרומולי תחת אותם תנאים התעקם פחות, אבל כן נשבר! זה המקור לאמירה שהכרומולי פחות גמיש.

הבנת משהו?

[lizard]

אז למה משתמשים בכרומולי לרכבי תחרויות בכלל? לפי מה שכתבת זו פלדה כלל לא בטיחותית.
נכון, יכולה לספוג יותר מאמצים מבלי להתעקם, אבל ברגע שהיא ספגה יותר ממה שהיא יכולה היא נשברת ולא מתעקמת.

אם הבנתי נכון יש 4 מצבים/אפשרויות
1. הכוח המופעל על הפלדה מתחת לשינוי אלסטי.
2. הכוח המופעל על הפלדה מעל השינוי האלסטי אבל פחות מהפלסטי.
3. הכוח המופעל על הפלדה מעל השינוי הפלאסטי אבל מתחת לקריעה/שבירה.
4. הכוח המופעל על הפלדה שובר/קורע אותה.

זה נכון מה שכתבתי?

[הצפרדע]

קנית מכונות טובות ברוך... שתיהן מוכרות עד כדי כך שאני הולך לברר עם מישהו שעבדתי איתו תקופה ארוכה אם הוא שידרג בשעה טובה (או סגר את הבסטה חלילה :???: ). אם אפשר לשאול, כמה עלה, עם/בלי כלים, איזה כלים כבר יש לך?

אני לא חושב שאתה מכיר אותו, או יותר נכון הכרת
חרט ותיק ואיש יקר שעבדתי איתו בכל מה שהייתי צריך בכרסום וחריטה.
האיש נפטר ומשפחתו מכרה לי את כל מה שהיה בחרטיה - המחרטה והכרסומת הנ"ל(במצב מצויין) + כל הכלים והאביזרים של המחרטה והכרסומת + כלים אחרים+מכשירי מדידה דיגיטאליים ורגילים + מקדחים וראשים שונים ומשונים, ועוד מלנ'תלפים דברים שאני בקושי יודע(עדיין) מה עושים איתם.
קניתי הכל כחבילה תמורת 16,000 ש"ח במספר תשלומים.
נראה לך סביר??

[נמרוד]

אני לא חושב שאתה מכיר אותו, או יותר נכון הכרת
חרט ותיק ואיש יקר שעבדתי איתו בכל מה שהייתי צריך בכרסום וחריטה.
האיש נפטר ומשפחתו מכרה לי את כל מה שהיה בחרטיה - המחרטה והכרסומת הנ"ל(במצב מצויין) + כל הכלים והאביזרים של המחרטה והכרסומת + כלים אחרים+מכשירי מדידה דיגיטאליים ורגילים + מקדחים וראשים שונים ומשונים, ועוד מלנ'תלפים דברים שאני בקושי יודע(עדיין) מה עושים איתם.
קניתי הכל כחבילה תמורת 16,000 ש"ח במספר תשלומים.
נראה לך סביר??

המכונות מכונות טובות, כולל כל הכלים, תופסנים, פוטרים - זה מחיר מדהים.

[נמרוד]

אז למה משתמשים בכרומולי לרכבי תחרויות בכלל? לפי מה שכתבת זו פלדה כלל לא בטיחותית.
נכון, יכולה לספוג יותר מאמצים מבלי להתעקם, אבל ברגע שהיא ספגה יותר ממה שהיא יכולה היא נשברת ולא מתעקמת.

אם הבנתי נכון יש 4 מצבים/אפשרויות
1. הכוח המופעל על הפלדה מתחת לשינוי אלסטי.
2. הכוח המופעל על הפלדה מעל השינוי האלסטי אבל פחות מהפלסטי.
3. הכוח המופעל על הפלדה מעל השינוי הפלאסטי אבל מתחת לקריעה/שבירה.
4. הכוח המופעל על הפלדה שובר/קורע אותה.

זה נכון מה שכתבתי?

