ציטוט ההודעה בתגובהמה נהיה?
חידה חשבונית:
התשובה המתבקשת היא המרחק, (מעוגל לק"מ הקרוב) בין שני האתרים הללו.
בין הפותרים נכונה יוגרל ג'ויינט משובח.
תגובה: חידה חשבונית:
מה נהיה?
תגובה: חידה חשבונית:
3 ק"מנכתב במקור על ידי PW
איוניק 5 | ג'יפ CJ-7 1979 | היילקס 2015
היו: ג'יפ XJ צ'רוקי 1994| היילקס 2008| היילקס 1997 | ג'יפ CJ-8 1989 | סמוראי 1988
תגובה: חידה חשבונית:
תשובה נכונה ומלאה.
תגובה: חידה חשבונית:
והג'וינט המובטח? בטח כבר פג תוקף. תן לנו לפחות את ההסברים שמגיעים לנו על המצודות בנחל אלה ויתר. תודה וחג שמח!
איוניק 5 | ג'יפ CJ-7 1979 | היילקס 2015
היו: ג'יפ XJ צ'רוקי 1994| היילקס 2008| היילקס 1997 | ג'יפ CJ-8 1989 | סמוראי 1988
תגובה: חידה חשבונית:
לפי פעילות ההשקייה הנמרצת בחג, הוא טרי בהחלט.
ההנאה שבאיטיות..
"The view of the Hilux from the back, often seen by others on the trail, rarely seen by anyone on the freeway."
Hary Wagner
תגובה: חידה חשבונית:
אכן. כמות הקוביות מים על טנדרים הלוך ושוב בדרך אל החלקות מהבאר ובדרך מהחלקות אל הבאר למילוי מחדש מעלים הרהורים (נוגים?) על ה'משילות' ועל אמרתו הידועה של דאוד אל נאטור (אליהו נאווי) החכם באדם:
'מצפון לתל אביב - יש מלך ויש אלוהים. בין תל אביב לבאר שבע - אין מלך, אבל יש אלוהים. מדרום לבאר שבע - אין מלך ואין אלוהים'
תגובה: חידה חשבונית:
איזה טנדרים..
ראינו משאית.
מרחוק נראתה כאילו מישהו החייה זיל מהמטרות.
ההנאה שבאיטיות..
"The view of the Hilux from the back, often seen by others on the trail, rarely seen by anyone on the freeway."
Hary Wagner
תגובה: חידה חשבונית:
יקירי, כבר עסקנו בעניין... אבל לנוחות העוברים ושבים, אני מצרף שוב. יצוין כי המצודה מעל נחל אלה היא סגלגלה וזו מעל יובל נחל יתר היא מרובעת:
מדובר בלא פחות מאחת התעלומות הגדולות בתולדות הר הנגב. כזו המפלגת חוקרים ומלבה את אש המחקר, את צחצוח החרבות האקדמי וחלוקת כל העולם לשחור ולבן, אויב או אוהב, צודק וראוי או טועה וטמא – הכל בהתאם לתמיכתך או התנגדותך לדעה המלומדת שהשמיע חוקר זה או אחר ברגע נתון – ואשר אם תרצה, רק למען ההתפלפלות האקדמית – אשמיע לך מייד את הדעה ההפוכה באותו להט ורציונל הגיוני עד כי תטעה לחשוב איזה צד לקחתי ועם מי הצדק ההיסטורי והאמת המדעית....
הבא נמנה את העובדות:
אזור הר הנגב עליו מתקיים הדיון משתרע מסיני במערב, ועד לאגן הניקוז העילי וחגורת המצוקים של נחל צין במזרח – ומשפתו של מכתש רמון בדרום ועד לרכס בוקר, אזור החולות, האזור מצפון לשבטה ורמת רות מצפון. אזור צחיח והררי שכמות המשקעים השנתית הממוצעת בו עומדת על 200-100 מ"מ גשם בשנה. "מדבר" – המקום שבו מדבירים את הצאן. בהר הנגב אפשר לקיים חיי נוודות ורעייה המתאימים את מיקומם למשטר הגשם המתעתע ובמיוחד לחוסר הידיעה מראש על כמות המשקעים ופיזורה בזמן ובמרחב.