לא, לא הבנת נכון בכלל. "פלדה לא בטיחותית" - לא כתבתי כזה דבר וזה שטות להגיד את שתי המילים במשפט אחד, אין לחומר תכונות בטיחותיות. התשובה היתה מכוונת לאלון שמבין את השפה שכתבתי, עדיף שתתעלם ממנה מאשר שתבין משהו לחלוטין לא נכון ועוד תצטט אותי בפני אחרים.

[מאיר רוטברג]

ברוך , מהכרות בענף ה cnc

מלקוחותי כמובן הם אמרו לי כך כי אם המכונות המצב תקין המחיר בסדר גמור , פלוס פלוס
אם קיבלת את כל הציוד הנילווה אז זה ממש "חיני חינם"

לא תאמין אבל שהייתי נער פוחח בן 16 למדתי חרטות באורט חולון
תראה מה יצא ממני:razz: :razz:

[אלון_ק]

הבנתי, תודה. תודה לאל על הספרים שהטכניון הוציא בנושא - אפשר ממש ללמוד את כל נושא חומרים (על קצה המזלג, מה שנדרש לקורס) מהם. היום ברכבת עברתי בדיוק על נושא האנרגיה (השטח מתחת לגרף), לכן כן - הבהרת את עצמך מצויין בשבילי. גם ענית על שתי השאלות הבאות שלי... :grin:

עכשיו יש לי שאלה אחרת שההסבר שלך העלה, אבל אותה אני אשמור לפגישה איתך - לא קשור לכרומולי ספציפית...

[הצפרדע]

נמרוד, כתבת למעלה(כבר אי אפשר לצטט מהציטוט של הציטוט...) כך:-

"אולי תסביר את פשר טענתך לגבי אי חריטת ברגים מבניים. ברגים לא מיוצרים בחריטה, אלא בתהליך של עיבוד בקר שנקרא thread rolling, עיבוד שבו החומר נדחס ונוצרים פני שטח קשים יותר. חריטה היא עיבוד שבבי שבו חומר נחתך. זה הבדל ענק, ובהברגות זכר הוא קריטי (בנקבה זה לא משנה, ולכן אין שום חסרון לחריטת בוקסה/אום). איפה כן חורטים הברגה זכר? כשאין ברירה. בסדרות קטנות, כשנדרשת הברגה מיוחדת במינה, ביצור של אבי טיפוס. כאן תסמוך עלי, אני חייתי את התחום הזה במשך שנתיים, יש לי ערימות של חלקים שמשולבים בהם הברגות זכר מסוגים שונים - הרבה מהם נכשלו - במידה רבה פרויקט שלם שעסקתי בו נכשל על הנקודה הזאת. ברוך, כאן באמת יש פער ידע גדול ביננו "

אני חושב שהדברים יותר מורכבים קצת, ובהקשר זה צריך לציין מספר דברים:

1. thread rolling (להלן - השיטה), איננה שיטה שנועדה מלכתחילה לתת חוזק לברגים אלא בעקר
לזרז את הייצור. הזמן שלוקח למחרטה ליצר בורג, מאפשר לשיטה ליצר אולי 10 ברגים, וזה
יותר ענין של יעילות בייצור.
2. קיימים מושגים של "חיסום" קר או "משיכה בקור" וכיו"ב כינויים לתהליך מסויים ששבו הפלדה נמתחת או נלחצת באופן מיכאני ושלא בחום רב. התהליך הזה של הפעלת לחץ מיכאני (מעין "כבישה") על הפלדה מוסיף לה חוזק וגורם לה למעין חיסום, אף שאין כאן תהליכים של חימום לטמפרטורות גבוהות ואז קירור מהיר במים, שמן וכו'.
3. השיטה עושה שני דברים - יוצרת את ההברגה; לוחצת את סלילי ההברגה וע"י כך יוצרת את אותו חיסום מיכאני.
4. אין זה הופך את הפלדה בה משתמשים לפלדה מיוחדת, אלא מוסיף לה חוזק יחסי. כך למשל, אם תייצר בורג מפלדת פחמן רגילה בשיטה, הוא יהיה חזק יותר מאשר בורג מאותה פלדה, אשר נחרט במחרטה.
5. אבל, אם תקח פלדה "רגילה" ותייצר ממנה בורג בשיטה, הוא יכולח להיות חלש משמעותית מבורג שסתם נחרט במחרטה מפלדה "מיוחדת".
6. נכון שבורג שיוצר מפלדה א' בשיטה, יהיה יותר חזק מבורג שנחרט מפלדה א' במחרטה, אבל זה לא אומר שכל בורג שיוצר בשיטה יהיה יותר חזק מכל בורג שנחרט.
7. לכן, לא נכון לומר שלא משתמשים ב"ברגים חרוטים, נקודה". פעם, כשהשיטה לא היתה ידועה, יצרו ברגים בחריטה, וכלום לא קרה. זה שמצאו שיטה ליצור ברגים ואגב כך לשיפור עמידות הפלדה, לא פוסל ברגים שנחרטו, אם הם עשויים מפלדה מתאימה.
8. נדמה לי שתסכים איתי שבורג שנחרט מ- 4340, יהיה יותר חזק מבורג שיוצר בשיטה מפלדת 1020או דומותיה, ואני מבין עכשיו מדוע בעלי מקצוע מסויימים אכן משתמשים ברגים חרוטים מפלדות מיוחדות.


מה שהייתי שמח לשמוע, הוא למה אום פחות חשוב מבורג, בכל מה שקשור לחריטה וליצור בשיטה. עד כמה שאני מבין אינטואיטיבית את הדברים, סלילי הברגה קורסים ע"י קריעתם מן הגוף עליו הם "מוטבעים" בין בחריטה ובין ע"י השיטה. מה גורם לסלילי אום להיות פחות רגישים מסלילי בורג??
האם מכיון שניתן לייצר בשיטה רק ברגים ולא אומים?

[נמרוד]

מה שהייתי שמח לשמוע, הוא למה אום פחות חשוב מבורג, בכל מה שקשור לחריטה וליצור בשיטה. עד כמה שאני מבין אינטואיטיבית את הדברים, סלילי הברגה קורסים ע"י קריעתם מן הגוף עליו הם "מוטבעים" בין בחריטה ובין ע"י השיטה. מה גורם לסלילי אום להיות פחות רגישים מסלילי בורג??
האם מכיון שניתן לייצר בשיטה רק ברגים ולא אומים?

הכשל האופייני בהברגות הוא לא קריסה של הסלילים. הוא פשוט מאד שבר של הבורג, הזכר. הכשל הזה תמיד מתחיל מסדק בחריץ שבין ההברגות, האזור בעל הקוטר הקטן ביותר שבו ריכוז המאמצים הגדול ביותר. החריץ שבין ההברגות על הזכר הוא נקודת התורפה. בגלל שהוא נקודת התורפה, ריכוז מאמצים טבעי ובלתי נמנע, הטיפול של האזור הזה הוא קריטי. הפרופיל המדוייק, הרדיוס של החריץ הוא לא מקרי, וההקשיה שנוצרת בתהליך הרולינג היא קריטית לחוזק של הבורג הזכר. בתהליך של עיבוד שבבי לא רק שאין הקשייה של פני השטח, אלא שהחריטה עצמה יוצרת פני שטח לא אחידים, מחורצים ברמה מיקרוסקופית, לא משנה מה איכות הכלים והעבודה.

תדמיין את ההבדל ככה - אתה צריך ליצור חריץ, או תעלה עם רדיוס, זה העמק שבין ההברגות - כמו תעלת נ.ט. אתה יכול ליצור אותו על ידי סכין צורתית של דחפור, שפשוט חותכת ודוחפת את האדמה - מה שהיא משאירה מאחוריה זה אדמה רופפת ולא יציבה. או שאתה יכול לקחת גלגל מכבש צורתי ענק שלא חותך אלא דוחף ודוחס את האדמה בלחץ עצום ויוצר גם את הצורה וגם פני שטח דחוסים וקשים.

קושי פני השטח באזור הנמוך ביותר, בתוך "התעלה", הוא האזור הקריטי שבו המאמצים הגדולים ביותר בכל המבנה של בורג+אום, ולכן שם תמיד יהיה הכשל, ואי אפשר להגזים בחשיבות של פני השטח באזור הזה.