קשה עד מאד לקיים בהר הנגב חיים של ישיבה במקום קבוע אחד. המים הוא גורם מגביל ראשון במעלה לחיים במדבר ולאופי ההתיישבות, סוג החקלאות וכמות התושבים בתא שטח בלתי סלחני זה. כדי לעבד את האדמה ולעבור מחיי נוודות להתיישבות של קבע פיתח האדם שיטות מיוחדות, חדשניות ויצירתיות כדי להבין את מבנה וצורת אגני הניקוז, לאגור מי גשם, להטות מי נגר עילי לשם אגירה, להכשיר ערוצי נחלים ע"י השקעה בבניית טרסות וסכרים כדי לטייב את הקרקע ולהעשירה בסחף ומים ולהבין איך ניתן לשמור על הישגים אלה לאורך זמן. כיצד ניתן לאגור מים בין עונה גשומה אחת לחברתה, כיצד למקם נכון את מגורי הקבע ומה כדאי לגדל בשדה. אפשר לראות היטב בחלק מהצילומים את הסכרים, חלקות העיבוד בנחלים, הטרסות, תעלות הולכת הנגר העילי והבורות החצובים.
הממצא הארכיאולוגי בהר הנגב מראה שתי עובדות מפתיעות למדי. הראשונה: לאחר גל התיישבות משמעותי באלף השלישי לפני הספירה נותר הר הנגב שומם למשך אלף השנים הבאות. העובדה השניה: לאחר התקופה השוממה הזו, התרחשה תקופת שגשוג ופריחה משמעותית ומהירה, בה יושב האזור באופן מסיבי ומהיר ביותר. אירוע מפתיע זה התרחש כנראה בימי הממלכה המאוחדת.
כחמישים מצדים / מצודות / מבנים מבוצרים בצורות דומות ומאפיינים דומים בסך הכל ועוד עשרות יישובים קטנים ומאות מבנים בשטח המסודרים בקבוצות קטנות או בבודדים אפיינו תקופה זו. חלקם הקטן מאד שוכן ליד מקור מים חיים. (מסיבת נדירות מקורות מים כאלה בהר הנגב). רובם המכריע מצויים סמוך לערוצים רחבים של נחלים המקיימים זרימת נגר עילי במאפיינים שיטפוניים ובהם ניתן לעבד את האדמה בשיטות שנזכרו לעיל ולאגור מים במאגרים פתוחים וגדולים. רוב המצדים או המבנים המבוצרים בהם מדובר ממוקמים בהגיון טופוגרפי / צבאי, בשליטה על דרך למרגלות הוואדי, על פיסגת כיפה שולטת או על שלוחה גבוהה, לעיתים עם קו ראייה מחבר בין שתי מצודות סמוכות זו לזו. מצד צנע הוא דוגמה אופיינית. אפשר לראות בצילומי האוויר את המיקום על הגבעה השולטת על הוואדי מתחתיה ואת השליטה הטופוגראפית המוחלטת על בורות המים ממערב. כאמור, באזור שבין ירוחם – מצפ הרמון - נאת המדבר בקדש ברנע בסיני מצויים כחמישים מצדים / מצודות כאלה.
כאשר מעלים ומסמנים את מיקום המצדים / מצודות / /מבנים במוצרים על המפה, במבט על בוחן ומנתח, רואים כי היישובים הללו לא הוקמו לאורך נתיבי תנועה טבעיים או מעברים נוחים קדומים המחברים אזורים שונים בקצות האזור ההררי ובתוכו. הרושם המתקבל הוא שונה בתכלית. נראה כי בניית המצודות ופיזורן ההדרגתי לכל כיוון בהר הנגב הביאו, גרמו והניעו את התפשטות יישובי האדם במרחב כולו.
קוטרן של רוב המצודות הוא כ - 70X25 מ'. המצודות ערוכות במתכונת עגולה, סגלגלה, מלבנית או נטולת צורה מוגדרת. מתארן חופף למתאר הגבעה שעליה הוקמו בהגיון טופוגראפי ברור. הן כוללות ברובן מבנה מרחבי של חדרי סוגרים המקיפים חצר מרכזית גדולה שהכניסה אליה ולמרכז המבנה מתבצעת דרך פתח צר.
במקרים מסוימים נבנו מבנים של ממש בצמוד לקיר הסוגרים, ואילו במקרים אחרים היו המצודות מבנים או מגדלים קטנים יותר. קבוצות של בתי מגורים שוכנות בצמוד למצודות, לעיתים ללא קשר אליהן. הקבוצות הללו של בתי מגורים פזורות במישורים ולאורך ערוצי נחלים, במיוחד באזור שמצפון למכתש רמון. יישובים לא מבוצרים אלה משוללים כל תכנון מרכזי ובמקרים רבים הבתים מבודדים וממוקמים במרחק ניכר זה מזה.
לכמה מהמבנים תוכנית פשוטה: חדר אחד עד שלושה, בנויים בטור, לעתים עם חצר מגודרת בחזיתם. בחלקו הצפוני של הר הנגב נמצאו בתים דומים בתוכניתם לבתי העמודים שהתגלו מאז תקופת הברזל א' בארץ. חלקם היו מטיפוס "בית ארבעת המרחבים" מפותח, אחרים היו גירסאות שונות לטיפוס מבנה זה, וכל הסוגים למיניהם ניצלו את עיקרון החצר המחולקת באמצעות עמודים. האתרים היו מיושבים במשך זמן קצר בלבד.