בנקבה, אין בעייה - תחשוב על זה - מקל יכול להשבר, אבל בור יכול להשבר :wink: ? באום, ההברגות הן לא האזור הקריטי, והעמק שבזכר הוא בקוטר הכי קטן, בנקבה הוא לא בקוטר הכי קטן. להיפך, הקרסט, הרכס של ההברגה הוא בקוטר הכי קטן. אבל גם אם נוצר נניח סדק או משהו ברכס הזה, בנקבה, אין לזה שום משמעות, אין לו לאן להתפתח. לכן אומים אין בעייה לחרוט.

עכשיו לשאלה האחרונה שלך -

. נדמה לי שתסכים איתי שבורג שנחרט מ- 4340, יהיה יותר חזק מבורג שיוצר בשיטה מפלדת 1020או דומותיה, ואני מבין עכשיו מדוע בעלי מקצוע מסויימים אכן משתמשים ברגים חרוטים מפלדות מיוחדות.

כן, אבל אתה הרי לא משתמש בברגי פח שקנית בהומסנטר! אתה משתמש בברגים איכותיים, שעשויים כבר מהחומרים הכי קשים ומתאימים לברגים שיכולים להיות - וזה לאו דווקא 4340. כנ"ל מיסבי הקצה, אתה לא משתמש בזבלה של הטרקטורים. שים לב מה האלטרנטיבה -

או מיסב קצה זכר איכותי שכולל הברגה זכר איכותית, מוכנס לתוך בוקסה שאין כאמור בעייה לחרוט.

או מיסב קצה נקבה איכותי, אבל אז אתה חייב לדאוג לזכר שיהיה חזק באותה מידה - וזכר חרוט פשוט לא יתן לך את אותו חוזק, לא משנה מאיזה חומר הוא עשוי.

בקיצור, לא חורטים הברגות זכר אלא אם ממש, ממש אין אלטרנטיבה. ובמקרה של חיבור מיסב קצה לתוך צינור, בוודאי שיש אלטרנטיבה - הדבר הטבעי והנכון ביותר לעשות הוא להכניס מיסב קצה זכר לתוך בוקסה חרוטה שמתאמת בינו לבין הצינור.

בכל מקרה, עכשיו שיש לך מחרטה הויכוח באמת תיאורטי...:grin: , לכל חברי הפורום - ברוך צריך להתאמן בחריטה כמה שיותר, הבו לו בוקסות!!!

[arik6699]

סקדיואל 40 =ל ST37 ?

[arik6699]

אני מתנצל - הבחור רצה בסה"כ לדעת היכן קונים צינורות כרומו, ואנחנו זיבלנו ועדרנו לו במוח....:shock:

המקום בו אני קונה(אם בכלל), הוא

פלדום פלדות
טלפון - 03-5361021

בפלדום מוכרים צינורות ST57 וצפונה .אגב במחיר 60 ש"ח למטר!!!(קוטר חיצוני45 מ"מ ופנימי 39מ"מ)
לאחר שהבנתי מה אני באמת צריך השאלה הבאה היא
היכן אני יכול לקנות ST37?

[הצפרדע]

סקדיואל 40 ודומיו אכן עשויים מ ST-37.
תוכל לקנות צינורות באיכות טובה אזור התעשיה ראשל"צ
אצל טכנו-בר(פנה ליעקב, הוא נחמד מאד)
טלפון - 03-9632333

[Omer]

אני כמובן נתקלתי באותה דילמה והחלטתי ללכת על מיסב קצה זכר שמוברג לתוך הברגה מתאימה בפרופיל.
כאשר הייתי בשלב עמוק בתכנון הבנתי שהשופט בתחרות קרול סמית מאוד לא אוהב את השיטה הזו מכיוון שההברגה על המיסב נמצאת בכפיפה (roend in bending), וכמו שציינתם זו נקודת התורפה.
הפתרון שחלק מהקבוצות נתנו הוא לרתך מעין גליל אשר בתוכו בעזרת לוקטייט או פתרון אחר ימוקם מיסב ספרי.
אני לא יודע אם תצורה זו חזקה יותר, הרי גם פה יש הסתמכות על ריתוך היקפי.
חסרון נוסף שאתה מאבד יכולת כיוונון.