שתי קבוצות של כלי חרס התגלו באתרים אלה. קבוצה אחת כוללת כלים העשויים באובניים, זהים בצורתם ובעיטורם לכלים שהתגלו בכל דרום ארץ ישראל במאה העשירית לפני הספירה. הקבוצה השנייה כוללת כלים גסים ועשויים ביד, דומים לכלים שהתגלו במכרות תמנע, משלהי המאה השלוש עשרה ומן המאה השתים עשרה לפני הספירה. קבוצה זו מיוחסת לתרבות הנוודית המקומית של תושבי הנגב. קבוצה זו נקראת "כלים נגביים".
משמעותם וזמנם המדויק של היישובים / המצדים / המבנים המבוצרים / מצודות שבהר הנגב עומדים במרכז המחלוקת שמצויינת לעיל. כאמור, במבט בוחן ומנתח במפה, רואים כי היישובים הללו לא הוקמו לאורך נתיבי תנועה טבעיים או מעברים נוחים קדומים המחברים אזורים שונים מקצות האזור ההררי ובתוכו. הרושם המתקבל הוא שונה בתכלית. נראה כי בניית המצודות ופיזורן ההדרגתי לכל כיוון בהר הנגב הביאו, גרמו והניעו את התפשטות יישובי האדם במרחב כולו. השאלה המרכזית היא מה הניע את התהליך, מה קדם למה, האם המצדים / מצודות מקורם בתושבי הר הנגב, הנוודים, שבנו אותם תוך כדי התהליך של יצירת יישובי הקבע? או שהמניע הוא שלטון מרכזי, שבונה מבנים מבוצרים – שסביבם מתקבצים תושבי האזור הנוודים ויוצרים יישוב פזורה בדרך לתהליך התיישבות הקבע?
קבוצת נכבדת של חוקרים נכבדים אף הם, כמו רותנברג, עיטם ופינקלשטיין -מייחסת אותם לנוודים תושבי המדבר, עמלקים ואפילו ישראלים משבט שמעון. פינקלשטיין אף מנסה לטעון ולהראות את קווי הדמיון בין המצודות וחומות הסוגרים ובין אופן ההקמה של מתחמי האוהלים של הרועים הבדואים בפזורה המוכרים לנו. הוא מתארך את היישובים הללו למחצית השנייה של המאה האחת עשרה לפני הספירה. הוא טוען כי מלחמות שאול בעמלקים הביאו על ישובים אלה את הקץ. תיאוריה זו מתקשה להסביר את תהליך המעבר מחיי נוודות ורעייה ליישובי קבע. מדוע אימצו לפתע הנוודים כלי חרס וצורות בנייה מן הצפון? מה הביא לבסוף לקצו של גל ההתיישבות הזה? זאת ועוד: נראה כי התאריך שקבע פינקלשטיין לתהליך זה מוקדם מדי.
מן הצד השני, חוקרים אחרים רואים בישובים הללו הוכחה לחדירה ישראלית, המונעת משאיפות מוגדרות של שלטון מרכזי כתהליך שקדם להווצרות היישובים. הדעות ביחס לתאריך והתפתחות היישובים הללו מגוונת. אהרוני גרס שאוכלוסיה ישראלית עודפת מצפון הנגב חדרה בהדרגה להר הנגב. לדעתו היישובים הם מן המאה האחת עשרה לפני הספירה והם בני זמנם של תל משוש ותל אסדר. חוקרים אחרים כמו גליק, משל, כהן (שחפר את נשוא פותח שרשור זה) והיימן (וראוי לציין כי בהתחלה גם אהרוני) רואים ביישובים אלה תוצאה של יוזמה ממלכתית של שלטון חזק ומרכזי. עלפי דעה זו הקימו מתנחלים מיהודה רשת של ישובים חקלאיים בהר הנגב. המצודות / מצדים/ מבנים מבוצרים היו המבנים המרכזיים של פקידי שלטון ובעלי קרקעות. משל מתארך תהליך זה לימי שאול ומסבירו כאסטרטגיה כנגד נוודי המדבר - במיוחד נגד עמלק. (רודולף)כהן שניהל את המחקר המעמיק ביותר בנושא, מקבל את דעותיהם של גליק ואהרוני (לפני שזה שינה אותה) שתיארכו את היישובים הללו לימי דוד ושלמה. לדעתו ההיבטים העיקריים של תרבותם החומרית של אתרי הנגב: תיכנון הבתים וכלי החרס העשויים באובניים תואמים לאלה המצויים ביהודה בימי הממלכה המאוחדת.