[הצפרדע]

אין ספק שהתצורה החזקה ביותר היא על בסיס מה שנקרא ג'וני ג'וינט(בלי צחוק).

לוקחים רק את ה"עין" הפנימית שניתן לקנות בלי הבית של קצה המוט וחורטים לה בית.

הבית פתוח י מצד אחד באופן שמאפשר להכניס לתוכו את העין כאשר הסגירה שלה על מנת שלא

תברח החוצה, היא בד"כ ע"י snap ring.

היתרונות בתצורה זאת ברורים:

- העין איננה צרה כמו שיש בד"כ בקצות מוט והבית החרוט רחב לפי הצרכים. זה נותן חוזק גדול יותר.

- הבית החרוט מרותך לצינור הרדיוס או מה שלא יהיה שימושו של הצינור, והחיבור אף הוא חזק הרבה
יותר. הבית גם יותר רחב והצינור מרותך בד"כ לבית במלוא היקפו בלי שיהיה צריך להצר אותו או למעוך אותו.

הבעיה היא שהמחבר הזה מיועד באמת לעומסים כבדים והעינים שניתן למצוא הן ברוב המקרים גדולות ממה שדרוש לנו ליישומים שלנו, מה שיחייב קונוסים להקטנת קוטר הבורג או שימוש בבורג גדול, מעבר למה שחוזק המחבר מצריך ומצדיק.

עין כזאת תהיה ברוב המקרים עשויה מחומרים יקרים(סגסוגות למיניהן) ומחירה יהיה בהתאם.
גם החריטה והחומר ממנו עשוי הבית יעלו לא מעט כסף. בסה"כ מחבר כזה יהיה מצויין ויחזיק לנצח
אלא שהוא יהיה יקר.
מי שאין לו בעיית חריטה, כסף וזמן יצור, זה הפתרון בשבילו.

[נמרוד]

ברוך - צריך להתאים את המיסב למשימה.

עבור מוטות מתלה שעובדים במתיחה/לחיצה בלבד - ובמתלים שממקמים סרנים חיים מסוג 4 לינק, כל 4 המוטות הם כאלו, מיסבי קצה הם פתרון נכון (הערה - ברכב עבירות יש מצב שהמוט כן יעבוד בכפיפה - אם אתה נוחת על מדרגה עם המוט. מדובר כמובן על התחתונים, ואתה כן יכול לראות כלי רכב קיצוניים עם צד אחד של הזרוע שלתוכה יש יוניבול או ג'וני גו'ינט (אותו דבר בעיקרון) וצד שני עם מיסב קצה רגיל בשביל יכולת הכוונון, שהיא הכרחית) ואם לדייק - מיסבי קצה זכר הם הפתרון הנכון. מיסבי קצה נקבה בכל מקרה לא שייכים לסיפור שלנו, הם נועדו לאפליקציות אחרות. כשהכוחות מתחילים להיות גדולים מאד, הדבר הנכון הוא לקחת מיסב יותר גדול.

עומר מדבר, אני מנחש, על המיסוב שאנחנו מכנים בולג'וינטים, או שני הקצוות של ציר הקינגפין, ושם באמת מיסב קצה רגיל הוא לא הפתרון הנכון, אם כי לפחות בכלים קטנים הוא מקובל מאד - ולמען האמת קרול סמית' בכבודו ובעצמו מצולם עם מיסב קצה בתור בולג'וינט עליון על השער של ספרו Nuts bolts fasteners & plumbing handbook שמונח במקרה על השולחן שלי... פדיחה שלו :wink:

במתלה הקדמי של רכב שטח 2X4 מהיר יוניבול הוא כנראה הפתרון הנכון, אני אמור לקבל אחד כזה בימים הקרובים ואני מבטיח לכתוב קצת יותר על הנושא.