היישובים הללו נועדו לתמוך ולקדם שאיפה ישראלית לשלוט בנגב וביושביו על מנת לאבטח את הדרכים החוצות את המדבר דרך נאת המדבר בקדש ברנע לכיוון ים סוף. שם נוצרו קשרי מסחר עם חצי האי ערב. אזור הר הנגב שימש חוליה מקשרת בין לב יהודה לבין האזורים הצחיחים שבדרום הנגב. תיאור הגבול הדרומי של יישובים אלה תואם את תיאור גבולה הדרומי של נחלת שבט יהודה, ככתוב: "...ויצא אל מנגב למעלה עקרבים ועבר צינה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון..." (יהושע ט"ו ב'/ג'). לפיכך, אפשר שמקורו של קו גבול זה בימי הממלכה המאוחדת. מובן שהיישובים החדשים יכלו לספק מחיה לנוודים המקומיים תוך יחסי תלות הדדית עם יושביהם וכתוצאה מכך נטו אלה להתרכז בהדרגה סביב המצודה או המבנה המרכזי המבוצר ושאר סממני השלטון שהוקמו ראשונים. כלי החרס הנגביים, העשויים ביד, ובתי המגורים העלובים הפזורים בשטח משקפים יחסי תלות דמוגרפית זו. היא מזכירה תופעות קדומות לה ומאוחרות ממנה, כגון אלו שהתרחשו בנגב ובסיני בתקופת הברונזה הקדומה ב'.
אנו מניחים כי היישובים בהר הנגב חרבו וניטשו בזמן המסע הצבאי של שישק מלך מצרים באזור, חמש שנים לאחר מותו של שלמה המלך. הרשימה הטופוגרפית של שישק שהשתמרה על קירות מקדש אמון בכרנך, כוללת כשבעים שמות של מקומות בנגב. חלקם ניתנים לזיהוי באזור בקעת ערד ובאר-שבע ואחרים מצויים כנראה הרחק דרומה, בהר הנגב מיודענו. בחלק מהשמות מופיעה ראשונה התחילית "חגר". זהו כנראה תעתיק מצרי של מונח עברי שמציין את המבנה המצודתי עם חדרי הסוגרים של המצדים בהר הנגב. סביר להניח כי המלך המצרי רצה לפגוע ולהפסיק את הסחר הישראלי והפיניקי עם חצי האי ערב ולחדש את שליטת ממלכת מצרים בענף כלכלי חשוב מסוג זה, כפי שתקיים בימי הממלכה החדשה. לא משקיעים במשהו מאמץ כל כך גדול אלא אם כן מייחסים לו חשיבות רבה. כנראה שהפלישה מצרית לנגב מראה את חשיבותם של יישובי הנגב לממלכת שלמה ולכן תוקף אותם המלך המצרי בחמת זעם כזו.
לא לנו לשפוט בין הניצים. רק להבין, להכיר היטב את המחלוקת ומשמעויותיה - ולאמץ בליבנו את ההסבר הסביר בעיני כל אחד.
תגובה: חידה חשבונית:
תודה!
אתה יודע, כל הג'וינטים האלו דופקים את הזכרון.
איוניק 5 | ג'יפ CJ-7 1979 | היילקס 2015
היו: ג'יפ XJ צ'רוקי 1994| היילקס 2008| היילקס 1997 | ג'יפ CJ-8 1989 | סמוראי 1988
תגובה: חידה חשבונית:
אבל רק את הזיכרון לטווח קצר, כפי שניתן להתרשם.
תגובה: חידה חשבונית:
תודה רבה p.
מאלף ומעלף כאחד.
Sent from my SM-S921B using Tapatalk
תגובה: חידה חשבונית:
תוספת קטנה.. יש הבנה ותארוך שהרבה ממערכות איסוף הנגר ננטשו לאחר ה״אביב המוסלמי״ הראשון באזור.
זאת בהמשך לכל אסונות סביבתיים.
ההנאה שבאיטיות..
"The view of the Hilux from the back, often seen by others on the trail, rarely seen by anyone on the freeway."
Hary Wagner
תגובה: חידה חשבונית:
תודה על הסיכום המושקע והמאלף.
בטיול האחרון לנו בחניון לילה הר גזרון (יותר ידוע בכינוי עקרב/דורבן), מתחת למיצד גזרון שגם הוא מאותה משפחה של מיצדים.
It is amazing what you can accomplish if you do not care who gets the credit (Harry Truman)
תגובה: חידה חשבונית:
וואו!
תודה רבה.
מעניק עוד מימד של עיניין לתא השטח המקסים הזה.
Men don't quit playing because they grow old, They grow old because they quit playing
תגובה: חידה חשבונית:
הסבר מלמד ומעשיר, תודה
Sent from my iPhone using Tapatalk
הרשאות פרסום
שמרו על קשר